"מס אמזון"? מדינות בארה"ב רוצות להרוויח מהקניות ברשת
שורה של מדינות מעבירות חוקים שנועדו לחייב אתרים כמו אמזון ואיביי להעביר מיסים על רכישות מקוונות, בהיקף שעשוי להגיע למיליארדי דולרים. הבעיה: העליון בארה"ב מונע ממדינות לגבות מיסים מעסקים שאין להם נוכחות פיזית בשטחן
בין המדינות שכבר העבירו חוקי מס מקוון ניתן למנות את ניו יורק, פלורידה, קולורדו, צפון קרולינה, אילינוי ורוד איילנד. גם מסצ'וסטס, ורמונט וארקנסו שוקלות לעשות זאת, ובקליפורניה העביר הסנאט חוק, אך הוטל עליו וטו על ידי המושל.
למרות זאת, המדינות צריכות להתמודד עם פסיקה של בית המשפט העליון מ-1994, הקובעת כי אי אפשר לגבות מסים מעסק שלא קיים פיזית במדינה מסוימת. על פניו המדינות אינן יכולות לגבות מיסים מאמזון, למשל, אלא במדינת הבית שלה, וושינגטון - נקודה שאמזון מנצלת לזכותה.
מנגד, טוענות המדינות שאתרים כמו אמזון ואיביי משתמשים ב"מקורבים" – עסקים או בלוגרים שגרים בניו יורק, למשל, ומקדמים את מוצריו של העסק המקוון שיושב בוושינגטון. המדינות מציינות נקודה נוספת: העובדה שחברות מקוונות אינן משלמות מס מעניקה להן יתרון בלתי הוגן על עסקים מסורתיים.
מחקר שנערך ב-2009 העריך שבשנת 2011 המדינות היו יכולות להרוויח 10.14 מיליארד דולר מגביית מס על רכישות מקוונות, בהתבסס על נפח סחר מקוון של 3.49 טריליון דולר. אלא שחישוב זה מתעלם מהעובדה שחלק ניכר מהסחר המקוון הוא בין חברות, וכלל אינו כולל משתמשי קצה.