$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: עוגיות? באינטרנט? לא תודה, אנחנו מאירופה

האיחוד האירופי אוסר על חברות לעקוב אחרי גולשים בניגוד לרצונם, באמצעות הקבצים המכונים Cookies. וגם: פייסבוק פועלת נגד התאבדויות, והדואר בשבדיה עובר מבולים להודעות SMS

יוסי גורביץ 13:3108.03.11

לעקוב אחרי גולשים - לא טעים, ועכשיו גם לא חוקי

 

באיחוד האירופי לוקחים ברצינות את ההגנה על פרטיות הגולשים: החל מסוף מאי הקרוב, החוק האירופי יקשה מאד על מעקב אחרי משתמשים באמצעות שיטה מקובלת, עוגיות.

 

כמעט כל אתר שבו אתם מבקרים שותל בדפדפן שלכם עוגיה (Cookie): קובץ טקסט קטן, שמתעד את ההיסטוריה של הביקור שלכם בו. רשמית, התועבות הקטנות נועדו לאפשר לכם גלישה קלה יותר באתר. בפועל, מה שהן עושות לעיתים קרובות מדי הוא מעקב אחרי התנועה שלכם ברשת, מה שיכול להועיל מאוד לאתר אם הוא, למשל, מוכר משהו.

 

החל מ-25 במאי, חברות שירצו לעקוב אחרי אזרחי האיחוד האירופי יצטרכו לקבל את אישורם המפורש, אחרת - שישמרו מרחק מהדפדפנים שלהם. וכאן אנחנו מגיעים לחלק המסובך בהחלטה הזאת, שמורכב משני חלקים: איך האיחוד יוכל לאכוף את ההחלטה, איך לאפשר לחברות להודיע למשתמשים שהן רוצות לעקוב אחריהם.

 

החוק התקבל כהנחיה כלל אירופית, אבל עדיין לא נוספו לו התקנות ההכרחיות לאכיפתו. על כן, האיחוד לא מתכוון כרגע לזמבר את החברות שיעברו עליו. לגבי הבעיה השנייה - האיחוד מאפשר לחברות להחליט בעצמן איך ליצור קשר עם הגולשים. אבל, מבהירים שם, כדאי שהחברות יקחו את הנושא מאוד ברצינות. זה החוק עכשיו.

 

רק שלוש-ארבע שעות טיסה מכאן.

 

מארק צוקרברג נגד התאבדויות

 

ועכשיו, כמה מילים נדירות של הערכה לפייסבוק: הטרשת החברתית המובילה בעולם נכנסה לשיתוף פעולה עם ארגון ה-Samaritans, והיא תאפשר מעכשיו למשתמשיה להתריע אם הם חושבים שמישהו מחבריהם עומד לשים קץ לחייו. הארגון שואב כמובן את שמו מהמשל הידוע על "השומרוני הטוב", שהולך ומאבד ממשמעותו הדתית המקורית.

 

ברקע, ניצבת כמובן הטרגדיה של סימון בק, שבלעה מנת יתר של כדורים, עדכנה את "חבריה" בפייסבוק על כך - ואף אחד מאלף החלאות הקטנות לא עשה שום דבר. חלק מהם אפילו ניצלו את ההזדמנות כדי לצחוק עליה. זה ממש רע ליחסי הציב... (ארצה, ציניות!), כלומר, פייסבוק רוצה למנוע מהדבר הנורא הזה מלחזור על עצמו.

 

הדיווח בבריטניה על התאבדותה של סימון בק. מקרה שפייסבוק מנסה למנוע את הישנותו הדיווח בבריטניה על התאבדותה של סימון בק. מקרה שפייסבוק מנסה למנוע את הישנותו צילום מסך: telegraph.co.uk

 

איך זה יעבוד? המשתמש המודאג ימלא טופס, יציין בו את עמוד הפייסבוק שהוא חושש שבעליו עלולים להתאבד, וכל פרט אחר שעשוי להיות חשוב. הוא ישלח את הטופס לאתר, שיטפל בפניות כאלה בבהילות מקסימלית. אם הצוות יגיע למסקנה שמדובר באיום של ממש, הוא יזעיק את המשטרה, שתגיע לביתו של האדם שנשקפת סכנה לחייו.

 

במנגנון הזה יש בעיה אחת, שקשה מאוד לפתור. הדברים הבאים נכתבים באפס ציניות וזלזול, כי אני מכיר היטב את ההיסטריה במקרים כאלה, של מציאת האחראי שיתקשר אל המשטרה, ואת התחושה של מירוץ נגד הזמן. ובכל זאת, החוליה החלשה היא יכולת ההערכה של צוות הבדיקה.

 

כל זמן שהם מתייחסים ברצינות להתרעות השווא, אז לא קרה שום דבר מעבר למבוכה. אבל אם הם המעיטו בחשיבותו של דיווח, ויתברר למרבה האסון שהוא היה מדויק, אז מישהו עלול למות, וכמה אנשים יסתובבו לשארית חייהם עם הידיעה שהם לא עשו מספיק כדי למנוע את זה. סביר להניח שאף אחד לא בא לעבוד בפייסבוק כדי להרגיש ככה.

 

הכוננים קשיחים, השוטרים פחות

 

לא צריך להיות אנרכיסט כדי לגחך על היללות האחרונות של כוחות המשטרה באוסטרליה. העולם צועד בבטחה אל עתיד טוב יותר, שבו כוננים קשיחים יהיו כונני פלאש, או SSD בלעז. יש לדגמים החדשים שורה של יתרונות: הם טובים יותר, חזקים יותר, מהירים יותר. ויש להם גם חיסרון אחד בולט, מבחינת השוטרים ורבים מהמשתמשים כאחד: אם מחקת משהו, תשכח מלשחזר אותו.

 

לדיסקים הוותיקים היו המון חסרונות: אם האיסטיניסים הללו עברו טלטול שלא היה מזיז שערה בשפמו של איש שב"כ, הם נטו לקרוס מיד, יחד עם כל המידע היקר שלך. אבל בדרך כלל, אם היה לך מספיק כסף, סבלנות, ייאוש תהומי ומעבדה סמוכה, אפשר היה להציל את המסמכים האבודים. לא עוד.

 

אז השוטרים באוסטרליה כבר התחילו ליילל על כך שהאפשרות למחוק מידע בקלות מעמידה לרשותם של פושעים כלי אימתני, ושהמשטרה לא תוכל עוד לסמוך על כך שפושעים הם בדרך כלל די טיפשים. לפי השוטרים, יש כבר סימנים לכך שפושעים מהגרים בהמוניהם, תוך צחקוק מרושע כמקובל, אל הטכנולוגיה החדשה.

 

האם הכוננים הקשיחים החדשים יעזרו לפושעים להימלט? האם הכוננים הקשיחים החדשים יעזרו לפושעים להימלט? צילום: Shutterstock

 

הם מוחים לא רק על המעבר לכונני SSD, אלא גם אל המעבר לענן, שמאפשר לאנשים - הזוועה! - לפזר את המידע שלהם כך שהוא לא שמור על מחשב אחד קטן שאפשר להחרים ולפרוץ. בקיצור, בשם הפיקוח על חלק קטן ושלילי מהאוכלוסיה, השוטרים מוחים על התקדמות מצד כלל משתמשי המחשב.

 

טוב, לא כל השוטרים: ההיגיון הופיע בדמותו של מפקח בעל השם המרשים ברוס ואן דר גראף, שאמר שזה אכן מצער שהפושעים יכולים להעלים כך ראיות לפשעים שלהם, אבל תמיד יש עוד ראיות - ומעתה השוטרים יצטרכו להתמקד בהן. בנוסף, הוא ציין שבדרך כלל גם אי אפשר להציל מידע מכוננים קשיחים רגילים. ואן דר גראף הוא, במקרה, מפקד יחידת פשעי המחשב של משטרת מדינת ניו סאות' וויילס.

 

לקבלת טק-קראנץ', הטרולים יעברו לדום

 

טק-קראנץ', אחד מבלוגי הטכנולוגיה המובילים בעולם - מה שאומר משהו, לא חיובי בהכרח, על הבלוגוספירה הטכנולוגית - ביצע לאחרונה שינוי דרסטי. אחרי שנים שבהן הוא הניח לכל זב ומצורע לכתוב את מה שהוא חושב על כל מיני שטויות והבלים שנכתבו בבלוג, נמאס לכותבים מכך שהמגיבים נכנסים בהם עד העצם. אז הם איחדו את מערכת התגובות שלהם עם זו של פייסבוק. כלומר, מי שרוצה להגיב בטק-קראנץ' יצטרך מעתה להיות משתמש פייסבוק, וכפועל יוצא מכך - להגיב בשמו המלא.

 

התוצאה המתבקשת היתה צניחה מהותית במספר התגובות. ממאות תגובות לכל פוסט מפוקפק, לאפס בחלק מהמקרים. במובן מסוים, זה חבל: התגובות היו הקטע המהנה ביותר באתר הזה, במיוחד כשהמגיבים נכנסו באם-אמא של הפנאפל המכונה מ.ג. סיגלר. ובכל זאת, המהלך הזה מלמד אותנו שיעור - נדוש, אבל חשוב: אנונימיות מקדמת טרוליות.

 

כצפוי, המהלך של טק-קראנץ' הוביל ליללות רמות בקרב כל מיני אוטופיסטי טכנולוגיה. חלק מהם התחילו לדבר על כך שעכשיו התגובות בטק-קראנץ' כבר לא "אותנטיות". כלומר, מבחינתם אותנטיות היא גסות רוח, פחדנות, והיכולת לירוק על עבודתם של אחרים. רק חסר היה שהם ישוו, כפי שאמר בשעתו טום לרר, בין אנאלפבתיות ובין קסם אישי. רוברט סקובל רומס את הטיעונים האוויליים הללו עד עפר.

 

אז המהלך של טק-קראנץ' נראה הגיוני ברמה העקרונית, אם כי הביצוע לוקה בחסר - בעצם זה שהוא יוצר תלות בפייסבוק, שכבר הוכיחה שהיא לא בדיוק ארגון נטול פניות. מה יקרה בפעם הבאה שטק-קראנץ' ייכנסו בפייסבוק? האם היא תמשיך לתמוך בהם? לא יהיה משעמם.

 

קצרצרים
בקרוב בשבדיה: מכתבים בלי בול בקרוב בשבדיה: מכתבים בלי בול צילום: בלומברג

 

הדואר השבדי צועד עם הזמן: בקרוב, השבדים יוכלו לשלם עבור הדואר שלהם מבלי הצורך להדביק בולים מיושנים. הם ישלחו הודעת SMS, ויקבלו בהודעה חוזרת קוד שמוכיח שהם שילמו עבור הדואר. את הקוד הם ירשמו על המעטפה, וחסל. דנמרק מתכוונת לנסות מערכת דומה כבר באפריל. השיטה החדשה תאפשר משלוח חבילות במשקל של עד שני קילוגרם – וראה זה פלא, בדואר השבדי לא מתכוונים להעלות את התעריפים.

 

ולצד משמח פחות של הודעות ה-SMS: כ-5,500 נהגים אמריקאים נהרגו ב-2009 בתאונות דרכים, שהסיבה להן היא שדעתו של הנהג הוסחה. אחת מהסחות הדעת הקטלניות הללו, מתברר, היא כתיבת הודעות תוך כדי נהיגה: 63% מבני 30 ומטה הודו בסקר שנערך לאחרונה שהם משחקים בגרסה הזו של רולטה רוסית. להבדיל מהמשחק האחרון, שלפחות מוציא ממאגר הגנים האנושי טיפוסים שליליים, נהגים לא מרוכזים עלולים להרוג גם אנשים אחרים, לא רק את עצמם. אז אולי כדאי להוריד אנשים כאלה סופית מהכביש.

 

הביזנס אינסיידר, דווקא אחד ממיזמי התוכן המצליחים ברשת, הצליח סוף סוף להפוך לרווחי לאחרונה - סוג של. הוא גרף רווח של 2,127 דולר, על הכנסות בסך 4.8 מיליון דולר. כל זה אחרי שלאתר היו קרוב לשמונה מיליון משתמשים רשומים. העורך ציין בעגמומיות שבסכום הכסף הזה הוא יכול להרשות לעצמו מחשב מק חדש.

 

האמריקאים אוהבים טיסות לחלל: מטוס חלל בלתי מאויש - קרי, רובוט - שוגר לאחרונה למסלול סביב כדור הארץ. המטוס, מדגם X-37B, יצא למשימה חשאית והוא צפוי לשרוץ שם למעלה משך זמן לא ידוע. זו הטיסה השנייה של מטוס מדגם זה: הקודמת אירעה באפריל 2010, ואז שהה הרובוט בחלל שמונה חודשים. חיל האוויר האמריקאי יכול לומר לכם במה מדובר, אבל אז הוא יצטרך להרוג אתכם.

 

פעם מומחים ייללו על כך שאנשים יושבים לאכול את ארוחת הערב שלהם מול קופסת השוטים, המכונה בלעז טלוויזיה. היום, מסתבר, הם מעדיפים לאכול אותה מול מחשב. כ-60% מהבריטים אמרו שהם עושים זאת, וכחמישית מהם עושים זאת דרך קבע. שליש מהם אמרו שכיום סביר יותר שהם יאכלו מול מחשב מכפי שהיה לפני שנה. כ-15%, עם זאת, שומרים על המסורת: הם אמנם אוכלים מול המחשב - אבל הוא מציג להם תכנית טלוויזיה תוך כדי. התוכנית החביבה על בוהי המסך הקטן היא Come Dine with Me ("בוא לסעוד איתי"). בחירה מוצלחת.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x