דו"ח טכנולוגי: כולם רוצים לנתק את האינטרנט
בחריין ולוב הולכות בעקבות מצרים, ומנתקות את הרשת בניסיון למנוע זליגת מידע על המהומות שם. אבל הן לא לבד: בארה"ב עולה מחדש ההצעה שלפיה הנשיא יוכל לחסום גישה לאתרים. וגם: האם גולש יישלח ל-20 שנות מאסר בגלל בדיחה סרת טעם במיוחד ביוטיוב?
קדאפי מאיים - ומנתק את הרשת
המהפכה בבחריין ובלוב נמשכת: המוני ערבים עושים שחור בעיניים למזרחנים שלנו, ובאופן כללי משליכים לפח האשפה של ההיסטוריה תיאוריות שלמות על כך שהדמוקרטיה פשוט לא מתאימה לעולם הערבי.
שליטי שתי המדינות, המגלומן והנסיך המפונק, לא מתכוונים ללכת בדרכם של מובארק ובן עלי: הם טובחים במפגינים, ועל פי הדיווחים הכוחות בלוב גם השתמשו נגד המפגינים בתותחי נ"מ(!). מספר ההרוגים הרשמי נאמד בעשרות, אבל אין להתפלא אם בפועל מדובר במאות.
האמת היא שלאף אחד אין מושג מה באמת קורה כרגע בלוב, ומהי מידת הצלחתם של המתקוממים. אחת הסיבות לכך היא שהרשת הלובית חווה ניתוקים, כמו במצרים. כי זו היתה הצלחה גדולה כל כך שם. קדאפי, כזכור, הביע חשש מפייסבוק וקרא לתושבים שלא להשתמש בה, אז ליתר בטחון היא נחסמה. למרות זאת, סרטוני וידיאו חובבניים שצילמו המפגינים, כמו זה, הצליחו לדלוף ליוטיוב.
בבחריין, על פי הדיווחים, יש כנראה חסימה חלקית של האינטרנט: השימוש ברשת שם ירד בעשרה עד 20% לעומת המצב הרגיל. ככל הנראה תושבי בחריין לא יכולים להגיע ליוטיוב, כדי שלא יראו את השידורים של הרופאים הזועקים לעזרה או הירי ממסוקים לעבר מפגינים. הפחד מחלחל הרחק מהמפרץ הפרסי וצפון אפריקה: הרודנות הגדולה בעולם, זו של המפלגה הקומוניסטית הסינית, ערכה שורה של מעצרי מנע בנסיון להתמודד מראש עם הקריאות להפגנות נגד "שלטונה של מפלגה אחת".
אגב, אם מישהו היה צריך הוכחה לניתוק הקליני של כמה גיקים מהמציאות, הוא יכול היה לקבל אותה – על רקע רעש של ירי תותחי נ"מ – באייטם הזה, שבו תוהה מישהו מה יקרה לדומייני .ly הלוביים בעקבות הניתוק מהרשת. כי זה מה שחשוב.
הרעיון של חסימת הרשת, כמובן, אינו מוגבל ללוב ובחריין. בסיבוב חד, אנחנו פונים ל...
ברק אובמה לקח לי את האינטרנט
... וושינגטון, די.סי.
ג'ו ליברמן, האיש שנותן פייט יפה על תואר "הסנאטור המאוס ביותר" - ויש בערך 97 מתחרים על התואר - עוד לא ויתר על תכניתו להפוך את הנשיא האמריקאי למקביל למובארק. הוא מעלה מחדש את הצעת החוק שלו, שמטרתה להעניק לנשיא "כפתור הרג" - לנתק חלקית את האינטרנט במקרי חירום.
ליברמן מרח כמויות רציניות של ליפסטיק על החזיר שלו: הוא קורא לחוק "חוק חופש הרשת", בצעד שוודאי יעורר שמחה בליבם של רשויות האנרגיה בבריטניה, שיוכלו לחבר את גופתו המתהפכת בקברה של ג'ורג' אורוול לטורבינה ולהאיר עיר בינונית. ואם זה לא מספיק, אז אחד מסעיפי ההצעה קובע נחרצות שהחוק אינו מרשה לנשיא לכבות את הרשת.
אבל, מה לעשות, בין 221 עמודי החוק מסתתרים סעיפים שהיו גורמים לקדאפי להנהן בהסכמה. הוא מאפשר ניתוק של אתרי אינטרנט מסוימים, או הגבלה של הגלישה אליהם, בלי צורך בפניה למערכת המשפט. זה יקרה, כמובן, רק ב"מצב חירום" - אבל הנשיא הוא זה שיקבע מהו מצב חירום, יהיה רשאי להכריז עליו ל-30 יום, ולהאריך אותו שוב ושוב.
לא ברור איך הגנת הסייבר של ארה"ב תשתפר אם הנשיא יוכל לנתק אתרים כאוות נפשו. לא נראה לי שכדאי לסמוך על זה שכל האתרים שינותקו יכילו חומר מסוכן עם נטייה לטרור: אחרי הכל, הפאדיחה האחרונה של המחלקה להגנת המולדת כללה ניתוק של 83,900 אלף אתרים חפים מפשע.
האח הקטן נוכח בכל מקום
לפני כמה חודשים הוזמנתי להתראיין באולפן כלשהו של קול ישראל. הגעתי למקום עם מצלמה כבדה יחסית. המאבטחים התעקשו שאני לא יכול להכנס איתה לאולפן, והיא נשארה אצלם. שאלתי אותם אם יש להם בעיה שאכנס עם הטלפון הסלולרי שלי. לא היתה להם. כשיצאתי, הבהרתי להם שהסלולרי מכיל מצלמה. הם לא ידעו איך לאכול את זה.
כל מכשיר סלולרי ששווק בשנים האחרונות מכיל מצלמה. הן אמנם יוצרות תמונות גרועות. אבל הן מצלמות, וזמינות פחות או יותר לכולם. מי שמסתובב עם ערימה של ציוד צילום מקצועי עליו באזור סכנה, הופך למטרה - גם לשודדים, וגם לבריוני המשטר. לסלולרים אין בעיה כזו, והם נהפכו לדרך תיעוד מרכזית כבר לפני שבע שנים, בעת הצונאמי הנורא במזרח אסיה. הצצה באייטם הראשון בטור זה מזכירה שלא מדובר בטרנד דועך.
העובדה שאפשר להעלות במהירות את התמונות גם לאתרי שיתוף תמונות, או לאתרי טרשת חברתית, שינתה את פני התקשורת. פעם, משטר דיכוי הסתפק בשתי אסטרטגיות: טיפוח עדה חנפה של "עיתונאים" מקומיים (בבולגריה הקומוניסטית קראו לבית העיתונאים בסופיה על שם אנדריי ז'דאנוב, קומיסר התרבות הרצחני של סטאלין, וזאת כנראה לא היתה בדיחה), ומעקב הדוק אחרי עיתונאים זרים - או פשוט איסור על כניסתם.
זה לא עובד יותר. ארגוני זכויות אדם החלו לאמן אנשים בהפעלה נכונה של מצלמות סלולריות, והם מפיצים מדריכים ברשת. המצלמה הסלולרית, אומרים שם היא "פגיון על צווארם של המשטרים הישנים והחורקים". תמונה אחת יכולה לשנות את המציאות - והיא לעיתים קרובות מעבר להישג ידם של השליטים. בעוד העיתונות מנסה להבין מה קורה, המתקוממים שולחים את התמונות והסרטונים אחד לשני, עוקפים לחלוטין את כל מערך הכוח הרגיל - ועד כה, מראים יכולת לא רעה בכלל לשבור אותו.
הכלי של המהפכות הישנות - האמריקנית, הצרפתית, הרוסית - היה הדפוס. הפאשיזם עשה שימוש ניכר ברדיו. הטלוויזיה, במיוחד CNN, היתה שם כשהגוש הקומוניסטי נפח סוף סוף את נשמתו. והמצלמה הסלולרית? עוד נראה, עוד נראה.
ונעבור לשימוש קצת פחות מוצלח במצלמה.
הבדיחה הגרועה בתולדות יוטיוב
אוואן אמורי בן ה-21, תושב מישיגן, הוא ללא ספק אידיוט. אמורי החליט לעשות מתיחת יוטיוב מקורית: הוא שיכנע בית ספר יסודי מקומי להתיר לו לשיר עם ילדים, כשהוא מצלם בוויידאו אותם ואותו. הילדים מחאו כפיים בהתלהבות. אחר כך, כשהכיתה היתה ריקה, הוא שר שיר אחר - שלא הכיל את המילים התמימות שאכן שר מול הילדים, אלא מילים בעלות גוון פדופילי. במחשכי המרתף שלו הוא ערך את הווידיאו כך שייראה כאילו הילדים מוחאים כפיים וצוחקים למשמע השיר השני.
את ההמשך אתם יכולים לנחש. אמורי נעצר, וכעת הוא מסתכל מקרוב על 20 שנות מאסר בעוון "ייצור תוכן מתעלל מינית בילדים". אבל לא היתה שום התעללות מינית בילדים. היתה רק מתיחה גרועה של טמבל. התובע המחוזי טען שאמורי "ניצל לרעה כל אחד מהילדים בכיתה", טענה שמומחים משפטיים אומרים שהיא לא רק אווילית, היא כנראה גם מנוגדת לחוקה. אחרים מציינים שמדובר בהיסטריה חסרת בסיס, תוצאה של החיבור בין ילדים, מין והרשת.
הכל נכון. עכשיו יצטרך אמורי לשכנע 12 אזרחים ישרים והגונים, שכניהם של ההורים שילדיהם הפכו למשחק מטומטם בידיו, שזו האמת, רק האמת, וכל האמת. בהצלחה עם זה.
קצרצרים
גרופון מוערכת בשישה מיליארד דולר? זינגה ב-10? פייסבוק ב-60? הרבה אנשים, וגם אריק שמידט, ממהרים לומר "בועה" - ואפשר להבין אותם. אבל, אומר מארק קובאן, משקיע בעל נסיון, לא מדובר בבועה: זו מזימת פירמידה. משקיעי הון סיכון משקיעים בחברה לפי הערכת שווי מנופחת, מה שמושך משקיעים נוספים בהערכת שווי עוד יותר מנופחת, שמחזירה למשקיעים הראשונים את כספם, וכן הלאה – עד רגע האמת, שבו הפירמידה קורסת על הטמבלים האחרונים שנכנסו אליה.
אם מישהו מחפש סיבה טובה לכך שצריך חברות טכנולוגיה חזקות מחוץ לארה"ב, התשובה היא שהן אולי יהיו פחות פוריטניות. על האובססיה של אפל להפיכת הרשת לדיסנילנד כבר נכתב הרבה, אבל בפועל פייסבוק לא טובה ממנה, ומסירה בעקביות תמונות עירום. בסוף השבוע נחשפה תקרית מביכה, כאשר החברה מחקה תמונות עירום שהעלו מוזיאונים ובתי ספר לאמנות, וגם חסמה את החשבונות שלהם. כמנהגה במצבים כאלה, כאשר ערוותה נחשפת על ידי התקשורת, החלה פייסבוק בתמרון מהיר לאחור: הטרשת החברתית הודיעה כי אפשר להעלות ציורים ותמונות של פסלים בלתי לבושים - אבל לא תמונות של אנשים בשר ודם, ולא סרטוני וידיאו, וכדאי שהציורים לא יהיו ריאליסטיים מדי.
חיל האוויר האמריקאי הוציא מכרז משונה לאחרונה: הוא רוצה תוכנה שתאפשר לחיילים שלו לשלוט כל אחד בעשר דמויות שונות ברשת – ואלה צריכות להיות פרסונות עשויות היטב, עגולות, שמגיעות כביכול מכל חלק בעולם, ומסוגלות לתקשורת בכל טרשת חברתית. במילים אחרות, יש סבירות גבוהה שחיל האוויר נערך להתקפת הספאם הגדולה - וכנראה גם היקרה - בתולדות המין האנושי, שמטרתה לשכנע באמצעות הפצצת טוקבקים שחיל האוויר צודק. שמישהו יעדכן את דובר צה"ל שעקפו אותו בסיבוב.
ביל קלינטון התהדר בהיותו "נשיא האינטרנט", והסגן שלו אל גור - נו, הוא בכלל טען שהוא אחראי להתפתחות הרשת (אם כי, בניגוד להשמצות, הוא לא אמר שהוא המציא אותה). עכשיו מודה הנשיא ה-42 של ארה"ב שבכל כהונתו בת שמונה השנים הוא שלח רק שני מיילים, אחד לחיילים בגזרת יוגוסלביה, ואחד לאסטרונאוט.
נוסטלגיטק: פעם, מזמן, כשהדינוזאורים שוטטו בארץ ומערכת הפעלה צעירה ומבטיחה בשם דוס הפכה ללהיט, היתה סדרת ספרים בשם "בחר את ההרפתקה שלך", שאיפשרה לקורא לבחור עלילה שונה בכל קריאה. הוא היה ניצב בפני דילמה, כמעט תמיד בעולם מד"ב או פנטזיה כלשהו, והיה קובע את קו העלילה. הבשורות הטובות הן שאחד משני היוצרים של הסדרה - הוא ושותפו כבר לא מדברים זה עם זה, מסתבר - החל להפוך את הספרים שלו לאפליקציות. בקרוב בסלולרי הקרוב למקום מגוריכם.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"