דו"ח טכנולוגי: איך קרה שהממשל בארה"ב סגר בטעות 84 אלף אתרים?

רגע, אז אתה לא באמת פדופיל?

ממשלת ארצות הברית מנהלת מאבק מתמשך נגד גנבי תוכן וטיפוסים שליליים אחרים. עד כאן הכל בסדר, אבל הממשל משתמש באמצעי בעייתי למדי: החרמת האתרים שלהם, או על כל פנים - אתרים שאמורים להיות שלהם, והכל בלי אזהרה או התראה מראש.

התוצאה: אתר שבנית במאמץ רב יכול להיעלם יום אחד, ומי שנכנס אליו יגלה שהרשויות החליטו שאתה פיראט (לא כל כך נורא בחברה שלנו), או אפילו פדופיל - שזה כבר סיפור אחר לגמרי. אתה יכול ללכת לבית משפט, ולדרוש את האתר שלך בחזרה, שזה גוזל זמן וכסף. אבל לך תסביר את כל זה לחברים שלך.

רוב האתרים המדוברים היו אתרים אישיים וכאלה השייכים לעסקים קטנים. עכשיו הם צריכים לתת הסברים ללקוחות ולמכרים שלהם, ולא בטוח שזה יעזור. הקיסר קלאודיוס התבקש פעם למחוק סימן שחור שציין לצד שמו של אזרח בעייתי. הוא מחק, אבל ציין שסימני המחיקה יישארו. החשד והשם הרע לא נעלמים בפעולה ממשלתית.

אז מה קרה כאן? הממשל האמריקאי האשים כ-84 אלף איש בהפצת תמונות פדופיליות. בלי שום הוכחה, בלי שום הליך משפטי, בלי שום אפשרות להגן על עצמם מלכתחילה. ואלא אם מישהו יתבע לה את הצורה, היא גם תצא מזה בשלום, בחסות "המלחמה בפדופיליה". זה משהו שצריך להדאיג לא רק את האמריקאים, אלא את משתמשי הרשת כולם – ודאי במדינות מזרח תיכוניות, שם ידיהן של הרשויות כבולות הרבה פחות.

צוחק עלי בטוויטר? קח כסף ותחשוף מי אתה

 

רם עמנואל. הביאו את ראשו של הצייצן! צילום: בלומברג

כשהיה עוזר בכיר בממשל קלינטון, סיפרו עליו שבהתפרצות זעם הוא חיקה סצינה מתוך "הסנדק", ודקר שולחן שוב ושוב בסכין, תוך שהוא צורח את שמות יריביו, בתוספת התואר "מת". כשהיה בבית הלבן, סיפר סנאטור מבועת איך פגש אותו עמנואל בחדר הרחצה של מועדון כלשהו, וכשהוא לבוש רק במגבת תפס אותו והבהיר לו מה הוא חושב עליו.

חשיפה כזאת, כנראה, לא יהיה רעיון חכם במיוחד מצד המתחזה. אבל כל הסיפור ראוי לציון בגלל רמת התקשורת בין פוליטיקאי חכם ובין משתמשי רשת חברתית - גם כשהם הופכים אותו למטרה ללעג. השוו את זה למאמצים העילגים של ראש ממשלתנו היקר, למשל, ותבינו את ההבדל.

מלך הטריוויה המתכתי

"אני, אישית, מקבל בברכה את אדונינו החדשים, המחשבים" - כך כתב בהכנעה קן ג'נינג, אלוף Jeopardy לשעבר, מי שניצח בשעתו ב-74 סיבובים ברצף, אחרי שהובס על ידי המחשב ווטסון, בסוף התחרות השלישית בין ווטסון ובין שני מתחריו האנושיים.

הערב הראשון, כזכור, הסתיים בתיקו. הערב השני היה אחר לגמרי ו-ווטסון ניגב את הרצפה עם המתחרים. הם התאוששו קלות בערב השלישי, אבל עדיין לא הצליחו להתמודד איתו. צוות המתכנתים של IBM הולך הביתה עם מיליון דולר ושנאה מצד כל המין האנושי. כלומר, אותו חלק מזערי ממנו שאשכרה שם לב, כי הוא לא רבץ מול תוכנית ריאליטי כלשהי.

הניצחון של ווטסון, ראוי להזכיר, לא התבסס רק על ידע אנציקלופדי, אלא גם על היכולת שלו להבין משפטים סתומים ורמזים שאפילו מתחרים מנוסים התקשו להבין. הם לא מסרו תשובה על חלק ניכר מהשאלות, ווטסון ענה על רובן. לא תמיד הוא ענה נכון, ולפעמים הוא דיבר שטויות מוחלטות: הקהל צחק עליו כשאמר שטורונטו נמצאת בארה"ב. אבל מי צחק אחרון?

התגובות של ווטסון משתנות: הוא מגיב אחרת כאשר הוא בטוח בעצמו מאשר כשהוא מטיל ספק בתשובה שלו. זו לא אינטליגנציה אנושית, רחוק מזה, והיא עוד לא עומדת להכחיד את החיים על כדור הארץ. אגב, למה בעצם אנחנו מניחים אוטומטית שמחשבים ורובוטים אינטליגנטיים יקשרו קשר נגדנו? האם זה מתוך תחושה מודחקת שאנחנו ראויים להכחדה? משעבד שפוחד מהמשועבד?

נקודה חיובית, סוג של, היא שווטסון נוטה לקרוס: הוא שבק כל כך הרבה פעמים, שהסרטה של תכנית של 30 דקות לקחה ארבע שעות. אבל זו IBM, הם יתגברו על זה.

זהירות, עומס חברים בפייסבוק

אחד מכל עשרה משתמשים התוודה שפייסבוק גורמת לו למועקה, ושלושה מתוך עשרה נשאלים אמרו שהם חשים אשמה כשהם דוחים בקשות חברות. 12% מהנשאלים אמרו שהם לא אוהבים לקבל בקשות כאלה, ו-63% אמרו שהם דוחים את הטיפול בהן. החוקרים הגיעו למסקנה שפייסבוק מציבה בפני המשתמשים פרדוקס: הם חשים לחץ להצטרף אליה, אך בו זמנית הם לא מבינים מה יוצא להם מזה, בעצם. 

המשתמשים עם מספר ה"חברים" הגבוה ביותר, האנשים שהשקיעו הכי הרבה זמן ומאמץ בטרשת החברתית – הם אלו שחשו את הלחץ הגבוה ביותר. מצד שני, מהרגע שהם נכנסו, רבים מהם לא יודעים איך לצאת וחוששים מהשלכות הגמילה. החוקרים השוו את השימוש בפייסבוק להתמכרות להימורים. לתשומת לבכם.

יותר מדי חברים בפייסבוק? קחו נשימה עמוקה

קצרצרים

המהומות בלוב גואות, והתושבים מדווחים על כך שמשטר קדאפי שלח הבוקר הודעות SMS לכל האזרחים, שבהם הם מזהירים כי יפתחו באש נגד כל מי שיצטרף למפגינים. בתוך כך, מנכ"ל גוגל אריק שמידט חזר שוב על הצהרת החברה כי היא "גאה מאד" בוואיל רונים, בכיר גוגל שהפך עם שחרורו מידי המשטרה החשאית לאחת הדמויות המוכרות ביותר של המהפכה המצרית.

במסגרת פינתנו "מכבים את האור בנוקיה", הנה הידיעה הבאה: ביום שישי הדהים מנכ"ל נוקיה סטיב אלופ את העולם, ואמר שנוקיה מאמצת את מערכת ההפעלה ווינדוס פון תוך שהוא מתלונן על האיטיות שבה מתנהלת החברה. עכשיו מסתבר שנוקיה תמתין מעדנות עד שמיקרוסופט תסיים לפתח את הגרסה הבאה של מערכת ההפעלה, מה שצפוי לקרות, אולי, באוקטובר. וואט דה פאק, נוקיה?

במשך שנים מייללות חברות הסלולר שעומס המידע שיוצרים משתמשי הסמארטפונים חוסם את התעבורה שלהן, חונק אותן, אין להן אוויר, הן זקוקות למס על גוגל. כנס הסלולר העולמי בברצלונה הדגים את הטענה הזו בנוסח "הסנדלר הולך יחף": הקליטה במקום עמוס הגרוטאות היתה איומה, שיחות התנתקו, קבצים התאבדו. אפל אמנם לא היתה נוכחת בתערוכה, אבל כמו שנהוג לומר, רוחה שרתה עליה: כל המשתמשים חוו גרסה מוקצנת של בעיית הקליטה באייפון 4.

ריימונד ולוז, בן 70, יצא מהמכונית שלו בשיקאגו, כשלפתע פגע בו כלי רכב במהירות גבוהה והרג אותו. כל זה היה נשאר בעמודי תאונות הדרכים/הפלילים, אלמלא הסתבר שהדבילית שנהגה ברכב לא שמה לב מה היא עושה, כי היא היתה עסוקה בעדכון סטטוס בפייסבוק. כך, על כל פנים, על פי התביעה שהגישה בתו של המנוח. הסטטוס שלה, נטען, נשלח באותו רגע בדיוק שבו התקשר ולוז לשירותי ההצלה. הסטטוס העדכני של הדורסת הוא כנראה "מה זה היה?".

מדינת משטרה? ג'יימס בַּאטֵלִי, מפקד תחנת משטרה מקומית במאווה, ניו ג'רזי, מזהיר את ההורים המקומיים המבוהלים שאם הם לא יודעים מה הילדים שלהם עושים בפייסבוק, הם מזניחים אותם ומסכנים אותם. אי לכך ובהתאם לזאת, הוא מציע להם לפרוץ את היוזר והסיסמה של הילדים. קצין המשטרה היעיל אפילו מסביר להורים איך להתקין תוכנות ריגול כדי לקצור את הפרטים הללו. ילדים יצירתיים במיוחד עשויים לפתוח חשבונות פיקטיביים, עמוסים במידע על הרגליהם בתחומי הסקס והסמים, שיגרום להורים שלהם להתקף לב.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"