"הפכנו לסינדרלה": ספקית התקשורת בלוויין שמצליחה מתחת לרדאר

בשקט-בשקט, תוך שהיא שומרת על נוכחות תקשורתית נמוכה יחסית, סיימה ספקית התקשורת הלוויינית הישראלית סקייוויז'ן (Skyvision) את 2010 עם הכנסות המוערכות בענף ב-100 מיליון דולר. סקייוויז'ן, אחת החברות הפחות מוכרות בארץ, מספקת חיבור תקשורת לווייני לספקי תקשורת וללקוחות ארגוניים גדולים. בחודש שעבר, לאחר שמונה שנים בתפקיד, עזב מארק גזית את תפקיד מנכ"ל החברה.

גזית מעדיף לא להתייחס לתוצאות הכספיות של החברה, אך מצהיר כי היא רווחית כמעט מיום היווסדה, ולדבריו במרווחים "יפים". כשנכנס גזית לתפקיד ב-2002, הוא גילה שאף שהכנסות החברה היו כמיליון דולר בשנה, הכסף לא היה בקופה כי הלקוחות לא מיהרו לשלם. החברה פעלה אז בישראל, אוקראינה ויוון, וכדי להגדיל את הכנסותיה היא התרחבה למדינות נוספות באירופה, ובהמשך גם לאפריקה.

ייעוד החיבור הלווייני שמספקת סקייוויז'ן ללקוחותיה משתנה בהתאם ללקוח. עבור ספקי אינטרנט במדינות מתפתחות, לעתים מהווה החיבור כדרך היחידה להתחבר לרשת האינטרנט, ובמדינות הפותחות הוא מהווה גיבוי לווייני לחיבור הקווי. לקוחות עסקיים כמו וול־מארט נעזרים בסקייוויז'ן כדי לחבר סניפים, כך שהחיבור לא ייפגע אם גורם חיצוני ישבית את החיבור הקרקעי. בשנים האחרונות מספקת החברה גם חיבוריות לספקיות סלולר במדינות מתפתחות.

התחרות של סקייוויז'ן מגיעה משני מגזרים עיקריים - ספקיות התקשורת העולמיות הגדולות כמו דויטשה טלקום ופראנס טלקום, המסוגלות לספק תשתיות תקשורת קווית, אלחוטית ולוויינית; וחברות כמו סאטקום הישראלית, מקבוצת יורוקום של שאול אלוביץ', הנחשבת למתחרה העיקרית.

"המשבר העולמי הביא אותנו להעריך מחדש את התוכניות שלנו, אבל יצר לנו הזדמנויות", אומר גזית. "בעבר התמודדנו מול חברות אמריקאיות ואירופיות שיכלו לתת ללקוחות קווי אשראי נדיבים. המשבר מנע את זה, ובמאבק על איכות המוצר ניצחנו. המשבר גם כינס את מאמצי המתחרות לארצות המוצא שלהן, כך שבמדינות המתפתחות היתה לנו פחות תחרות".

"רעיון ההנפקה נדחה"

לאחר סיום גביית החובות התפנה המנכ"ל הטרי לגיבוש אסטרטגיה. במטרה להגיע ליעד מכירות של 10 מיליון דולר בתוך שלוש שנים הוחלט על שינוי המודל העסקי - לא עוד אספקת רוחב פס לווייני בלבד, אלא מעבר לפתרון כולל, שלצד רוחב הפס יספק בין השאר גם ניהול מערכי כתובות ה-IP וניהול איכות השירות (QOS). בדרך ליעד הספיקה סקייוויז'ן לרכוש, תמורת כמה מאות אלפי דולרים, את דארקום הישראלית, שפעלה גם היא בתחום הלוויין.

שינוי המודל הצליח. ב-2005 הגיעו הכנסות החברה לכ-12 מיליון דולר בשנה, והיא החלה לתכנן את היעד הבא - מכירות של 50 מיליון דולר בשנה. עם ההצלחה הגיעו גם הגישושים מטעם בנקי ההשקעות, שהמליצו להנפיק את סקייוויז'ן בבורסה הלונדונית בהתאם לטרנד שהחל פושה אז בחברות ההייטק הישראליות הקטנות.

"היה ברור לנו שכדי להתרחב חייבים לגייס כסף, אבל כנראה השווי הגבוה שניסו להדביק לנו באותה תקופה והיחס בינו לבין הסכום שהשקיעו המייסדים, גרמו לבעלי המניות להתחיל לריב ביניהם ולדחות את רעיון ההנפקה", נזכר גזית. הסכסוך הפנימי גרם לחברה להאט ואף לעצור את פעילותה, בעוד שהשווקים שאליהם ביקשה להתרחב מצאו אלטרנטיבות בסיבים אופטיים ובחיבורים אחרים. גזית כיתת את רגליו בקרב קרנות ההון סיכון הישראליות, במטרה לגייס הון שיאפשר לחברה להתנהל בביטחון, ונתקל בסירוב.

"שאלו אותי למה אני לא עושה משהו בתחום האינטרנט ומעדיף להסתכן במדינות ביבשת כמו אפריקה", הוא אומר. לבסוף פגש גזית בשי לבנת, ועם שותפיו לקבוצת סייפרטק, אמיר אדלר ואילן פדלון, הזרימה הקבוצה לסקייוויז'ן כ-4 מיליון דולר. רוב הסכום נועד להיות מוזרם לחברה, והשאר לרכישת אחזקות בעלי מניות המיעוט בחברה. ההון החדש אפשר לחברה להמשיך ולהתרחב, וב-2008 הסתכמו הכנסותיה בכ-58 מיליון דולר. באותה שנה החליטה קרן ההשקעות שמרוק של משפחת דיסני לרכוש מבעלי המניות של סקייוויז'ן - ובראשם סייפרטק - כ-38% ממניות החברה.

"פתאום היינו סינדרלה שבאה משום מקום והוכיחה שהיא יכולה לגדול, ועכשיו המשקיעים התחילו לחזר אחרינו", מספר גזית. את 2009 סיימה סקייוויז'ן במכירות של כ-80 מיליון דולר, ועם משקיעה חדשה נוספת - קרן ההשקעות הפרטיות של סיטיגרופ, CVCI, שרכשה 23% מהחברה ב-25 מיליון דולר. שוויה של סקייוויז'ן לאחר העסקה עמד על 115 מיליון דולר אחרי הכסף.

מארק גזית. "לקישוריות הלווינית יש כר נרחב לפעול במדינות המתפתחות" צילום: אוראל כהן

היעד הבא: אסיה

את גזית החליף בסקייוויז'ן דורון בן-סירה, שהגיע מנייס מערכות. הכסף הגדול באמת, יודעים בחברה, הוא בשירותי לוויין למגזר הפרטי והמסחרי, ולשם מתכוונת החברה לפנות בשנים הבאות. "אנשים במדינות המתפתחות רוצים אינטרנט במכונית, במטוס וברכבת, ובחלק מהמקרים לא ניתן לספק את החיבור הרציף הזה באמצעות רשתות הסלולר, כך שלקישוריות הלוויינית יש כר נרחב לפעול בו", אומר גזית. ניתן להניח שעברו של בן-סירה בנייס, במיוחד לאור העובדה שהיה אחראי על פעילות החברה באסיה, אמור לכוון חלק מעסקיה גם למדינות באסיה, ושיתופי פעולה עם חברות המספקות שירותים על גבי רשתות התקשורת.

העיתונות דיווחה בעבר על מגעים למיזוג בין סקייוויז'ן לסאטקום, וגזית מאשר כי לפני כמה שנים היו שיחות בין הצדדים. "כשסקייוויז'ן התחילה לצמוח, באמצע העשור הקודם, הצענו להם להתחבר, אבל נתקלנו בסירוב. כנראה הם חשבו שאנחנו קטנים מדי. באותה תקופה הם רשמו הכנסות של 30 מיליון דולר, ואנחנו 3 מיליון דולר". את 2009 כבר סיימה סאטקום עם הכנסות של כ-64 מיליון שקל, פחות מאלו של סקייויז'ן.

יש עדיין סיכוי למיזוג?

"אני מחוץ לתמונה, אבל יש בזה היגיון. האיחוד יכול לייעל פעילויות בשווקים מסוימים. אלוביץ', בעל השליטה בסאטקום, כבר הוכיח שיש לו חושים עסקיים חריפים, ואני מאמין שהוא יודע מה טוב לעסק שלו".