באשיר מחכה לשמעון פרס: "להושיט יד למהנדסים הערבים"
תוכנית הנשיא לשילוב ערבים בהייטק מעודדת את ד"ר סובחי באשיר, יזם סדרתי המעסיק מאות עובדים בגליל, שאיש לא הסכים לקבל לעבודה כשסיים את לימודיו. הוא מקווה לא לגלות שמדובר שוב במילים ריקות
ד"ר סובחי באשיר, למי שלא מכיר, הוא יזם סדרתי. באשיר היה אחד ממקימי אנזימוטק, שנמכרה לאחים עופר, וממייסדי טרנסביודיזל - חברת האנזימים הראשונה בעולם שמפיקה באופן ביודיזל ללא תוצרי לוואי.
באשיר, המתגורר בסכנין ופועל ממעבדות בשפרעם, מבלה בימים אלה במסע עסקים בארה"ב ובקנדה. לא הזדמן לו להגיע לטקס הנוצץ שערך אתמול (ד') נשיא המדינה שמעון פרס במלון דן בתל-אביב. 20 מנ"כלים בולטים בתחום ההייטק התחייבו בטקס מעל במה אחת להעסיק יותר עובדים מהמגזר הערבי. לא שהם לא מעסיקים כאלה, חלילה, אבל הם מבטיחים להתאמץ יותר.
באשיר, מטבע הדברים, מרוצה. לפני עשרים שנה, לאחר שסיים תואר שני בכימיה שימושית באוניברסיטה העברית, איש לא קיבל אותו לעבודה כשכיר, ולכן בחר ללמוד לדוקטורט. חבריו הצברים, שרבים מהם סיימו בציונים נמוכים ממנו, קיבלו עבודות משתלמות. במידה מסוימת, מודה באשיר לכל אלה שדחו אותו ולא קיבלו אותו לעבודה. בזכותם הפך ליזם עצמאי, האיש שעומד מאחורי הקמת שלוש חברות שמעסיקות מאות עובדים בגליל.
"בעיה באיתור המהנדסים הערבים"
באשיר מדבר עם "כלכליסט" מביתו של ידיד המתגורר בקנדה. "גם כאן", הוא אומר, "מתקשים למצוא עבודה - אבל בדיוק מהסיבה ההפוכה. כאן יש אפליה מתקנת מוצהרת כלפי מיעוטים, וכך העדיפו מועמד הודי על פני ידידי. אם זה עובד בקנדה, מדוע לא בארץ?".
היוזמה של פרס חשובה, אומר באשיר. "הבעיה קיימת בתהליך איתור המהנדסים הערבים. אני מכיר לא מעט מהנדסים מהמגזר שכלל לא קיבלו תשובה לקורות החיים ששלחו, אז אני מניח שלא רבים הצליחו לקבוע ראיון עבודה".
ולא מדובר רק במקרים נקודתיים, הוא מבהיר. "יש רבים כאלה, חלקם מהנדסים מצטיינים, שהיו מוצאים עבודה בכל מקום אחר, רק כאן הם לא מוצאים. הם נמצאים מעבר לפינה, פשוט צריך להושיט יד ולהגיע אליהם". רבים מהמהנדסים הערבים לא מכירים את חברות ההייטק הישראליות, אומר באשיר, ודרוש ארגון שיחשוף אותם לכך.
"גליל סופטוור"? זה לא הפתרון
באשיר מקווה שהאירוע הנוצץ יתגלה כיותר מאשר הכרזות ריקות מתוכן. בפעמים האחרונות שבהן עלה נושא מעמדם של ערביי ישראל בענף ההייטק - התוצאות היו מאכזבות, מבחינתו. חברות מיקור החוץ שמתרבות בנצרת, כמו "גליל סופטוור", הן דבר נחמד, אבל אינן מספקות תעסוקה מתאימה.
"לא הייתי מגדיר חברות בסגנון הזה כחברות הייטק במובן הקלאסי של המילה, ואלה לא עבודות מחקר ופיתוח", הוא אומר על "גליל סופטוור". "מדובר בשירותי תוכנה במיקור חוץ, עבודת קידוד פשוטה שאינה מתאימה לבוגרי טכניון. זה פתרון מעניין, אבל לא הפתרון שהייתי רוצה לראות למהנדסי המגזר הערבי".
גם העיכוב בהשקת קרן ההון סיכון המיועדת להשקעות הייטק במגזר, קרן אל-בוואדר של פיטנגו הישראלית והיזם הפלסטיני אל-מסרי, מאכזבת את באשיר. הקרן, שהיקפה 177 מיליון שקל, טרם השקיעה ולו שקל אחד, לאחר סדרה של הכרזות והשקות - אם אם כי נודע שתהליך הגיוס שלה הסתיים בהצלחה.
הכוונות טובות והרעיונות מעניינים, אבל הטקסים הנוצצים וההשקות עוד יצטרכו להוכיח את עצמם, אומר באשיר. רק שלא נסתכל בעוד כמה שנים לאחור ונאמר שהיו אלה רק מילים ריקות, "כלאם פאדי".