אויב מוכר היטב: כך נראה המאבק בין מירס למוטורולה

ספקית הסלולר הקטנה מירס נכנסת לאחת התקופות הקריטיות בחייה. במקביל להתמודדות על רכישת תדרים שיאפשרו לה להקים רשת סלולר מתקדמת, שצפויה לאפשר לה להתחרות בחברות הסלולר הגדולות, היא מוצאת את עצמה נאבקת באיום חדש, אבל מוכר היטב: חברת מוטורולה, עד לא מזמן בעלת השליטה בה.

עד להשלמת מכירתה של מירס לאיש העסקים הצרפתי-יהודי פטריק דרהי במאי 2010, נגזרו צעדיה בעיקר מחוסר הרצון של החברה-האם להשקיע בהקמת רשת דור שלישי. במקביל, פעילות מוטורולה בישראל הוקדשה בעיקר לפיתוח, ייצור ושיווק ציוד לכוחות הביטחון ולאמצעי ההצלה. גם לאחר שמכרה את מירס, לא הסתיימו הקשרים בין החברות. מוטורולה היא עדיין יצרנית הציוד היחידה המסוגלת לספק למירס ציוד ושירותי תחזוקה לרשת הנוכחית שלה.

בדצמבר 2009 הודיע מנכ"ל מוטורולה ישראל וסגן נשיא החברה העולמית אלישע ינאי על פרישתו מהחברה. במקומו מונה שמעון דיק, ששימש עד אז כסמנכ"ל המכירות בחברה הישראלית. מאמצע 2010 החל הסניף הישראלי בניצוחו של דיק להתנהל בהתאם למהלך פיצול שהובל בחברה העולמית, ולהתמקד בתשתיות לספקי התקשורת - ובכלל זה במוצרים המיועדים לארגונים גדולים, בדגש על ביטחון והצלה.

הניתוק ממירס והמיקוד המחודש בתחומי תשתיות התקשורת הביטחוניות, הפיחו רוח גבית בניסיונה של מוטורולה ישראל להגיע לשליטה בתחום האפור אך המניב של שירותי קשר לרשויות הביטחון וההצלה, וכאן היא נכנסת לעימות עקיף מול מירס.

מוטורולה ומירס אינן מתחרות ישירות. מירס היא ספקית המעניקה שירותי תקשורת בחיוג בין מכשיריה לטלפונים ניידים וקוויים אחרים, וכן שירותי תקשורת אלחוטית המכונים PTT, ומוכרים יותר כ"ווקי טוקי", בתוך הרשת. מוטורולה, מאידך, היא ספקית ציוד המקימה רשתות אלחוטיות המספקות רק את שירות ה-PTT, ורק בין משתמשים של הלקוח עצמו.

עם זאת, כשרשות ציבורית בוחנת את תפעול רשת התקשורת האלחוטית שלה, היא ניצבת מול שתי חלופות מרכזיות: שימוש בחברה המפעילה במקביל גם רשת ציבורית ללקוחות פרטיים דוגמת מירס, או בחברה שתבנה עבורה רשת פרטית ייעודית כמוטורולה. כאן נכנסות שתי החברות למאבק ראש בראש.

עסקת הענק של מוטורולה והמשטרה

מנכ"ל מוטורולה ישראל, שמעון דיק. התמקדות בתשתיות לספקי תקשורת צילום: ישראל הדרי

המלחמה בין מוטורולה למירס קיבלה ביטוי מובהק בפרויקט הענק שקיבלה מוטורולה ממשטרת ישראל, לשדרוג מערכת הקשר הישנה למערכת חדשה ודיגיטלית. המשטרה לא חשפה כמה תשלם למוטורולה, אולם קיבלה את אישור ועדת הפטור באגף החשב הכללי במשרד האוצר, להעניק את הפרויקט לחברה ללא מכרז ב-350 מיליון שקל. במאי 2010 זכתה לאישור העברת תוספת של 50 מיליון שקל.

נוסף להקמת התשתית החדשה אמורה המשטרה להחליף את כל מכשירי הקשר של השוטרים. לחלק זה של הפרויקט כן פרסמה המשטרה מכרז, אולם אף שקיימות לפחות חמש חברות המסוגלות לספק מכשירים מתאימים, היחידה שנגשה למכרז זה היתה מוטורולה. עלותם של מכשירי הקשר החדשים, ככל הנראה יותר מ-20 אלף יחידות, מסתכמת בכ-300-200 מיליון שקל.

גורמים בשוק התקשורת טוענים כי הגדרות המכרז נוסחו כך שלמעשה רק מוטורולה יכולה לעמוד בהן, וחברות אחרות נאלצו לוותר על ההתמודדות. ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "המכרז שפורסם וההליך כולו נבדקו ולוו על ידי הגורמים המוסמכים לכך במשטרה, באוצר ובמשרד מבקר המדינה".

המשטרה טרם פרסמה הודעה רשמית על זכיית מוטורולה בפרויקט זה, אך לפי כל הסימנים הפעילות בשטח כבר נערכת לקבלת המכשירים מהחברה. כיום מצוידים חלק משוטרי ישראל בשני מכשירי תקשורת לצורכי עבודה - גם במכשיר קשר המתקשר עם הרשת של מוטורולה וגם במכשיר של מירס.

שדרוג תשתיות ב-60 מיליון שקל

בשנה שעברה זכתה מוטורולה בפרויקט נוסף, שוב ללא מכרז, והפעם בפיקוד העורף. במסגרת הפרויקט, שעלותו כ־60 מיליון שקל, תחליף מוטורולה חלקים נרחבים בתשתית התקשורת האלחוטית של הפיקוד. במשרד הביטחון נימקו את אי־פרסום המכרז בכך ש"הפיקוד משדרג את המערכת הקיימת שהוקמה ומתוחזקת בידי מוטורולה. אין מדובר במערכת חדשה אלא בשדרוג הקיים. הפרויקט אינו כולל רכש יחידות קצה, וכשיוחלט לבצע רכש של יחידות קצה, יתבצע מכרז כמקובל".

גורם שהיה מעורב בעבר בתחום התקשורת הביטחונית טוען כי בצה"ל, כמו במשטרה, ניצלו את חוסר הבנתם של פקידי האוצר ומשרד הביטחון בטכנולוגיה, כדי לארגן למוטורולה זכייה בטוחה. "לכנות 'שדרוג' פרויקט ב-60 מיליון שקל, שבמסגרתו מחליפים כל כך הרבה אלמנטים בתשתית, זה קשקוש", אומר אותו גורם. גורמים בקרב התעשיות הביטחוניות טוענים, מאידך, כי גם לו היו מתפרסמים מכרזים, היתה המסקנה הסופית זהה, כיוון שכלכלית ולוגיסטית יש יתרון מהותי לשימוש בספק קיים על פני הקמת רשת חדשה לגמרי של ספק חדש.

מתוך 500 אלף לקוחות מירס, כ-180 אלף מהם מגיעים ממגזר הביטחון, ההצלה והעורף האזרחי. בעקבות שדרוגי הרשתות במשטרה ובפיקוד העורף, צפויה החברה לאבד אלפים ממנוייה שם, שכן בגופים צפויים לתהות מדוע להישאר עם שני ספקי תקשורת מקבילים. בנוסף, במירס צופים בדאגה כיצד לקוחות אחרים מהגרים ממנה לרשתות פרטיות, דוגמת זו שהקימה מוטורולה בנמל אשדוד. גם ברשות שדות התעופה יצאו במכרז להקמת רשת אלחוטית פרטית שתייתר מאות מכשירים של מירס.

אובדן פוטנציאלי של כשליש מלקוחותיה המגיעים מהמגזר הביטחוני והממשלתי אינו עניין שמירס יכולה לעבור עליו לסדר היום. בחברה לא מתיימרים לטעון כי הם יכלו לספק פתרון מלא למשטרת ישראל ופיקוד העורף, אך בכל הקשור לארגונים הדורשים מידה פחותה יותר של אבטחת מידע, כדוגמת הרשויות המקומיות, בתי החולים ומשרדי הממשלה, מתכוונים במירס להיאבק בניסיונה של מוטורולה להפיץ את בשורת הרשתות הפרטיות.

מנכ"ל מירס, אברשה בורשטיין. 180 אלף לקוחות ממגזר הביטחון וההצלה צילום: אוראל כהן

במוטורולה מנסים בשנה האחרונה לקדם שחרור תדרים פנויים המיועדים לשימוש אותן רשתות פרטיות, כדי להאיץ את פעילות השיווק בקרב הלקוחות הפוטנציאליים. במירס, מאידך, היו שמחים לו תדרים אלה היו ממשיכים להיות לא זמינים, ובכך מעכבים את יכולתה של מוטורולה למכור רשתות פרטיות. בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה לפני כמה שבועות אף זכתה מירס בעקיפין בתמיכתו של משרד התקשורת, כאשר מנכ"ל המשרד עדן בר טל אמר כי "השימוש בתדרים לרשתות פרטיות אינו בהכרח הגיוני ויעיל... ברור לי שבמוטורולה מבקשים לקדם את האינטרס שלהם".

במקביל למאבק בין מירס למוטורולה מתקיים גם תהליך אטי, שבמסגרתו אמורה ישראל להקים מערכת תקשורת אלחוטית לכלל גופי הביטחון, ההצלה והעורף, כדי שבשעת חירום תוכל לשמש כרשת המאפשרת תקשורת בין כל הגורמים הללו. מערכת הקשר שמקימה מוטורולה עבור המשטרה, ואליה יצורף פיקוד העורף, אמורה להיות הבסיס למערכת החירום האלחוטית הלאומית.

במירס יכלו לתת לכל גופי החירום שהשתמשו בשירותי התקשורת שלה לתקשר ביניהם באמצעות יצירת רשת פרטית בתחומי הרשה שלה. במוטורולה טוענים כי במקרה של פיגוע, הרשת של מירס תקרוס כמו יתר הרשתות הסלולריות, ונראה כי בחירת המשטרה ברשת של מוטורולה מעידה כי ראשיה מסכימים עם גישה זו.