דו"ח טכנולוגי: ציר הרשע עושה לייק
הצד המקוון של המהפכה המצרית ממשיך לזעזע את העולם המוסלמי: סוריה מאפשרת גישה לפייסבוק, וגם באיראן נשמעים קולות נגד חסימת הרשת. בניגוד לגוגל, קשה להאמין שצוקרברג יסייע למתקוממים. וגם: דונלד רמספלד, תאמינו או לא, הולך בעקבות ויקיליקס
קול הרעם מתחריר
דיווחנו אתמול על בכיר גוגל וואיל רונים (מסתבר שכך הוגים את שמו), והחלק שלקח עד כה במהפכה במצרים. ובכן, זה לא נגמר שם: ראיון מוצלח ומכה הדים שסיפק רונים זמן קצר לאחר שחרורו שלשום יכול להזניק אותו לעמדה משמעותית הרבה יותר בקרב המתקוממים.
משבר ההנהגה באופוזיציה המצרית – בעיה חמורה, כשאתה מתמודד עם רודן שלו אין שום בעיות כאלה – הוביל להקמת עמוד פייסבוק (ערבית, תודה לאורי סבח על ההפניה) שדורש שרונים יהפוך לנציג המתקוממים במגעיהם עם המשטר. הוא זכה תוך זמן קצר ליותר מ-200 אלף תומכים, והגיע למספר הזה מהר יותר מהוד מלכותה אליזבת השניה.
מי שיכולים מעכשיו להיעזר בעמודי פייסבוק משלהם, ולהסתכן בביקור לא סימפטי בתא כלא אפל כלשהו, הם פעילי האופוזיציה הסורית: דמשק הסירה אתמול את ההגבלה ארוכת השנים על השימוש ברשת החברתית, כמו גם על יוטיוב ופייסבוק. לא שזה עצר אנשים נחושים מספיק קודם לכן.
יום הזעם שתוכנן לסוף השבוע הקודם בדמשק נכשל באופן מוחלט: הפחד עדיין גובר על הזעם. אבל דיבורים על זעם עממי מגיעות גם לנסיכויות המפרץ העשירות: עדיין אין מהומות, וכולם עדיין משוכנעים שזה לא יסתיים בהדחת משפחות המלוכה. לפחות בינתיים. עמוד פייסבוק קורא להפגנה גדולה בבחריין ביום שני הקרוב, לציון שנתיים לנסיונות הרפורמה המדומים של המשטר. נראה אם זה ייגמר כמו תוניסיה, או כמו סוריה. מה שבטוח, בניגוד לגוגל, פייסבוק לא תעניק סיוע למתקוממים.
בינתיים, איש דת איראני בשם מהדי חדאבי טהראני הוציא פסק הלכה שקובע שסינון הרשת הכבד שמנהיגה מולדתו מנוגד לאיסלם, משום שהחסימה מונעת מהגולשים להגיע לטקסטים דתיים או מדעיים. הוא אמר שאפילו סינון המילה "סקס" פירושה חסימה של המשתמש מגישה למחקרים מדעיים, למשל. לגמרי שלא במקרה, המהפכה הירוקה תצא לרחובות טהרן שוב ביום שני הבא, והמדיה החברתית באיראן רוחשת.
וכאמור, אם מישהו ציפה למשהו מצוקרברג...
מסור את שמך למשטרה החשאית, בבקשה
פייסבוק הודיעה השבוע שלמרות המחאות, היא תמשיך להתעקש על כך שחשבונות גולשים ייפתחו בה רק תחת שמות אמיתיים. המשמעות של ההחלטה הזו היא שמי שיחליט לשחק לפי הכללים של החברה, וחי לרוע מזלו באחת ממדינות בעולם שבה אין משטר דמוקרטי (רובן, יש לציין), עלול למסור את הפרטים שלו באותה הזדמנות למשטרה החשאית המקומית.
עמוד הפייסבוק "כולנו חאלד סעיד", למשל, נחשב לאחד מעמודי התווך (סליחה, לא יכולתי להתאפק) של המהפכה המצרית. אבל העובדה שהמפעילים שלו השתמשו בשמות בדויים גרמה לכך שהוא הוסר כמה פעמים.
דובר מטעם החברה אמר שההתעקשות על "תרבות שם אמיתי" היא אחד המאפיינים של פייסבוק, ומה שמבחין בינה ובין רשתות חברתיות אחרות. הכל נכון. מי שקורא את הטור הזה, יודע מה העמדה שלי לגבי אנונימיות ברשת: היא מקור לבריונות פחדנית, שמאפשרת לכל שרץ לחשוף את הצד השלילי שלו ללא חשש מפגיעה, מה שלא היה מעז לעשות מחוץ לרשת, שם להתנהגות כזו יש מחיר. אבל כל הבעיות האלה מתגמדות כשפרסום השם האמיתי עלול להוביל למעצר ולעינויים: במקרים כאלה צריך להתגמש קצת יותר.
אז פייסבוק אומרת שהיא נמצאת במגעים, הן עם ארגוני זכויות אדם והן עם ממשלות. זה, במחילה, מגוחך. הפתרון הזמני שהיא מציעה הוא בניית עמודים, לא פרופילים אישיים, שאפשר להקדיש לבעיה ספציפית – אבל היא מודה שמי שהופך ל"מעריץ" של עמוד כזה חושף את פרטיו. מארק צוקרברג אמר פעם אחר פעם לאורך השנים שהוא מצפה שפייסבוק תביא שלום לעולם. בינתיים הוא מסתפק בגריפת דולרים.
מנכ"ל נוקיה כועס
סטיבן אלופ, המנכ"ל החדש של נוקיה, נוקט בשורה של צעדים חריפים כדי לנער את הדינוזאור הפיני: ביום שישי הקרוב צפויה החברה להודיע על שינוי אסטרטגיה, וההנחה היא שהיא תודיע על גל של פיטורים בקרב בכירי החברה, כמו גם על העברת המטה שלה מפינלנד לעמק הסיליקון. אולי אפילו על שת"פ עם מיקרוסופט.
בינתיים, שלח אלופ מזכר זועם לעובדי החברה שלו, ובו קרא להם להתעשת ולהתחבר לעולם. הוא ציטט בפניהם כמה מהטענות הלא סימפטיות במיוחד שהוצגו בפני נוקיה. "האייפון יצא ב-2007, ועדיין אין לנו מוצר שמתחרה בו. אנדרואיד הגיע לזירה לפני שנתיים, ולפני שבוע הדיח אותנו מעמדת ההובלה בתחום הסמארטפונים. לא יאומן", השתולל אלופ על הנייר.
הוא המשיל את מצבה של נוקיה לעובד הניצב על אסדת קידוח בוערת, וצריך לבחור בין שריפה למוות ובין קפיצה מגובה רב למים הקפואים. הוא גם נזף בחברה על האיטיות שלה, ועל כך ש-MeeGo, מערכת הפעלה סלולרית שהיתה אמורה לשנות את פני המשחק, תזכה רק למכשיר אחד שמבוסס עליה עד סוף השנה. אלופ ציין שמערכת הדגל של נוקיה, סימביאן, היא סביבת עבודה שקשה מאוד לספק באמצעותה את מה שהלקוחות רוצים, מה שמצטרף להערכות שלפיהן אלופ רוצה להיפטר ממנה בכלל.
הבעיות של נוקיה, מציין המנכ"ל, לא קיימות רק בתחום הסמארטפונים, אלא גם בתחום הטלפונים הזולים, שנוקיה מצטיינת בו – אבל סובלת מתחרות הולכת וגוברת מצד ספקיות סיניות. נראה אם אלופ יהיה מסוגל לשנות את הכיוון של ספינת הענק הזו, או שמאוחר מדי.
תראו מי מחקה את ויקיליקס
איך נפלת משמיים, דונלד רמספלד: כשהוא נכנס לתפקיד שר ההגנה של ארה"ב ב-2001, הוא נחשב לאחד המנהלים המוכשרים ביותר בתרבות הפוליטית האמריקאית. כשהוא עזב את התפקיד ב-2006, מוכה וחבול, הקונצנזוס היה שמדובר באחד האנשים הכושלים ביותר שמילאו את התפקיד.
עכשיו הוא כותב ספר זכרונות, שבו הוא עושה את מה שתמיד ידע לעשות היטב: מחפה על כשלונותיו. זה בפני עצמו לא היה צריך לעניין יותר מדי, אבל רמספלד לקח את הנושא צעד אחד קדימה: הוא בנה לעצמו אתר שתומך בספר, ובצעד שהיה מעורר את קנאתו של ברדלי מאנינג – המקור הראשי של וויקיליקס, שנמק באיזה צינוק של הפנטגון – רמספלד העלה אליו מאות מסמכים, חלקם כאלה שלא נראו קודם לכן, ויש שם מנוע חיפוש שמסייע לעיין בהם.
הכל, כמובן, נועד לספק לקוראים את הצד שלו בסיפור, ו"לקבור את האמת תחת מפולת של מסמכים", כפי שמציין ספנסר אקרמן. המסמכים של רמספלד אושרו לפרסום – אם כי המהירות שבה הם אושרו מעוררת חשד. כנראה שבכל מה שקשור לפרסום מסמכים חשאיים לשעבר, בכל זאת עדיף להיות שר הגנה מאשר רב"ט.
לרמספלד יש הרבה זמן פנוי עכשיו, ולא מעט מקומות בעולם שהוא גם ככה לא יכול להגיע אליהם, מחשש לתביעות על פשעי מלחמה. אז הוא מקדיש מאמצים ניכרים לטיפוח תדמיתו בשלל כלי טרשת חברתית, ונראה ששם הוא דווקא מצליח. לפחות בקרב קהל הבית שלו, המורכב משמרנים אמריקאים ומחובבי משפטים פילוסופיים מורכבים.
קצרצרים
אפל השיקה לאחרונה את האייפון בספקית הסלולר הגדולה בארה"ב, ורייזון, עם מבנה אנטנה שונה מעט. עכשיו מסתבר שזה לא עוזר לבעיה הקבועה של גרסה 4 של הגרוטאה - העובדה המצערת שמשתמשיה נוטים להחזיק אותה "לא נכון", ובגלל זה לא לקלוט שום דבר. אופס.
אחרי שנים ארוכות של הטרדה, הפסיקה מיקרוסופט את הפעלת autorun בדיסק און קי בגרסאות מיושנות יותר של חלונות, כמו אלה שרוב העולם מעדיף להשתמש בהן. המשמעות היא, בין השאר, שדיסקים נגועים לא יוכלו להעביר את הווירוסים שעליהם למחשבים אחרים ברגע שהם מתחברים אליהם. הגיע הזמן, ללא ספק.
רק זה היה חסר למארק צוקרברג: מסתבר שיש אדם שמטריד אותו באופן קבוע, סטוקר בלעז. מדובר בפְּרַאדיִפּ מַאנוּקונְדַה, ברנש שמנסה לגייס כסף עבור משפחתו הסובלת, ושאיכשהו הגיע אל ביתו של צוקרברג – מה שכנראה לא גורם למנכ"ל פייסבוק לחשוב שנית האם הוא צריך להעביר למפרסמים ומתכנתים את הכתובות של משתמשי הטרשת החברתית. בית המשפט, בתגובה, הוציא צו הרחקה נגד מאנוקונדה.
הסוכנות הפדרלית ליחסי עבודה (NLRB) השיגה ניצחון חשוב, כאשר חברת פרמדיקים בקונטיקט העדיפה להתפשר מחוץ לבית המשפט ולפצות עובדת שפיטרה בשם דונמארי סוזה. חטאה של סוזה היה שהיא דיווחה בפייסבוק על שיחות בנושא שכר ועבודה שהיו לה עם הבוס שלה, וגם קיללה אותו. החוק האמריקאי מתיר לעובדים לשוחח על הבוסים שלהם בכל מה שקשור לעבודה. העסק הסתבך עוד יותר כשהתברר שהגורם לכל הבלגן היה בקשה של סוזה לערב יועצת מטעם האיגוד בסכסוך, שזאת זכותה. אל תנסו את זה בארץ.
מסתבר שלא רק שליחת הודעות SMS תוך כדי נהיגה מסוכנת, גם שליחתם תוך כדי הליכה היא לא מתכון לאריכות ימים. ביש מזל אוסטרלי בשם ראיין רובינס יצא מהמכונית שלו בחניון, נפרד מידידיו, והלך לדרכו כשהוא מקיש במרץ על מקלדתו הסלולרית. הוא לא שם לב למעקה נמוך שנקרה בדרכו, נתקל בו, התהפך, ונפל מגג החניון אל מותו. חבריו אמרו כי הוא שתה קודם לכן, אך לא היה שיכור. בארה"ב כבר נשמעים דיבורים על חוק בנושא הליכה ושליחת הודעות. בקיצור, לכו בזהירות.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"