בית ספר לשוטרים מתחילים: האם פורשי ההייטק מתאימים להוראה?

פרופסור רון אהרוני, חוקר ומרצה למתמטיקה מהטכניון, קיבל בספקנות מה את הבשורה על פרסום תוכנית האוצר החדשה לשילוב פורשים ממגזר ההייטק בהוראה. הנה שוב, בפעם המי יודע כמה, מכריז משרד ממשלתי כלשהו על תוכנית הסבה להוראה. הפעם מדובר ב"גמלאי הייטק", בני 40 שהמגזר הנוצץ צר מלהכיל אותם מפאת שיבתם, והם מחפשים עבודה קרובה לבית עם שעות נורמליות. אלה שרוצים להקדיש זמן איכות לילדים ולנכדים, ושרוצים לחשוב שהם תורמים לקהילה ונותנים משלהם לדור הבא.

בימים אלה מעביר משרד האוצר חוזר בין הנהלותיהן של חברות ההייטק הגדולות בישראל, ומבקש מהן לאתר מבין הפורשים את המתאימים ביותר להוראת פיזיקה, מתמטיקה והנדסה בבתי ספר תיכוניים. אלה יוכלו להצטרף לקורס מסובסד שיימשך חצי שנה, ובסיומו יקבלו תעודת הוראה וג'וב מובטח כמורה באחד מתיכוני הארץ. אם יתמידו בעבודתם יקבלו גם מענק התמדה.

איור: יונתן וקסמן

פרופ' אהרוני סקפטי כי הוא היה שם. ביום בהיר אחד החליט לצאת ממסדרונות הטכניון, להפשיל שרוולים וללכת ללמד בבית ספר אמיתי - בלי תוכנית הכשרה ובלי מענקי התמדה. את חוויותיו כמורה בחטיבת ביניים בקיבוץ בצפון הארץ קיבץ בספר "חשבון להורים", שהפך לאחד המסמכים הביקורתיים החשובים על מערכת החינוך ועל החינוך ההורי שמקבלים ילדי ישראל.

"שנה של הכשרה לא תעזור כאן"

אהרוני למד על בשרו לקח חשוב שראוי שיילמד גם במשרדי החינוך והאוצר. הוא חשב שיש לו כל מה שצריך כדי להיות מורה. לאחר שבע שנים שליווה בהן מורות בבית ספר יסודי, לאחר קריירה מוצלחת כפרופסור מן המניין וכמרצה למתמטיקה, חשב שהכל ילך לו חלק. רק דבר אחד הוא לא ידע להיות: שוטר.

"עד שאתה לא נמצא בכיתה ורואה את זה בעצמך, אתה לא באמת יודע איך להתנהג עם תלמידים", אומר ל"כלכליסט" פרופ' אהרוני. "למדתי את זה על בשרי. עברתי תקופה קשה מאוד, אכלתי קש ולא הייתי ישן בלילות, כי חשבתי: 'היי, אני מומחה למתמטיקה, אז איך זה לא עובד?' התנפצתי על סלעי המציאות ואחרי חודשיים פרשתי, כי לא הצלחתי להחדיר בהם ולו טיפת משמעת. אולי זו אשמתי, אולי לא הייתי סמכותי מספיק".

אהרוני איננו פסימי. הכשרה נכונה תוכל להתגבר גם על המכשולים הללו. "להחזיק כיתה במשך שנה זה דבר קשה, ושנה או חצי שנה של הכשרה לא יעזרו כאן. בניגוד להכשרה התיאורטית הנהוגה כיום בבתי הספר להוראה, אנשי ההייטק יידרשו להכשרה מעשית מאוד ותכליתית, עם הרבה מאוד קילומטרז' של פרקטיקה. לא מתוך הנחה שהם יודעים מתמטיקה טוב יותר, אלא מתוך הנחה שהם יודעים לגשת לתלמיד. אחרי הכל, הוראה היא מקצוע של יחסי אנוש, מה שלא ממש מסתדר עם הסטריאוטיפ של איש ההייטק, שנוטה להסתדר טוב יותר עם מחשבים".