שלמה דוברת אופטימי. מה הוא יודע שאנחנו לא?

מתוך ריבוי הקרנות הפעילות בישראל, רק אחת מבצעת במסירות השקעות במגזר ההייטק. זוהי קרן ויולה פרייבט אקוויטי, מקבוצת ויולה שייסד שלמה דוברת. השותפים הכלליים בה הם הראל בית און, סמי תותח, אוסנת רונן ויונתן קולבר. אמנם הקרן השקיעה ב-2010 בשתי חברות בלבד, ועכשיו מצטרפת השקעה בזנד טכנולוגיות, אך נראה שלדוברת יש סיבה לאופטימיות.

"הרחק מעיניה של התקשורת צומח ענף מימון חדש, בקצב מרשים הרבה יותר מזה של תעשיית ההון סיכון", אמר דוברת השבוע בכנס השנתי של איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה. הוא המשיך בהערכה נדיבה, שלפיה התעשייה תגייס 2.5 עד 3 מיליארד דולר בשנה הקרובה להשקעות בישראל, בכל הסקטורים. "כשכולם רואים את התשואות שעשתה כאן אייפקס עם מכירת בזק ותנובה, נוצר טעם לעוד", לדבריו.

לפי דוברת, קרנות פרייבט אקוויטי משקיעות בישראל בקצבים שנעים בין 1.25 ל־1.5 מיליארד דולר בישראל בשנה. לשם השוואה, לפי מאגר המחקר IVC, הסכום שהשקיעו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה קרנות ההון סיכון - המתמחות בהשקעות בחברות הייטק בשלב המוקדם - הוא 918 מיליון דולר בלבד.

בשנת 2009 הושקעו בסך הכל 1.12 מיליארד דולר. "אלה השקעות שמניבות גם אקזיטים", אמר דוברת. "הרי בסופו של דבר קרן צריכה גם להרוויח, ואמנם ראינו השנה אקזיטים יפים בתחום, ובהם מכירת אטנטי לתאגיד 3M, וההנפקה המוצלחת של סודה סטרים".

שלמה דוברת. "כולם רואים את התשואות של אייפקס" צילום: עמית שעל

מה מעכב את החברות הישראליות? "מיעוט רכישות"

סקר שניהל דוברת חושף כי בישראל פעילות כיום 500 חברות בשלב הבוגר, שהן שוק היעד להשקעות של קרנות הפרייבט אקוויטי. חברות אלו מכניסות יותר מ־20 מיליון דולר, ונוסף להן ישנן עוד 100 חברות הייטק ציבוריות.

"האתגר האמיתי נוצר דווקא בשלב הזה", אומר דוברת. "האירוע הדרמטי ביותר שהתרחש כאן בענף ההייטק הוא התייבשות הנפקות הנאסד"ק, מה שהפך את החברות שמגלגלות מתחת ל־100 מיליון דולר לחברות שאינן בנות הנפקה. לצערי, מרבית החברות שהנפיקו בחמש השנים האחרונות הנפיקו מוקדם מדי. בישראל, למעט חברות ביוטק, אין תחליף אמיתי להנפקה, ואז אנו נאלצים לחזות בחברות הנמכרות בשלב מוקדם או שנתקלות בתקרת זכוכית, והתעשייה סובלת מתקרת זכוכית מאוד נמוכה".

דוברת תולה חלק מהסיבה לחוסר בשלותן של החברות הישראליות במיעוט רכישות. "חברה אמריקאית לפני הנפקה רוכשת 2.5 חברות בממוצע. בישראל עומד המספר על 0.9 חברות בלבד".

על פי דוברת, נגישות הגופים המוסדיים גבוהה יותר, והם בדיוק אלה שהממשלה רוצה למשוך להשקעה בהייטק. קרן פורטיסימו, למשל, גייסה את רוב הונה ממגדל. לדבריו, עידוד מושכל של הגופים המוסדיים להשקיע בקרנות פרייבט אקוויטי יכול להפיג את חששן מהשקעה ישירות בקרנות ההון סיכון, ויכול להביא לכך שיתמכו גם בחברות צומחות.

דוברת אופטימי, אבל הניסיונות של כמה קרנות זרות וישראליות לפרוץ לשוק ההשקעות בהייטק ולהיכנס לוואקום שהותירו אחריהן קרנות ההון סיכון לא צלח. ההפך הוא הנכון: פרנסיסקו פרטנרס, לדוגמה, חיסלה את אחזקותיה בישראל, ווקטור, שהיתה פעילה כאן בשנתיים האחרונות, לא מבצעת השקעות חדשות. אולי יש משהו שדוברת יודע ואנחנו לא?