החגיגה בהייטק חוזרת: למרות השנה הקשה - השכר עלה בגדול

שנת 2010 לא האירה פנים לתעשיית ההייטק הישראלית. היקף הכספים שגויסו לתעשייה המקומית היה נמוך, ואפילו מספר האקזיטים שנרשמו היה נמוך בהשוואה ל־2009 - שנה הנחשבת טראומטית לתעשייה.

ואולם, למרות הנתונים היבשים המצביעים על משבר, מתברר כי עובדי ההייטק עצמם כלל אינם חשים בנעשה סביבם. סקר חדש שערכה חברת נישה להשמת עובדים בתעשיית ההייטק, מצביע על כך שבשנה החולפת עמד שכרם הממוצע של עובדי ההייטק על כ־20 אלף שקל בממוצע - נתון המהווה עלייה של כמעט 9% בשכרם של העובדים, בהשוואה לשנה שעברה.

"2010 היתה שנת הפיצוי של החברות בישראל על 2009", מסבירה מנכ"לית נישה פול צוקר, שערכה את הסקר. לדבריה, העלייה בשכר העובדים אינה מפתיעה, לאור נקודת הפתיחה הנמוכה שבה החלו חברות ההייטק את השנה הנוכחית.

מנכ"לית נישה, פול צוקר צילום: אוראל כהן

לדברי צוקר, "השנה שעברה היתה קשה במיוחד לתעשיית ההייטק והיתה עצירה מוחלטת בביקוש לעובדים. חברות רבות ניסו לקצץ את ההטבות לעובדים, וחלקן אפילו הורידו את השכר של העובדים שלהן". הורדות השכר נעו בשיעור ממוצע של 5%–15%, ובכמה מקרים לוו גם בפיטורים מסיביים. המצב הזה בלט במיוחד בקרב חברות בינלאומיות גדולות הפועלות בישראל: מרבית מרכזי הפיתוח של החברות הפסיקו לגייס עובדים חדשים ואף פיטרו עובדים קיימים.

"רבים מהעובדים התבגרו"

צוקר מסבירה כי ב־2010 הורגשה התאוששות של החברות המבוססות, לעומת חברות הסטארט־אפ, שחוו שנה קשה והתקשו לגייס כספים: "אם בשנים שעברו היה קל לחברות הסטארט-אפ לגייס עובדים, הרי שכיום עובדים רבים חושבים טוב לפני שהם פונים לחברות סטארט-אפ. קודם כל הם מוודאים שלחברה שאליה הם פונים יש גב פיננסי איתן. הם רוצים להיות בטוחים שיש לה יכולת להיהפך לחברה רצינית".

לדבריה, "תעשיית ההייטק של 2010 אינה אותה תעשייה שהיתה בשנים שעברו. רבים מהעובדים התבגרו ורוצים לדאוג למשכנתה ולמשפחה. העובדים הצעירים יותר שנכנסים לתעשייה עדיין מוכנים להיכנס לחברות קטנות, אבל ככל שהם מתבגרים הם מעדיפים לעבוד בחברות גדולות, מרכזי פיתוח בינלאומיים וכו', כדי להבטיח לעצמם שקט כלכלי ושעות עבודה נוחות יותר".

תופעה נוספת שניתן לזהות השנה היא של חברות שהבינו שיהיה להן קשה לשמור על העובדים המנוסים שלהן, ולכן העדיפו לתגמל אותם ולהעלות את שכרם באופן משמעותי למרות הקושי, בשל החשש שיעזבו אותן. "זה הגיע לידי כך שעובדים שהגיעו אלינו והחלו בתהליך של חיפוש עבודה, חזרו למקום העבודה הקודם שלהם לאחר שהשכר שהוצע להם שופר משמעותית, לצד אתגר מקצועי רב יותר".

צוקר מקווה כי השנה הקרובה תהיה שנת ההתאוששות של ההון סיכון והסטארט-אפ. "יש תקווה גדולה לכך שתעשיית ההון סיכון תצליח לגייס קרנות חדשות, ושחברות רבות שהתקשו לגייס כספים ישלימו סבבים משמעותיים שיאפשרו להן להתפתח יותר".

תוכניות חדשות, כמו זו להקמת מרכז פיתוח עתידי של אינטל בצפון, וכמו התוכנית להקמת מרכזי פיתוח של חברות פיננסיות בינלאומיות בישראל, מבטיחות שוק עבודה תוסס יותר ב-2011. "משיחות ראשונות שעשינו עם אנשי התעשייה המקומית לקראת השנה החדשה, אנחנו חשים בעלייה בביקושים", אומרת צוקר. "חברות שכתבו תוכניות עבודה מסודרות לשנה הקרובה כבר מבקשות מאיתנו עשרות עובדים ויותר לשנה הקרובה".

תוכנה: מחסור במומחי JAVA

איור: ערן מנדל

תחום התוכנה נחשב לחזק במיוחד בישראל. מרבית מרכזי הפיתוח הגדולים שקמים בארץ עוסקים בתחום התוכנה, וכך גם רוב חברות הסטארט־אפ החדשות. לכן, לא מפתיע שהביקוש הרב ביותר בתעשיית ההייטק הנו למתכנתים.

מנתוני הסקר עולה כי הביקוש לאנשי תוכנה בא לידי ביטוי בעליות שכר משמעותיות בשיעורים חדים כמעט של כל המהנדסים העוסקים בתוכנה, ללא יוצא מן הכלל.

הסקר מצביע על עלייה ניכרת בשכרם של מנהלי פרויקט ומומחי לינוקס בתעשיית התוכנה, אבל צוקר מדגישה במיוחד את העלייה בשכרם של מהנדסי JAVA ומהנדסי WEB שמורגשת בשטח.

"העלייה מאפיינת את כל התחום. אם ב-2009 מהנדס תוכנה שפוטר חיפש עבודה במשך כמה חודשים, הרי שהשנה על כל מהנדס פנוי יש מספר רב של קופצים", אומרת צוקר. "תחום התוכנה הוא החם כיום ביותר בישראל, והדרישה למהנדסים מנוסים במספר רב של שפות תכנות, החל בג'אווה, דוט.נט, סי שארפ ואחרות, היא גבוהה מאוד".

צוקר מספרת כי היא חשה עלייה גבוהה גם בביקוש למהנדסים בתחום הפיתוח למובייל ולאינטרנט, "שם ראינו עלייה גבוהה מאוד בנתוני השכר ובביקוש לכל מפתח".

על פי הערכות, בישראל עובדים כיום אלפי מהנדסים העוסקים בתחום התוכנה, כאשר רובם מועסקים בחברות גדולות כגון אמדוקס וקומברס, ועובדים במרכזי פיתוח של חברות כמו סאפ, IBM ו־HP. במהלך השנה הקרובה צפוי ביקוש רב אף יותר של מהנדסי תוכנה, על רקע ההתפתחויות בתחום הסלולר והרשתות החברתיות.

חומרה: דרושים מהנדסי ASIC

איור: ערן מנדל

תחום החומרה נחשב בישראל באופן מסורתי לתחום מוביל, אבל עם השנים חלה פגיעה בהישגים של חברות מקומיות העוסקות בתחום - מגמה שנבעה בעיקר עקב העלייה בעלויות הייצור והתחרות הקשה שהגיעה מסין. לדברי צוקר, המשבר הפיננסי שהתרחש בשנת 2008 פגע בצורה הקשה ביותר בחברות הישראליות הקשורות לפיתוח חומרה, והביא שנה לאחר מכן לפיטורי עובדים רבים ולהקפאות שכר.

"למרות הכל, ב-2010 היתה עלייה משמעותית בביקוש למהנדסי חומרה", אומרת צוקר. "חברות רבות שפיטרו עובדים נאלצו לגייס אותם מחדש ובעלות גבוהה יותר. אם ב-2009 מספר המשרות הפנויות בחומרה שאף לאפס, הרי שכיום יש מספר רב של משרות פתוחות, וכל עובד בעל ניסיון נחטף".

שיווק ומכירות: הפנים לאפריקה ולברזיל

איור: ערן מנדל

היחידים כמעט שלא נפגעו כתוצאה מהמשבר בשנת 2009 היו מנהלי המכירות. מרבית החברות שמרו בשנה שעברה על אנשי המכירות שלהן, שהיוו את מקור ההכנסה היחיד בשנת המשבר. גם רמת השכר הגבוהה שאפיינה את התחום לא נפגעה ב-2009, ועליות השכר שנרשמו כמעט בכל ענפי המכירות, נמשכו גם בשנת 2010.

ברוב החברות מנהלי מכירות ומנהלי ההפצה ממלאים פונקציה ייחודית, המאפשרת לשמור על קשר עם העולם. קשר זה הנו חיוני, לאור העובדה שהשוק הישראלי קטן מדי עבור רוב החברות שאינן פועלות בו. מהסקר עולה ביקוש רב במיוחד למנהלים בעלי התמחות במכירות במדינות כמו סין והודו. לאחרונה ניכר ביקוש מיוחד גם למנהלי מכירות המתמחים בברזיל ובאפריקה.

לצד הביקוש למנהלי מכירות עם התמחות גיאוגרפית ספציפית, נדרשים המנהלים לפתח גם יכולות ממוקדות מסוגים שונים. "השוק זקוק לאנשי מכירות עם התמחויות טכנולוגיות ספציפיות, שהנם גם בעלי ניסיון תואם", אומרת צוקר.

QA: שנה של התאוששות

איור: ערן מנדל

לצד שורה של מהנדסי תוכנה ומפתחי חומרה, מרבית חברות ההייטק מפעילות מחלקת QA (בדיקות תוכנה), שמטרתה לאתר את הכשלים בארגון. במרבית הארגונים ספגו מחלקות אלה מכה קשה ב-2009, וחלק מהן הוצאו למיקור־חוץ.

שנת 2010 בישרה התאוששות לאנשי הבדיקות, ואם בעבר נחשבו אלה לבעלי מעמד פחות בארגון, עלתה קרנם שוב. בעקבות הדרישה הגוברת לבודקים מקצועיים, על רקע ההתאוששות בשוק התעסוקה, נרשמה בסקר עלייה משמעותית בשכרם של מהנדסי QA בשיעור של כ-11%.

IT: זינוק בשכר מנהלי בסיסי נתונים

איור: ערן מנדל

שיעור ניכר מעובדי תעשיית ההייטק בישראל עובדים בתעשיית ה-IT (טכנולוגיית מידע) - שאינה נחשבת לאטרקטיבית במיוחד, אך עדיין מושכת אליה עובדים רבים המחפשים יציבות, הכנסה קבועה ושעות עבודה מסודרות.

בין החברות הפועלות בשוק ה-IT ניתן למצוא את חברות המחשוב הגדולות דוגמת מטריקס, מלם תים ואחרות, כאשר על פי הערכות מועסקים תחת ענף זה יותר מעשרת אלפים עובדים. לאורך השנים האחרונות לא נרשמו בתחום שינויים משמעותיים, וגם רמת השכר נשארה קבועה באופן יחסי.

עם זאת, בכמה מקצועות נרשמו שינויים גדולים יותר: כך למשל בלט השנה ביקוש רב למנהלי בסיסי נתונים (DBA), שהביא לעלייה חריגה של כמעט 21% בשכרם של העובדים בתחום. מה שהוביל לעלייה החדה הוא ריבוי בסיסי הנתונים בארגונים והדרישה ליכולות גבוהות של עובדים מנוסים בתחום.

לצד העלייה בביקוש למנהלי בסיסי נתונים, נרשמה השנה גם עלייה בביקוש למנהלי תשתיות, בעיקר בתחום מערכות האחסון ומערכות הווירטואליזציה. במקביל, על פי הערכות, צפויה השנה עלייה בביקוש למנהלי תשתיות בתחום הענן.

ביוטק: יותר משרות, יותר כסף

איור: ערן מנדל

אם 2009 היתה שנה של אקזיטים מפוארים בתעשיית מדעי החיים, 2010 התנהלה אחרת לגמרי. חברות רבות שקדו על גיוס כספים והמשך פיתוח, והמתינו לבאות. האקזיט הבולט היחיד היה מכירת מפתחת משאבות האינסולין מדינגו לחברת התרופות השוויצרית רוש ב־240 מיליון דולר.

ליזי שוב לונדון, מנהלת תחום מדעי החיים בנישה, מציינת כי מתחת לפני השטח היתה דווקא לא מעט תנועה. "אחרי כמה שנים שבביוטכנולוגיה היה עודף היצע של עובדים על מספר מצומצם של משרות, אנחנו רואים בשוק התעוררות מסוימת"

"יש דרישה גדולה למנהלים, בעיקר בדרג בכיר, והכוונה היא למנהלים שמסוגלים לקחת חברות נמצאות בשלב השני של הניסויים ולעבור איתם שלב נוסף. יש בישראל מספר מצומצם של מנהלים שהתנסו בשלב זה וחברות רבות שמוכנות לשלם הרבה כסף". לדברי לונדון, "מצב דומה קיים בתעשיית המכשור הרפואי, שבה עולה דרישה למנהלים שיוכלו לספק לחברות אישור PMA (המקביל לזה הניתן לחברות תרופות - מ"א)".

קלינטק: מחכים לעובדים

איור: ערן מנדל

תעשיית הקלינטק בישראל משוועת לעובדים. לדברי לונדון, קיים ביקוש רב מאוד לעובדים בתחומים שונים בקלינטק, וקיים מחסור גדול במיוחד של מהנדסי מכונות בעלי ניסיון משמעותי. "כל מהנדס נחטף בשכר גבוה", היא מציינת.

לונדון מדגישה כי תופעה ייחודית לתחום נוגעת לפתיחות הרבה שקיימת בו באשר להעסקת בוגרי מכללות ועובדים בעלי ניסיון מועט. "גם בוגרים של מכללות יכולים למצוא לעצמם משרות איכותיות בתחום שלרוב חסומות עבורם בתעשיית ההייטק".

סטודנטים: חוזרים לעבוד

איור: ערן מנדל

במשבר הגדול של סוף 2008 ו-2009 הראשונים להיפגע היו הסטודנטים, שכעת מתחילים לחזור לחברות הגדולות ולמלא את השורות. למרות הדרישה הגדולה לעובדים בעלי ניסיון, הרי שמרבית חברות ההייטק בישראל לא יכולות להסתדר ללא סטודנטים ובוגרים טריים של אוניברסיטאות ומכללות.

העלויות הגבוהות של מהנדסי תוכנה, לצד הצורך לבסס עתודה של מהנדסים כאלה, גורמות לחלק מהחברות להעסיק סטודנטים צעירים ומבטיחים בשכר צנוע יחסית לשאר העובדים. בשנה האחרונה עיקר הביקוש בתעשייה היה לסטודנטים בוגרי מדעי המחשב, ולכן גם שכרם עלה בכ-9%. עיקר הביקוש נבע מעלייה בביקוש למהנדסי תוכנה. במקצועות האלקטרוניקה לא נרשמה עלייה בביקושים ולכן השכר נשאר יציב.

חגיגה יקרה מדי

עובדי ההייטק הישראלים מתחילים להיות יקרים מדי - וזה כבר לא קוריוז, אלא בעיה. אם בעבר העובדים בישראל נחשבו ליצירתיים ומשתלמים יותר מהעובדים שבארה"ב ובאירופה, כיום נהפכה העסקתם ליקרה, אולי אפילו יקרה מדי.

גם האפשרויות שנפתחו לפתע בפני המעסיקים הבינלאומיים נהיו רבות יותר. אם עד לפני חמש שנים לחברות כמו סאפ, HP, אורקל ואחרות היה רק מספר מוגבל של אפשרויות, כיום עומדות בפני חברות הענק מדינות רבות שגילו את תעשיית ההייטק ומציעות שלל הטבות, ובעיקר שכר נמוך ושפע של מהנדסים זמינים באיכות גבוהה.

העלות הגבוהה של המהנדסים הישראלים גובה מחיר יקר מתעשיית ההייטק שלנו. כל יום שבו חברה זרה מעבירה פרויקט חדש להודו, סין, בולגריה או אוקראינה יוצר הפסד נוסף, ונדמה כי עבור חלק מחברות הענק בעולם נהפכה ישראל לאופציה שנייה ואפילו שלישית. חלק מהענקיות מעדיפות להביא לארץ עובדים בעצמן, וקשה לבוא אליהן בטענות כאשר אפילו חברות ישראליות כמו ECI, אמדוקס או קומברס מעדיפות לחפש קודם כל עובדים בהודו ובסין, ורק אחר כך פונות לישראל.

הפתרון לשכר המאמיר אינו קיצוץ בשכר. פתרון כזה אינו אפשרי, ואפילו עצם אזכורו צפוי לפגוע במוטיבציה של העובדים. הפתרון צריך להגיע מהמדינה, שצריכה לתמרץ חברות בינלאומיות ומקומיות להמשיך להעסיק כאן עובדים. אינטל וטאואר, שזכו למענקים מהמדינה תמורת התחייבות לביצוע השקעות מסיביות, הן התחלה טובה, אבל הממשלה חייבת למצוא דרכים נוספות כדי לעודד את המשך העסקת עובדי ההייטק בישראל.

ואולי הפתרון פשוט בהרבה: מדינת ישראל תחליט שההייטק הוא לא רק קטר הצמיחה של המשק, אלא גם רכבת שצריך להשקיע בכל הקרונות שלה - ולא להזניח את החינוך וההכשרות.