דו"ח טכנולוגי: הגולשים מוכנים לשלם
שני שלישים מהנשאלים בסקר חדש הורידו תוכן בתשלום - החל ממוזיקה ותוכנות, דרך אפליקציות לסמארטפונים ועד ספרים דיגיטליים. רק 2% הודו ששילמו על אתרי פורנו. וגם: ההתלהבות מהמגזינים לאייפד דועכת
לא כולם פיראטים
סקר שנערך על ידי מכון המחקר המוביל Pew מצא שבערך 65% מכלל הגולשים שילמו בשלב כלשהו על תוכן ברשת ועל תוכן סלולרי, כנראה יותר ממה שמקובל לחשוב.
הסקר של Pew בחן כ-750 איש עם חיבור לרשת, שמסרו את הנתון המפתיע. יש, עם זאת, סיבה טובה לחשוד שהמידע הזה מוטה: רוב מוחלט מבין הנשאלים, 98%, התעקש שהוא מעולם לא שילם שנקל עבור פורנו ברשת. איכשהו, חברות הפורנו דווקא משגשגות.
אם נניח לשקר הבוטה הזה, מסתבר ששליש מהמשתמשים רכשו בשלב כלשהו מוזיקה או תוכנה ברשת, 21% רכשו אפליקציות לסמארטפון או טאבלט, 15% קנו רינגטונים ו-10% רכשו ספרים דיגיטליים - הצלחה לא רעה בכלל. חמישה אחוזים היו מוכנים להודות שהם שילמו לאתרי דייטים. החלוקה המגדרית בין לקוחות כמעט שווה, להוציא בתחום אחד: 40% מהגברים אמרו שרכשו תוכנה ברשת, בעוד שרק 23% מהנשים עשו זאת.
אנגרי בירדז. חמישית מהנשאלים הורידו יישומים בתשלום צילום מסך: Rovio.com
ההוצאה הממוצעת החודשית על תוכן עמדה על כ-47 דולר, אם כי Pew מציינים שהתוצאה הזו מטעה: מספר קטן יחסית של צרכני תוכן כבדים היטה אותה כלפי מעלה. ההוצאה החציונית עומדת על כעשרה דולרים בלבד.
רוב המשתמשים אינם רוכשים מנויים באתרי תוכן, כמו "הוול סטריט ג'רנל" – רק 11% מהם עושים זאת. אבל ככל שעולה ההכנסה החודשית של המשתמש, הנטיה לכך גוברת: בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר, השיעור עומד על 17%.
מעבר לחלוקה המתבקשת על פי הכנסה, יש גם חלוקה על פי השכלה: משתמשים בעלי השכלה גבוהה יותר נוטים יותר לרכוש תוכן מקוון. 43% מבוגרי הקולג'ים רכשו מוזיקה ברשת, אבל רק 23% מאלו שהשכלתם מסתכמת בבית ספר תיכון עשו זאת.
המגזינים באייפד - שלב ההתפכחות
כשיצא האייפד לשוק, אחת הטענות היתה שהוא יציל את שוק הדפוס הגווע. סטיב ג'ובס, הוא ולא מלאך, נפגש עם שורה של מו"לים כדי לקדם את הביאה השניה של המגזינים. יש מי שעדיין בונה על החזון הזה: רופרט מרדוק צפוי להוציא לאור מגזין מבוסס אייפד בתוך כמה שבועות.
אבל, כפי שהדברים נראים כעת, זה לא הולך לקרות, אלא להישאר בגדר עוד ניסיון של אפל להעמיד פנים שהיא לא חברת צעצועים, שהיא עושה גם דברים רציניים. הדוגמא שכולם הצביעו עליה לפני כמה חודשים היתה Wired: המגזין הצליח לחדש את ימיו כקדם ולמכור 100 אלף מגיליון האייפד הראשון שלו, אבל המכירות צללו ל-31 אלף גיליונות ביולי ואוגוסט, ול-23 אלף בנובמבר. מהדורת הדפוס של העיתון מכרה באוקטובר ובנובמבר כ-130 אלף גליונות.
Wired לאייפד. בצניחה
ויירד הוא רק עמוד העשן המתפוגג שלפני המחנה: ואניטי פייר מכר 8,700 גליונות אייפד בנובמבר, Glamour צנח מ-4,300 בספטמבר ל-2,775 בנובמבר. בקיצור, הכתרת האייפד כמושיע היתה מוקדמת הרבה, הרבה יותר מדי.
הסיבה העיקרית הוא סירובה של אפל לאפשר שימוש במודל המנויים הרגיל – לשלם פעם בשנה ופשוט לקבל את הגליון כשהוא יוצא. במקום זה, נאלצים הלקוחות לשלם מחדש על כל גיליון. אבל חלק מהעניין, כמובן, הוא הפוריטניות של אפל, שהאפסטור הדגים בכל פעם מחדש: אולי אנשים פשוט חוששים שהגליונות שהם יקבלו על האייפד יצונזרו משמעותית. אחרי הכל, אם אתה מוכר מוצר לילדים על פי עקרונות דיסנילנד, אתה לא יכול להרשות לעצמך להזריק יותר מדי מציאות פנימה.
"אלוהים, פטור אותי מתאוותי. אבל לא עכשיו"
זה פחות או יותר המשפט הידוע ביותר של אוגוסטינוס מהיפו, בישוף מצפון אפריקה, שנחשב לאחד מאבות הכנסיה המאוסים ביותר. ומאז, אנשים מנסים למצוא דרכים שיאפשרו להם להתעמת עם חולשותיהם ונטייתם להתפתות לעשות את מה שהם רוצים אבל לא צריכים.
פעם, השיטה להימנע מכך היתה איום באש גיהנום, ובמקרים קיצוניים במיוחד ביקור של האינקוויזיציה. אנחנו נמצאים בעידן אחר, זה שאחרי אוסקר ווילד, אבי האמרה שהדרך הקלה ביותר להיפטר מפיתוי היא להכנע לו. על כן, כמובן, אנשים פונים לסיוע טכנולוגי.
מומחים אומרים שאנחנו נמצאים בעידן שבו יש שני דברים שאפשר לעשות וקשורים בטכנולוגיה, כשרוצים להשלים מטלה כלשהי: "מיקור חוץ של שליטה עצמית", שבו אנחנו מניחים למחשב או למכשיר אחר לשמש כקול המצפון המיוסר שלנו, ו"דה-טכנולוגיה" - ניתוק מהחיבור הבלתי פוסק לעולם המקוון כדי שנוכל בכל זאת לעבוד קצת.
אחד הכלים האלה הוא מכשיר שפשוט מנתק את חיבור הרשת שלך למשך זמן קצוב, מתוך הנחה שלאחר שתסיים לטפס על הקירות תוכל גם לסיים את המטלות שלך, פשוט כי כל אמצעי הסחת הדעת לא יהיו נגישים בלי כניעה משפילה.
ויש גם דרכים חדשות להימנע ממה שאנחנו לא רוצים לעשות: למשל, כלי שלא לאפשר לנהג לשלוח הודעות טקסט מרכב נע. במקרים קיצוניים אנשים מחברים למערכת ההנעה של הרכב שלהם ינשוף-אלכוהול – אתם יודעים, המכשיר שקובע אם אתה שיכור מכדי לסכן את עצמך ואחרים מאחורי הגה.
כלי אחר ללחימה בטמטום בעת שכרות מבקש ממך לפתור חידה מתמטית לפני שהוא מאפשר לך לשלוח מייל, כדי למנוע ממך להביך את עצמך. ויש גם כלי שמאט את מהירות המוזיקה שאתה שומע אם אתה נוהג מהר מדי.חברות כרטיסי האשראי כבר הכניסו הגבלות שאתה יכול להטיל על עצמך כדי למנוע הוצאות מיותרות: הכרטיס פשוט לא יאפשר אותן.
לא רוצה להוציא יותר מדי? כרטיס האשראי יחסום את עצמו צילום: בלומברג
וכל זה יוצר בעיה מסוימת. הצהרה מפורסמת של אפלטון אמרה שהוא מתנגד לכתב, משום ששימוש בכתב פוגע בזיכרון וביכולת והשינון שלנו. אפשר להתווכח על היתרונות והחסרונות – אני חושב שהשאלה הוכרעה ברגע שאפלטון כתב את הטקסטים שלו – אבל אין ספק שהנקודה עצמה, של פגיעה בזיכרון, היא נכונה.
עכשיו, מה קורה לנו כאשר אנחנו עושים מיקור-חוץ לחלק באישיות שלנו, שהיה אמור לשלוט בסוסים המתפרעים של הרגשות, ומעניקים את המפתחות אליו לאיזו אפליקציה? מה קורה כשהשליטה העצמית מקורה לא בנו, אלא בכלי חיצוני?
קצרצרים
לא חסין. אנדרואיד
לא חסין. אנדרואיד איק! חברת אבטחה דיווחה שהיא זיהתה את הבוטנט הראשון לאנדרואיד. התוכנה המרושעת המכונה ג'יינימי מסוגלת לקחת את המידע הפרטי של המשתמש ולשלוח אותו לשרתים מרוחקים. אם זה היה הכל, אפשר היה למשוך בכתפיים ולומר שבסך הכל מדובר בהתנהגות שגרתית של אפליקציה, שום סיבה להתרגשות. אלא שג'מיני מסוגל גם לקבל פקודות ולהשתלט על המכשיר. לידיעתכם/פאניקתכם.
היום הזה מסתמן כיום שמחה לאידם של מי שמגיע להם, אז הנה עוד קצת: אתר הטרוריסטים פורצ'אן הופל. להזכירכם, בני הנוער המשועממים שהתאגדו באתר הטילו את אימתם על הרשת באמצעות ארגון התקפות DDoS מסיביות על אתרים, ובאמצעות התעללות בחסרי ישע. התקפה מסיבית, שמקורה לא ידוע, זרקה את פורצ'אן לקרשים. נקווה שההתאוששות תהיה איטית.
באיחור קל של כעשור, הודיעה גוגל שמעתה היא תיקח ברצינות את הבעיה של Cloaking. על מה מדובר? על הצגת תיאור מסוים של אתר בפני גוגל, כשבפועל הוא נראה לגמרי אחרת. נגיד, תיאור אתר כמבוסס על טקסט HTML בלבד, בעוד שהוא בעצם עמוס בתמונות, פלאש ושאר פריטים כבדים. מעתה, אתרים שניקטו בשטיקים כאלה ימצאו שהדירוג שלהם בגוגל יירד. זעקות עולות ויורדות נשמעו מכיוון מנהלי האתרים.
חשבתם שארגוני זכויות היוצרים נלחמים רק באתרי הורדת מוזיקה ברשת? עובדי גני הילדים בגרמניה יצטרכו בקרוב לעבור קורס מזורז בתחום. מעתה גנים שירצו להשמיע שירים או ללמד אותם לילדים, יצטרכו לשלם עבור רישיון. בהנחה, כמובן, שמדובר בשיר חדש יחסית, כלומר כזה שטרם חלפו שבעים שנה ממותו של היוצר שלו. קצת ביזארי.
גבר בן 68 שמחזיק בכמה אמונות תפלות – הוא חושב שהפעלת מכשיר סלולרי בעת טיסה מסוגלת להפיל את הגרוטאה המעופפת – נעצר בחשד שתקף נער בן 15, שהתעקש להפעיל את האויפון שלו (זוכרים את התחרות?) גם במהלך הטיסה עצמה. הוא שוחרר בערבות, ולטענתו לא תקף את האימבציל הצעיר, אלא רק טפח על זרועו. כמו שנאמר, ספר את זה לשופט.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
