דו"ח טכנולוגי: הסמארטפון שמרגל אחריכם
שני הפרצופים של האפליקציות הסלולריות: ה"וול סטריט ג'ורנל" מזהיר מפני יישומים שמעבירים מידע פרטי, הצרכנים נהנים מהאפשרות להשוות מחירים בקלות
הפתעה! האפליקציות לסלולרי מעבירות עליכם מידע
ה"וול סטריט ג'ורנל" יצא בחודשים האחרונים למסע צלב כדי לחשוף את החדירה לפרטיות שמבצעים שלל כלים אינטרנטיים. חשיפה שעוררה רעש רב התייחסה לכך שכל האפליקציות בעשיריה הראשונה של פייסבוק חולקות מידע עם מפרסמים, לעיתים קרובות ללא הסכמתם של המשתמשים או אפילו ידיעתם. בנוסף עסק העיתון בכמות המידע המדהימה שמצליחות חברות כריית מידע לשים עליהן את הידיים. הכתבה האחרונה בסדרה עוסקת בתחום נוסף של כרסום פרטיות: אפליקציות סלולריות.
בהתפעמות מסוימת, מדווחים לנו הכותבים שהסמארטפון אמור להיות המכשיר האישי ביותר, שמחזיק את המידע החשוב לנו ביותר, ושאף על פי כן הוא רועה בשדות זרים. מבדיקה של 101 אפליקציות פופולריות, הן לאנדרואיד והן לאייפון, עולה ש-56 מהן מעבירות לצד שלישי את המספר המזהה של כל מכשיר, ללא הסכמתו או ידיעתו של המשתמש. 47 מהן מדווחות על מיקומו של המכשיר באופן זה או אחר, וחמש מהן מסרו פרטים אישיים של המשתמש, כמו גילו או מינו.
הדיווח, שכאמור מפתיע כמו הודעה על חמסין בארץ בדצמבר, עורר את נציגי אפל וגוגל, שמיהרו להעמיד פנים שאכפת להם מהפרטיות של המשתמשים. הבעיה הגדולה יותר, כמובן, היא זו של אפל, המסננת אפליקציות בקפידה ולעתים באופן שרירותי. אם אתה מפרסם מילון באפסטור, והמילון מכיל מילים לא נאות, אז אפל תפסול אותו. אבל לשלוח את המידע הפרטי שלך לצד שלישי? תפאדל. אגב, שתי החברות לא דורשות מיצרני האפליקציות שלהן להציג מדיניות פרטיות כלשהי.
אייפון ובלקברי.מה הם יודעים עליכם? יחצ אפל בלקברי ה"ג'ורנל" מזכיר, בנוסף, שלמשתמשי מחשבים אישיים יש יכולת, מוגבלת אמנם, להגביל את המעקב אחריהם. הם יכולים למחוק עוגיות, למשל. ללקוחות הסמארטפונים אין שום יכולת כזו, חוץ מהסרת אפליקציות. ומאחר שאפל וגוגל אינן דורשות מדיניות פרטיות, אין ליצרני האפליקציה כל סיבה לעדכן את הלקוח התמים על כך שלא כדאי לו להתקין את המרגל הקטן שלהם.
ומצד שני...
אימת המוכרים
קניות בלונדון. משווים מחירים עכשיו פשוט צריך לשלוף את המכשיר, ולהקליד לאפליקציה את פרטי המוצר שאתה רוצה. לעיתים קרובות, ניתן יהיה להשיג אותו במחיר זול יותר, לעיתים באופן משמעותי, באתר מקוון כלשהו. מוכרים מודאגים מדברים על הגעתו של עידן שקיפות חדש ונורא: פעם, אם הצלחת לפתות את הלקוח להכנס לחנות, לעיתים קרובות הוא גם היה קונה משהו. היום זה בכלל, בכלל לא בטוח.
אם לפני שנה שיעור הלקוחות שהגיעו לקניות יום שישי השחור מצוידים בסמאטרפון ובתוכנת השוואת מחירים עמד על 0.1%, השנה, לפי ההערכות, הוא עמד על 5.6%. המוכרים כבר החלו להתמודד עם התופעה: הם מוכרים במבצעים מיוחדים מוצרים שאינם מופיעים בקטלוגים מקוונים, אלא רק באותה חנות.
ומצד שלישי...
"מגילת זכויות הפרטיות"
משרד המסחר של הממשל האמריקאי פירסם בסוף השבוע דו"ח, שבו הביע דאגה ממצב הפרטיות ברשת. האפליקציות והאתרים שסוחרים לכם במידע כנראה הצליחו להרגיז כמה פקידים, והמשרד הודיע שאי אפשר להמשיך ככה יותר, יש להכריז על מגילת זכויות הפרטיות של המשתמשים.
בהבעה מדהימה של חוסר אמון בכוח מיסטי – ספציפית, "היד הנעלמה" – הודיע משרד המסחר שהחברות לא הצליחו למשטר את עצמן מספיק, ועל כן יש צורך לכופף את היד הנעלמה ולקבוע כללים שעליהם אסור יהיה לעבור.
באופן אירוני מעט, מה שהממשלה מנסה לעשות הוא להכפיף את השוק הפרוע לכללים שחלים עליה מאז 1974: חוק הפרטיות מאותה שנה קובע שהממשלה צריכה לטפל במידע של אזרחים בזהירות. ה-FTC, הרשות הסחר הפדרלית, יצרה לעצמה כמה כללים בנושא הזה, בהם עדכון האזרח על כך שנעשה שימוש במידע שלו, קבלת הסכמתו והתייחסות לבעיות שנוצרות כתוצאה מכך.
כלומר, אם זה תלוי בממשלת ארצות הברית, ואם ההצעה הזאת לא תטורפד בקונגרס (שזה "אם" די רציני), כל הבלאגן הזה של אפליקציות שבוזזות את המידע שלך ונוסעות איתו להונדורס יהפוך ללא חוקי. באמת הגיע הזמן.
אנונימוס מאיים להכות שנית
ג'וליאן אסאנג' שוחרר בערבות, אבל העלוקות שנצמדו למטרה שהוא מנסה לקדם ממשיכות להסב לו נזק: פעיל בזרוע הצבאית של פורצ'אן, אנונימוס, ברנש שמעדיף שיכנו אותו באז, הצהיר בראיון ל"סקיי ניוז" שהארגון ימשיך לתקוף ארגונים שפגעו בוויקיליקס.
מסתבר שבאז למד את הלקח הראשון של טרוריסטים: לא תוקפים את כלי התקשורת. זה פוגע בדימוי הציבורי. אז באז מבטיח להתמקד במוסדות שאנשים מזדהים איתם פחות, כמו מוסדות פיננסיים.
ההצהרה הזאת משוחררת בעת שהמצור על אנונימוס ממשיך להתהדק: הסקוטלנד יארד הבריטי החל בחודשים האחרונים, אחרי התקפות מוקדמות יותר של אנונימוס, לעקוב אחרי הקבוצה. על פי דיווחים (שהוכחשו בינתיים), גם משטרת יוון עצרה פעיל שלהם.
קשה להגדיר את אנונימוס כארגון: כל אחד יכול לעשות כל דבר ולטעון, בלי שיהיה קל להפריך זאת, שהוא מבצע אותו בשם אנונימוס. אבל גורמים המזוהים עם התנועה הזאת מנסים לשנות טקטיקות ולהתחיל לפעול גם בעולם הלא מקוון: בהודעה מטעם הארגון נקראו חבריו לתלות כרזות רחוב למען ויקיליקס ואסאנג'. זאת עלולה להתברר כהבעת מחאה מתונה ושפויה מדי מצד החוליגנים שתפסו על אנונימוס טרמפ כדי לתרץ את בריונות הרשת המתמשכת שלהם.
קצרצרים
בעקבות הפעילות הנמרצת של אנונימוס וחלאות אחרות, הודיעה גוגל שמעתה תוצאות החיפוש שלה יאפשרו למשתמשים לדעת האם האתר שאליו הם מנסים להכנס הותקף על ידי האקרים. לדברי גוגל, זהו שדרוג של השירות שמספק כבר שנים התרעות על אתרים מסוכנים, ואף הגדיר את כל הרשת כמסוכנת ביום שבת משונה אחד. האם גוגל תעלה עכשיו על הכוונת של אנונימוס? זה יהיה מעניין.
דיווחנו כאן בסוף השבוע על חברת משחקי הסקס שכבר מיהרה ופיתחה משחק לקינקט. מיקרוסופט, שחוששת למוניטין שלה, מיהרה מצידה להודיע שהיא לא תאשר את המשחק. אקסבוקס, לדברי מיקרוסופט, היא פלטפורמת משחקים "ידידותית למשפחה", ותוכן למבוגרים לא יאושר. סביר להניח, אם כן, שהמשחק יגיע לקינקט בדרכים עקלקלות.
המדור הזה לא ממליץ על אפליקציות לאייפון לעיתים תכופות, אבל במקרה של Word Lens נחרוג מן המנהג. מי יודע, אולי היא תהיה מספיק פופולרית כדי שייצרו לה גם גרסאות לסמארטפונים אחרים. מה שוורד לנס עושה, עם מצלמה בלבד ובלי חיבור לרשת, הוא לתרגם טקסטים מצולמים מאנגלית ולאנגלית. מבחר השפות והמכשירים מוגבל מאוד, בינתיים, אבל זה נראה כמו קשקש מעורו של דג הבבל האמיתי.
בוועידת פסגה של האיחוד האירופי שנערכה לאחרונה בבריסל, מהמשמימות בבירות תבל, ניסו המנהיגים להפגין חיבור למאה ה-21, ואישרו לשדר על המסך הגדול הודעות טוויטר בנושא הפסגה. תוך זמן קצר מפגינים זועמים הציפו את הוועידה בהערות שליליות על סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה, שהיה בין המנהיגים הנוכחים. כעבור כשעתיים הופסק השידור, לאחר שהמארגנים הנבוכים אמרו שהוא "השיג את מטרתו". כנראה שאף אחד לא העז להציג לברלוסקוני טקסטים עוינים כל כך כלפיו במשך שנים. בין השאר הוא תואר שם כאיש מאפיה, ולפי השמועות במאפיה הודיעו בתגובה שמדובר בפגיעה בשמם.
הבעיה העיקרית של פרסומאים היא שתוך זמן קצר, אנשים מזהים פרסומות ומסננים אותן. לא מקשיבים, לא רואים, לא מפנימים. התוצאה היא שפרסומאים צריכים מדי כמה חודשים להקצין את המסר שלהם או את צורת השידור שלו, המקבילה של צרחות ליד האוזן כדי לתפוס את תשומת הלב של המאזין. השיטה הקיצונית ביותר עד כה – צריך לראות את הסרטון – היא יצירת הלוגו של המפרסם, BMW במקרה שלנו, מאחורי אישוניו של הצופה. צעד מרשים לטכנולוגיה, צעד נורא בכל היבט אחר.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
