דו"ח טכנולוגי: הטבעת מתהדקת סביב אסאנג'

אל המטרה, אש!

ואם זה לא הספיק, אז הארגון שנתן לוויקיליקס את שם הדומיין שלו, Wikileaks.org, מחק את שם הדומיין משום שלטענתו ההתקפות הבלתי פוסקות עליו מערערות את יציבות המבנה שמספק שירותים לעוד כחצי מיליון אתרים. בוויקיליקס מיהרו לפתוח דומיינים אחרים ולפרסם את הכתובת המספרית של האתר - http://213.251.145.96/ - והם חזרו לאוויר אחרי כמה שעות מעיקות.

חכו, זה עוד לא הסוף. צרפת הודיעה שהיא שוקלת לאסור על אחסון ויקיליקס בשרתים בתחומה. התירוץ: הוא פוגע בחשאיות של היחסים הדיפלומטיים ו"מסכן אנשים". ועוד קצת: ספריית הקונגרס של ארה"ב, אחת הספריות החשובות בעולם, הודיעה שהיא חוסמת את הגישה לוויקיליקס. כמוסד פדרלי, הסבירו בספרייה, היא מחויבת שלא לאפשר גישה לחומר מסווג, גם אם הוא כבר הפך לחומר מודלף.

חובבי תיאוריות קונספירציה ודאי ישמחו לדעת שלדברי אסאנג', בשיחה עם גולשים בסוף השבוע, יש מספר התייחסויות לעב"מים בחלקים שטרם פורסמו של מברקי מחלקת המדינה. הוא לא פירט, אבל רמז שאם יקרה לו משהו, מידע מביך במיוחד ייחשף אוטומטית.

ג'וליאן אסאנג'. הלחץ רק מתגבר צילום: אי אף פי

הפקיד לי ומלחמתו בגוגל

יום אחד קם לו הפקיד הבכיר לי צ'אנגצ'ון, חבר בוועדה הקבועה של הפוליטיבירו, והחליט לבדוק מה קורה אם מקלידים טקסט סיני לתוך מנוע החיפוש הראשי של גוגל, לא זה הסיני. כמו הרבה מאד אנשים, הוא הקליד פנימה את שמו-שלו. לזוועתו הוא גילה שלא רק שאפשר לראות שם הרבה חומר שאסור לפרסום בסין, אלא שבחלק מהאתרים אפילו נמתחה עליו ביקורת, כנראה לא מהסוג הנחמד.

כתוצאה מהעלבון הזה הפך לי למוביל הקמפיין הסיני נגד גוגל. בין השאר, הוא דרש ממחלקת המדינה להפעיל לחץ על גוגל כדי שזו תצנזר את צילומי הלוויין שלה בסין. יש גם מי שקשר אותו להתקפות ההאקרים נגד החברה, אבל לכך אין הוכחות.

ובמבט רחב יותר, הטון בידיעות המגיעות מסין בנושא הוא בעיקר מדכא. בכירים במשטר שסיכמו את המצב כחודש אחרי שגוגל גלתה להונג קונג, הביעו שביעות רצון. בעבר, אמרו שם, הם חששו שאי אפשר יהיה לשלוט ברשת. אבל אחרי המלחמה הקצרה נגד גוגל, ואחרי שהמשטר החל לאלץ משתמשים להירשם בשמם המלא, הרודנות הגדולה בעולם גילתה, לרווחתה, שהיא תשרוד גם את קיומה של הרשת.

פנאפלים, הם בכל מקום

יש לציין שההתמחות של מונסטר היא הזלת ריר על מוצרי אפל. העובדה שאפל נהנית מיחסי ציבור מצוינים, כי לא מעט כתבי טכנולוגיה מעריצים אותה, היא סוד קטן מאד: כתבנו כבר על דיוויד פוג, כתב ה"ניו יורק טיימס" שכיסה את מוצרי אפל מבלי לספק את המידע הקריטי שהוא מרוויח מהם כסף, וכדי להתחמק מהשאלות על גילוי נאות נאלץ לטעון שהוא בעצם לא עיתונאי; וגם על ג'ים גולדמן, שאימץ את קו המפלגה, סליחה, החברה, על בריאותו של סטיב ג'ובס, ושדניאל ליונס צלב בשידור חי.

אבל מונסטר שובר גם את השיאים שלהם. הוא העריך בעבר שהמניה של אפל תגיע לאלף דולר, הוא פירסם הערכות פרועות לחלוטין על מספר האייפדים שאפל תמכור עוד לפני שהמוצר בכלל הוצג, וגם העריך שהיא תבנה מנוע חיפוש, ושהיא תוציא לשוק עד 2011 טלוויזיה ב-HD.

בקיצור, בהתחשב בהיסטוריה של מונסטר, ה"סקר" שלו נראה כמו נסיון כושל למניפולציה בוטה של השוק. האחראים עליו צריכים לשחרר אותו אל חסדיו של השוק החופשי. יכול להיות שביח"צ של אפל ישכרו אותו. אחרי הכל, הוא היה האיש שלהם כל כך הרבה זמן.

גלקסי טאב. אף אחד לא רוצה אותו? לא מדויק

איך נעמוד בזה?

ואולי חבל שכך. חוקרים מעריכים כי האוכלוסיה האנושית תצרוך בשנת 2030 שלושה ג'יגה-בייטים של מידע ביום בממוצע לאדם. המידע הזה ישרוץ בענן, כך שכמות החשמל הנדרשת להעברת כל המידע הזה תעמוד על כ-1,175 ג'יגה-וואט. כדי לייצר ג'יגה-וואט אחד של חשמל, יש צורך בתחנת כוח פעילה. כלומר, העולם יצטרך 1,175 תחנות כוח רק כדי לטפל בהעברת המידע. שאר הצרכים של בני האדם, כמובן, לא יילכו לשום מקום. ולכל זה, ככל הנראה, יהיו השפעות לא סימפטיות על הסביבה.

עורך המחקר דווקא אמר שהוא אופטימי יחסית, כי שרתים הופכים ליעילים וחסכוניים יותר, והוא מעריך שטכנולוגיה ירוקה תתפוס יותר ויותר. מחקרים נוספים יידרשו כדי לאמת זאת.

קצרצרים

צוחק מי שצוחק אחרון. מרדוק צילום: mct

כשרופרט מרדוק החליט לנתק חד צדדית את העיתונים שלו מההמון הלא משלם, כולם צחקו. בטיימס, אחד מעיתוני הדגל שלו, דווקא ממשיכים להיות מרוצים מהמהלך. מהנתונים שלהם, עולה ש-14% מהקוראים של הטיימס נרשמו לסוג כזה או אחר של מנוי. זה די הרבה כסף. אחד הבכירים בעיתון, דומיניק יאנג, אמר בכנס שנערך לאחרונה שמעבר לעובדה שהעיתון רווחי, יש יתרון בולט נוסף: העיתונאים שלו יכולים סוף סוף לכתוב כמו בני אדם, ולא לנסות לקלוע לדעתם של הרובוטים של גוגל בנסיון נואש למשוך עוד כמה קוראים.

עוד יום, עוד מוצר מתפוצץ – ולשם שינוי הפעם מדובר במוצר של מוטורולה, הסמארטפון מבוסס האנדרויד דרואיד 2. המשתמש ארון אמברי הלך לתומו ברחוב, שוחח בגרוטאה שלו הצמודה לאוזנו, כשלפתע נשמע פיצוץ. אמברי פונה במהירות לבית החולים, שם נזקק לארבעה תפרים באוזנו. המשפחה של אמברי, נמסר, שוקלת תביעה.

ואם כבר בפיצוצים עסקינן, צבא ארצות הברית סובל בעשור האחרון מהצורך להילחם באנשים שההתמחות שלהם היא חומרי נפץ. האמת, זה היה ככה בכל מלחמת גרילה שבה מצאו האמריקאים את עצמם. עכשיו יש מי שמפתח "תג פיצוץ": מכשיר שאינו זקוק למקור כוח, שיילבש על ידי החייל ושישנה צבע כדי לציין את עוצמת הפיצוץ שהוא ספג, אם וכאשר. ההערכות הן שהמכשיר הזה יספק מידע קריטי במהירות לחובשים. בסביבת קרב שבה חיים ומוות נקבעים לפי מספר הדקות שלוקח לייצב את מצב הנפגעים, יש לזה פוטנציאל ניכר.

אפשר לומר הרבה דברים טובים על אקטיביזם-רשת, אבל אין ספק שלעיתים הוא נלעג. דוגמא קלאסית היא הקמפיינים למען גלעד שליט בפייסבוק. לא יודע איך להגיד לכם את זה בעדינות, אבל החמאס כנראה לא יתרשם מכך שמיליון ישראלים ישנו את תמונות הפרופיל שלהם לאלה של החייל החטוף. באופן דומה, קמפיין חדש ומגוחך בפייסבוק מציע להלחם באלימות נגד ילדים... על ידי שינוי תמונת המשתמש לדמות הקומיקס החביבה עליו מילדותו. יש מעט מאוד חלאות גרועות יותר על הכוכב הכחול הזה ממבוגרים שמנצלים את העובדה שהם גדולים יותר, שוקלים יותר וחזקים יותר מילד כדי לפגוע בו. העובדה שכמה גולשים, אפילו מספר גדול מאוד שלהם, ישנה את תמונת הפרופיל - פשוט לא תשפיע עליהם. כל מה ששינוי התמונה יעשה הוא להעניק למשתמש את התחושה הכוזבת שבמאבק נגד אלימות כנגד ילדים, הוא את שלו כבר עשה.

על רקע האסון בכרמל, עשרות ההרוגים בשריפה והגליונות המיוחדים, כנראה שלא רבים הבחינו בידיעה אחת שעוסקת דווקא בחיים חדשים. מדעני נאס"א גילו צורת חיים חדשה על כדור הארץ, בקטריה שמורכבת בין השאר מארסניק, חומר רעיל לכל צורות החיים האחרות הידועות על פני הכוכב שלנו. מבחינה מדעית, זאת חתיכת ידיעה חשובה. מבחינת צורת החיים, ובכן, ברוכה הבאה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"