דו"ח טכנולוגי: נתפסו עם המכנסיים למטה

הזכות שלא להתפשט

הבטיחו שהסורקים לא פולטים קרינה מסוכנת, והסתבר שזה לא לגמרי נכון, אבל זה לא נגמר כאן. הרשויות האמריקאיות אמרו גם שכל התמונות המביכות שהסורקים יוצרים יימחקו מיד ולעולם לא יישמרו. עכשיו חשף גיזמודו שסורק שהותקן בבית משפט בפלורידה שמר לא פחות מ-35 אלף תמונות כאלה. האתר מציג 100 תמונות כאלה בסרטון וידיאו תוך טשטוש פרטיהם של המצולמים - שלא טושטשו בתצלומים המקוריים. התמונות מבית המשפט הן ברזולוציה נמוכה משמעותית יותר מאלה של סורקי נמלי התעופה, אבל אם הן נשמרו ואחר כך גם דלפו - אין שום סיבה טובה לחשוב שגם לתמונות ברורות יותר לא יקרה אותו הדבר בדיוק.

הידיעה הזאת מגיעה על רקע כעס לא קטן כלפי שיטת האבטחה הנ"ל. ג'ון טיילר, אזרח אמיץ, הגיע לנמל התעופה בסאן דייגו לאחר שבירר באתר של הנמל שהסורקים החדשים לא מותקנים שם. האתר, איך לומר, לא דייק. טיילר סירב לאפשר למאבטחים לצלם אותו באמצעות הסורק, שזו זכותו החוקית. המאבטחים אמרו שאם כך, הוא ייאלץ לעבור בדיקה מדוקדקת, שתכלול גם את מישוש אשכיו.

אחת התמונות שפירסם גיזמודו. סורק במחלוקת צילום מסך: gizmodo.com

טיילר לא התרגש, והודיע חגיגית למאבטח שאם הוא ייגע בו, המאבטח ייעצר בשל מעשה מגונה: "כל אדם אחר שהיה עושה את זה, חוץ מהממשלה, היה מואשם בכך", הסביר האזרח. המאבטח הגיב ב"ויתרת על הרבה זכויות כשרכשת כרטיס טיסה". טיילר הודיע בשלב זה שהוא מוותר על הטיסה. מאבטח אחר הודיע לו שהוא לא יכול לעזוב את הנמל מבלי שייבדק, כי עכשיו הוא חשוד. טיילר התעלם בבוז ועזב, והרשויות שוקלות לתבוע אותו. הכל, אגב, מתועד בסרטון שצולם בסלולר שלו.

הסרטון עורר זעם ניכר, וכתוצאה מכך כבר יש קריאה להגיע לנמלי התעופה ב-24 בנובמבר, ולדרוש לעבור בדיקה גופנית במקום לעבור דרך הסורק. ג'פרי גולדברג, בעל טור פופולרי, המליץ לנוסעים להגיע לנמל התעופה כשהם לובשים קילט, חצאית סקוטית, כדי למרר עוד יותר את חייהם של המאבטחים. אני לא בטוח שהתנכלות לעובדים שמקבלים שכר מינימום, במקום לבכירים העשירים להחריד שקובעים את המדיניות, היא הפתרון הנכון. אבל זעם עממי כלפי היווצרות איטית של מדינת משטרה הוא מה שמבדיל אזרחים שזוכרים את טעמה של החירות מאזרחים שלא.

אכלו לי, שתו לי

קורס. Cooks Source צילום מסך: cookssource.com

טעות גדולה. גאודיו – באמצעות הבלוג שלה – פרסמה את הפרשה, ותוך כמה זמן קוקס סורס מצא את עצמו תחת התקפה זועמת של אלפי גולשים. ההתקפה הגיעה לא רק בדמות כתיבת מסרים עוינים בעמוד הפייסבוק של המגזין ובאתר שלו, אלא גם בפניה למפרסמים, בקריאה להפסיק לשתף פעולה עם מגזין שמבוסס על הפרת זכויות יוצרים שיטתית. כן, מישהו טרח וגילה (זהירות, מסמך) שגריג גנבה לא פחות מ-166 מאמרים.

כתוצאה מכך כתבה גריג לאחרונה הודעה קצרה ובכיינית, שבה האשימה את גאודיו ואת הרשת בכל צרותיה, והודיעה שמבחינתה, הפרשה הזו היא הקש ששבר את גב הגמל ושהמגזין שלה קורס. שרה לייסי, בדרך כלל אדם נבון, קוננה על גורלו העגום של המגזין, טענה שמי שתקפו אותו פעלו כאספסוף, ושגריג בסך הכל "עשתה שורה של טעויות".

שורה של טעויות? קודם כל גנבה גריג טקסטים באופן שיטתי. אחר כך, כאשר גריג נאלצה להתעמת עם העובדות, היא בחרה לענות בסרקזם ולדחות בבוז את הדרישה לפיצוי. כשהגיע הפרסום הבלתי נמנע, קרס כל מגדל הקלפים שלה. גריג יכולה להאשים רק את עצמה, ותבונת האספסוף יכולה לרשום לעצמה ציון לשבח.

"להכות אותם במקום הכואב להם ביותר, בכיסם"

יש הרבה מאוד כסף בגניבת תוכן. השווידישע פיראטען, אנשי פיירט ביי, קיבלו לא מעט מזומנים מפרסומות שהעלו בסמוך לתוכן הגנוב שהיה באתר שלהם. בהתאם, הם לא רק נידונו לשנה בכלא, אלא גם לקנס של מיליון ליש"ט.

החוק, אם וכאשר יעבור, לא יוכל למנוע מאמריקאים לגלוש לאתרי גניבת תוכן מחוץ לארה"ב, אבל בהחלט יוכל למנוע העברת כספים מארה"ב אליהם. בהתחשב באובדן ההכנסות הצפוי, אין להתפלא אם גוגל תפעיל את הלובי שלה כדי למנוע את הצלחת היוזמה החדשה.

מפגינים למען פיראט ביי צילום: אי פי אי

היו צריכים את זה כמו חור בראש

פרופסור אמריקאי לאמנות, וואפה בילאל, יהפוך למורה הראשון שאפשר יהיה לומר עליו שיש לו עיניים בגב: הוא מתכוון להתקין בקרוב מצלמה דיגיטלית בחלק האחורי של הגולגולת שלו, לצורך פרויקט אמנותי או משהו כזה. המצלמה תצלם מדי דקה את הדברים שבילאל לא יכול לראות.

את כל העסק מתכוון הפרופסור להציג בתערוכה בדוחא, קטאר, כשמוזיאון האמנות הערבית המודרנית ייפתח שם בסוף השנה. אם היה מדובר רק בבילאל עצמו, היינו אומרים "שיהיה לו לבריאות", מסובבים אצבע בתנועה סיבובית ליד הרקה ועוברים הלאה.

אבל מסתבר שזה לא רק הקטע שלו. חברים אחרים בפקולטה לאמנות באוניברסיטת ניו יורק, שבה בילאל מלמד, טוענים שיש כאן גם עניין של פרטיות. בילאל, אחרי הכל, מעביר שיעורים. כשהוא יהיה עם הגב לקהל, הוא גם יצלם אותו. יש כאן פגיעה בפרטיותם של הסטודנטים, שעשויים לחוש שהם תחת מעקב בלתי פוסק. נו, זה מה שמטריד אתכם כשמישהו מחליט להוסיף לעצמו חור לגולגולת ולהתקין בו מצלמה? שיהיה.

הפקולטה שוקלת לכסות את העדשה של בילאל בזמן הלימודים, או לאסור עליו לצלם בעת שהותו בבית הספר. מיצגים קודמים של האמן, עיראקי לשעבר, כללו הזמנה של מבקרים לירות בו ברובה צבע, ופרויקט שבו התבקשו המבקרים להחליט האם בילאל או כלב יצטרכו לעבור את סימולציית ההטבעה המכונה Water-boarding. הם העדיפו להתעלל בו ולא בכלב. אחרי כל זה, קידוח בגולגולת נשמע כמו פיקניק.

קצרצרים

הבלוגר המצרי עבדול כרים נביל סולימן, הידוע יותר בשם המקלדת שלו כרים עאמר, שוחרר לאחרונה ממאסרו, כך על כל פנים מדווחים מקורביו. כרים עאמר ריצה מאסר של יותר מארבע שנים בשל מתיחת ביקורת על המשטר המצרי, במיוחד על הממסד הדתי שלו. הוא הואשם בהעלבת הדת, לאחר שתקף בחריפות את היחס לנשים במצרים, כמו גם את היחס של הרוב המוסלמי למיעוט הקופטי, קבוצה נוצרית נרדפת. במהלך כליאתו, עונה כרים עאמר והותקף פיזית בידי אסירים אחרים. ואם אתם חושבים שזו בעיה מצרית בלבד, אתם כנראה לא קוראים מספיק אתרי חדשות.

אחד השופטים העליונים של ארה"ב, סטיבן בראייר, הדגים לאחרונה את הניתוק שקיים בין המוסד המכובד הזה ובין חלק ניכר מהאוכלוסיה: הוא התוודה שכאשר צפה בסרט "הרשת החברתית" הוא לא כל כך הבין במה מדובר. "מטבע הדברים, אין לנו עמוד פייסבוק", הוסיף. בראייר, בן 72, ראוי לשבח על כך שהוא מודה בקשיים שיש בהתאמת החוקה האמריקאית, מסמך מהמאה ה-18, לעידן הדיגיטלי. "אם אני מיישם את התיקון הראשון לחוקה (ששומר על זכות הביטוי, חופש העיתונות וחופש הדת), אני צריך ליישם אותו על עולם שבו יש אינטרנט, פייסבוק, וסרטים כמו 'הרשת החברתית' שאפילו לא הצלחתי להבין", אמר בראייר. שופטים אחרים, כמו נשיא העליון רוברטס, התקשו להבין לאחרונה כיצד בעצם עובד SMS, נקודה קריטית כשמנסים לקבוע את אחריותה של חברת הסלולר לתוכן שהיא מעבירה.

"הרשת החברתית". מה בדיוק קורה כאן? צילום: MCT

עוד גוף שלא ממש סגור על האופן שבו עובדת הרשת הוא משטרת בריטניה. זו פנתה לאחרונה לספקית רשת בדרישה להפסיק לאכסן בלוג אקטיביסטי, שסייע לסטודנטים הזועמים במהומות שפקדו את הממלכה לאחרונה. הספקית צייתה לדרישה, אבל – כצפוי – עשרות אתרים אחרים פשוט העלו אליהם במחאה את התוכן של הבלוג שהמשטרה לא אוהבת, Fitwatch שמו.

איך קוראים לסימן @, חלק הכרחי מכתובת המייל? באנגלית, המשמעות שלו היא פשוט at, בעברית הוא נקרא שטרודל (או כרוכית, למדקדקים), בשוודיה הוא חדק, בסרביה קוף, בהולנד חלק מסוים של קוף שאנחנו נמנעים מלנקוב בשמו, בקוריאה הוא שבלול, בטיוואן – עכבר קטן. הכתבה הזו מספקת מידע מעניין נוסף על השטרודל, שהשימוש הנוכחי בו התחיל ב-1971, על ידי "אבי המייל", ריי טומלינסון.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"