דו"ח טכנולוגי: "כך תהיה פדופיל"? לא באמזון

המדריך לקבלת החלטות גרועות

כפי שאפשר היה לצפות, עמוד התגובות של הספר הוצף בתגובות עוינות ושליליות. אמזון מחקה מאות מהן. היא גם התעקשה להמשיך ולמכור את הספר, ואמרה לטקראנץ' ש"אמזון מאמינה שזו צנזורה לא למכור ספרים מסוימים רק משום שאנחנו או אחרים מאמינים שיש להתנגד למסר שלהם. אמזון איננה תומכת בהפצת שנאה או פשעים, אבל אנחנו תומכים בזכותו של כל אדם לקבל את החלטות הרכישה שלו בעצמו".

הפוסט הזה פורסם בטקראנץ' באחת בלילה, בערך. תוך חמש שעות, הוא העניק תשומת לב עצומה לספר, שדילג בקלילות לרשימת מאה הספרים הנמכרים ביותר, ורשם עליה של 101,000% במכירות. כן, קראתם נכון. מישהו גם הספיק לפתוח עמוד מחאה בפייסבוק ולארגן 2,500 מצטרפים. שעה לאחר מכן, נכנעה אמזון ו"המדריך לפדופיל" נעלם מהחנות המקוונת שלה. אולי זה כי היא עוד יכולה להתמודד עם מחאה מקוונת, אבל מסתדרת קצת פחות טוב עם התקשורת הממוסדת, שהתחילה לשים לב לפרשה.

ככה מקבלים שתי החלטות גרועות בזמן קצר. אם אמזון באמת מתנגדת לצנזורה, היא היתה צריכה לעמוד על שלה. אם היא חושבת שיש מקום לצנזורה, היא הייתה צריכה להחיל אותה בזמן אמת ולא רק אחרי שהגולשים התחילו לצווח. הסכנה הגדולה בצנזורה, אסור לשכוח, היא שאין לה סוף: אפשר להתחיל בהסרת ספריו של המרקיז דה סאד, למשל, לא אבידה גדולה. אבל משם ייתכן שנצטרך להמשיך גם לספרים אחרים, כמו היומן של אנה פרנק (שקבוצות דתיות-שמרניות בארה"ב מתנגדות לו, בטענה המטומטמת עד דמעות שהוא מקדם לסביות). בסופו של תהליך כזה, יישארו לנו רק ספרים שלא מטרידים אף אחד. ואותם אין סיבה לקרוא.

יש מכות! יש מכות!

צוקרברג. ילד סורר? צילום: בלומברג

התגובה הראשונה של גוגל היתה לומר שהיא "מאוכזבת", כאילו פייסבוק היתה ילד סורר. זמן קצר לאחר מכן היא החליטה שאם היא לא יכולה למנוע ממשתמשי פייסבוק את המידע, היא יכולה לפחות להפעיל עליהם לחץ רגשי.

מי שירצה לייצא את המידע לרשת החברתית יוכל לעשות זאת, אבל רק אחרי שיקרא את הטקסט הבא: "עצור רגע, האם אתה לגמרי בטוח שאתה רוצה לייבא את פרטי הקשר של החברים שלך לשירות שלא יתן לך להוציא אותו אחר כך?", ועוד כמה שורות בנוסח הזה. המכתב נגמר במילים "אני אשב לי כאן לבד בחוש...", אה, סליחה, "על אף שאנחנו מאוד לא מסכימים עם מדיניות המידע הזו, הבחירה היא שלך. כי, אחרי הכל, צריכה להיות לך שליטה על המידע שלך". עד כה, לא נמסר שמארק צוקרברג פרץ בבכי והודיע שהוא יהיה מעתה ילד טוב.

בינתיים, פייסבוק הוסיפה פיצ'ר מצמרר נוסף, עכשיו היא עוקבת אחרי הדברים שעליהם אתה משוחח עם החברים שלך – ומצרפת אותם לזרם החדשות שלך. אין סודות, כן? זמנה של הפרטיות עבר.

ונעבור לעוד זירת קרב בין שתי הענקיות החביבות עלינו כל כך.

אוי, לאן העובדים שלנו נעלמו?

והיכן עדיף לעבוד כרגע, לפחות מהבחינה הכספית? ובכן, כרגע השכר הממוצע של עובדי פייסבוק גבוה יותר מזה של עובדי גוגל, אבל הגוגלרים מקבלים בונוסים גבוהים יותר. העלאת השכר החדשה של שמידט וחבורתו מוודאת שאם מישהו ירצה לעזוב אותם עבור פייסבוק, זה לא יהיה בגלל כסף.

עוד דרך שבה גוגל מנסה למנוע מהעובדים לעזוב צילום: בלומברג

קובה נגד הפנטזיה האמריקאית

עכשיו יוצא משחק חדש לשוק, Call of Duty: Black Ops, וקובה הגישה נגדו מחאה רשמית. באחת המשימות הראשונות של המשחק, שמתרחשת בתקופת כהונתו של קנדי, צריך השחקן להסתער על הוואנה ולחסל את קסטרו הצעיר.

עיתון בקובה (שכידוע, אינה מצטיינת בחופש העיתונות) הגדירה את המשימה כ"סטייה כפולה: מצד אחד, זו העלאה על נס של נסיונות ההתנקשות שתכננה ארה"ב כנגד מנהיג קובה... ומצד שני, היא מעודדת נטיות סוציופתיות בקרב צעירי וילדי צפון אמריקה". אפשר להתווכח על המסקנה השניה. על הראשונה קצת פחות. הרי ראינו כבר מה קרה כשמשחק אחר ניסה להכניס משימה שבה השחקן הוא איש טליבאן שמטרתו היא חיסול חיילים אמריקאים באפגניסטן. אפשר רק לחשוב מה היה קורה אילו היה יוצא משחק מחשב קובני, שבו השחקן היה אמור לחסל את קנדי בשלוש יריות מדויקות.

קצרצרים

גוגל TV, הבטחה זוהרת רק לפני כמה שבועות, מסתמן כהולך בדרכו של וייב: פוקס, אחת הרשתות היחידות שהסכימה לתת לגוגל לשדר את התוכן המקוון שלה, נזכרה פתאום שהיא שייכת לרופרט מרדוק, שרואה בגוגל את כל מה שרע בתרבות החינם. אז היא הפסיקה לתת לה גישה.

הנה פתרון מושלם לאנשים שרוצים לשחק עם חתולים אבל לא רוצים את כל הצרות הנלוות, כמו הצורך להאכיל אותם, לשמש כמשייף ציפורניים נייד, לנקות אחריהם או לאבד ציוד אלקטרוני יקר. חברה אמריקאית קטנה מציעה למשתמשים גישה וירטואלית לחדר מלא בחתלתולים, שאפשר לטפל בהם מרחוק באמצעות זרועות רובוטיות. המשתמש יכול לשחק עם החתולים כמעט כאילו היה איתם באותו החדר, בתנאי שבא להם: חלקם מעדיף להתעלם ופשוט לישון. בעתיד, תאפשר החברה גם להאכיל חיות בגן חיות באמצעות שלט רחוק. חיות בשלט רחוק, כי אין כמו חיים בבונקר.

"אני ממש לא רוצה לשחק איתך עכשיו" צילום: shutterstock

במה שנראה כמו חיקוי גרוע של סצינה מהסרט V For Vendetta, השתלט האקר – במסיכה והכל – על מערכת המחשבים של אוניברסיטת וושינגטון, ושידר לסטודנטים... ובכן, משהו. זה היה, כמובן, ביום שישי הקודם, 5 בנובמבר. המשטרה חוקרת. יש להניח שהוא לא הציע לסטודנטים לפוצץ את הפרלמנט.

השימוש ביוטיוב, לפחות על פי יוטיוב, גואה: אם במארס האחרון הועלו לאתר הווידיאו המוביל בעולם 24 שעות של סרטונים מדי דקה, כעת עלה המספר ל-35 שעות, או 2,100 שעות של וידיאו מדי שעה. כל זה, כמובן, דורש אחסון, אחזקה וכו', ויוטיוב עדיין לא מצליח להיות רווחי. כדי לוודא שהיא לא תצליח להוציא את עצמה מהבור, הגדילה גוגל את משך הזמן שבו ניתן להעלות סרטון, כמו גם את גודל הסרטונים עצמם – עד שני ג'יגה. עכשיו רוצים ביוטיוב שיועלו 48 שעות של וידאו מדי דקה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"