בזק בינ"ל תפרוש כבל תת-מימי: "בחנו בשקט את הנושא שלוש שנים"

"בחנו את הנושא בשקט במשך שלוש שנים, הסתכלנו על שוק התקשורת ושירותי המדיה שצוברים תאוצה על גבי האינטרנט, ובסופו של דבר החלטנו ללכת על זה" – כך הסביר היום (ד') מנכ"ל בזק בינלאומי, איציק בנבנישתי, מדוע החליטה החברה לפרוש כבל תת מימי נוסף, שיחבר את ישראל לשדרת התקשורת העולמית. באמצעות כבל מסוג זה מועברת כל התקשורת היוצאת והנכנסת לישראל, כולל תעבורת אינטרנט וטלפוניה בינלאומית.

לדברי בנבנישתי, "עם הקמת הכבל נוכל לספק למשק הישראלי תועלות משמעותיות, הן מבחינת הלקוחות שייהנו מחוויית שימוש אחרת באינטרנט, והן מבחינת העסקים שייהנו לראשונה מתחרות אמיתית בעולם התשתיות הבינלאומיות".

את פריסת הכבל תבצע חברת ASN, חטיבה של חברת אלקטל המתמחה בהנחת תשתית תקשורת תת-מימית: הבוקר (ד') נחתם ההסכם בין הצדדים. על פי תוכניות בזק בינלאומי, העבודה להנחת הכבל תחל בקרוב, והיא צפויה להסתיים במחצית הראשונה של 2012. לאחר שיופעל, יוכל הכבל לתמוך בתעבורה של 7.2 טרה-ביט (טרה-ביט=1,024 ג'יגה-ביט) - כפול מהתעבורה שבה תומך הכבל הקיים של חברת מד-נאוטילוס, המהווה כיום את החיבור היחיד של ישראל לתקשורת העולמית.

"לא יהיו שותפים נוספים למיזם"

על פי הערכות, פרישת הכבלים של מד-נאוטילוס עלתה כחצי מיליארד דולר, ומדי שנה נדרשים כ-10 מיליון דולר לפעולות תחזוקה. לדברי גורמים בענף, רק בשנים האחרונות הפכה פעילות מד-נאוטילוס לרווחית, אולם מדובר ברווחים שאינם גבוהים. בבזק בינלאומי סירבו להתייחס לעלות הכוללת של המיזם המקביל, אך לפי הערכות בענף עלות הנחת כבל שכזה נעה בסביבות ה-100 מיליון דולר. בנבנישתי ציין כי למיזם לא יהיו שותפים נוספים, וכי בכוונת החברה לעשות שימוש בהון עצמי בלבד.

מד-נאוטילוס, הנמצאת בבעלות מלאה של חברת טלקום איטליה, מספקת כיום רוחבי פס לספקיות האינטרנט והשיחות הבינלאומיות הישראליות. הכבל שלה, שהחל לפעול ב־2001, פרוש במתווה מעגלי בין חיפה, קפריסין, יוון וסיציליה, ובחזרה לתל אביב במקביל לקו החוף המצרי, ואורכו כ-5,800 ק"מ.

הכבל של בזק בינלאומי, לעומת זאת, ייצא מחוף תל-אביב, וסיומו התת-מימי יימצא באיטליה. מנקודה זו יתחבר הכבל לתשתית קרקעית שתוביל את תעבורת המידע למרכזים ברחבי אירופה, בהם גם לונדון, אמסטרדם ופרנקפורט, שם נמצאים שרתים של בזק בינלאומי.

משם הכבל ייצא. חוף בתל אביב-יפו	צילום: יובל חן

ספקיות האינטרנט משלמות 30 מיליון דולר בשנה

במהלך השנים הועלו טענות בדבר היותה של מד-נאוטילוס מונופול בתחום חיבורה של ישראל לשדרת התקשורת הבינלאומית. לפי הטענות, היעדר התחרות מונע את הוזלת המחירים לספקי התקשורת - וכך גם לצרכן.

חוות שרתים. החברות משלמות למד-נאוטילוס כ-30 מיליון דולר בשנה צילום: shutterstock

מד-נאוטילוס מוכרת רוחב פס לספקיות האינטרנט הגדולות בישראל (בזק בינלאומי, נטויז'ן וסמייל), והללו מוכרות חלק מרוחב הפס, בידיעתה של מד-נאוטילוס, לספקיות קטנות יותר כדוגמת אקספון ופרטנר. ככל הנראה משלמות ספקיות האינטרנט הישראליות למד-נאוטילוס כ-30 מיליון דולר בשנה במצטבר, וההסכמים בין הצדדים נחתמים לתקופות של מספר שנים.

בנבנישתי סירב להתייחס לסכומים שמשלמת בזק בינלאומי עצמה, אולם אישר כי היא נמנעה מלחתום על הסכמים ארוכי טווח עם מד-נאוטילוס, כיוון שבחנה הקמת פעילות מקבילה. נטויז'ן, לדוגמא, חתמה על הסכם מול מד-נאוטילוס עד לשנת 2017. עד להפעלת הכבל תמשיך בזק בינלאומי להיות לקוחה של מד-נאוטילוס, ובנבנישתי אף לא פוסל שיתוף פעולה בין הצדדים בעתיד. לדבריו, החברה תשמח לשרת גם את מתחרותיה בשוק הישראלי, בהן ספקיות אינטרנט אחרות.

הכניסה של בזק בינלאומי צפויה להרחיק מתעניינים אחרים

מספר גורמים בחנו בעבר פריסת תשתית מתחרה, בהם קבוצת IDB, המחזיקה בין השאר בסלקום ונטויז'ן, פרטנר, ואף בוצעה פניה לחברת אמפל, המחזיקה כיום עדיין בבעלות על ספקית התקשורת 012 סמייל, אולם עד כה לא חלה התפתחות משמעותית בנושא. לפני כשנתיים אף נבחן מיזם להנחת כבל קרקעי בין ישראל לירדן, שאמור היה לאפשר חיבור לתשתית תקשורת נוספת במדינה אסיאתית, אולם גם תוכנית זו לא יושמה.

שני גורמים שהביעו לאחרונה התעניינות בנושא הם מיזם בהשתתפותו של דדי בורוביץ, בעל השליטה בחברת התעופה אל על, והאחים יהודה וזהר זיסאפל. עם זאת, סביר להניח כי לאחר הצהרתה של בזק בינלאומי על פרישת כבל משלה, תצטנן התלהבותם של גורמים אלו בכל הנוגע לכניסה לתחום זה ופוטנציאל הרווח שלו.

מהצלבת נתונים מול גורמים בענף עולה כי מישראל ולישראל יוצאת ונכנסת תעבורה בהיקף של כמאה ג'יגה־ביט בשניה על גבי תשתית מד-נאוטילוס, כאשר על פי הערכות קצב הגידול בצריכת רוחב הפס עומד על כ־25% בשנה. כ־70% מתעבורת האינטרנט נותרת בתוך תחומי ישראל, בגלל הנטייה של הגולש הישראלי להעדיף תוכן מקומי.