ראיון "כלכליסט": נשיא נוקיה-סימנס אירופה עדיין מאמין בחוטי נחושת

לפני כשבועיים, באירוע "בזק אקספו" שנערך זו השנה השנייה, הכריזה בזק כי בשנה הבאה היא צפויה לספק ללקוחות רשת ה־NGN שלה מהירויות שיגיעו עד ל־200 מגה־ביט לשנייה. למרות האיום המסתמן מצד הסיבים האופטיים של חברת החשמל, בהנחה שיושלם התהליך הרגולטורי שיאפשר לה להיכנס לאספקת תשתית תקשורת בישראל, בבזק מאמינים עדיין בחוטי הנחושת הפרושים מארונות התקשורת השכונתיים ועד לבתי הלקוחות.

מנכ"ל בזק, אבי גבאי. הסיבים האופטיים יגיעו לארונות התקשורת רק ב-2012 צילום: יובל חן

במסגרת שדרוג תשתית הרשת שלה ברחבי המדינה בשנתיים האחרונות, החליפה בזק את ליבת הרשת לסיבים אופטיים, אך הללו יגיעו בסיומו של התהליך שצפוי להסתיים במהלך 2012, רק לארונות התקשורת המצויים במרחק מרבי של כמה עשרות מטרים מבתי האזרחים.

כך, בעוד הסיבים האופטיים מציעים מהירות של מאות מגה־ביט לשנייה, מציעים כיום חוטי הנחושת, המשנעים את התעבורה עד לקירות בתי הלקוחות מהירויות מרביות של עשרות מגה־ביט לשנייה. מנגד, פריסת סיבים עד לבתי המגורים עצמם הנה תהליך יקר ומתמשך, שאותו תבצע בזק אולי רק בעוד כמה שנים.

מחכה ללקוח העתידי

"סחיטת" חוטי הנחושת כך שיעבירו על גביהם מידע רב יותר מבעבר מתבצעת בעיקר באמצעות שימוש בטכנולוגיות דחיסת מידע המשולבת בנתבים המצויים בארונות התקשורת של בזק מחד, ובמודמים המצויים בבתי הלקוח מאידך.

עם זאת, באירוע של בזק הכריזה החברה כי כדי להגיע למהירויות של עד 200 מגה־ביט לשנייה היא תיעזר בטכנולוגיה שפיתחה חברת נוקיה־סימנס המכונה Bonding. בשיטה זו מוכפל היקף המידע המועבר לאורך חוט הנחושת כיוון שהמערכת למעשה מחברת בין שני קצות חוטים ומתייחסת אליהם כחוט אחד. בזק תהיה הלקוח הראשון בעולם למוצר זה של נוקיה־סימנס, וג'וזפה (בפה) דונגמה, נשיא הפעילות האירופית של נוקיה־סימנס שהגיע לאירוע, טוען שההתקדמות הטכנולוגית הגיעה דווקא מבזק, לא מהחברה שבה הוא עובד.

"בקרב ספקי התקשורת הקווית יש צורך בהתאמה רבה יותר של המוצרים לרצונותיהם, לעומת לקוחות מעולם התקשורת הסלולרית, המשתמשים ברובם במוצרים דומים", אומר דונגמה ל"כלכליסט". "שיתוף הפעולה נוצר כאשר לקוח כמו בזק דורש מוצרים שיאפשרו לו להציע שירותים חדשניים. בהנחה שאנחנו מצליחים לספק לו את מבוקשו, הלקוחות הבאים שלנו יכולים ליהנות מהידע שצברנו מול אותו לקוח, כך שפיתוחים לפי דרישה שכאלו למעשה הופכים את המוצרים שלנו לטובים יותר עבור הלקוחות העתידיים".

1 גיגה על פס נחושת

לפני כשנתיים החליטה נוקיה־סימנס לזנוח את פיתוח המוצרים שלה בתחום הסיבים האופטיים בטכנולוגיית GPON, הנפוצה בשנים האחרונות בשדרוגי רשתות ספקיות התקשורת בשווקים שונים ברחבי העולם, ומשמשת בעיקר ספקיות כבלים וחברות תקשורת הפונות לשווקים שבהם לא קיימת תשתית פס רחב כלל. עיקר הגידול בשנה האחרונה נרשם בסין, שם רכשו צ'יינה יוניקום וצ'יינה טלקום ציוד רשת רב בטכנולוגיה זו בעת שדרוג הרשתות שלהן.

הנהנות העיקריות מהגדלת הדרישה לציוד GPON הן חברות כדוגמת Huawei הסינית, אלקטל־לוסנט, מוטורולה, אריקסון ו־ADTRAN. בנוקיה־סימנס מעדיפים להתמקד בטכנולוגיות ה־VDSL, המשרתות את חברות הטלפוניה בעלות תשתית היסטורית של חוטי נחושת.

"לא יצאנו לגמרי משוק החיבורים האופטיים". דונגמה

"ראשית, לא יצאנו לגמרי מהשוק הזה. יש לנו שותפים שעמם אנחנו מספקים, במדינות מסוימות ולטובת לקוחות מסוימים, מוצרים שתומכים ב־GPON. עם זאת, אנחנו מאמינים ש־GPON היא טכנולוגיה שמתאימה רק לתקופת הביניים, והשלב הבא רלבנטי הרבה יותר להתפתחות השוק כפי שאנחנו רואים אותו. אנחנו מאמינים שאפילו ספקי התקשורת שהניחו רשתות מבוססות GPON לא מקבלים תמורה נאותה להשקעה שלהם".

אז במה בכל זאת מאמינים בנוקיה־סימנס? דונגמה נעזר במיזם המשותף עם בזק כדי להוכיח שלפחות בשנים הקרובות, כוחו של חוט הנחושת עדיין במותניו. "הוכחנו שניתן לספק מהירויות של עד גיגה לשוק הצרכני על גבי כבלי הנחושת, ועד שהשוק ידרוש מהירויות גבוהות מכך, מוצרים המבוססים על הדור הבא של הטכנולוגיות האופטיות Next Generation Optical Access - NGOA, כבר יהיו זמינים לספק אותן".

"יש לנו עוד לאן לגדול בישראל"

נוקיה־סימנס בישראל הוקמה על בסיס הרכישה של חברת סיברידג' ב־2009 על ידי חברת סימנס. כיום הסניף הישראלי בניהולו של דרור נמירובסקי, שהחליף את אילן ברדה שכיהן בתפקידו זמן רב מבוסס ברובו על הרכישה של חברת אטריקה הישראלית ב־2007 תמורת כ־75 מיליון דולר.

הסניף, שמעסיק כיום כ-330 עובדים, העסיק בשיאו כ-500, אך הקשיים שחוותה החברה העולמית והעברת פעילותה לסין הביאו לפיטורים של כ־170 עובדים בשני סבבים מרכזיים, שנערכו במהלך 2009. פעילות המרכז נכללת במסגרת חטיבת מוצרי הרשת (Network Systems), ואמונה על פיתוח טכנולוגיות המשולבות במוצרי נוקיה־סימנס בתחומי ה־Carrier–Ethernet, כלומר תשתית לספקיות תקשורת.

לדברי דונגמה, אפילו ב־2009, בזמן ששוקי התקשורת בעולם הציגו האטה ובסניף הישראלי נאלצו להיפרד מיותר מ־100 עובדים, פעילות החברה בישראל הצליחה לגדול באופן מהותי, "אבל מובן שיש לנו עוד לאן לגדול", הוא מוסיף. כיום מצויים מוצרי החברה ברשתות בזק, סלקום, פרטנר ו־012, ובתשתית התקשורת של רכבת ישראל וצה"ל.