הרפורמה שמלהיבה את חברות ה־IT

תקנה חדשה, שאמורה לעשות סדר במערכות המידע של קופות הגמל, בתי ההשקעות וחברות הביטוח, תיכנס לתוקף ב-1 בינואר בעקבות החלטתו של הממונה על שוק ההון והביטוח, עודד שריג. לפי התקנה החדשה, מערכות המחשוב הישנות והמקרטעות משנות השבעים והשמונים יוחלפו במערכות ליבה חדשות, מערכות ניהול משאבים, ניהול סיכונים, שליטה ובקרה, ומערכות להתאוששות מאסון.

"נכון להיום, תוכנית הפנסיה שלנו בטוחה הרבה פחות מחשבון הבנק שלנו", אומר ל"כלכליסט" שימי צימבליסט מקבוצת ניהול הסיכונים בדלויט-בריטמן-אלמגור-זהר. לדבריו, "הפנסיה או קופת הגמל שלנו חשופות לזליגת מידע, שגיאות בשערוך הפוטנציאלי, פוליסות לא מדויקות. כבר היו מקרים שבהם אדם אחד משך כסף מקופת הגמל שלו על חשבון קופה של עמית אחר".

מלבד האזרח הקטן שירוויח מערכת שתעמוד בפני אסונות, אירועים לא צפויים או סתם הגנה מפני הימור מסוכן על חסכונותיו, ירוויחו מכך חברות ה־IT הישראליות, שצפויות לקבל פרויקטים בשווי עשרות מיליוני שקלים בשנה הקרובה. כבר במרץ 2012 ייאלצו כל חברות הביטוח להגיש לממונה הוכחות כי בוצעו שיפורים במערכות הליבה שלהן, כמו בביטוח חיים או בביטוח אלמנטרי, וכי חשבונות הפנסיה מוגנים, לפחות כמו הכסף שבכספת הבנק.

החלטתו של שריג התקבלה למרות התנגדות ממושכת מכיוונן של חברות הביטוח, והסתיימה בקביעה חד־משמעית: חברות הביטוח ייאלצו לקבע את תפקיד מנהל מערכות המידע כחבר ההנהלה הממונה, בכפיפות למנכ"ל; חברי הדירקטוריון ייאלצו לנהל דיונים קבועים בתחומי מערכות המידע, וייאלצו לבצע מיפוי מדויק של כל הסיכונים הכרוכים בניהול מאגרי המידע, להציג תוכנית שתתגונן מפניהם, לשקול מחדש את מערך מיקור החוץ שלהם, ובתוך שנה יצטרכו לדאוג שכל התהליכים הקריטיים שעד כה נעשו ידנית, ימוחשבו לחלוטין.

"עיתוי לא טוב"

"חברות הביטוח ראו בהוראות החדשות גזירות שבאו בעיתוי לא טוב", אומר צימבליסט. לדבריו, "ההוראות החדשות הוצגו כבר לפני כשנה, תקופה שבה הענף יצא ממשבר האשראי והחברות נדרשו להשקיע הון רב כדי להגדיל את רווחיותן.

"סיבה נוספת להתנגדותן היתה כוונת הרגולטור להפוך את הדבר היקר מבחינתן, מאגרי המידע שלהן, למאגרים שנתונים בתהליך של שקיפות, ולהקים ועדות רבות שיבקרו ויפקחו על פעילותן". התנגדותן של חברות הביטוח היתה אפקטיבית בשנת 2009, אלא שבחודשים האחרונים עם ההתאוששות הכלכלית, שלף שריג את ההחלטה מן המדף.

ג'ימי שוורצקופף, מנכ"ל חברת המחקר STKI, מעריך כי נתח השוק של הבנקים וחברות הביטוח בתוך כלל עוגת ה־IT הישראלית, המוערכת בכ־4 מיליארד שקל בשנה, יזנק ב־3% במהלך השנה הקרובה. לדבריו, "התקנה של שריג שקולה להחלטה שהיה מחליט שר האוצר לו רצה לכפות עלינו ניהול תקציב חודשי מפוקח".

חלוקת ההוצאות על IT השנה (לפי מגזרים)

לדברי צימבליסט, "בין 40 ל־50 חברות ישקיעו בממוצע כשניים עד שלושה מיליון שקל כל אחת, מה שיתרום לתוספת משמעותית של עשרות מיליוני שקלים בהשקעה במערכות מחשוב בתוך שנה אחת בלבד".

הכסף שזורם בענף הפיננסים לא משאיר את חברות ה־IT הישראליות, אותן חברות המוציאות לפועל את שדרוג המערכות עבור הבנקים, אדישות. למעשה, התקנות החדשות מביאות את ענף ה־IT לנקודת רתיחה של מיזוגים ורכישות. רק בשבוע האחרון נרכשה חברת התשתיות הראל טכנולוגיות, אחת החברות הדומיננטיות במגזר הבנקאי, בידי וואן תוכנה (One1), בהיקף של 12 מיליון שקל. מוקדם יותר השנה רכשה נס טכנולוגיות את גילון, חברת הבינה העסקית הגדולה בישראל עד אותה תקופה.

"עדיין מרימים גבה"

"התקנה החדשה תשפיע על קופות הגמל ובתי ההשקעות", אומר ל"כלכליסט" אורן איתן, מנהל תחום הביטוח במטריקס. "בעוד שחברות הביטוח וקרנות הפנסיה כבר החלו במהלכי שדרוג מערכות IT וארגון מחדש בעקבות ועדת בכר, קופות הגמל ובתי ההשקעות עדיין מרימים גבה על תהליכים שכאלה. אלה גופים שלא 'חושבים IT', אינם מחזיקים בבעל תפקיד שאחראי על התחום, ובדרך כלל ממלא אותו מנהל התפעול של החברה".

עד כמה בטוחים כיום החשבונות האישיים שלנו במוסדות הפיננסיים?

איתן: "בעוד שהבנקים וחברות הביטוח הגדולות ביצעו מהלכי IT כוללים, עדיין לא יהיה זה חריג למצוא קרנות פנסיה או קופות גמל שיהיה להן קשה לחשב את כל היתרה המגיעה לך, אחרי כל כך הרבה שנים של נוסחאות משתנות. עם זאת, בעקבות ועדת בכר אנחנו רואים התעוררות רבה בקרב חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, שמשקיעות המון בממשקים מול הבנקים".