דו"ח טכנולוגי: קוראים חופש - קינדל עוקפת את הצנזורה בסין

אל מעבר לחומת האש הגדולה

אחד הצדדים היותר ידועים של סין המודרנית, לפחות מחוץ לסין המודרנית, הוא מנגנון "חומת האש הגדולה" שלה: ערימה של כלי צנזורה, הנעזרים בצבא קטן של צנזורים, שמטרתם לשכנע את הסינים שהם גרים במדינה הרמונית שהיא המקום הטוב ביותר לחיות בו ביקום כולו. בדרך כלל זה עובד, הודות לסינדרום שטוקהולם המפורסם, שגורם לרבים להזדהות עם שוביהם.

הדרך של הסינים להגיע לאינטרנט החופשי. מכשיר קינדל

מצד שני, תמיד יש טיפוסים עוכרי שלווה, שמתעקשים לדבר על הצדדים הלא נעימים של המשטר. למשל, על ההיסטוריה הרצחנית שלו, אולי הרצחנית ביותר מבין זו של משטרי העולם - לפי ההערכות, הובילה המפלגה הקומוניסטית הסינית למותם של 80 מיליון בני אדם. למשל, על הגולאגים שמיליוני סינים נמקים בהם. ויש עוד הרבה זוועות בקנה, גדולות יותר ופחות, מורגשות יותר ופחות.

סין מונעת את הגישה לטוויטר ופייסבוק, אבל הקינדל מאפשר למתנגדי משטר להגיע אליהם בכל זאת. המשטר הסיני, מטבע הדברים, אוסר על ייבוא הקינדל לסין, והמתנגדים מנצלים את הפרצה הקבועה בשריון שלו: הונג קונג. שם השלטון מחויב לתנאים קצת יותר אנושיים, משום שהוא קיבל את האי והשטחים הנלווים אליו חזרה מבריטניה ב-1997 תוך הבטחה שהוא ישמור על זכויות התושבים. סוחרים מהונג קונג מזמינים את הקינדל, ואז מוכרים אותו בתוך היבשת. את אותה פרצה בדיוק מנצלת גוגל במגעיה עם השלטונות בבייג'ינג.

בלוגרים סינים מדווחים על הלם במגע הראשון עם המכשיר, שמחבר אותם אל העולם החיצון. עם זאת, העובדה שקליטת הדור השלישי שם מוצלחת כל כך, כנראה אומרת שאמזון הגיעה להסכם כלשהו עם ספק מקומי גדול. זו רק שאלה של זמן עד שמשטר הגולגלות ימצא את הספק הזה, ויציג לו כמה שאלות. אבל בינתיים זה עובד. 

SMS נגד עוני

עד כה, יותר משישה מיליוני משתמשים חתמו על השירות הזה, שתמורת 1.35 דולר לחודש מספק להם בכל בוקר הודעות SMS עם מחירי הסחורות בשווקים. 1.35 דולר הוא אמנם סכום שאין לזלזל בו בסין הכפרית, בהודו ובאינדונזיה, אבל מידע על המחיר שבו אפשר למכור עגבניות לפני שאתה מגיע לשוק יכול להיות ההבדל בין רווח והפסד. במקומות כאלה, הוא יכול להיות גם ההבדל בין איכר רעב לאיכר רעב פחות.

נוקיה מתכוונת להרחיב בקרוב את השירות גם לניגריה, שבה יש כ-152 מיליון תושבים, שרק ל-20% מהם יש גישה לסלולר. בכך הם שונים מחלקים ניכרים מהעולם המתפתח, שהסלולר (הפשוט, לא הסמארטפון) הוא הכלי שלו להתחברות לעולם. המכשירים האלה בדרך כלל אינם מסוגלים להרבה יותר משיחות ושליחת הודעות SMS, אבל זה מה שחשוב באמת.

עובדים במטעי באינדונזיה. SMS יכול למנוע רעב צילום: בלומברג

לנתונים האלה אין שום משמעות.

כמה חול נשאר בשעון של העיתונות המודפסת?

נתחיל בחדשות הטובות יחסית: על פי ההערכות של העתידן האוסטרלי רוס דוסון, העיתונות המודפסת הישראלית תנפח את נשמתה רק ב-2029, שזה הרבה יותר זמן ממה שכמה אנשים שאני מכיר נתנו לה. זה אומר שלעיתונאים הישראלים יש 18 שנה וקצת להתאים את עצמם לתנאים החדשים, שזה בהחלט מרווח זמן הגיוני.

מצד שני, מעמדם של הקולגות בארצות האנגלו-סקסיות לא משהו. בעוד שבע שנים מעריך דוסון, תלך העיתונות המודפסת בארצות הברית בדרכן של הדוֹדוֹ ושאר החיות הנכחדות, ועיתוני הדפוס הבריטים יצטרפו אליה בבית הקברות למוצרי עץ שנתיים לאחר מכן. העיתונות הנורווגית תעבור כולה אל הרשת ב-2020, והעיתונים האוסטרלים ייאספו אל אבותיהם ב-2022,

כמו ישראל, העיתונים הצרפתים יחזיקו מעמד עד 2029. שלא כמו בישראל, שם זה יהיה בגלל שהעיתונים נהנים מתמיכה ממשלתית ניכרת – פחות או יותר הסיבה שעיתוני הדפוס הגרמנים ימשיכו להתעלל בדיונונים אומללים עד שנת 2030. בישראל הסיבה המרכזית להישרדות הצפויה של העיתונים היא שאנחנו, בניגוד להעמדת הפנים המקובלת, עדיין חלק מהעולם המתפתח. לא מדינת עולם שלישי, אבל דווקא כן מדינת עולם 2.5.

כמובן, יכול להיות שדוסון טועה, על אף שהוא מעלה טענות מעניינות שבהן השקיע הרבה זמן ומאמץ. הוא מעריך שעד שנת 2040, המדינות המפותחות יותר ישתמשו במסכים מתקפלים, שיוכלו להתקפל באותה גמישות כמו נייר, כדי לצרוך את החדשות שלהם. המדינות המפותחות פחות, ובכן, יצטרכו להמשיך ולחטוב עצים. אם הוא טועה, נראה שיהיה אפשר לצחוק עליו עד קץ כל הדורות, כי אם יש משהו שהרשת טובה בלשמר – זה אדם שעושה מעצמו אידיוט. ראו המקרה הנוגע ללב של מלכת הנוער של דרום קרוליינה.

"ניו יורק טיימס". ימות בעוד שבע שנים? צילום: בלומברג

יאללה, אל הקלפי

קצרצרים

בסאן פרנסיסקו פרצו מהומות נרחבות, לאחר שקבוצת הבייסבול של העיר זכתה בוורלד סירייס. באופן לא מפתיע הדיווחים התקשורתיים המסודרים איחרו את הרשת, שהתמלאה עד מהרה בתצלומים, סרטוני וידיאו ודיווחים על מהומות, הצתות, ותקיפות. ההיפסטרים של סאן פרנסיסקו, ויש לא מעט מהם, מיהרו להשתמש בפורסקוור כדי להודיע שהם ב"מהומה". איזה כיף.

הרכבת התחתית של לונדון מתקדמת עם הזמן, ומעתה תציע לנוסעים בתחנותיה שימוש ב-WiFi. זה היה יותר משמח את הלונדונים, סביר להניח, אם היו נותנים להם את החיבור בחינם, ומציעים להם אותו גם ברכבות ולא רק בתחנות. למרבה המזל, עדיין אין חיבור דור שלישי במרתפי התחתית, שכן המצב שם גרוע גם מבלי שהנוסעים יוכלו לצווח זה בנוכחות זה. התחנה הראשונה שרושתה היא תחנת צ'רינג קרוס הידועה, והכוונה היא לרשת את שאר התחנות בתוך 18 חודשים. ובישראל? נו, אין רכבת תחתית, אז איך יהיה בה WiFi?

החונטה של בורמה (שימוש בשם המופרך מיאנמר הוא שיתוף פעולה איתה) אשמה בשורה ארוכה של פשעים, בין השאר בטיהור אתני. אבל זה לא מספיק להם: מסתבר שהרודנות הצבאים מאטה במכוון את הרשת שם. אין ספק שכאשר יעמידו את חברי החונטה אל הקיר, בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן, זה יהיה סעיף האישום הראשון.

בימים האחרונים דווח שגוגל מעמידה לרשות עובדיה משרתים, כדי שהעובדים יוכלו לתת את כל תשומת ליבם לחברה. זה מתאים לערכי התאגיד של גוגל: בימיה הראשונים של החברה, התמחה המטבח שלה בארוחות בוקר וערב מפנקות – כדי לשכנע את העובדים להגיע מוקדם וללכת מאוחר. בינתיים, נראה שגוגל נסוגה מהתוכנית הזו, והפסיקה את ההתקשרות עם חברת TaskRabbit, אולי מתוך חשש לפגיעה בתדמיתה. החברה טוענת שההסכם היה ל"תקופת נסיון" - טענה שקצת מפתיעה את אנשי TaskRabbit.

פחד ותיעוב בבובות בארבי: הסמל הוותיק לנשיות כנועה מנסה למצוא את עצמו בעידן האינטראקטיבי, ובובות שמשמיעות מספר קבוע של שורות שהוקלטו מראש כבר לא מעניינות במיוחד את הילדות של היום. אי לכך ובהתאם לזאת, בובה חדשה מכילה מצלמת וידיאו בתליון שלה, שמאפשרת הקלטה של עד חצי שעה. מצד שני, חלק ניכר מהילדים לא מודעים לכך, מה שלטענת מתנגדי הצעצוע הופך את הבובה למצלמה נסתרת. ובאמריקה כמו באמריקה, יש כבר קריאות להחרמתה. לידיעת הגולש קן. 

•  "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
•  לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
•  ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"