דו"ח טכנולוגי: הנהג האיטלקי נגד גוגל

גוגל נזכרו בפרטיות, באיטליה לא חיכו לזה

רכב סטריט וויו. בולט מאוד גם בלי סימון צילום: אי פי אי

כשחושבים על זה, זה קצת משונה שגוגל נזכרת לנקוט בצעדים האלה רק בשנה ה-11 לקיומה ושש שנים אחרי הנפקתה. למה זה קורה דווקא עכשיו? אולי יש לכך קשר לעובדה שההצהרה מגיעה ימים ספורים לאחר שגוגל נאלצה להודות בראש מורכן שבין הפרטים שמכוניות הריגול שלה שתו מרשתות WiFi בלתי מאובטחות היו גם סיסמאות ומיילים. הכוונה, כמובן, למיילים שלא נשלחו באמצעות ג'ימייל, כי את אלה גוגל קוראת בין כה וכה.

בממשלת איטליה החליטו לנקוט צעדים מסוג קצת שונה: ברומא החליטו שאם הם כבר חייבת לסבול את מכוניות הריגול של גוגל בתחומה, אז למען בריאות הציבור – יש לסמן אותן. גוגל קיבלה הודעה מהרגולטור שאם היא מתעקשת לצלם את איטליה, למרות מחאות רבות שהגיעו מאזרחים, היא צריכה לסמן את הרכבים באופן בולט, ולפרסם את המסלול המשוער שלהם באתר שלה, בעיתונים, ובמודעות רדיו.

עכשיו, מדובר במכוניות בולטות במיוחד: יש להן מצלמה ענקית שבולטת מעליהן. אי אפשר לפספס אותן. המטרה כאן, ככל הנראה, היא להפוך את החוויה, לפחות מבחינת הנהגים האומללים, לבלתי נעימה עד כמה שאפשר, ולרמוז בגוגל בגסות שהתרגיל הזה לא רצוי. האזרחים יוכלו לרוקן את הרחובות מראש, או, לחלופין, להמתין לרכבים של גוגל עם ירקות רקובים. גוגל, מבחינתה, מתעקשת לא להבין את הרמז והיא הודיעה שהיא נמצאת במגעים עם הרשויות כדי להקל ולו במעט את רוע הגזירה. 

גדולה היא האמת, והיא תנצח

וויקיליקס, אתר ההדלפות שהסקנדלים שלו תועדו כאן לעייפה, הוכיח שוב בכל זאת למה צריך אותו: בסוף השבוע הוא פרסם, יחד עם שורה של עיתונים גדולים, כ-392 אלף מסמכים ממלחמת עיראק, ששופכים עליה המון אור, או בעצם חושך.

למשל, הם חשפו את העובדה שכאשר הפנטגון טען שאין לו מושג כמה אזרחים נהרגו בעיראק, הוא שיקר. היה לו, והוא פשוט לא רצה לחשוף אותו, כי הדבר היה פוגע במלחמת ההסברה שלו. המסמכים הוכיחו שראש ממשלת עיראק, נורי אל מליכי, הפעיל בעצמו חוליות רצח ועינויים, ושההבדל העיקרי בינו ובין סדאם חוסיין הוא, ובכן, פער של יחסי ציבור.

העובדה המזיקה ביותר שנחשפה היתה ההתעלמות השיטתית של חיילי ארצות הברית ובריטניה מהעינויים שבוצעו באופן שיגרתי על ידי "כוחות הבטחון" העיראקים. היה אפילו שם קוד למצב הזה. כאשר חיילי הקואליציה נתקלו בעינויים ודיווחו על כך, הם קיבלו בחזרה פקודה בקוד: Frago 242. משמעותה היתה חד משמעית: לדווח, אבל להתעלם. פה אנחנו כבר מדברים על פשעי מלחמה. בדיוק מאותה סיבה ישראל היתה אשמה בטבח שבוצע במחנות הפליטים סברה ושתילה: הכוח הכובש אחראי לשלומם של הנכבשים.

דוברי הפנטגון, שצווחים עכשיו שהם הצבא המוסרי ביותר בעולם (הממ, הטענה הזו מוכרת לי מאיפשהו), לא מצליחים להסביר שתי נקודות: ראשית, למה כל החומר היה מסווג, כלומר הוסתר מהציבור. זו הוכחה נוספת, אם מישהו היה זקוק לה, לכך שכאשר שירות בטחון כלשהו מסווג מידע, לא צריך לעמוד לדום ולהצדיע, אלא לתהות מה הוא מנסה להסתיר והאם הוא מחפה על פשע כלשהו.

שנית, זמן קצר לפני שהמידע עלה לוויקיליקס, האתר מצא את עצמו תחת מתקפה כבדה של האקרים, שלדברי האתר היו "מיומנים מאד". זה לא עבד ולא יכול היה לעבוד. אבל מישהו ניסה.

ג'וליאן אסאנג', המפעיל של וויקיליקס, הוא ברנש לא נעים ולפי החשד גם מטריד מינית. על זה הוא כנראה יועמד לדין. בינתיים, הוא עושה שירות חשוב לאנושות כאשר הוא חושף מידע שקלגסי כל העולם מנסים להסתיר. האירוניה האומללה היא שכאשר ניסו אתרי חדשות כמו CNN לצלוב אותו, הם שכחו שגם להם יש דם על המקלדת: הם שימשו כשופרי ממשל בוש ערב הפלישה לעיראק, ומכרו את הצ'יזבטים שלו בלי חקירה ודרישה.

לוחמי ארצות הברית בעיראק צילום: אי פי אי

מלחמת אפל באדובי עולה מדרגה

רוכשי המק התרגלו במשך שנים לקבל את נגן הפלאש של אדובי כחלק מחבילת הערכות שמגיעה, מותקנת מראש, עם הגרוטאה היקרה שלהם. בסוף השבוע שמו לב כמה ברנשים ערניים שבמחשב המקבוק אייר החדש והיקר במיוחד דווקא חסרה התוכנה הזו.

אפל: משרתים את הלקוחות אחרת.

קריז טכנולוגי

כ-100 סטודנטים מאוניברסיטת בורנמאות' שבבריטניה השתתפו בניסוי ייחודי: הם התבקשו להסתובב במשך 24 שעות בלי שום טכנולוגיית מידע סביבם. בלי חיבור לרשת, נגני מוזיקה, רדיו, טלוויזיה, סלולר, מסרונים וכל השאר.

הסתבר שזה הרבה יותר קשה לביצוע משזה נשמע. כמעט כל המשתתפים בניסוי דיווחו על תחושת ניתוק קשה. אחרים אמרו שהם קלטו פתאום כמה טכנולוגיית מידע יש בחיים סביבם. כל אחד מהם, אמר החוקר, דיווח על תחושה מפחידה של העדר צליל – שתיקה מאיימת, במקום שבו יש בדרך כלל מוזיקת רקע כלשהי.

בניסויים קודמים, המשתתפים דיווחו על ייסורי גמילה המקבילים לאלה של מכורים לאלכוהול או סמים שנאלצים להתנזר מהם. אחת הסטודנטיות דיווחה שהגמילה הקשה ביותר היתה מהסלולרי שלה, שמארגן עבורה את חייה. היא גם אמרה שהיא חושבת שלאמא שלה יהיו בעיות גמילה דומות - זו לא בעיה רק של הדור הצעיר. המחקרים בנושא, שמנסים לבחון כיצד משנה הטכנולוגיה את הצורה שבה אנו מתנהגים וחושבים, רק בתחילתם. המשך יבוא.

מנותקים - וסובלים. אילוסטרציה	צילום: אוראל כהן

קצרצרים

הידידים הטובים ביותר, גם כשזה מגיע לגילוי פצצות

אם מישהו חשב שקמפיינים בפייסבוק מועילים למשהו, יבוא המקרה של הקמפיין המטומטם במיוחד של "אני אוהבת את זה על..." ויקהה את שיניו. הקמפיין היה אמור, במקור, לעודד מודעות לסרטן השד, ואיכשהו הסתבך עם עצמו, הפך לקמפיין שמוכוון לגברים דווקא, התברבר בדרך וחלף דרך הפיכתן של נשים לאובייקט מיני. יצוין, אגב, שגם גברים לוקים בסרטן השד, אם כי בשיעור נמוך יחסית.

העשירים, אמר פעם סקוט פיצג'רלד, לא באמת דומים לנו. נתוני השימוש בפייסבוק של האנשים עם יותר מדי כסף מעלים שיש בזה משהו. אמנם, 70% מהעשירים חברים ברשתות חברתיות לעומת 61% מכלל האוכלוסיה (אלוהים תשמור ותציל, 61%!), אבל מצד שני, רק 17% טורחים לנדוד לדף הפייסבוק שלהם מדי יום, בהשוואה ל-38% משאר האוכלוסיה. הממ. מי אמר שכסף לא קונה טעם?

זוכרים את צ'טרולט? הרשת החברתית בשקל שאיפשרה לכם לשוחח עם איברי מין מזדמנים, ושתוארה בהתרגשות כחזרה לימיה הגדולים של הרשת, לפני כל ההתמסחרות? זו שהודיעה שכל המידע שאתם מעלים אליה שייך לה? בפעם האחרונה שהיא עלתה לכותרות, באוגוסט, היא הבטיחה לטפל בבעיה הנפוצה של גברים שמשתמשים בה כדי לחשוף את מבושיהם לכל עבר. אולי היא הצליחה במשימה הזאת, כי מסתמן ששיעור השימוש בה דועך במהירות והיא בדרכה להיות הדבר הנשכח הבא. עם קצת מזל, גם לא נשמע יותר על הילד השחצן שבנה אותה ושהתחיל להתנהג כמו איל הייטק קצת מוקדם מדי.

נוסטלגיטק: בסוף השבוע הודיעה חברת סוני שהיא מפסיקה לייצר את הווקמן המקורי, ההוא שאיפשר לאנשים לשמוע קלטות. הגרוטאה, שיצאה לשוק ב-1979(!), היתה מכשיר מהפכני בשעתו, שאיפשר לאנשים להתנייע עם המוזיקה שלהם. הווקמן היה האב הרוחני של נגן ה-MP3, וככזה תמיד יהיה לו מקום בגן העדן של הגאדג'טים.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"