דו"ח טכנולוגי: גוגל, אין לכם חברים

גוגל מפרפרת ברשת החברתית

גוגל טובה בחיפוש ובאלגוריתמים. פחות בעיצוב - מעצב בכיר עזב בשעתו את החברה בשאט נפש, אחרי שהיא ערכה משאל כדי לברר מה הגוון המדויק של כחול שצריך להיות באתר שלה. וזה עוד כלום לעומת החולשה שלה בכל מה שקשור לתחום החברתי.

הנסיונות שלה להכנס לתחום הרשתות החברתיות נכשלו – להוציא אורקוט, שהוא הצלחה מפתיעה בהודו וברזיל אבל לא מעבר. גוגל וייב, הבטחה גדולה מאד בשעתו, נסגר מחוסר עניין של הגולשים. גוגל באזז הפך לסקנדל פרטיות עם צאתו והוא מדשדש, כמו שירותי גוגל רבים אחרים.

גוגל חיה מפרסומות, ובינתיים היא חיה מהן לא רע בכלל: הרבעון האחרון שלה הראה עלייה בהכנסות של 32%. וזה לא שהרבעון שלפניו היה רע. אבל יותר ויותר גולשים מבלים יותר ויותר זמן לא ברשת, אלא בשמורות סגורות, שפייסבוק היא הבולטת שבהן. באוגוסט האחרון עקפה פייסבוק את גוגל והפכה לאתר שבו מבלים הגולשים הכי הרבה זמן.

ידיד שלי אמר לי לא מזמן: "אתה חייב להצטרף לפייסבוק, פייסבוק היא הרשת החדשה, התחליף של הרשת". אין לי כל כוונה לאמץ את עצת חושי הארכי הזו (לאחיתופל סתם הוציאו שם רע, הוא צדק בסופו של דבר) אבל העליה של פייסבוק לא נבלמת, ולגוגל אין גישה למידע של הרשת החברתית, להיפך: פייסבוק משתפת אותו עם היריב הגדול של גוגל, בינג. כל זה מהווה מקור תסכול גדול לגוגל, שבכיריה כבר רמזו שבמהלך הסתיו הקרוב הם ישיקו "שכבה חברתית" שתורכב על שאר שירותיה של גוגל. אם לשפוט על פי ההיסטוריה, גם זו הולכת להיות פאדיחה משעשעת למדי.

עכשיו גוגל מייללת שפייסבוק לא מאפשרת לה להשלים את משימתה, "ארגון כל הידע האנושי", משום שמארק צוקרברג לא מספק לה מידע עליכם ועל חבריכם. יאללה, יאללה. כאילו שמישהו עוד קונה את השטויות על גוגל כחברה שמטרתה לקדם את האנושות. הבעיה היחידה בכל הסיפור היא שפייסבוק היא בעליל חברה שיש לה הרבה פחות מעצורים מלגוגל, מה שלא מפריע לחצי מיליארד אנשים לסמוך עליה.

פחד וחשבון

מכירים את המצב שבו אתם פותחים את חשבון הסלולר, והדבר הבא שקורה הוא שאתם מתעוררים בחדר מיון, עם רופאים שמפעילים את "נוהל תרנגולת ערופה", ומישהו שבודק האם הביטוח שלכם מכסה השתלת לב?

מסתבר התופעה איננה מוגבלת לישראל. היא מכונה "הלם חשבון", ולפני כמה חודשים מצאה רשות התקשורת הפדרלית, ה-FCC, כי אחד מכל שישה אמריקאים סובל ממנה. באותה הזדמנות, היא גם מצאה ששוק הסלולר בארצות הברית סובל מריכוזיות חוסר תחרות. המממ. נשמע מוכר?

צילום: בלומברג

על פניו, הדרישה שחברות הסלולר יודיעו ללקוח מתי הוא חורג מההסכם איתן איננה דרישה בלתי סבירה, אבל למרות זאת, הן נעמדות על רגליהן האחוריות ונאבקות בה. הסיבה לכך פשוטה: אלה שולי הרווח שלהן. הן רוצות שתוציאו יותר מכפי שאתם יכולים להוציא, מזה הן חיות. וכאשר אתם עושים את זה, מגיע הבנק ומציע לכם הלוואה שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם. אבל זה כבר נושא אחר.

מס הקלטות בדלת האחורית

פעם, מזמן, צורת ההקלטה העיקרית היתה קלטות (קסטות, למבוגרים יותר מביניכם). ארגוני תעשיית המוזיקה הקימו קול צרחה וצווחה, ואמרו שההמצאה המסוכנת הזו מאפשרת לאנשים להקליט מוזיקה מהרדיו ועל ידי כך הם יתחמקו, הממזרים, מרכישת תקליטים. נמצא פתרון: הוטל מס על כל רכישת קלטת ריקה, שהיווה חלק ממחירה והועבר אחר כך לחברות ההקלטה כדי לפצות אותן.

צילום: shutterstock

משהו דומה מתרחש כעת בצרפת: הממשלה יצאה ביוזמה לסבסד רכישת מוזיקה בקרב בני הדור הצעיר, כדי לשכנע אותם לא לגנוב אותה. היוזמה מציעה לצפרדע הצעיר, בן 12 עד 25, לרכוש כרטיס בעלות של 25 יורו, שיאפשר לו לקנות מוזיקה בשווי של 50 יורו. הממשלה תשלם את ההפרש, והצעיר יוכל להשתמש בכרטיס כדי להוריד מוזיקה מאתר חוקי כלשהו.

הממשלה מעריכה שאם היא תצליח למכור מיליון כרטיסים כאלה במשך שנתיים, היוזמה תעלה לציבור 25 מיליון יורו. כלומר, האיכר מפרובאנס יצטרך לשלם מיסים כדי שלכמה חברות הקלטה שמנות לא ייגרם נזק. היוזמה הזו היא מס מוזיקה שאינו מעז להזדהות בשמו. האזרחים הצרפתים מבלים בימים האחרונים הרבה מאוד זמן ברחובות, במחאה על הפגיעה בתנאי הפנסיה שלהם. הלוואי עלינו. אולי רצוי להקדיש גם למס הזה כמה דקות של מחאה.

כשהאח הקטן מתפרע

והעניין הוא שאת גיהנום חוסר הפרטיות הזה יצרנו בעצמנו, בלי לחץ ממשלתי – אם כי תחת לחץ תאגידי כבד מאד. פרטיות נהייתה עניין לכבדים, לאנשים לא קוליים – עד שהאדם הקטן מוצא את עצמו בצד הלא נכון של המצלמות. אז, מאוחר מדי, פרטיות הופכת לדבר חשוב מאד.

קצרצרים

פרויקט חדש ומעניין, murdermap.co.uk, מנסה למפות את כל הרציחות שקרו בלונדון מאז ימי ג'ק המרטש והלאה. הפרויקט עושה שימוש במפה של לונדון, שעליה סיכות בצבעים שונים, שמציינות את סיבת המוות. לחיצה על כל סיכה תציג את מקרה הרצח ותאפשר למשתמש להגיע לתיק המלא בנושא, אם יש כזה. הפרויקט נערך על ידי כתבי פשיעה מנוסים, שעוברים על התיקים של בית המשפט הפלילי הידוע, האולד ביילי.

שורה של כלי תקשורת, כולל אתר זה, דיווחו שחנות האפליקציות של אפל, האפסטור, עברה את קו 300 אלף היישומים. מזל טוב, אבל מהמספר הזה צריך להחסיר את כל האפליקציות שהוסרו, בהתאם למדיניות הצנזורה המפורסמת של סטיב ג'ובס וחבריו. CNN בדקו את הנושא לעומק והגיעו למסקנה שמספר האפליקציות הזמינות באפסטור עומד על כ-280 אלף.  

אם גרמניה הנאצית השאירה אחריה משהו חיובי, אז מדובר ב"אוטובאהן", האוטוסטרדות המרשימות מאד של גרמניה, שם נהוג לנסוע במהירות שיכולה להגיע עד 240 קמ"ש. הבעיה היא שבמהירות כאלה טעות אנוש, כמו הירדמות, הופכת תוך שניות את הנהג לכתם מעוך, מלא עשן, וכנראה שגם מת. אי לכך ובהתאם לזאת, מדענים גרמנים מפתחים מערכת שעוקבת אחרי עיניו של הנהג, ואם נראה שהוא עומד לנטוש את משמרתו ולהירדם, היא מפעילה מגוון זרזים – מאזעקה פשוטה, עבור בצווחות עולות ויורדות, וכלה בהלם חשמלי קל. אני לא בטוח שהלם חשמלי או זעקה פתאומית הם בדיוק מה שאתה צריך כשאתה מעוך על ההגה במהירות 240 קמ"ש, אבל הם מדענים אז הם כנראה יודעים מה הם עושים.

וסיום חיובי, סוג של: גנב פרץ לביתו של פרופסור שבדי ונעלם עם המחשב שלו. הפרופסור, כמובן, התעצב פחות על אובדן הגרוטאה ויותר על כל המידע האישי שנעלם, כביכול לבלי שוב. כמה ימים לאחר מכן, הוא הופתע לקבל חבילה בלתי צפויה בדואר, שהכילה דיסק און קי. זה, בתורו, הכיל את כל המידע שלו. לא ברור מה גרם לגנב ללכת ולעשות את הצעד הזה, אבל אין ספק שמדובר במעשה שצריך להתחשב בו בטיעונים לעונש, לכשייעצר ויורשע.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
•  לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"