דו"ח טכנולוגי: ה-FBI רוצה להיות חבר שלך
שירותי המודיעין של ארה"ב עושים שימוש ברשתות חברתיות, ההשקעה של מיקרוסופט בפייסבוק נראית פתאום הגיונית, ורבע מהאירופים מעדיפים לוותר על האינטרנט
ה-FBI מגיע גם לפייסבוק
כאילו שלא היו מספיק צרות עם פייסבוק גם כך, עכשיו מסתבר שגם הממשל האמריקאי נכנס לחגיגה. מסתבר שלא צריך לדאוג רק בגלל נטייתם של צוקרברג וחבר מרעיו למכור את המידע שלכם למפרסמים, או שבוס עתידי יחפש תמונות מביכות שלכם אחרי מסיבה ארוכה ושיכורה מדי. ארגון זכויות הגולשים EFF שם את ידיו לאחרונה על מסמך פדרלי, שמסביר לסוכנים שנולדו לפני יותר מדי זמן מה הן רשתות חברתיות ומה בדיוק עושים שם.
המסמך מפציר בסוכנים להתחבר לכמה שיותר רשתות ולצבור כמה שיותר "חברים", לא רק מטעמי רישות חברתי, אלא משום ש"נטיות נרקיסיסטיות באנשים רבים מדרבנות את הצורך בקבוצה גדולה של 'חברים' (מרכאות במקור – יצ"ג) שיקשרו לעמודים שלהם, ורבים מהאנשים האלה מקבלים חברי-סייבר שהם כלל אינם מכירים. דבר זה מספק נקודת מעקב מצוינת לשירות ההגירה, המאפשר לעקוב אחרי חיי היומיום של מגישי בקשות ומקבלי טובות הנאה, החשודים במעשי הונאה". לא יכולתי לכתוב את זה יותר טוב בעצמי.
אף שהמסמך מזהיר מפני איסוף מידע שעשוי לזהות פומבית משתמשים, הוא גם מציין ביבושת שכל מידע שפורסם במקום פומבי, הוא בהחלט נגיש לאיסוף. זה המקום להזכיר שכל רשת חברתית היא מקום פומבי, ושאם אתם רוצים פרטיות - כדאי שתעברו למייל. ההנחיות לא דורשות מהסוכנים להוכיח חשד ראוי בנוגע למשתמשים בפייבוק, והוא בעליל לא דורש מהם להזדהות כסוכנים פדרליים או אפילו לכתוב תחת שמם האמיתי.
אז אחרי שאמא שלכם הגיעה לרשתות החברתיות, הגיע משהו מעיק הרבה יותר: הרשויות. לא שזאת הפעם הראשונה: מס ההכנסה בבלגיה אוסף בעליצות מידע שנישומים מפרסמים על עצמם בבלוגים ובפייסבוק. יש להניח שגם בישראל זה יקרה תוך עשור או שניים. ועוד קצת על מה שפייסבוק יודעת עליכם - בקצרצרים.
בינג! עכשיו הכל מובן
לפני כמה שנים, ב-2007 אם לדייק, רכשה מיקרוסופט 1.6% מפייסבוק תמורת סכום מסחרר של 240 מיליון דולר, דבר שהעלה את הערכת השווי של פייסבוק ל-15 מיליארד דולר. ההערכה אז הייתה שהשווי האמיתי עומד על מיליארד עד שלושה, מקסימום. רבים חשבו אז שזאת עוד החלטה עסקית מטומטמת של דינוזאור שאיבד את דרכו.
או שלא. אמש (ד') הודיעו מיקרוסופט ופייסבוק על שילוב של הרשת החברתית בבינג, מנוע החיפוש של מיקרוסופט. הקשות "הלייק" של משתמשי פייסבוק יופיעו בתוצאות החיפוש. עכשיו, אם אתה מחפש מסעדה איטלקית, אתה יכול לראות כמה מהחברים שלך התלהבו ממנה, או מה הם חשבו עליה.
חברתי יותר. בינג צילום מסך: bing.com
וכרגע, מבחינת מנועי החיפוש, זו האווזה שמטילה את ביצי הזהב. זו הסיבה שגוגל נואשת כל כך לקבל את המידע של פייסבוק, ושהמנכ"ל שלה, אריק שמידט, איים על פייסבוק שהוא ישיג את המידע שלה בטוב או ברע. מה שגוגל מסוגלת להציע הוא חיבור בין מילות חיפוש, לא יותר. מה שבינג יכול להציע עכשיו הוא תוצאות שמותאמות אישית למחפש, על סמך מה שכתבו החברים שלו. בזה גוגל לא יכולה להתחרות כרגע.
לא במקרה אמר שמידט לאחרונה שהאויב הגדול ביותר של גוגל הוא בינג, ולא במקרה מנסה גוגל להיכנס בכל הכוח לתחום החברתי. כמו כל דבר שהיא עושה, התחום החברתי, שבו היא נכשלת כל פעם מחדש, אמור לשרת את מנוע החיפוש והפרסום שלה. המשך יבוא, אבל אתמול הוכיחה מיקרוסופט שוב שהיא אולי מאחרת, אבל בהחלט לא דינוזאור גוסס.
אתיקה ברשת? פחחחחחחחח
הרשת היא, כידוע, מכרסמת בוטה של נימוס. אנונימיות מאפשרת לאנשים להתפרע באופן שלא היו מרשים לעצמם בחיים האמיתיים. בחברות ברבריות יש לעתים צורך לאנונימיות, כדי שתימנע מחדירה לרשות הפרט. במקרים נדירים, כמו טיפול בקורבנות הטרדה מינית, יש בה צורך אמיתי גם בחברות מתורבתות. ברוב המקרים, אנונימיות היא מקדם של התנהגות שפלה.
וזאת, כפי שמציין דניס או'ריילי בסינט, רק אחת מהבעיות המרכזיות של הניסיון לקבוע כללי התנהגות ברשת. כל נסיון לכפות קוד אתי על משתמשי הרשת נכשל. הוא מציין שורה של קודים שניסו משתמשים שונים לכתוב, מ-1994 והלאה, ונחלו כולם כשלון מוחץ. הוא מזכיר את "עשרת הדברות לאתיקה של שימוש במחשב", שהופצו על ידי המכון לאתיקת מחשבים, ושמשתמשים רבים ברשת מפרים מדי יום את כולן בלי לחשוב פעמיים.
הבעיה היא שעל העבירות האתיות האלה פשוט אין ענישה. אף אחד עוד לא הלך לכלא, אפילו לא ראש הנחש של Pirate Bay, על גניבת חומר מוגן והפרת זכויות יוצרים, או על בריונות רשת בחסות אנונימיות. ואם מישהו חושב שההפרה השגרתית של נורמות בסיסיות ברשת לא תזחל חזרה אל החיים "האמיתיים", כאילו שאפשר להפריד היום בינם לבין החיים ברשת, הוא טועה. מאוד.
להתחבר, כולם
האייטם הקודם היה יכול להיות סיבה נהדרת לא להתחבר לרשת, אבל כדי לקרוא אותו צריך, אה, להתחבר לרשת. בקיצור, הוא לא ישמש תירוץ לחלקים ניכרים של האוכלוסיה האירופית שפשוט לא רוצה שיציקו לה עם כל האינטרנט-שמינטרנט הזה.
מחקר של האיחוד האירופי גילה שמספר מדהים של בתי אב באירופה עדיין אינם מחוברים לרשת – 43% מכלל בתי האב ביבשת. זה חתיכת פער דיגיטלי, ובנציבות האירופית נחושים בדעתם לסגור אותו. זה לא הולך להיות קל.
20% מהאנשים שאין להם חיבור לרשת מצביעים על המחיר הגבוה של פס רחב כסיבה לכך, ובנציבות מתכננים צעדים שמטרתם היא להוריד את המחיר. אבל 23% מהאוכלוסיה פשוט לא רוצה להתחבר. אין להם כוח. תעזבו אותם, בבקשה. יש להם דברים טובים יותר לעשות בחיים. ממשלות ועסקים נחושים לדחוף את כל האנשים האלה לאינטרנט, פשוט משום שהרבה יותר זול מבחינתם להעביר את כל השירותים שלהם לשם, במקום, למשל, לפתוח משרדים.
שזה נחמד, אם אתה בן 45 ומטה. אבל מה יעשה כורה פחם בן 68 שיצא לפנסיה, ובעוונותיו מעולם לא יצא לו להתחבר לרשת? איך הוא יקבל את השירותים שמגיעים לו על פי חוק? חיבור לאינטרנט נראה כמו דבר בסיסי, אבל הוא לא. לפני הנחה שחיבור הוא פשוט יש שורה של הנחות מוקדמות שלרוב אנחנו כלל לא בוחנים.
קודם כל, חיבור לרשת מצריך מחשב, שהוא עדיין מכשיר יקר. בנוסף, המחשב הוא אינו מוצר אינטואיטיבי. השימוש בו מצריך אימון, והוא מפחיד הרבה מאד אנשים. מאחר שתוחלת החיים גדלה, האוכלוסיה המבוגרת של היום תהיה איתנו עוד לא מעט זמן, וגם היא צריכה לקבל את מה שמגיע לה מהממשלה ומקהילת העסקים, לא רק משתמשי פורסקוור.
רוצים לחבר את כולם. האיחוד האירופי צילום: בלומברג
קצרצרים
דיווחנו לפני מספר שבועות על הסטודנטית לעיתונות צ'לסי קייט איזאקס, שניסתה לקבל מידע מהיח"צ של אפל ומצאה את עצמה מתעמתת עם סטיב "נוכל האופציות" ג'ובס. יש מי שמקדם את החינוך שלה: מיקרוסופט, שהזמינה אותה לכנס השקת הווינדוז פון 7 והשביעה אותה לגלות אגרסיביות גם כלפי אנשי היח"צ שלה. איזאקס הודיעה שעד כמה שזה נוגע אליה, אפל איבדה לקוח והיא לא תרכוש יותר את מוצרי התפוח הנגוס. עם זאת, היא מצהירה שלמרות שהיא שונאת את אפל, היא תעניק לה סיקור הוגן.
אבל זה כנראה מתאזן, כי יריב אחר של ג'ובס מוצא את עצמו בצרות. ג'ו נוסרה, כתב הטכנולוגיה הוותיק של הניו יורק טיימס, התפרסם כאשר ג'ובס התקשר אליו וצרח עליו שהוא "דלי של שופכין". הסיבה היתה התעקשותו של נוסרה לכתוב את האמת באשר לבריאותו של ג'ובס, תחום שאפל הרבתה לשקר בו אפילו יותר מהמקובל אצלה. עכשיו תורו של נוסרה להיות בצרות: הוא פירסם כתבה מרושעת על HP לאחרונה, במסגרת המלחמות הבלתי נגמרות בין HP ובין לארי אליס... אה, אורקל. הכתבה ההיא גררה תגובה זועמת של יו"ר HP. עכשיו מסתבר שנוסרה שכח לציין עובדה אחת קטנה: ארוסתו עובדת במשרד עורכי הדין שמייצג את אורקל בתביעה שנידונה בכתבה שלו. אופס.
"גוגל TV? איך מחזירים שם את הסרט למקום?" צילום: shutterstock
תעשיית הקלטות הסרטים והמוזיקה, שכמסתבר טרם קלטה שזמנה עבר, דורשת מגוגל לנקוט בצעדים חריפים יותר נגד פיראטיות. הדרישה הזו מגיעה בזמן רגיש לגוגל, שבדיוק מנסה להחתים כמה שיותר שירותי תוכן לשירות גוגל TV שלה. גוגל הסכימה ליצור גרסה של מנוע החיפוש שלה שתאפשר לחברות ההקלטה לחפש תוכן גנוב – תמורת סכום צנוע של חמישה דולרים לאלף חיפושים, מה שיכול בשקט להגיע לכמה מיליוני דולרים בשנה. בתעשיית ההקלטות, שממילא רואה בגוגל שותפה שקטה של גנבי התוכן, לא היו משועשעים.
אם עוד לא קלטתם שפייסבוק יודעת עליכם יותר מדי, הסרטון הקצר הזה של ה-BBC עשוי להבהיר את הנקודה סופית. הכתב יוצר חשבון בשם ידידה שלו, ופייסבוק מיד מוצאת לה עשרות אנשי קשר וחברים אפשריים, אף על פי שהידידה מעולם לא התחברה לשם. הסיבה לכך היא שאנשים העלו את רשימות אנשי הקשר שלהם, כולל טלפונים – לעיתים קרובות בלי ידיעתם של אנשים שלא שותפים למגפה החברתית. וכשמצרפים לכך את הגילוי של מייקל ארינגטון השבוע, שכל אחד יכול להתחזות לאדם אחר בפייסבוק, כל העסק נהיה עוד יותר בעייתי.
ובכל זאת מילה טובה על פייסבוק: היא משתפת פעולה עם ארגון GLAAD, הליגה נגד השמצה של הגאים בארה"ב, בנסיון למנוע התנכלויות לקטינים מקהילת הלהט"ב. שורה של צעירים גאים התאבדו לאחרונה, כשמקרה שכבר הוזכר כאן הוא זה של טיילר קלמנטי, שהתאבד לאחר ששרץ אחד, שאיתו הוא חלק דירה, פירסם תמונות שלו מתנשק עם גבר אחר. פייסבוק הודיעה שתנקוט בצעדים חריגים ומהירים כדי להסיר מסרי שנאה נגד הומואים ולסביות מהאתרים שלה, ושהיא תשתף פעולה עם GLAAD ביוזמות נוספות.
וקצת היסטוריה לסיום: אחד האירועים הגרוטסקיים של המהפכה הצרפתית היה עריפתו של לואי ה-16, מעין סיכון מקצועי כשמדובר במלכים. מה שקרה אחר כך אמנם החוויר לעומת התקרית שבה אזרחים הולנדים רצחו ברחוב את ראש הממשלה בדימוס וכנראה גם אכלו אותו, אבל לא סימפטי בכל זאת: אזרחים הסתערו אל הגיליוטינה וטבלו את הממחטות שלהם בדמו של הבורבון המודח. מה שנראה כמו שרידי דם מממחטה כזו נמצאו לאחרונה, ובדיקות DNA מעלות חשד סביר שאכן מדובר בלואי, שאגב היה אמנם טיפש ואיטי, ומטבע הדברים גם מנותק מהעם, אבל לחלוטין לא המפלצת שעשו ממנו. השאלה האמיתית בכל הסיפור הזה היא למה לעזאזל הוציאו סכומים גדולים של כסף כדי לוודא ששרידים של דם באיזה כד הם אכן דם כחול מקורי. בניגוד למקרה של הנסיכה הרוסית אנסטסיה, למשל, אף אחד לא חולק על כך שלואי אכן התפגר ב-1793.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
