"הסינים מעדיפים חברות ישראליות על אמריקאיות"

"סיני שרוצה לעשות עסקים בארה"ב נחשב שם לאיום ולא תמיד יתקבל בברכה. זה חבל לי מאוד, כי גדלתי בארה"ב ואני מאוד מחובר למה שנעשה שם. הפוליטיקה מאוד מקשה עלינו לחבור אליהם", אומר פאן באו, מנכ"ל בנק ההשקעות הסיני צ'יינה רנסנס.

באו הגיע לישראל כדי לחפש הזדמנויות השקעה בחברות טכנולוגיה מקומיות. בין השאר, הגיע לכאן כדי לנסות ולסייע לקרנות הון סיכון מקומיות לגייס כספים בסין. "אני רוצה לעשות עסקים בישראל", הוא אומר. "יש לכם טכנולוגיה רעבה, יזמים טובים וטכנולוגיה ברמה בינלאומית. יש ביקוש רב למוצרים שלכם בסין".

סיני, אבל כזה מהדור החדש

באו (40) הוא לא איש העסקים הסיני הקלאסי. הוא שייך לדור חדש של אנשי עסקים שלא גדלו על ברכי החינוך המסורתי, אלא חונכו במוסדות בחו"ל. באו למד בקולג' בארה"ב, ואת שנותיו הראשונות העביר בבנק ההשקעות מורגן סטנלי, תחילה בסניף בניו יורק ובהמשך בסניף בלונדון.

מה הביא אותך להקים בנק השקעות בסין?

"עברתי לסניף של מורגן סטנלי בהונג קונג ב־1996, רגע לפני שהמדינה חזרה לסין. כשהגעתי זו הייתה תקופת הבועה בסין. הרבה חברות קרסו ועזרתי להן לבנות את עצמן מחדש. בשנת 2000 עזבתי את הבנק ועברתי לחברת סטארט־אפ".

החברה שאליה עזב באו היתה חברת הסטארט־אפ הסינית אסיה אינפו, העוסקת בפיתוח תוכנות לחברות טלקום ונסחרת בנאסד"ק. "אותה תקופה היתה השיא של הבועה. לקחתי את החברה להנפקה בארה"ב. היא היתה ללא הכנסות, אבל השווי שלה היה ארבעה מיליארד דולר. זו היתה הבועה השנייה שלי בקריירה".

פאן באו. "יש הרבה כסף בסין, אבל מספר מוגבל של הזדמנויות" צילום: אוראל כהן

באו נשאר בחברה תקופה ארוכה, קרוב לארבע שנים. "זו היתה הפעם הראשונה שבה עבדתי בתוך חברה וראיתי איך נראה העולם האמיתי לא כבנקאי השקעות. הבנתי שיש שינוי עמוק בסין ושקם אצלנו דור של יזמים שלמדו באירופה ובארה"ב. את התקופה ההיא ניצלתי כדי ללמוד את היזמים האלה, והבנתי שהם אלה שיבנו את העתיד של סין. זיהיתי שאותם יזמים לא מתוחכמים מבחינה פיננסית, אינם יודעים כיצד לגייס הון, וצריכים ייעוץ וליווי פיננסי כדי לצאת להנפקה. רציתי להקים בנק שיתמקד ביזמים האלה".

"אנחנו מתמקדים ביזמים צעירים"

את בנק ההשקעות צ'יינה רנסנס הקים באו ב־2005. "שנה לפני כן שכרתי מאחד מחבריי משרד במקום מאוד צנוע. כיום יש לנו 60 עובדים בשני סניפים, בבייג'ינג ובשנגחאי. בכל שנה אנחנו עוזרים לגייס בין חצי מיליארד למיליארד דולר ומבצעים בממוצע 30–40 עסקאות".

הבנק של באו מתמקד ביזמים הצעירים של סין. "מורגן סטנלי ואחרים ממוקדים בחברות הענק של סין וזה לא מקומנו. אנחנו מתמקדים ביזמים הצעירים ורוצים לגדול יחד איתם".

למה באת דווקא לישראל כדי לחפש השקעות?

"ההיכרות שלי עם ישראל נוצרה בתקופה שבה עבדתי באסיה אינפו. באותו זמן עבדנו הרבה עם אמדוקס. אני חושב שיש הרבה פוטנציאל לחברות מישראל ולטכנולוגיה הישראלית, ואני מאמין שיש ביקוש רב למוצרים שלכם כאן. כיום יש בסין הרבה חברות ענק שמגלגלות עשרות מיליארדי דולרים. כשחברות גדלות לממדים כאלה, הן מפתחות שאיפות התרחבות אל מחוץ לסין ומחפשות מוצרים, טכנולוגיות ויישומים".

האם אתה מאמין שנראה כאן בקרוב חברות סיניות שיבצעו רכישות בישראל?

"ייקח זמן עד שחברות סיניות ירכשו חברות ישראליות. יש פער תרבותי גדול בין סין למערב, וחלק מהמשימה שלנו בבנק הוא לשמש גשר עבור חברות הטכנולוגיה כאן. כדי לשבור את הקרח צריך אנשים כמונו שמבינים את שני הצדדים".

"הסינים מרגישים נרדפים בארה"ב"

לדברי באו, "חברות ישראליות עדיפות על פני אמריקאיות מבחינת הסינים. אם למשל חוואי (חברת ענק סינית — מ"א) תתלבט אם לקנות חברה אמריקאית או ישראלית, היא תעדיף לקנות חברה ישראלית מבחינה תרבותית וטכנולוגית. אני מאוד מעודד סינים להיכנס לישראל. חוואי למשל רצתה לקנות חלק ממוטורולה ולא קיבלה אישור בארה"ב. יש להם הרבה קשיים לבצע רכישות שם, ובישראל זה יהיה הרבה יותר פשוט, ללא סיבוכים פוליטיים. בארה"ב, הסינים נפגשים עם סביבה מאוד עוינת ומרגישים מאוד נרדפים. זו תחושה שאין להם בישראל".

להרבה ישראלים יש חשש מגניבת טכנולוגיה וקניין רוחני. מה אתה חושב על זה?

"בסין יש מעט מאוד כבוד לקניין רוחני, אבל כיום חברות תקשורת ענקיות אצלנו מבינות שהן לא יכולות לעשות דברים כאלה. קהילת ההייטק קטנה מאוד, שמועות על מעשים כאלה עוברות מהר מאוד ואחר כך אתה עלול להיות אבוד".

אתה רואה אפשרות לשילוב תעשיית הון הסיכון הישראלית בסין או אפשרות להשקעות של קרנות סיניות אצלנו?

"אני פוגש יזמים מתעשיית ההון סיכון הישראלית ואומר להם שכדאי להם לחשוב על אפשרות לגייס הון בסין. נשמח לסייע לקרנות לגייס אצלנו כסף. אני משער שחברות סיניות לא ירצו להשקיע לבד, אבל השקעה לצד אחרים בקרנות ישראליות נראית בעיניי הגיונית.

"הסינים מחפשים כיום השקעות מחוץ לסין. יש היום הרבה כסף בסין, אבל מספר מוגבל של הזדמנויות השקעה. הסינים מעוניינים להשקיע בדבר שהם מבינים בו, כמו סטארט־אפ. מנגד, השקעה בחברה בעלת אוריינטציה ביטחונית למשל, ככל הנראה לא תתאים להם".