דו"ח טכנולוגי: אפל מרתיעה את המפתחים
מפתחי האפליקציות מעבירים את נאמנותם מהאייפון לאנדרואיד, אתר ההדלפות וויקיליקס על סף רתיחה, טכנולוגיית זיהוי פנים תשמש שוטרים, ומשקיע קורא ליזמים צעירים לעזוב את בית הספר
הגלגל מתחיל להתהפך
בחודשים האחרונים הולכת ומתקבלת ההערכה שמערכת ההפעלה הסלולרית של גוגל, אנדרואיד, צפויה להמשיך ולצמוח ואף לעקוף את זו של אפל. על פי חברת המחקר גרטנר, זה צפוי לקרות עד 2014.
עכשיו מסתבר שהאנדרואיד מנצחת לא רק במאבק על כיסם של הלקוחות, אלא גם על ליבם של המפתחים: מספר האפליקציות במארקט של אנדרואיד סוגר במהירות את הפער מול האפסטור של אפל, ו-72% מהמפתחים אמרו כי האנדרואיד נמצא בעמדה הטובה יותר להפעיל שלל מכשירים, גאדג'טים וגרוטאות; רק 25% העדיפו את האייפון.
האמת, בהתחשב באופן שבו אפל מתייחסת למפתחיה, זה לא צריך להפתיע. היא גובה 30% מכל מכירה אוטומטית, כלומר משאירה למפתח נתח של 70%. אבל, אם הלקוח לא מרוצה ומחזיר את האפליקציה, דבר שהוא רשאי לעשות, המפתח צריך לו להחזיר 100% ממחיר האפליקציה. זה מודל כלכלי מעניין, תודו. אגב, את ה-70% המגיעים לו, הוא כנראה לא יראה בזמן. מה בוער לאפל? לה אין בעיית תזרים מזומנים. כל זה מלווה, כמובן, ביחס ללקוח שאפל מפורסמת בשלו.
בעיה נוספת היא, כמובן, צנזורה, התחום המפורסם ביותר של האפסטור אחרי אפליקציות נפיחות. אי אפשר לדעת אם האפליקציה שלך לא תישא חן בעיני איזה פוליטרוק באפל, במיוחד אם אתה עוסק בפוליטיקה. בסוף השבוע יצאה לאנדרואיד האפליקציה Buy No Evil (גילוי נאות: אני מכיר ומוקיר את המפתחים, הן של האפליקציה והן של הרעיון), שהיא פוליטית להחריד - באמצעותה ניתן לזהות אילו מוצרים באים מהתנחלויות, במטרה להחרים אותם - והיא עוררה עניין רב, והקהל שמצא אותה שימושית ביקש מהמפתחים להעלות אפליקציית אייפון מקבילה. אבל למפתחים אין, בינתיים, כוונה ליצור כזו – ראשית משום שקודם כל צריך לשלם לאפל 100 דולר תמורת העונג לפתח אפליקציות עבורה, ושנית משום שבכלל לא ברור שאפל תאשר אותה. מי רוצה לשלם, וגם לעבוד לחינם?
אז אפל אוכלת את הדייסה העבשה שבישלה. והאדם המצמרר ביותר בענף, אריק "החליפו את השם כדי לשמור על הפרטיות" שמידט, צוחק כל הדרך אל הבנק (ואל הפרטים האישיים שלכם).
וויקליקס מאבדת גובה
עקבנו בעניין אחרי התרסקותו של אתר ההדלפות ומחולל השערוריות הבינלאומיות וויקיליקס, ונראה שהמצב שם ממשיך להידרדר. כאילו לא היה מספיק שהמנכ"ל של הארגון, ג'וליאן אסאנג', מואשם באונס והטרדות מיניות, ואחרי שבכירים בארגון כבר אמרו שאסאנג' צריך ללכת, ויפה שנה אחת קודם, מגיע שלב ההתפרקות הכוללת.
ההצהרה של אסאנג', שוויקליקס יחשוף באוקטובר 392,000 מסמכים סודיים מהמלחמה בעיראק, משהו שיגמד את החשיפה על אפגניסטן, הובילה למרד רבתי בארגון. הפעילים אומרים שאין צל של סיכוי שאפשר יהיה לערוך את המסמכים כראוי עד תאריך היעד, שכמסתבר נקבע מבלי להתייעץ איתם. שישה פעילים בכירים, ביניהם הדובר, הגישו את התפטרותם בשבועות האחרונים.
זה קרה, חשף מגזין Wired, אחרי שהפעילים האשימו את אסאנג' בכך שהוא לא משמש כמנהיג, אלא יותר כ"קיסר או סוחר עבדים". בהמשך, אמר אסאנג' לפעיל אחר על עצמו שהוא "אני הלב והנשמה של הארגון הזה, מייסדו, הפילוסוף שלו, דוברו, כותב הקוד המקורי, המארגן, המממן וכל השאר. אם זה לא מתאים לך, תתחפף".
אז הוא התחפף. ובקרוב נראה שאסאנג' יישאר עם עצמו, מוקף בערימה של סודות שהוא לא מצליח להעביר לשאר העולם.
היי, אתה! כן, אתה! מאיפה אתה מוכר לי?
שוטרים נוטים לעתים קרובות – קרובות מדי – להישען על חוש שישי משונה שקיים רק אצלם, שזכה לשלל שמות אבל מוכר בעיקר כ"תחושת בטן". הם משתמשים בו כדי, למשל, לבצע מעצרים. ומאחר שמערכת המשפט, לא רק הישראלית, בנויה כך שאם נעצרת רוב הסיכויים שגם תורשע במשהו ("הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו" או "תקיפת שוטר" הם סעיפים מקובלים), טוב שיש טכנולוגיה שעומדת בין השוטר ובין האזרח.
מפתחים אוסטרלים עובדים על אפליקציה שבעתיד תועלה כנראה גם לסמארטפונים, שתאפשר לשוטר לצלם את החשוד ולהשוות מיד את התמונה לתמונות של כל המבוקשים והאסירים הנמלטים, או סתם עבריינים, שנמצאים בשלל מאגרי מידע. התוכנה הצליחה לזהות אסיר על פי תמונה, מתוך מאגר מידע של שני מיליון תמונות, בתוך שנייה אחת (!). כמסתבר, אפשר יהיה להשתמש בה גם כדי לזהות פושע מתוך תמונה שצולמה על ידי מצלמת אבטחה – צלם את התמונה, והתוכנה עדינה דיה כדי להשתמש גם בתמונה המטושטשת הזו.
בקיצור, כאשר הדבר הזה יגיע לסמארטפונים של השוטרים – באוסטרליה זה עשוי לקרות בתוך שנה-שנתיים, בישראל כנראה לא לפני 2027 – חייהם של העבריינים יהפכו לקשים הרבה יותר. זה אומר, כמובן, שגם חייהם של אנשים שפעם הואשמו ב"תקיפת שוטר" כי לא מצאו חן בעיניו יהפכו לפחות סימפטיים, אבל ככה זה: שמן על גלגלי המהפכה הטכנולוגית.
עזוב אותך מלימודים, פתח סטארט-אפ. עליי
האגדה האמריקאית המקובלת אומרת שלכל אחד מאיתנו יש כשרון מיוחד משלו, ושאם רק יזנח את המסלול הקונבנציונלי לקידום בחיים ויילך לכתוב ספר, או לככב בסרט, או לצייר, או לתעד גורילות, הוא יממש את מלוא הפוטנציאל שלו. אה, כן, הוא גם יישרף במהירות וכנראה ימות צעיר, אבל על זה מדברים פחות. האגדה הזו חיונית לקיומה של חברה קפיטליסטית מודרנית, שבה, כדברי הנרי דיוויד תורו, רוב האנשים "חיים חיי ייאוש שקט", וצריך לסמם אותם באשליות כדי שלא יתפתו לצרוך סמים של ממש. מכותרות העיתונים, אגב, עולה שבכלל לא בטוח שהאסטרטגיה הזו מצליחה.
עכשיו, היה יכול להיות גרוע יותר: יכולנו לחיות חיים שבהם התבקשנו להאמין, במיוחד על ידי כהני דת למיניהם, שתפקידנו הוא לסבול עלי אדמות כדי להגיע אל ארץ שור הבר והלווייתן שמעבר לקשת. אבל העובדות הן שהסיכוי של אדם מן היישוב לממש את כישרונו בדרך המטאורית שתוארה להלן נמוך מהסיכוי שלו להיפגע מברק. זה נכון לזמרים, תסריטאים, שחקנים, טבחים – וזה נכון גם לרוב היזמים. רוב מוחלט של חברות הסטארט-אפ כושלות.
זה מה שמרגיז כל כך ביוזמה של פיטר תיל, משקיע ויזם שכבר עשה את זה: הוא מבטיח 100,000 דולר ל-20 אנשים, שכל אחד מהם מתבקש להפסיק את לימודיו וללכת לאיזה סטארט-אפ. תיל יודע שרוב הסטארט-אפים הם לא פייסבוק, לא יהיו פייסבוק, ואפילו לא ייקנו על ידי פייסבוק. הוא עדיין מקדם את האשליה שכל אחד יכול, אם רק ירצה – והוא אפילו מוכן לעזור לאנשים להרוס לעצמם את החיים. הבלוג וואליוואג מזכיר שוב, שבניגוד לאשליה שתיל מטפח סביב עצמו, חברת ההון סיכון שלו לא כל כך מצליחה.
קצרצרים
אפל, כידוע, אוהבת צנזורה. על כן אין לה שום בעיה לשתף פעולה עם דיקטטורות מצנזרות. בעבר היא מנעה את השימוש במפות באייפון במצרים, משום שמשטר הקצינים שם רואה במפות מידע מסוכן שאסור שיגיע לציבור. עכשיו היא משתפת פעולה עם המשטר הרצחני בהיסטוריה, זה של סין הקומוניסטית, ומכשירי האייפון – שעל ההשקה שלהם שם סיפרו לנו בקוצר נשימה – מגיעים לסין כשהם מכילים את המפות המצונזרות של המשטר. למי שחושב לחסוך כמה זלוטי ולארגן לעצמו אייפון מסין, יען כי ישראל היא המדינה שבה מחיר הג'ודאספון הוא הגבוה בעולם, שיידע שהוא יקבל תוכנת מפות דפוקות שאיננה ניתנת להסרה.
אחד מידידיי, שכחתי מי, טבע את הביטוי "הוולגריות של המציאות": המצב שבו מתרחש אירוע שהוא כל כך אירוני או חותר תחת עצמו, שכל סופר או תסריטאי עם טיפת שכל היה דוחה אותו על הסף. שלשום נהרג ג'ים הסלדן, הבעלים של חברת סגוויי, בתאונת סגוויי - וכל כלי התקשורת מיהרו להתבלבל בין אירוניה, ציניות ו-וולגריות. כדי למנוע את זכרו של הסלדן מלהתקבע על פיסת הוולגריות של המציאות הזו, עושה עמו הבלוג גיזמודו חסד ואמת ומזכיר את "61 שנות חייו האחרות, ואת האופן שחי אותן: בנחישות, תבונה ונדיבות".
חברת קומיקס קנדית החליטה להוציא קומיקס שהופך את מארק "הפורץ למיילים" צוקרברג לגיבור עממי. הקומיקס אמור לתאר אותו, בין השאר, כפילנתרופ שמקדם את החינוך בעולם. התרומה של צוקרברג, נזכיר, הגיעה רק בשבוע שעבר; הקומיקס בעבודה כבר כמה חודשים; צירוף מקרים מעניין. מסתבר שאם יש לך כסף, אפילו אם הוא קיים רק על הנייר, אפשר להפוך אותך לגיבור, ולא משנה בכמה אנשים בגדת. בעניין הפילנתרופיה, אגב – לצוקרברג אין 100 מיליון דולר. הוא כנראה ישלם במניות פייסבוק, שהן כרגע לא לגמרי סחירות. האחים ווינקלאיכשלאקוראימלהם, שהסכימו לקבל ממנו מניות כאלה כפיצוי, הם כנראה האנשים היחידים שצוקרברג הצליח לדפוק פעמיים. להוציא, כמובן, משתמשי פייסבוק.
אתמול כתבנו על ההטיה התקשורתית לטובת אפל. המגזין Wired יצא בכתבת הפוך על הפוך: כן, הם אומרים, אנחנו מוטים, אבל הנה חמש סיבות טובות. על הסיבה הראשונה – טענת האיכות העתירה של אפל – אפשר להתווכח. ארבע הסיבות האחרות אומרות, בפשטות, ש-Wired עוסקים לא בעיתונות אלא בשיווק, שהם באים להתפעם ולא לבקר, ושהם נכנעים לטעם הקהל.
כולם להתארגן על קלשונים ולפידים, עכשיו: מדענים איטלקים החליטו ללמד רובוט כיצד לירות בחץ וקשת. באמצעות שני אלגוריתמים פשוטים, למדה המפלצת המתכתית חסרת הנשמה כיצד לפגוע במטרה בתוך שמונה ניסיונות בלבד. השלב הבא ברור: קץ המין האנושי. אל תגידו שלא הזהרנו אתכם.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"