משרד התקשורת מפרסם מכרז לשני מפעילי סלולר חדשים

משרד התקשורת מפרסם היום מכרז תדרים הקורא לחברות המעוניינות לפעול בשוק הישראלי כחברות סלולריות לרכוש את התדרים שמציע המשרד. ועדת המכרזים, בראשה עומד סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציב במשרד התקשורת, ד"ר אסף כהן, ובה חברים גם נציגים ממשרד האוצר, דנה בחודשים האחרונים בתנאי המכרז

התדרים המוצעים יהיו בתחומי ה-2.1 גיגה-הרץ, המתאימים לפעילות סלולרית של הדור השלישי, ובמסגרת המכרז מוצעות שתי רצועות תדרים, כאשר כל מפעיל סלולרי יוכל לרכוש רצועת תדרים אחת היכולה לשמש אותו למתן שירות סלולרי ברחבי הארץ. חברות הסלולר הקיימות לא יוכלו להתמודד במכרז, למעט מירס, שאותה מנסה משרד התקשורת לקדם בין השאר באמצעות פרסום המכרז. המתמודדים במכרז חייבים להיות חברות שלפחות 5% מאמצעי השליטה בהם מוחזקים בידי גורם ישראלי. ההון העצמי הנדרש מגורם המעוניין להתמודד במכרז הוא 200 מיליון שקל, והכנסותיו השנתיות הממוצעות בשלוש השנים האחרונות הינן 300 מיליון שקל בשנה. עוד נדרש מהמציעים נסיון וידע בהקמה והפעלה של רשת תקשורת, מערך שיווק בתחומי התקשורת ומערך שירות בתחום כלשהו בהיקף נרחב.

חברת מירס הביעה בעבר את רצונה להתמודד במכרז זה על מנת לרכוש תדרים עליהם תסתמך בהקמת רשת מתקדמת בדור השלישי. מתמודדים נוספים עשויים להיות חברת 012 סמייל וחברת אקספון, שנרכשה לאחרונה בידי חזי בצלאל. עם זאת, החברות אינן צפויות לגשת למכרז לפני התבהרות תנאים נוספים הקשורים להסתמכות על תשתית חברות הסלולר הקיימות (ראו "כמו מסיבה שאיש לא בא").

על מנת לעודד הצעות למכרז זה מאפשרת המדינה לזוכים במכרז שורה של הקלות, בהן תקופת פריסה בת 7 שנים של התשתית ברחבי הארץ, והחזר דמי הרישיון שישלמו הזוכים בהתאם להגעה לנתחי שוק בקרב לקוחות פרטיים. בנוסף, קבעה ועדת המכרזים מחיר מינימום נמוך מאוד לרצועת תדרים, בסך 10 מיליון שקל בלבד, לעומת מאות מיליוני שקלים ששילמו חברות הסלולר הקיימות בעת רכישת התדרים שביצעו בשנות ה-80 ושנות ה-90.

המפעיל או המפעילים החדשים ידרשו לפרוס את הרשת הסלולרית כך שלאחר שנתיים מיום קבלת הרישיון היא תכסה 20% מהאוכלוסיה במדינת ישראל, בתוך 4 שנים 40% מהאוכלוסיה, וכיסוי של 90% חייב להתבצע בתוך 7 שנים מקבלת הרישיון. המתמודדים במכרז ידרשו להפקיד ערבות בסך 10 מיליון שקלים לפחות.

עד ל-14 בנובמבר יכולים המתמודדים להגיש שאלות לבירור אודות תנאי המכרז, וההצעות בפועל יכולות להיות מוגשות החל מה-1 בינואר 2011 ועד ל-1 בפברואר 2011, כאשר בין המציעים עד למועד זה יערך תהליך התמחרות כספי ובסופו יוכרז הזוכה או שני הזוכים בתדרים. באם יהיה מתמודד אחד על התדרים, הוא ישלם את מחיר המינימום בסך 10 מיליון שקל עבור רצועת התדרים ויוכל לבחור מבין שתי הרצועות את זו המועדפת עליו. אם בסיום שלב הצעות הבסיס יתקבלו שתי הצעות בלבד, ישלמו שני המציעים 10 מיליון שקל (כל אחד) עבור רצועת התדרים, וועדת המכרזים תחליט האם הללו יבחרו את רצועת התדרים המועדפת עליהם באמצעות התמקחות כספית על שוויה של הרצועה המועדפת, או שזו תיקבע באמצעות הגרלה.

ביום קבלת הרישיון ישלם הזוכה או הזוכים 10 מיליון שקל למדינה, כאשר אם המחיר שנקבע יהיה גבוה יותר, יתבצע תשלום ההפרש לאחר 5 שנים, כאשר הזוכה ידרש להפקיד ערבות בסכום זהה עד להשלמת התשלום. כאמור, המדינה אף תזכה את הזוכים בחלק מדמי הרישיון בהתאם להגעה לנתחי שוק במגזר הפרטי, כך שלמשל במקרה של זוכה אחד הוא יזוכה ב-10% מדמי הרישיון לכל 1% נתח שוק שאליו יגיע, ובמקרה של שני זוכים יקבע הזיכוי על 14.3% מדמי הרישיון לכל 1% נתח שוק שאליו יגיע כל מפעיל. אם יגיע מפעיל שזכה לבדו במכרז לנתח שוק של 10% לפחות במגזר הפרטי בתוך 5 שנים מקבלת הרישיון, תשיב לו המדינה את מלוא דמי הרישיון. במקרה של שני זוכים, יעמוד רף ההחזר המלא על 7% בחמש שנים. ועדת המכרזים מציינת כי אין בסמכותה להורות על קביעת מנגנון להחזר אגרות התדרים, אולם היא ממליצה לשר התקשורת לאמץ מודל הזהה להחזר דמי הרישיון גם לאגרות התדרים, כלומר החזר התלוי בהגעה לנתח השוק במגזר הפרטי, עד להחזר מלא אם הגיע המפעיל לנתח שוק מסויים.