דו"ח טכנולוגי: שאלות נוקבות לגוגל
פרשת המהנדס המרגל בגוגל לא שוככת, ממציא הרשת קורא להעניק גישה חינמית לאינטרנט לכל דורש, אינטל מפנטזת על סמארטפונים שמרגישים אותך, וערימה מהבילה של נתוני סלולר
השאלות לא מרפות
דיווחנו אתמול (ד') על החשיפה שמהנדס גוגל בשם דיוויד ברקסדייל השתמש בכוחו כדי לפלוש לחייהם של ארבעה קטינים לפחות; גוגל פיטרה אותו ברגע שהדבר נחשף, והודתה שלא מדובר במקרה הראשון בנושא, אלא השני. נזכיר שמדובר במקרה השני שגוגל, במקרה הטוב, יודעת עליו ובמקרה הרע מוכנה להודות בו.
וואליוואג, שחשף את הפרשה – והוכיח שוב למה עיתונאים, גם עיתונאי טכנולוגיה, צריכים להיות חצופים ועזי מצח, וצריכים להמיר "גישה" אל מקורות בנכונות חסרת פשרות לפרסם הכל, בעיקר דברים לא נעימים –ממשיך לשאול את השאלות הקשות, שאתרים אחרים לא מציגים.
ראשית, האם כל האנשים שאחריהם עקב ברקסדייל יודעו על כך על ידי גוגל? האם גוגל ערכה חקירה מקיפה, גילתה את היקף הנזק שהוא גרם, והודיעה על כך לכל הקורבנות? אם לא, למה? שנית, מדוע גוגל לא דיווחה על הפשע – לכאורה – שביצע ברקסדייל לרשויות החוק? כפי שכבר ציין מומחה האבטחה סוז'ויאן, כשממשלת סין שלחה האקרים לפרוץ למחשבים של גוגל, היא הזעיקה את ה-NSA. למה כאן זה לא קרה? חשש שאנשים ייזכרו שיש עוד "מהנדס סוטה" – ההוא שלכאורה ארגן את כל פרשת הריגול של סטריט וויו, לטענתה של גוגל – שגוגל לא העבירה לרשויות החוק? יצוין שהשאלה הזו רלבנטית גם לפרשת המהנדס הקודם שלדברי גוגל הודח בשל אותה עבירה. למה היא לא דיווחה על כך לרשויות?
שלישית, כיצד מתכננת גוגל לוודא שאירועים כאלה לא יחזרו על עצמם? ורביעית, לכמה עובדי גוגל יש גישה למידע מהסוג שהיה לברקסדייל? האם הם עוברים, למשל, בדיקות פוליגרף? גוגל התחילה את חייה כחברה חמודה של שני חבר'ה במוסך. זה היה מזמן, לפני יותר מעשור. כיום מדובר בתאגיד ענק, אחד מהגדולים בעולם, הרווחיים ביותר בעולם והמסוכנים ביותר בעולם. הגיע הזמן להתייחס לגוגל אחרי עוד פאשלת פרטיות כמו ל-BP אחרי עוד דליפת נפט. די כבר. מספיק לעשות להם הנחות.
סרגיי ברין (מימין) ולארי פייג'. כבר לא שני סטארטאפיסטים במוסך צילום: אי פי איי
מעמיד את הרשת על ראשה
סר טים ברנרס-לי הוא אולי הבריטי החשוב ביותר החי כיום. בהחלט אפשר שאחרי שזכרו של מאחז העיניים צח הלשון טוני בלייר ייעלם כאבק פורח, כשדיוויד קאמרון יהיה עוד שם על רשימה דוהה של דיירי הבית ברחוב דאונינג, כשרק מומחים לתחום יזכרו מי היה, נו, מה שמו, ההוא שהיה ראש ממשלה בין שניהם, ממציא הרשת עדיין ייחשב בין הבריטים הגדולים של המאה ה-20.
סר טים נושא את מעמדו בזהירות. הוא ממעט להתבטא, ובשל כך אנשים מתייחסים ברצינות למה שיש לו לומר, כשהוא בכל זאת מדבר (הנה עצה לחיים לשמעון פרס). כשהוא אמר השבוע שהגיע הזמן לתת לכל אדם בעולם חיבור לרשת, אנשים הקשיבו.
רק חמישית מתושבי העולם, מציין סר טים, נהנים כעת מחיבור לרשת. "מה על 80% האחוז האחרים? הייתי רוצה לראות אותם מוכנסים, כברירת מחדל, לתוכנית לחיבור איטי לרשת. הייתי רוצה שהם יקבלו אותו בחינם".
פעם, הוא אומר, הוא חשב שיש צורך לבנות את הדברים כמו פירמידה: קודם כל מים, אחר כך שירותי בריאות, "ורק אחר כך הלוקסוס של חיבור לרשת". לא עוד: הרשת, אחרי הכל, יכולה לסייע משמעותית בקבלת שירותי בריאות.
הוא הרהר בקול: כיצד ישנה חיבור כלל עולמי לרשת את פני העולם? כרגע אין חיסון לאיידס; זו איננה בעיה דוחקת של שכבות נרחבות בעולם הראשון. זו בעיה ממדרגה ראשונה באפריקה, שם המגפה היא שואה שקטה – בסיוע שייזכר לדיראון עולם של הכנסיה הקתולית, שמטיפה בעקשנות נגד שימוש בקונדומים, מעדיפה את מות הגוף על חטא הנשמה, את המוכח על המשוער – אבל אם כל תושבי העולם יקבלו קול שווה ומחאה שווה, יכול להיות שזה ישתנה. העובדה שאנשים אינם "חלק מחברת המידע, זה דבר חשוב מאוד". הוא גם הביע תמיכה בניטרליות הרשת, אבל זה באמת פחות חשוב.
אינטל רוצה שהסמארטפון יתן לך חיבוק
סמארטפונים, למרבה הזוועה, הופכים במהירות לעובדת חיים ולכל העולם וכלבו יש כזה. לא מספיק שהם קוברים את היכולת שלנו לא להיות מחוברים ומכרסמים משמעותית ביכולת הפנאי שלנו – אנשים שמחוברים כל הזמן, גם עובדים יותר, גם כשהם לכאורה לא בעבודה – עכשיו באינטל רוצים להפוך אותם גם לרגישים ומחוברים לרגשות שלנו.
סמנכ"ל הטכנולוגיה הבכיר של אינטל, ג'סטין רטנר, דיבר אתמול בכנס מפתחים על אחד הפרויקטים שמהם אינטל מתלהבת במיוחד, "מחשוב מוער-קונטקסט" (context-aware computing). המטרה, ואינטל כבר עובדת עליה במרץ, היא סמארטפונים שמסוגלים לנחש את מצב הרוח שלך (עוין), מה אתה רוצה (שקט) ומה אתה צריך (פטיש).
את המידע היא מתכוונת לאסוף באמצעות שלל החיישנים שכבר מותקנים בגרוטאות המקיפות אותך – מצלמות, חיישני תנועה, וכמובן GPS, כמו גם מידע שאתה מספק, כמו למשל רישומי לוח שנה. דגם בסיסי של התועבה כבר קיים. המכשיר אמור לנחש עבורך מה אתה אמור לעשות כתייר, בהסתמך על הנסיון שלו על הדברים שאתה אוהב, המלון שבו אתה שורץ, וכן הלאה.
רטנר שאל "איך אנחנו יכולים לשנות את מערכת היחסים, כך שנחשוב על המכשירים האלה לא כעל מכשירים אלא כעל עוזרים או אפילו בני לוויה?". איכס! אוקיי, קנית לך מקום בפנתאון הצמרור ע"ש אריק שמידט. כמקובל במצבים כאלה, רטנר הודה שצפויות כאן בעיות של פרטיות, ובניגוד לשמידט אמר שאת הבעיות האלה יצטרך המין האנושי לפתור לפני שיגיע הדור החדש של מכשירים חכמים. אתם יודעים, זה שיפתור אותנו סופית מאשליית הרצון החופשי.
ונקנח בערימה מהבילה של נתונים סלולריים.
ערימה מהבילה וכו'
איך ייראו האנשים שיצטרכו יום אחד לשאת את הצלב של המכונות החכמות של רטנר? בינתיים, חלק ניכר מהם מסתפק בטלפונים רגילים. יצרנית הטלפונים המובילה בארה"ב היא סמסונג, עם 23.1%, ואחריה LG, עם 21.2%; במקום השלישי נמצאת מוטורולה, עם 19.8%, ובמקום הרביעי – RIM, יצרנית הבלקברי והראשונה ברשימה שמייצרת בעיקר סמארטפונים. נתח השוק שלה עומד על 9%, מה שאומר משהו על גודלו של כלל שוק הסמארטפונים בארה"ב.
בתחום הסמארטפונים בארה"ב מובילה RIM בבטחה, עם 39.3%, ואפל מדשדשת אחריה עם 23.8%; בעקבי שתיהן נוגסת גוגל, עם 17% ועליה של חמישה אחוזים ברבעון האחרון; RIM ואפל רשמו ירידה של 1.8% ו-1.3% בהתאמה בנתח השוק שלהן.
מבחינת השימוש שאמריקאים עושים בגרוטאות הסלולריות שלהם, השימוש העיקרי הוא עדיין שליחת מסרונים (66%), אם כי נרשמה בשימוש בסלולר אמצעי גלישה (33.6%). עם כל הרעש סביב אפליקציות, רק 31.4% מכלל בעלי המכשירים עשו זאת, אם כי נרשמה עלייה צנועה של כ-1.6% בתחום. בקיצור, אם מר רטנר חושב שבקרוב אנחנו נקבל יעוץ פסיכולוגי מאיזו גרוטאה מהדור החמישי, הוא טועה. רוב האנשים עוד לא הפנימו את הדור השלישי.
צילום: בלומברג
קצרצרים
אריק שמידט, מנכ"ל גוגל, הופך במהירות לאחד האנשים היותר מצמררים בתחום הטכנולוגיה. אחרי שכבר אמר שפרטיות היא לפושעים, ואחרי שהמליץ לצעירים לשנות שם בהגיעם לגיל בגרות כדי שהמידע שאספה גוגל לא ירדוף אותם, הוא הבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים מה הוא חושב על התעקשותה של פייסבוק לא לחלוק את המידע שלה עם גוגל. שלשום (ג') אמר שמידט, בכנס צייטגייסט, ש"הדבר הטוב ביותר יהיה אם פייסבוק תפתח את המידע שלה בפנינו, אבל אם זה לא יקרה, יש דרכים אחרות להשיג את המידע הזה". שמידט נמנע מלפרט, כנראה בגלל שלגוגל יש מספיק צרות עם הרשויות והיא לא צריכה עוד הסתבכות. אין להוציא מכלל אפשרות שכאשר יניח שמידט את טלפיו, בדרך זו או אחרת, על המידע של פייסבוק, ויסתבר שהדרך הזו לא עולה בקנה אחד עם החוק, גוגל תטען שמדובר בטעות של מהנדס בודד. זה עבד במקרה הריגול בסטריט וויו, אחרי הכל.
דיווחנו בתחילת השבוע על היסטריית פדובר של תחנת משטרה בקליפורניה, שבלבלה בין הסימן המקובל למישהו שמראה נטיות פדופיליות ובין אימוץ של הסימן הזה על ידי פדופילים כסימן היכר. מסתבר שלא רק שם השוטרים מטומטמים – גם השוטרים בטולסה, אוקלהומה, נפלו במלכודת. אז אם חשבתם שרק השוטרים בישראל מפטרלים בשלשות - אחד קורא, אחד כותב, ואחד משגיח על שני החתרנים המסוכנים האלה - זה לא המצב.
מסתבר שהאייפד של אפל פשוט עד כדי כך שגם ילדה בת שלוש יכולה להפעיל אותו. סיינה ליי בת השלוש לא אהבה את המשחק שאמא שלה קנתה לה לאייפד, אז היא פשוט נכנסה לאפסטור – שכבר שמר את פרטי הכרטיס של אמא – ויצאה למסע קניות של אפליקציות בשווי 50 דולרים. מסתבר שזו בעיה מוכרת, כי אפל כבר הוציאה הנחיות להורים, שמיועדות למנוע מהילדים שלהם לעשות בדיוק את זה. במקרה קודם, ילד קנה דרך האייפון של אבא שלו אקס ליבריס בחתימתה של ג'יי.קיי. רולינג תמורת 500 ליש"ט.
דיאספורה, הפרויקט הקטן והאמיץ שמנסה ליצור רשת חברתית בקוד פתוח שתאפשר למשתמש שליטה מלאה בתוכן שלו, שחרר אתמול (ד') את הקוד שלו למפתחים. אם כבר מגפה חברתית, אז שתהיה כזו. דיאספורה אמור לצאת עם מוצר לציבור הרחב – טוב, הציבור המצומצם שאכפת לו מדברים כאלה – בתחילת אוקטובר. שיהיה להם בהצלחה.
היזהר באהבת ההמון: אוסטרלי התחיל פרויקט בשם Meet Eater, שבו משתמשים בפייסבוק משקים צמח העונה לשם זה בכל פעם שהם הופכים ל"חברים" שלו או כותבים משהו על הקיר שלו. המשתמשים יכולים לצפות ב-Meet Eater מקבל את גשמי הברכה שלהם. רק שמדובר בגשמי זלעפות: כל כך הרבה משתמשים ניסו להשקות את הצמח האומלל, ששניהם מהם טבעו למוות והצמח הנוכחי הוא הגרסה השלישית של Meet Eater.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
