דו"ח טכנולוגי: הכוח המסוכן של עובדי גוגל
מהנדס של ענקית האינטרנט ניצל את הגישה שלו לג'ימייל ול-Google Voice כדי לעקוב אחר קטינים, בריטניה מטילה על ספקיות הרשת מס מאבק בפיראטיות, האקרים סינים מציעים בוטנט להשכרה, ואפליקציות סלולריות מתבררות כתופעה יאפית
מה עושים עובדי גוגל בלילות?
המדור הזה מזהיר לעתים קרובות מפני כוחו הגדל והולך של התמנון העליז, קרי גוגל. בדרך כלל אומרים לי שמדובר בהגזמה או בפרנויה. לא בהכרח. אתר וואליוואג חשף אתמול (ג') שמהנדס בגוגל, דייוויד ברקסדייל בן ה-27, עקב במשך חודשים אחרי ארבעה קטינים, בלי שהבוסים שלו יבחינו בכך.
לזכותם ייאמר שברגע שהדבר התגלה ברקסדייל עלה על טיל ועף מהחברה. זה היה ביולי 2010. סביר שמעתה הוא יתקשה למצוא עבודה. אבל עד שעלו עליו, הוא חדר לרישומי שיחות פרטיות של הקטינים דרך Google Voice – במקרה אחד, חשף כך את שמה של חברתו של קטין שסירב למסור לו אותו – ועקב אחרי מסרונים שעברו ביניהם. כשאחד מהם ניסה לחסום אותו בצ'אט של ג'ימייל, ברקסדייל השתמש בהרשאות שלו כדי לעקוף את החסימה. במקרה אחר, הוא ציטט בפני קטין דברים שנאמרו בשיחת צ'אט שברקסדייל לא היה שותף לה.
זה לא המקרה הראשון שבו עובד גוגל מנצל את מעמדו כדי לעקוב אחרי אנשים; גוגל הודתה שהיה מקרה דומה בעבר, ולדבריה גם העובד ההוא עף. הדבר הראוי לציון בכל הפרשה הזו הוא שברקסדייל הוא אידיוט: הוא חשף בפני הקטינים שרדף את העובדה שיש לו גישה למידע שלהם. מעניין לדעת כמה עובדי גוגל היו חכמים יותר, ביצעו חדירות שקטות הרבה יותר – למשל, עבור תשלום מצד לקוח מסחרי – נמנעו מלחשוף את עצמם ולכן עדיין משמשים בתפקידם.
כשאתם סומכים על גוגל, אתם לא סומכים רק על המנכ"ל אריק שמידט – עניין בעייתי כשלעצמו – אלא על כל אחד ואחד מהעובדים שלה. הרעיון שהם לא ינצלו את מעמדם מנוגד לטבע האנושי. נזכיר עוד שגוגל טענה בעבר שתוכנית הציתות שלה לרשתות ביתיות – סטריט וויו – נבנתה בעצם על ידי מהנדס חריג אחד. היא לא ציינה את שמו ועד כמה שידוע, היא לא פיטרה אותו. כמה מהנדסים חורגים יש בגוגל? אולי כדאי שלא נדע, ופשוט נפסיק לסמוך עליה.
כמה עובדים "חריגים" עדיין מועסקים בגוגל? צילום: shutterstock
עוד מס מוזיקה
פעם, כשהקלטות התבצעו באמצעות קלטות, הצליחה תעשיית המוזיקה להטיל מס פירטיות בכמה מדינות: מחיר הקלטות (קסטות, בלעז) לצרכן היה גבוה יותר מעלותן האמיתית, והתעשייה קיבלה את ההפרש. המס היה מיועד, לכאורה, לפצות אותן על הנזק שנגרם להן עקב ההקלטות הפיראטיות. הנחת היסוד היתה שכל מי שקונה קלטת הוא גנב, וככזה עליו לשלם פיצוי מראש.
חוק הכלכלה הדיגיטלית המושמץ מאוד, שהועבר בבריטניה לאחרונה (אם כי בגרסה מרוככת), מורה על יצירת מנגנון של שליחת מכתבי איום לאנשים החשודים בגניבת תוכן, שאם לא ישנו את דרכיהם צפויים לשורה של סנקציות, בכלל זה שלילת זכותם לחיבור לרשת. המערכת הזו גם תכלול, כמובן, את הבילוש הנדרש כדי לגלות את החשודים בגניבה מלכתחילה.
ומי ישלם על כל זה? החוק עצמו לא התייחס לשאלה הקרדינלית הזו, אבל התקנות המוצעות, שפורסמו לאחרונה, אומרות שתעשיית התוכן תישא ב-75% מעלות האפרט, אבל ספקיות הרשת הבריטיות ישלמו על היתר, קרי 25%.
כלומר, הנחת היסוד היא, שוב, שכל משתמש רשת הוא גנב, ועל כן הוא ישלם מס גניבה. אחרי הכל, ספקיות הרשת לא יבלעו את הנזק הזה בעצמן; הן תגלגלנה אותו על הלקוח. כך דרכו של עולם. יצוין שספקיות הרשת בבריטניה מנהלות מלחמה עזה נגד החוק, בציינן שהוא בלתי ניתן ליישום. אחת מהן, TalkTalk, הצביעה על כך שמצבה של תעשיית המוזיקה רחוק מלהיות נואש כפי שהיא מתארת אותו, ושלמעשה היא עולה כפורחת. נציגי TalkTalk אמרו עוד ש"אין זה משנה כמה אתרים ייחסמו, אחרי כמה משפחות ירגלו, או כמה לקוחות ינותקו מהרשת; חובבי מוזיקה שרוצים בכך, יכולים להשיג ואכן ישיגו את התוכן שהם רוצים ברשת, ובחינם".
את מי תרצה שנדפוק היום, בוס?
בוטנטים – מחשבים שבאמצעותם האקרים שולטים במספר גדול של מחשבים אחרים – הם תופעה ממארת של השנים האחרונות. הם בדרך כלל משמשים להפצת תוכנות זדוניות וספאם, אבל חוקרים גילו סוג של שטיק אחר שמנסים פושעים מקוונים.
בוטנט שמופעל מסין, IM DdoS, מציע שירות חדשני: אמור לנו את מי אתה לא סובל, ואנחנו נשתק את האתר שלו. כפי שמרמז שמו של הבוטנט, ההתמחות שלו היא התקפות Distributed denial of service) DDoS) – הצפת המחשבים היריבים בבקשות מידע עד שהם קורסים – והוא פעיל מאז אפריל השנה. מדי יום, על פי הערכות חברת האבטחה Damballa, הוא מצרף לשורותיו – קרי, משעבד – 10,000 מחשבים נוספים.
IM DdoS הפך בכך להיות אחד הבוטנטים הפעילים ביותר, אבל בדמבאלה אומרים שהוא חריג לאו דווקא בכך אלא ביעילות המסחרית שלו וביכולת הצעת השירותים שלו. כרגע פועלת חברת האבטחה עם הרשויות הסיניות בניסיון להפסיק את פעולותו. שיהיה בהצלחה.
כולם מדברים על אפליקציות...
אבל כמה אנשים בעצם עושים בהן שימוש?
מעט משנהוג לחשוב, אומר סקר של מכון Pew הנחשב. 35% מהמבוגרים בארה"ב מדווחים שהתקינו אפליקציות על הסלולר שלהם, אבל רק 24% באמת משתמשים בהן. רבים מהבגירים שמעידים שיש אפליקציות על הסלולר שלהם לא משתמשים בהן, במיוחד אם הם קשישים – ו-11% כלל לא יודעים אם יש או אין אפליקציות על הגרוטאה שלהם.
29% מכלל המשתמשים שלמכשיר שלהם יש אפליקציות הורידו את האפליקציות בעצמם, ו-38% מהם קנו אותן כחלק מהחבילה של המכשיר שרכשו. מבין כלל רוכשי הסלולר בארה"ב, שימוש באפליקציות נמצא בתחתית הרשימה, עם 29%, כשהשימוש העיקרי של המכשיר – מלבד שיחות, כמובן – הוא צילום (76%), שליחה וקבלה של מסרונים (72%), ואחר כך, בירידה חדה, גלישה ברשת (38%), משחקים (34%) ושליחה או קבלה של מייל (34%).
תרבות האפליקציות היא במובהק תרבות של צעירים, שרוב משתמשיה הם גברים, שהם גם מלומדים יותר ועשירים יותר מהגבר האמריקאי הממוצע. בקיצור, תרבות של יאפים. יכול להיות שיום אחד אפליקציות סלולריות יהיו הדבר הכי חם מאז אוגוסט, אבל, למרות כל הרעש שהיא עושה סביב עצמה, אנחנו עדיין רחוקים משם.
קצרצרים
לפני כמה ימים דיווחנו על התקלה המשונה שפקדה את מוזמביק, שבה לפתע פסקו שירותי ה-SMS במדינה, ודיווחנו על החשד שעל פיו המשטר אחראי לכך. כעת מדווח הבי-בי-סי שברשותו מסמך המעיד על כך שהמשטר דרש מחברות הסלולר במדינה להפסיק את השירות. נראה שהאיסור היה מיועד רק למכשירים שהמשתמשים שילמו על השימוש בהם מראש (pre-paid), לא על כלל המכשירים. המשך יבוא.
שורה של רופאים מזהירים מפני שימוש בצייני לייזר, שבני תשחורת משתמשים בהם לאחרונה כדי להטריד טייסים. מסתבר שאם הטמבל הצעיר שמשתמש בהם מפנה את קרן הלייזר לעבר מראה, יש סיכוי סביר שהיא תחזור אליו ותגרום נזק מסיבי לראייה שלו (דה!). מקרה שכזה אכן אירע לאחרונה. מסתבר שלייזרים שמשמשים להצתת גפרורים או נייר מסוכנים לעין האנושית. מי היה מאמין. ראו הוזהרתם.
האם סטיב ג'ובס ניסה להבריח שוריקנים – כוכבי הטָלה יפניים שמשמשים נינג'ות – במטוס הפרטי שלו? זה מה שטוען צהובון יפני, שצוטט משום מה בסוכנות הידיעות המכובדת בלומברג. על פי הדיווח, ג'ובס היה בביקור פרטי ביפן ביולי, וכשניסה לצאת מהארץ עם ערימה של כלי נשק במטוסו הפרטי, עוכב על ידי המשטרה המקומית. הוא טען, במידה מסוימת של היגיון, שלא סביר שהוא יחטוף את מטוסו-שלו. בסופו של דבר, כך הצהובון, השליך ג'ובס בזעם את הכוכבים על מסלול ההמראה, נשבע שלא לשוב עוד ליפן, ועלה על מטוסו. אפל מכחישה בתוקף וטוענת שג'ובס דווקא נהנה ביפן, אבל מסתבר שתקרית דומה – שלא ברור מי היה מעורב בה, אבל היה שם מטוס פרטי ושוריקנים – אכן התרחשה. לתייק תחת "לא היה זוכה לדיווח אם זה היה קורה למנכ"ל אחר".
נוקיה פתחה אתמול (ג') את הכנס השנתי שלה, ומלבד הצגה של כמה סלולריים שזכו לביקורות חיוביות בעיקרן, היה לה גם מסר תוקפני: "לא נתנצל על כך שאנחנו לא אפל או גוגל", אמר סמנכ"ל השיווק הבכיר שלה, ניקלאס סאוונדר. הוא לעג לעובדה שאפל גנבה – היא תמיד גונבת את הדברים הטובים – את הסיסמה של נוקיה, "מחברים אנשים", וציין ("עוד דבר אחד", כלשונו) שבניגוד לסמארטפון מסוים, אלה של נוקיה עובדים "לא משנה איך אתה מחזיק אותם". הוא ציין שברבעון האחרון יותר אנשים קנו טלפונים של נוקיה משקנו כאלה של אפל או גוגל גם יחד.
יובש? לא בארה"ב: מאש-אפ חדש משתמש במפות גוגל כדי לציין את המחיר הממוצע של עשב בלתי חוקי בכמה ערים בארה"ב, כדי שהרוכשים יידעו כמה הם צריכים לשלם ולא יהיו פראיירים. מסתבר שצפון מערב ארצות הברית הוא עדיין המקום לגור בו.
מדענים בריטים שוקדים בימים אלה על פיתוח רובוטים שמשחקים כדורגל. המלאכה מרובה, אבל הם משוכנעים שהנבחרת שלהם תנצח את הנבחרת האנושית הטובה ביותר כבר ב-2040. מה שאומר כנראה שאת נבחרת ישראל הם ינצחו מחרתיים.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
