שחקנית חדשה בענף ההון סיכון הישראלי: ג'נרל מוטורס

שנות המשבר הכלכלי העמידו בספק את המשך קיומה של חברת המכוניות הגדולה ביותר בעולם ג'נרל מוטורוס. החברה קרסה ב־2009, ורק הלוואה בהיקף של 50 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי השאירה אותה בחיים. מחורבות חברת הענק נולדה חברה חדשה - רזה יותר, רעבה יותר ופתוחה לרעיונות חדשים. ביוני 2010 השיקה החברה לראשונה את GM Ventures - קרן הון סיכון תאגידית עם הון התחלתי של 100 מיליון דולר .

מרכז המחקר והפיתוח של ג'נרל מוטורוס בישראל מעסיק כיום 20 מדענים אשר עוסקים בפיתוחים שונים עבור ג'נרל מוטורס העולמית, ועל פי הערכת גיל גולן, מנהל מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל, ב־2014 יועסקו במרכז כ־60 מדענים. בנוסף, אחראי המרכז על הרכש של ג'נרל מוטורס בישראל שמסתכם בכ־100 מיליון דולר בשנה ועל משרדי קרן הון הסיכון בישראל.

האם קרן הון הסיכון של ג'נרל מוטורס תשקיע בחברות ישראליות?

"הקרן תשקיע בחברות ישראליות. אנחנו בוחנים כיום השקעה בכחמש חברות ישראליות. על פי הערכתי חלק מהן יבשילו להשקעות של ממש עד סוף השנה. היעד שלי הוא ששליש מההקצאה של ג'נרל מוטורס להשקעות הון סיכון יופנה לישראל".

מה היקף ההשקעה הממוצעת הצפויה בחברות הישראליות?

"קרנות ההון סיכון משקיעות בכל סיבוב סדר גודל של 1.5 מיליון דולר. אנחנו משקיעים לרוב יותר, ואני מעריך שהשקעה בסיבוב של 4–5 מיליון דולר היא הגיונית. אנחנו רוצים לבחור השקעות שמתאימות לצורכי ג'נרל מוטורס".

גולן. "שליש מההקצאה של GM להשקעות הון סיכון יופנה לישראל" צילום: עמית שעל

האם תתמקדו רק בהשקעות בתחום הרכב?

"מרבית החברות שאנחנו רואים כיום בישראל אינן בעלות קשר הדוק לתחום הרכב אלא בעלות יכולות שניתן ליישמן בעולם שלנו. אנחנו מסתכלים כיום על השקעות בחברות תקשורת ובידור שניתן ליישמן למערכות הרכב וכם על חברות שעוסקות באגירת חשמל".

האם הקרן משקיעה פיננסית או שמדובר בהשקעה לצורכי התאגיד?

"הקרן שהקמנו היא קרן שבראש ובראשונה חשובת על התאגיד וצרכיו, לכן כל השקעה שאנחנו עושים נבחנת על ידי אנשי הטכנולוגיה שלו. עם זאת, ברור שהקריטריון הפיננסי חשוב לנו ואנחנו מתנהגים כקרן הון סיכון לכל דבר".

מדוע קשה לחברות ישראליות להיכנס לחברות הרכב?

"יש כמה חסמים שמונעים מחברות צעירות כניסה לחברות רכב. חברות צעירות מגובות הון סיכון הן לרוב חסרות סבלנות ולא יכולות להתמודד עם זמן של 5 שנים לפחות עד שהטכנולוגיה משולבת ומתקבלת על ידי החברה. חסם נוסף הוא ההבנה של התעשייה והתהליכים שהיא דורשת. יש גם חסם תרבותי שמקשה על רבים להבין איך חושב תאגיד גדול ומה הצרכים שלו".