דו"ח טכנולוגי: מסירים את הכפפות במאבק נגד גוגל
ארגון זכויות צרכנים מציג את מנכ"ל גוגל אריק שמידט כסוטה מין; הרשת החברתית של אפל זוכה לביקורות קטלניות; סוכנות הידיעות AP מכירה בבלוגרים בחירוק שיניים; ומה חברות סלולר עושות עם המידע שהן אוספות עלינו
בלי רחמים
לארגון זכויות הצרכנים האמריקאי Consumer Watchdog יש היסטוריה ארוכה של עימותים עם גוגל, שהגיעה לשיאה לפני כשנה וחצי, כשלגוגל נמאס מהביקורת והיא החליטה לחסל את הארגון על ידי קריאה לחנוק את התרומות שלו.
בסוף השבוע, הפיץ הארגון פרסומות בוטות נגד גוגל, שהוצגו בין השאר בטיימס סקוור בניו יורק. הפרסומות מתמקדות בדמותו של מנכ"ל החברה אריק שמידט, שמתואר בהן כסוטה מין המפתה ילדים באמצעות חלוקת גלידה בחינם, שנמלט מהעיר כאשר מבוגרים זועמים מזהים אותו.
המטרה של Consumer Watchdog היא לשכנע את הקונגרס להעביר חוק שיאסור על גוגל לעקוב אחרי אנשים, אלא אם הם נתנו את הסכמתם המפורשת לכך. מאחר שגוגל, כמו פייסבוק, חיה על הפשטת פרטיותם של אנשים מעליהם – היא מוכרת פרסומות מפולחות, ופילוח מצריך כמה שיותר מידע מדויק על המשתמש – החברה צפויה להילחם בכך בשיניים ובציפורניים. טוויסט מעניין נוסף שעושים Consumer Watchdog הוא הפניית הסיסמה "אל תהיה רע" של גוגל נגדה.
זמן קצר לאחר מכן, אפשר היה לראות תוצאות ראשונות: גוגל הודיעה שהיא עורכת מחדש את מדיניות הפרטיות שלה. לא, מיהרה החברה לומר, היא לא הולכת לשנות אותה – רק לארגן אותה מחדש כדי להפוך אותה לקריאה ושקופה יותר. מדובר, נזכיר, בחברה שעד לפני כשנה וחצי לא טרחה לשים קישור בעמוד הראשי שלה למדיניות הפרטיות, וזאת בניגוד לחוק.
לא רע. עכשיו נראה את Consumer Watchdog מטפלים במארק צוקרברג.
רוב מהומה על לא מאומה
מסמר הערב במופע החצי שנתי של סטיב ג'ובס לפני כמה ימים היה פינג, שג'ובס תיאר כ"רשת חברתית". בפועל, זו לא בדיוק רשת חברתית; למשתמש הממוצע אין כל דרך להוסיף תוכן משלו. הוא יכול רק לקדם תוכן של משתמשים נבחרים – שנבחרו, כמובן, על ידי אפל. כל מטרתה של פינג היא לשכנע אנשים לרכוש עוד שירים.
לבלוגוספירה לקח חמש דקות בערך לגלות את זה. בבלוג של אום מאליק הגדירו את פינג "לא חברתית ולא רשת", והם עוד היו מנומסים. הרבה אחרים היו מנומסים פחות. הבלוג Cthulhu and Other Crazies השתלח בפראות במזימת ה-Make Money Fast האחרונה של ג'ובס, ומצא בה לא פחות מתשעה כשלים שונים. אחרים היו מנומסים יותר וקטלניים לא פחות. כחלק ממאבקה של אפל במציאות – ובספאם – היא קובעת, בין השאר, שהיא זו שתאשר את תמונת הפרופיל שלך. היא לא רוצה, מצד אחד, להגיע למצב רווי הזרגים של צ'טרולט או, מצד שני, לאפשר לאיזה ספאמר לפרסם מוצר. אבל רמה כזו של דרקוניות היא דבר נדיר.
ג'ובס באירוע המוזיקה של אפל. המטרה: להגדיל את המכירות צילום: בלומברג
אפל מיהרה להודיע שמיליון משתמשים הצטרפו בתוך 48 שעות לפינג. יכול להיות – אפל, נזכיר בפעם המי יודע כמה, כבר נתפסה בכמה וכמה חריגות מהאמת בהודעותיה הרשמיות – אבל השאלה היא כמה מהם יישארו שם. ולמה, בעצם. לפול קאר מטקראנץ' היתה זווית ייחודית על ההיסטריה התקשורתית סביב פינג.
בחירוק שיניים
לפני כשנה, בכנס השנתי שלה, הצהירה סוכנות הידיעות AP שכותביה הם "המקור של רוב תוכן החדשות בעולם היום", שהיא עדיין "מייצגת את תקן הזהב לאיסוף חדשות ודיווח", ושבשנה שבה נהרגו, הוכו או נעצרו 62 עיתונאים, "עיתונות היא לא מקצוע לרכי הלבב, או לאלה שעובדים בפיג'מה".
הרמז כלפי הבלוגוספירה, שמצידה עוינת אוטומטית את התקשורת הממסדית, היה ברור. מאז חלפה שנה, ואפילו בישראל הבלוגוספירה משחקת תפקיד בולט והולך, מסייעת לתקשורת אם לא מחליפה אותה. בעוד התקשורת מדווחת על כוונת משרד החינוך לקצץ את תקציב לימוד האזרחות, הבלוג "תניח את המספרים בצד ובוא נדבר על זה", למשל, הקדים אותה וחשף את הקשרים בין צמרת משרד החינוך וארגוני ימין. כל הסיפור של עדן אברג'יל לא היה מגיע לידיעת הציבור, אלמלא בלוג הסחים (ויצוין שרוב כלי התקשורת לא טרחו לתת לו את הקרדיט המגיע לו).
אחרי שנה, נאלצה גם AP, בחירוק שיניים, לשנות את הנהלים שלה. מעתה, היא קובעת, ידיעות שלה חייבות לספק קרדיט הולם לכל ארגון תקשורתי – גם אם הוא בלוג. הכותבים בפיג'מה הגיעו רחוק.
כריית מידע, השלב המתקדם
כמעט כל פעולה שאנחנו מבצעים, אם שותף לה צד נוסף, מספקת פוטנציאלית מידע נוסף עלינו. והמידע הזה כמעט תמיד מועיל למישהו. זו המסקנה של כתבה ארוכה למדי באקונומיסט.
חברות סלולר, למשל, מעוניינות למצוא "משפיעים": אנשים שיש להם השפעה גבוהה על אנשים אחרים. המשפיעים האלה, עם קצת סיוע, עשויים להפנות אליה לקוחות. איך מזהים אותם? הם מנהלים שיחות מאוחר בלילה ללא חשש, הם מקבלים שיחות חוזרות זמן קצר לאחר שהתקשרו, והם מנהלים הרבה יותר שיחות ב"שעות חברתיות", כמו למשל ימי שישי; השיחות שהם יוזמים קצרות בדרך כלל, אבל השיחות אליהם - ארוכות. משזיהתה החברה את "המשפיע", היא יכולה לתת לו בונוסים כדי לשפר את עמדתו עליה, וכדי לגרום לו – אולי – להמליץ עליה לאנשים אחרים.
כריית המידע לא נעצרת שם: משטרת ריצ'מונד בווירג'יניה, למשל, יודעת אילו זמנים מיועדים לפורענות. למשל, הפשע גואה בימי קבלת המשכורת (הגיוני) ובלילות ירח מלא (WTF?). בתגובה, המשטרה שם מנטרת רשתות חברתיות ערב הימים המסוכנים, מזהה מראש את נקודות הסכנה – במיוחד ערב מסיבות - ונערכת שם בכוחות גדולים. קצת מתקדם למשטרת ישראל, יש להניח, אבל בריצ'מונד אומרים שזה חוסך להם 15,000 דולר בשעות נוספות מדי ערב כזה. התוכנה הזו, אומרים ב-IBM, צפויה להפוך בתוך כמה זמן את "תחושת הבטן" המפורסמת של השוטרים לעניין של היסטוריה.
קצרצרים
הדואר המלכותי של בריטניה, שנמצא איתנו כמה מאות שנים טובות ושלמרבה הצער לא הצליח להשפיע על שירותי הדואר של ישראל, הציג לאחרונה את מה שהוא מכנה הבול החכם הראשון. המשתמש צופה בבול באמצעות הסמארטפון שלו (רק אנדרואיד ואייפון, בינתיים), ומיד מוזמן לפתוח עמוד רשת, שם יוכל לשמוע שחקן המקריא את הפואמה של וו. אודן על אודות שירות הדואר הלילי. בעתיד, יש לקוות, יימצא שימוש חכם יותר לבולים חכמים.
טיפקס הוא האולד ספייס החדש: הבלוגוספירה הטכנולוגית כמרקחה בעקבות פרסומת גאונית למדי של טיפקס – אתם זוכרים, הנוזל ההוא ששימש בשנות השמונים למחיקת דיו ומאז משמש בעיקר להסנפה – שהועלתה ליוטיוב ומנצלת בצורה יצירתית את האפשרויות האינטראקטיביות של האתר. שווה צפייה, לא בטוח שזה שווה את כל הרעש. רק פרסומת, בסופו של דבר.
סטיב ג'ובס, אף אחד לא יופתע לשמוע, החל את ימיו כעבריין. לאחרונה הוא הגדיר את שותפו הוותיק להקמת אפל, סטיב ווז'ניאק, כ"שותף לפשע", והשניים אכן בנו "קופסה כחולה" – מכשיר שאיפשר להוציא שיחות טלפון בחינם – ונלכדו. מטבע הדברים, אליבא דג'ובס הקופסה הכחולה שלהם היתה "הטובה מכולן", ואפילו "קסומה". אני מתחיל לחשוב שהוא משתמש הרבה במילה הזו, אבל לא מבין את משמעותה.
רבותיי, מהפך? לראשונה מאז 2001, מכירות הווקמן של סוני – שהוא נגן דיגיטלי לכל דבר, לא נגן הקלטות מערפילי הנוסטלגיה – עברו את אלו של האייפוד ביפן. על פי ההערכות, המכירות הנמוכות יחסית של האייפוד נבעו מהציפייה להשקת קו מוצרים חדש של אפל; יצוין גם שביפן הרשויות לוקחות ברצינות את נטייתם של אייפודים לספק חוויה אורקולית, קרי להתפוצץ.
לאחר שנים של מאבק, נאלץ אתר הלוחות האמריקאי קרייגסליסט לסגור בסוף השבוע את מדור "השירותים למבוגרים" שלו, ומעתה במקום שבו היה הקישור אליו מופיעה מילה אחת: "צונזר". תובעים כלליים מ-17 מדינות הפעילו לחץ על החברה לסגור את המדור, ומסתבר שהלחץ – שלווה לא אחת בתביעות – עושה את שלו.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
