ניתוח "כלכליסט": צומת הדרכים של תעשיית ה־IT הישראלית

ענף מערכות המידע (IT) הישראלי הוא אחד הענפים התחרותיים בישראל, אך הרווחיות בו מוטלת בספק. מרבית החברות הפעילות בו רווחיות אמנם, במיוחד הגדולות שבהן, אך רווחיותן התפעולית הממוצעת אינה עולה על 5%, בעוד שהרווחיות הנקייה הממוצעת עומדת על 2.5% בלבד.

עם זאת, בשנה האחרונה גדלו המכירות בכל חמש החברות הפעילות בו: מלם תים, מטריקס, טלדור, וואן ונס טכנולוגיות הכניסו בחציון הראשון של 2010 קרוב ל־2.5 מיליארד שקל.

במתח רווחים כה נמוך, ובתחרות עיקשת על כל מכרז שנפתח, המשחק שצריכות החברות לשחק נע בין בחירה בפינצטה של פרויקטים שיכולים להציע רמת רווחיות גבוהה, לבין שכיבה על הגדר בפני כל מכרז והתמודדות בו גם במחיר הפסד, כדי לשמר קצב מסוים של זרימת מזומנים לתוך החברה. בתעשייה שבה מרבית הלקוחות משלמים רק בדיעבד, ועושים זאת בתחנות היכולות להימשך שנים, אין פלא אפוא שחברות זקוקות לנטול מדי פעם הלוואות מהבנקים או לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח. "כלכליסט" בדק את רמת המינוף שנוטלות על עצמן חברות ה־IT בתעשייה כדי לשמר את פעילותן.

מלם תים הכי ממונפת

בראש הממונפות עומדת מלם תים. החברה צברה חוב פיננסי נטו — אשראי ואג"ח בניכוי מזומנים ונכסים פיננסיים של 427 מיליון שקל. זהו חוב הגדול כמעט פי ארבעה מהחוב הפיננסי של הבאה אחריה, טלדור, שהחוב הפיננסי שלה עומד על 117 מיליון שקל.

מלם תים רשמה אמנם רווחיות תפעולית של 4%, לא מהגבוהות בענף, אך עם החוב הפיננסי נטו הגדול שגורר אחריו תשלום ריבית של 13 מיליון שקל בחציון, תזרים המזומנים השלילי שלה עומד על 66 מיליון שקל ויחס ההון עצמי למאזן עומד על 23%. מהשילוב של הנתונים האלה מצטיירת תמונה של חברה ממונפת שהולכת רחוק כדי לזכות במכרזים, דבר שיכול להסביר חלק מהגידול במכירותיה בחציון. עם זאת, ייתכן שהאסטרטגיה הזו משתלמת למלם תים. החברה זכתה בחצי השנה האחרונה במכרזי מפתח, בהם מכרז החברה הלאומית לדרכים המוערך ב־15 מיליון שקל לחמש שנים, מכרז ה־ERP בבנק ישראל המוערך ב־14 מיליון שקל למשך תקופה של שנתיים, עם רשות הטבע והגנים לתקופה של שבע שנים בהיקף של כ־70 מיליון שקל ועם עוד כמה גופים ביטחוניים שהשתיקה יפה להם.

טלדור: תזרים שלילי

באופן מפתיע, מי שאיבדה למלם תים את המכרז המתוקשר של החברה הלאומית לדרכים, חברת טלדור, מתנהגת באופן דומה מאוד לזה של המתחרה הגדולה. שיעור יחס ההון למאזן קטן בשתי החברות ועומד על כרבע מסך המאזן, וגם טלדור, כמו מלם תים, נוטלת חוב פיננסי נטו גבוה, שבחציון האחרון עומד על 117 מיליון שקל, עם תזרים מזומנים שלילי שעומד על 55.5 מיליון שקל.

גם טלדור וגם מלם תים רווחיות, עם שיעור רווח נקי נמוך יחסית לשוק של כ־2%. עם זאת, במקביל לאיבוד מכרז החברה הלאומית לדרכים לטובת מלם תים, זכתה טלדור במכרז הגדול של פרויקט המטרונית של חברת דן, שישלשל לקופתה 23 מיליון שקל בשנה, למשך 14 שנים. בנוסף זכתה טלדור בפרויקט האינטגרציה של העברת מוטורולה ישראל למרכזה החדש בקריית שדה התעופה בלוד, פרויקט שמוערך ב־19 מיליון שקל.

מלבד מינוף גבוה יחסית לענף, חולקות שתי השחקניות הללו, מלם תים וטלדור, גם מספר צרות משותפות כמו ההפסד במכרז החשכ"ל האחרון, מכרז המחשוב הממשלתי הגדול, ועזיבה של שורה של אנשי מפתח בחציון האחרון.

מרוץ הרכישות של אייזנברג

למרות הכל ממשיך שלמה אייזנברג, שהתמנה לראשונה ליו"ר מלם תים רק לפני שבועיים, לזכות במכרזים ולרכוש חברות בקצב מואץ ובכך הופך את החברה שבבעלותו לאחת המסקרנות כיום בענף. ספקולציות רבות הועלו באחרונה על סדרת הרכישות של אייזנברג, והרכישה האניגמתית ביותר היא זו של חברת המחשוב מרטנס הופמן, רכישה מהותית שלא זכתה להבלטה, ושהשותפים עליה סירבו להתבטא לגביה אף שאין כביכול סיבה להסתירה: היא נתפסה כמהלך מובן ביותר ואולי כאחת הרכישות הכדאיות שהתבצעו בענף מערכות המידע בשנה האחרונה.

מלם תים החליטה בשנה שעברה החלטה אסטרטגית שלא להוריד מחירים בפני מכרז המחשוב הממשלתי, וכך מצאה את עצמה כחברת ה־IT היחידה מחוצה לו, בעוד מרבית מתחרותיה זוכות בו במידה זו או אחרת. כבר אז אמרו לעצמם מנהלי החברה כי אם יפסידו, ירכשו חברה שזכתה במכרז החשכ"ל. כעת, הם מימשו את ההזדמנות ורכשו לעצמם במיליוני שקלים בודדים את מרטנס הופמן, חברה המעסיקה 100 עובדים, מחציתם במכרזי המחשוב הממשלתיים.

אלא שלמרות הסינרגיה הגדולה עם פעילות מלם מערכות, החליט אייזנברג להותירה כיחידה נפרדת תחת כנפו. חברת מוצרי התוכנה SRL היא רכישה נוספת של מלם מערכות, מהחציון האחרון, שמרחיבה את פורטפוליו מוצרי התוכנה של מלם, אלא שגם כאן, ובניגוד לרכישות עבר, הוחלט להותירה כיחידה אוטונומית המסונפת ישירות לאייזנברג.

החלטה נוספת שקיבל אייזנברג בחציון האחרון היא הפרדת פעילות מערכות משאבי האנוש והשכר מתוך מלם מערכות, ומיזוגה עם חברה קטנה שרכשה בשנת 2007 — ספירטק, שיש לה הפסדים צבורים. מהלך זה אפשר למלם להקטין משמעותית תשלומי מס על רווחיה השוטפים.

מלם שכר נחשבת לאחת הפעילויות הרווחיות של מלם תים, אם לא הרווחית ביותר. אלא שבהתחשב בכך שמלם מערכות נותרה בתום 2010 ללא מנכ"ל כריזמטי, ללא פעילות משאבי אנוש רווחית, וללא הרכישות החדשות של אייזנברג, עולים סימני שאלה באשר לדרך שאייזנברג מתווה לה.

וואן ומטריקס מחלקות דיבידנדים

בניגוד אליהן, נראה מצבן של מטריקס ושל וואן תוכנה מעט טוב יותר. במונחים אבסולוטיים מכניסה מטריקס פחות ממלם תים, שממשיכה להוביל את השוק בהכנסותיה. אך מטריקס היא היחידה מבין רביעיית הישראליות: מלם תים, טלדור, מטריקס וואן שלא צברה חוב פיננסי, ולזכותה נכסים פיננסיים של 61 מיליון שקל.

ההון העצמי שלה ביחס למאזן גבוה יחסית לענף ועומד על 45%, תזרים המזומנים ממשיך להיות חזק וחיובי ועומד על כ־50 מיליון שקל, אף על פי שמדובר בירידה חדה ביחס לתזרימי המזומנים שהציגה בשנים קודמות.

עם וואן תוכנה מחזיקה מטריקס בשיעורי רווחיות גבוהים יחסית לענף. הרווחיות התפעולית של מטריקס בחציון הראשון עומדת על 9% וזו של וואן תוכנה על 8%, ובמצב זה אין פלא שוואן ומטריקס הן מחלקות הדיבידנדים הגדולות בענף. בחציון הראשון חילקה מטריקס דיבידנד של כ־28 מיליון שקל, בעוד שוואן חילקה דיבידנד של 14.5 מיליון שקל. המשקיעים של מלם תים וטלדור נאלצו להסתפק בדיבידנדים נמוכים יותר. טלדור חילקה דיבידנד של 2.2 מיליון שקל, ומלם תים חילקה 4.4 מיליון שקל.

אלא שגם בפני מטריקס, שנחשבת לחברה החסינה בענף, כמה אתגרים. הראשון הוא ייצובה לאחר תוצאות מכרז החשכ"ל. אף שזכתה בכמה אשכולות, התמודדותה נעשתה בלית ברירה, ובמחיר של ויתור על רווחיות רבה. המנטרה של מטריקס מדברת על התמודדות במכרזים רווחיים בלבד, ואילו מכרז החשכ"ל החדש איננו כזה. מטריקס תידרש בחציון השני לשמור על רמת הרווחיות גם בתנאי מכרז נחותים יותר, ולהתרגל לבעלת בית חדשה בקבוצה־האם שלה פורמולה.

ממלם תים נמסר: "מימון חוב הלקוחות, כאשר חלקו הארי הוא חוב הממשלה, על ידי מימון בנקאי, נראה לחברה כדרך ראויה. כחברה ציבורית, מלם תים מציגה את האסטרטגיה שלה בפני משקיעיה ולא מעל גבי דפי העיתון".