ההייטקיסטים החדשים: מפת התעסוקה המשתנה של ההייטק הישראלי

ענף ההייטק של טרום המשבר אינו אותו ענף שלאחריו, וכך גם מפת האנשים המרכיבים אותו. כמו סופת הוריקן, המשבר הכלכלי, שהביא בישראל לפיטוריהם של כ־6,000 עובדים בשנים 2008–2009, הותיר את ענף המועסקים בו שונה משהיה, עם מקצועות חדשים שתפסו תאוצה רבה, ומקצועות אחרים שאיבדו מיוקרתם.

חברת נישה, המתמחה בהשמת מהנדסים בענף ההייטק, הביוטק והקלינטק בישראל, מצאה כי מאז הרבעון השני אשתקד עלה הביקוש הכללי לעובדים ב־70% בלבד. עם זאת, בכמה תחומים חלו תנודות קיצוניות המעידות מיהם המרוויחים הגדולים של המשבר ומיהם המפסידים הגדולים, שנה לאחר תחילת ההתאוששות הכלכלית.

מקצועות צומחים

פול צוקר, מנכ"לית נישה, מסבירה כי נפילתם של מקצועות מסוימים ועלייתם של אחרים אינן רק תולדה של המשבר הכלכלי. "הרבעון השני של 2010 והרבעון השני אשתקד הם שתי תקופות שונות בתכלית. כולנו זוכרים את הרבעון ההוא: אז היינו עוד בשיאו של המשבר, חברות חששו להכנס לפרויקטים חדשים, התנהגו בזהירות, גייסו מספר זעיר של עובדים חדשים וחששו להמר על טכנולוגיות חדשות. אולם במקביל, כל הזמן צצות טכנולוגיות חדשות, כך שהאווירה החיובית שחררה את הפקק שהיה סגור, ומקצועות חדשים תלויי טכנולוגיות חדשות החלו לצמוח במהירות".

פול צוקר. "האווירה החיובית שחררה את הפקק" צילום: אוראל כהן

מקצועות חדשים, שבשנים של טרום המשבר נפוצו רק בקרב מעטים, קנו להם יוקרה לפתע. לפי הנתונים של נישה, הביקוש למומחי קידום אתרים קפץ ב־550%, הביקוש למנהלי מכירות לאזורי אפריקה, אסיה והפסיפיק זינק ב־400%, הביקוש לבוגרים טריים מהאוניברסיטה או מיחידות טכנולוגיות בצבא טיפס ב־311%, הביקוש למהנדסי תוכנה המשתמשים בקוד הפתוח PHP זינק ב־273%, והביקוש למקדמי מוצרים ואתרים ברשתות החברתיות קפץ ב־138%.

עוד עולה מהנתונים כי הביקוש למהנדסי חומרה דווקא עלה, אך במספרים אבסולוטיים מדובר במספר מצומצם — מה שמעיד יותר מכל על המשבר המתמשך בענף. מהנדסי החומרה ממשיכים לסבול מביקוש נמוך ומקיצוץ חד בשכרם לעומת רמתו לפני המשבר, ומתקשים לעבור לתחומים מבוקשים יותר.

דרוש: ניסיון

ייתכן שהמגמה החשובה ביותר היא זו הקשורה בירידתם של מקצועות הדורשים השכלה פורמלית, ובעלייתם של מקצועות שאינם דורשים השכלה כזו כדרישה מקדימה. רוב אנשי קידום האתרים, מהנדסי קידום ברשתות חברתיות ומהנדסי האפליקציות הסלולריות אינם מגיעים בהכרח עם השכלה אקדמית מאוניברסיטאות צמרת, וחלקם אפילו מראים תנודתיות בין מקומות עבודה — תכונה שעד כה נחשבה למוקצית מחמת מיאוס על ידי חברות ההייטק.

"הביקוש למקצועות אלה הוא כה גבוה, עד שחברות רבות מתפשרות גם על מועמדים ללא השכלה. רבים מהעובדים שימשו כפרילנסרים תקופה מחייהם, ואף שבמקצועות אחדים זה היה גורם שהרתיע את חברות הייטק, כיום כבר מקבלים את זה כמובן מאליו", אומרת צוקר. "בסופו של דבר, במקצועות אלה המרכיב הקריטי הוא הניסיון ולא ההשכלה. לפעמים עצם העובדה שהמועמד עבד בכמה חברות יכולה דווקא להעיד על ניסיון רב יותר במגוון מערכות".

מגמה נוספת קשורה לניסיונן של חברות ההייטק לחסוך בהוצאות על ידי שימוש בשפות פיתוח תוכנה מעולם הקוד הפתוח, שאינן דורשות תשלום. כך למשל גדל באופן מהותי הביקוש למפתחי שפת PHP, מתוצרת חברת Zend הישראלית, שהפיתוח בה נעשה בעלות נמוכה יותר מעלות שפת הפיתוח של מיקרוסופט שנהפכה לפופולרית בישראל.

מנהלי מכירות באפריקה, באסיה ובפסיפיק

בגלל מצב העסקים המעונן בארה"ב ובאירופה, יותר אנשי מכירות נדרשים היום לעבור לאזורים צומחים כגון אפריקה, סין ואוסטרליה. הקפיצה החדשה ב־400% מעידה עד כמה התאושש חצי כדור הארץ המזרחי לעומת המערבי. "חברות ישראליות לקחו את אירופה כיעד מובן מאליו למכירות. שוק זה נחשב מוכר וגם קרוב גיאוגרפית", אומרת צוקר. "אלא שכעת, החברות פונות לטריטוריות צומחות וחדשות".

איור: ערן מנדל

צוקר מדווחת על קושי מצד החברות לגייס מנהלי מכירות מתאימים. אנשי המכירות, שעד כה התרגלו לנוחות של אירופה המערבית או ארה"ב, אינם ששים לנסוע לרפובליקות עלומות באפריקה או למדינות מתפתחות בדרום־מזרח אסיה.

צוקר מוסיפה כי החברות דורשות מהמועמדים היכרות קודמת עם הטריטוריות הללו, עם השווקים והלקוחות — ואין הרבה כאלה בנמצא. עם זאת, חברות הייטק אינן מתפשרות, ומוכנות להמתין זמן רב ולוותר על מועמדים רבים כדי למצוא את המועמד הנכסף.

דרישות מרכזיות: נכונות לנסוע לעתים תכופות לחו"ל, ניסיון קודם במכירות מוצרי הייטק בטריטוריות המדוברות, רקע הנדסי ושפה נוספת על אנגלית, דוגמת צרפתית, פורטוגזית או ספרדית.

החברות המגייסות: חברות תקשורת וחברות תוכנה.

טווח שכר: 28–30 אלף שקל, ובונוסים לפי מכירות.

איור: ערן מנדל

העלייה בביקוש למהנדסי צ'יפים (130%) ולמהנדסי לוחות אלקטרוניים (182%) היא מדומה, מסבירה צוקר. "תחום החומרה חטף את המכה הקשה ביותר במשבר האחרון, חברות סטארט־אפ שעסקו בפיתוח צ'יפים נסגרו, וגיוסי העובדים בתחום קפאו לחלוטין. שכרם הממוצע של מהנדסי החומרה ירד מ־40–30 אלף שקל בחודש ל־20 אלף שקל. לכן העלייה במספר המשרות בתחום, שבאופן אבסולוטי איננה גדולה, מבטאת בעיקר את העובדה שהיה משבר". עם זאת, צוקר מציינת כי יותר חברות מו"פ מקבלות אישור מן המטה שלהן בחו"ל לגייס עובדי חברה על חשבון עובדי מיקור־חוץ בתחום, בשכר ממוצע של 30–20 אלף שקל.  

מקצוע שנפגע קשה בעולם החומרה הוא מהנדס פיתוח צ'יפים, לעומת מקצוע מהנדס תחום רדיו (RF) שנמצא בצמיחה. "העולם הטכנולוגי מתקדם לכיוון התוכנה, וכך גם יותר סטודנטים בוחרים ללמוד מדעי המחשב מאשר הנדסת אלקטרוניקה. יתר על כן, מעבר מתחום החומרה לתוכנה הוא קשה, וחברות ההייטק מתקשות לאפשר למועמדים חדשים אפשרות זו", אומרת צוקר.

דרישות עיקריות: בוגרי אוניברסיטאות מובילות וניסיון בתחום.

החברות המגייסות: חברות צ'יפים ומערכות תקשורת.

טווח שכר: 20–30 אלף שקל.

אנשי קידום אתרים

כל הדרכים כשרות במקצועם של אנשי קידום האתרים, המכונים גם מומחי Search Engine Optimization) SEO) שמטרתם לקדם אתרי אינטרנט ולהביא להם לקוחות חדשים.

איור: ערן מנדל

במילים אחרות: הם יעשו כל מה שאפשר וכל מה שצריך כדי להעלות את דירוג האתר של לקוחותיהם בגוגל לאחר חיפוש מילים רלבנטיות, וכדי להביא לאתר קהלים חדשים - או "טראפיק" חדש - שבדרך אחרת קשה היה להאמין שהיו נחשפים אליו. במקצוע זה נרשם הזינוק הגדול ביותר, בשיעור של 550%, מאז הרבעון המקביל אשתקד.

דרישות מרכזיות: גם כאן השכלה טכנולוגית פורמלית אינה דרישת חובה לקבלה לתפקיד, אם בכלל. לתפקיד מתקבלים בדרך כלל בעלי ניסיון קודם בקידום אתרים או בשיווק באינטרנט.

החברות המגייסות: לאו דווקא חברות הייטק מסורתיות, אלא גם חברות המספקות שירותים באינטרנט ומעוניינות בהגברת הנוכחות ברשת.

טווח שכר: 10–15 אלף שקל.

אנשי קידום ברשת החברתית

תופעת השיווק ברשתות החברתיות נמצאת בראשיתה. הזינוק בביקוש למומחי קידום אתרים ברשתות חברתיות — SMO, Social Media Optimization — היה נמוך מהביקוש למקדמי אתרים בגוגל ועמד ברבעון השני של 2010 על 138%, אולם לכולם ברור שהדרישה תלך ותעלה.  

איור: ערן מנדל

מקדמי אתרים ומוצרים ברשתות חברתיות פועלים בעיקר בשלושה אתרים. הראשון הוא רשת פייסבוק, הרשת החברתית הפופולרית ומגוון היישומים המסחריים שלה. עדות לכך היא כניסתם של הארגונים הגדולים - תאגידים המספקים מוצרי צריכה, דוגמת שטראוס, וחברות שירותים - והקמפיינים השיווקיים לרשת. האתר השני הוא טוויטר, המאפשר הפצת הודעות ללקוחות פוטנציאליים וניהול קשר ישיר עם הלקוח. השלישי הוא רשת Linkedin, המכונה "פייסבוק של העולם העסקי" - רשת חברתית מבוססת קורות חיים.

דרישות מרכזיות: אין צורך בהשכלה אקדמית טכנולוגית, אלא בניסיון קודם.

החברות המגייסות: חברות אינטרנט, שירותים, תקשורת ומדיה.

טווח שכר: 10–15 אלף שקל.

מפתחי אפליקציות לסמארטפונים

איור: ערן מנדל

עם הגידול בשימוש ובבאזז סביב תעשיית הסמארטפונים, עלה גם הביקוש למתכנתים בתחום. בנישה מדווחים על עלייה של 125% בביקוש לתחומים אלה מאז הרבעון המקביל אשתקד. צוקר מעידה ממקור ראשון על המעבר שחל בתעשיית ההייטק ממיקוד בפיתוחים עבור נוקיה, לכיוון ענקיות הסלולר החדשות: אפל, גוגל ו־RIM. "אם בעבר מילת המפתח היתה מפתחים בתחום הסימביאן — מערכת ההפעלה הסלולרית הוותיקה של נוקיה, הרי שכיום מבוקשים בעיקר מהנדסים בתחומי האייפון, האנדרואיד והבלקברי, וההשקעות בחברות הסטארט־אפ הרלבנטיות נעשות בהתאם".

דרישות מרכזיות: עיסוק במקצוע אינו דורש השכלה קודמת, ובתחום זה מוצאים את עצמם פרילנסרים רבים יותר. המרכיב הקובע לחברות המגייסות הוא כמעט אך ורק ניסיון קודם בתחום.

החברות המגייסות: סטארט־אפים קטנים או בינוניים בתחום המובייל.

טווח שכר: 20 אלף שקל.