דו"ח טכנולוגי: עלייתו השמיימה של המנכ"ל הנעלם
אפל במופע יח"צ מופרך במיוחד, הניו יורק טיימס דורש להטיל פיקוח על אלגוריתם החיפוש של גוגל, חוקר מסביר שהרשת לא ממלאת את הפוטנציאל שלה, והממשל הסיני החל לסגור בלוגים
מופע הפרדוקס
כדי ליצור כת ראויה לשמה, יש צורך בכמה מרכיבים. ראשית, מנהיג כריזמטי. בלי זה, זה פשוט לא ילך. שנית, מסתורין כלשהו: עמימות במסרים היא הכרחית, אם כי על המסר להתמקד בגאולתו האישית של המשת... המאמין, ולהבהיר לו שבלעדי הכת, לא יראה את האור הפנימי. ושלישית, וזה מה שמבדיל בין כתות לילדים לכתות שיש להן פוטנציאל שיווקי אמיתי: פרדוקס. זה האחרון תפקידו להציג עמדות סותרות, שמטרתן לשחרר באיטיות את המאמין מאחיזתו של ההיגיון המסרס, המקובע, המקבע, ולהביא אותו למקום שבו הוא ניצב עירום משאלות ותהיות אל מול פני האמת המוארת. כפי שכבר אמר טרטוליאנוס, אב כנסייה קדום, "אני מאמין משום שזה אבסורדי".
סטיב ג'ובס, המשיח מקופרטינו, חצה את הקו האחרון והמכריע ביום שישי. אפל, אמנם, לא היתה נטולת פרדוקסים עוד קודם לכן: היא התהדרה במוצרי יוקרה יקרים להחריד – שיוצרו על ידי ילדים בשכר רעב בסין. היא הצהירה שוב ושוב על איבת נצח למיקרוסופט – אבל בלי הכסף שהזרימה לה מיקרוסופט לפני עשור, היא לא היתה שורדת. אבל ביום שישי הפרדוקסים יצאו מהרקע, ועברו לקדמת הבמה.
אין בעיה עם האייפון 4, אמר סטיב ג'ובס, אבל, במקביל, הוא אמר גם שמשתמשים שירצו בכך יוכלו לקבל מאפל כיסוי אייפון חינם אין כסף, מה שכנראה יעלה לאפל מיליונים (מועטים; המחיר לצרכן של כיסוי הוא 30 דולר, המחיר ליצרן קרוב יותר ל-30 סנט). שתי ההצהרות לא מסתדרות זו עם זו: אם אין בעיה באייפון 4, אין שום סיבה שאפל תעניק מתנות חינם ללקוחותיה. אם יש, הדבר ההגון לעשות הוא למשוך את המכשירים ולתת במקומם מכשירים תקינים. אנו ניצבים בפני פרדוקס, כזה שמטרתו להפריד בין המאמינים האמיתיים – שמסוגלים להחזיק בשתי העמדות במקביל, ולהכחיש בתוקף שיש סתירה או בעיה באייפון 4 – ובין מעוטי האמונה, שדינם להיזרק אל החושך החיצון, אשר שם היללה וחירוק שיניים והאנדרואיד.
אבל כל המשיחים עד כה התגלו כמשיחי שקר. אנשים שמסתכלים על אפל במבט ביקורתי יותר יכולים להעלות כמה וכמה תהיות. בדרשה על ההר, טען ג'ובס שבעיות הקליטה של המכשיר הן זניחות – תוספת של שיחה מנוטרלת אחת למאה. אבל, כפי שמי שטרח לברר ידע, שיעור איבוד השיחות כבר עמד על אחת למאה במכשיר הקודם – כלומר, האייפון הנוכחי מאבד שתי שיחות למאה. עלייה של 100%. הייתי אומר שזה לא לגמרי זניח.
ג'ובס במסיבת העיתונאים ביום ו'. ניסיון נואש צילום: בלומברג
בניסיון נואש להציל את עצמו – היום אנחנו יודעים שהמהנדסים של אפל ו-AT&T הזהירו מפני בעיית האנטנה לפני שנה, ושג'ובס דחה את הצעותיהם – ניסה ג'ובס להעמיד פנים שהמכשיר שהוא מוכר (הרג'יסטר כבר מכנה אותה ה"ג'ודאספון", הטלפון של יהודה איש קריות, כלומר האנטיתזה לג'יזספון, הכינוי המקובל לאייפון) לא יותר גרועה מאלה של המתחרים.
התוצאה היתה תגובות תוקפניות מצד RIM, יצרנית הבלקברי, שהודיעה שהיא מבקשת מסטיב ג'ובס לא להפוך את הבעיה שלו לבעיה שלה ולא להסיט את נושא השיחה, ומצד נוקיה, שאמרה שהיא תמיד העדיפה שימושיות על פני עיצוב ושעל כל פנים מעולם לא חשבה שצריך להציב אנטנה במקום שבו המשתמש יכול לגעת בה. העיצוב הקסום והמהפכני הזה, נזכיר, שובח על ידי ג'ובס לא כל כך מזמן כפיצ'ר, לא באג. לארס טכניקה נמאס לשמש כלהקת המעריצות של סטיב, והם מעלים את השאלות שצריכות היו להישאל ושלא נשאלו בפרשת האנטנות.
בעיתוי מזהיר, מתלוננים משתמשים רבים על כך שעדכון התוכנה החדש של אפל, זה שלפני כמה שבועות היא העמידה פנים שיפתור את הבעיה, תוקע את המכשירים שלהם – ו-וופי גולדברג, בדרנית פופולרית שדווקא אוהבת את מוצרי אפל, אומרת בשידור שהיא רמסה עד מוות את האייפון 4 שלה, אחרי שהכזיב אותה פעם אחת יותר מדי. דייב וויינר, ממציא ה-RSS, דווקא רואה משהו חיובי בכל הפיאסקו: מעכשיו, הוא אומר, תם עידן "שדה עיוות המציאות". המוצרים הבאים של אפל ייבחנו באופן ספקני הרבה יותר.
אשרי המאמין. ונעבור לחדשות חיוביות אחרות.
לסנדל את גוגל
עבדכם הנאמן מאמין זה כמה שנים שגוגל גדולה יותר מדי על המין האנושי, ושצריך לפרק אותה לטובת כולנו. עכשיו, באיחור אופנתי, מאמץ הניו יורק טיימס חלק מהעמדות שלו.
במאמר מערכת שגרם הלם ניכר בעולם-הבועה הטכנולוגי, ציינו בניו יורק טיימס שגוגל גדולה מאוד: שהיא מטפלת בשני שלישים מהחיפושים ברשת, ושמנוע החיפוש שלה אחראי לכמחצית מהתעבורה בהרשת.
עם כוח גדול, כפי שידע כבר ספיידרמן, מגיעה גם אחריות גדולה; כנגד גוגל מתנהלים כעת שורה של הליכים משפטיים ברחבי העולם, שבמרכזם טענות כנגד ניצול לרעה של האלגוריתם שלה. גוגל משנה את האלגוריתם מאות פעמים בשנה, והטענות נגדה – שנבחנות, בין השאר, על ידי האיחוד האירופי – הן שהיא מנצלת את כוחה כדי לחסל או לקדם אתרים על פי שיקול דעתה העסקי.
ולדעת הניו יורק טיימס, גוגל גדולה מכדי שאפשר יהיה להותיר לה את שיקול הדעת הזה. הגיע הזמן, אומרים שם, לרגולציה על הקוד של גוגל. אם היא עומדת להיות המפה של אוטוסטרדת המידע, צריך שמישהו יפקח על המפה.
סגנית נשיא גוגל מאריסה מאייר. מתעלמת מכוחה צילום: בלומברג
לפיקוח ממשלתי על אלגוריתם יש תקדים, כזה שגוגל לא תאהב: הרשויות הפדרליות עיכבו את הוצאתה של חלונות 7 לשוק, משום שכל הקוד שלה נבחן בשבע עיניים כדי לוודא שהוא לא יאפשר למיקרוסופט לעקוף את חוקי ההגבלים העסקיים. מה שהיה טוב למיקרוסופט, יהיה טוב לא פחות לגוגל.
מאריסה מאייר, מנהלת תחום החיפוש בגוגל, מיהרה להגיב במאמר בפייננשייל טיימס, שמאוחר יותר הועלה לבלוג הרשמי של החברה, ובו טענה כי נושא החיפוש מורכב מכדי שאפשר יהיה לבצע רגולציה שלו, כי הרשת משתנה במהירות וגוגל צריכה לשנות את התוצאות בהתאם וכל עיכוב יפגע לא בגוגל, חס וחלילה, אלא בלקוח.
היא חזרה על העמדה הקבועה של גוגל, שמי שרוצה יכול להשתמש במנועי חיפוש אחרים – תוך ההתעלמות הקבועה מהעמדה הדומיננטית של גוגל, מכך שעצם הפועל "לגגל" משמעו לחפש ברשת, ומכך שהרבה מאוד אנשים כבר לא מכירים מנועי חיפוש אחרים. הנה הצעה: גוגל תעביר כל שינוי שהיא עושה לרגולטור, השינוי יתבצע מיידית והרגולטור יבחן אותו לאחר מכן. אם יסתבר שהשינוי היה מיועד לדפוק מתחרה כלשהו, גוגל תזומבר. האם גוגל תסכים לכך? אני חושב שאתם יכולים לנחש את התשובה.
עולם סגור, פחדן
פעם, מזמן, האוטופיה של הרשת גרסה שהיא תשחרר את כולנו, שכל מי שיהיה לו חיבור לרשת יגמע בצמא כמויות אינסופיות של מידע על אנשים שהוא לא מכיר ויפתח בכך את תודעתו. ואז, כידוע, הישירה הרשת את מבטה אל הטבע האנושי, והשפילה אותן.
הרשת, אומר חוקר הרשת אית'ן צוקרמן, לא קידמה פתיחות; היא קידמה סגירות. רשתות חברתיות, המגפה העולה שמפילה חללים בכל מקום, מאפשרות למשתמשים יותר מאי פעם להסתופף יחד רק עם אנשים שהם מכירים או היו רוצים להכיר או שחברים שלהם מכירים.
יתר על כן, במקום שהחשיפה תהיה דו כיוונית – תושב ארה"ב ילמד על גאנה לאחר שזו האכילה את נבחרתו מרורים במונדיאל, למשל – החשיפה היא חד כיוונית: מספר קטן של מדינות עשירות (שיעול, ארה"ב, שיעול) מציף את משתמשי כל העולם בתוכן שלהן. תרבות הצריכה המערבית פשוט מצאה לעצמה שווקים חדשים ודרכים חדשות להגיע אליהם. יותר ויותר, כל העולם נראה כמו חזון סטרילי על שנות החמישים בארה"ב. אולי בגלל זה הפוריטניות של סטיב ג'ובס מצליחה כל כך.
צוקרמן מציין שזה נכון שהרשת מאפשרת לכל אחד לקרוא עיתונים של מדינות זרות באפס מחיר ולקבל יותר מידע מאי פעם עליהן; בפועל, ברוב מוחלט של המקרים, לא זה מה שקורה. המקומי מקבל יותר נפח, יותר חשיבות, ודוחק את רגלי הזר והחיצוני. הרשת, בקצרה, מאפשרת לכולנו לחיות בתא תהודה מעוצב לפי מידותינו. ואת מחיר העיוורון מרצון הזה עוד נשלם.
הם מ פ ח ד י ם
אור קטן מגרש הרבה חושך, כידוע, והמפלגה הקומוניסטית הסינית, הארגון הרצחני ביותר בהיסטוריה העולמית, ממש לא אוהבת את זה.
אי לכך ובהתאם לזאת, שורה של בלוגרים עוקצניים ברודנות הגדולה בעולם גילו להפתעתם לאחרונה שהם לא יכולים יותר להיכנס לבלוגים שלהם. המשטר חסם שורה של אתרי מיקרובלוגים, רובם חיקויים של טוויטר, וכ-60 בלוגים. אף אחד מהבלוגרים האלה לא קרא למשהו נועז באמת, כמו תלייה של ראשי המשטר מעמוד החשמל הקרוב למקום מגוריו; הסובלנות של המשטר לביקורת יורדת.
כ-420 מיליון סינים מחוברים עכשיו לרשת, וחלק מהם עשוי לגלות את האוטופיזם המוקדם שלה – מידע שמגיע באיחור, מגיע גם בלי האכזבה הנלווית – ולחשוב שבאמת אפשר לשנות משהו בסין. את זה, חושב המשטר ומבחינתו בצדק, צריך להרוג כשזה קטן. סיו הופכת במהירות למקום סתגרני מאוד, וזו בעצם חבירה לזרם ההיסטורי שלה. בשבוע שעבר, נזכיר, קרא קומיסר בכיר כלשהו לחיסול האנונימיות ברודנות.
זוכרים שדיברו על המאה ה-21 כ"מאה של סין"? מאד יכול להיות שזה נגמר.
קצרצרים
זוכרים איך לפני כחודשיים התנהלה אפל כמו בריון קשקשים, כשהבלוג גיזמודו עשה את תפקידו העיתונאי והוציא את האוויר מבלון האייפון 4 על ידי חשיפתו? כיצד היא שיסתה בגיזמודו את המשטרה? ובכן, אפילו זה לא עבד לה. בית משפט ביטל את צו החיפוש שהוצא כנגד גיזמודו, שמצידו התחייב לספק את המסמכים הרלבנטיים לפרשה. המחשבים שהוחרמו מהכתב ג'ייסון צ'ן יוחזרו לו בלי שייערך בהם חיפוש על ידי הרשויות. זה קרה ביום שישי, אותו היום שבו ערך ג'ובס את מופע האשליות שלו.
קבוצה של מוסלמים רדיקליים מאיימים לעזוב את פייסבוק ב-21 ביולי, כלומר ביום רביעי הקרוב, אם זו לא תרד על ארבע ותקבל את דרישותיהם. הדרישות כוללות החזרה של עמודים שפייסבוק הסירה ושככל הנראה עוסקים באיסלאם, כמו גם התחייבות מצד פייסבוק שלא להעליב מוסלמים יותר. אם הדרישות לא תתקבלנה, בכוונת המוחים לערוף בן ערו... אה, לערוק לרשת חברתית אחרת בעלת השם ההולם Madina.com.
ג'ובס הוא לא היחיד שסוחר בפרדוקסים: סקר חדש מעלה ש-39% מהמשתמשים שהסלולר שלהם מסוגל לאתר את מיקומם ולשדר אותו עושים זאת. מתוך הטמבלים האלה, 55% מביעים חשש מפני אובדן פרטיות ו-45% חוששים שביתם יישדד. מבין הנשים שעשו שימוש בפיצ'ר הזה, 41% הביעו חשש שהמידע שהן חולקות עם היקום יאפשר לכל מיני טיפוסים שליליים לעקוב אחריהן, עמדה שהוצגה על ידי 32% מהגברים. מצטער, לא הבנתי משהו: אם זה כל כך מטריד אתכם, מה מפריע לכם להצטרף לרוב האנושות ולהגיד "לא" לשירותי מיקום?
נוכלים ניגרים – הם בכל מקום: נשיא הפיליפינים, בנינו אקווינו השלישי, התלונן לאחרונה שהוא קיבל מסרונים שכביכול הגיעו מאחיו הנמצא בחו"ל, שכל כספו אזל, ושהוא זקוק לסיוע מיידי, נא לשלוח את הכסף ללאגוס. אקווינו עשה את הטעות המתבקשת ושלח מסרון תשובה, לאמור שאין לו שום אח בחו"ל, ומאז הוא מוצף בהצעות לרכישת בתים, קבלת משכנתא, וללא ספק גם פתרונות פלא גם להארכת איבר המין שלו.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
