סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: הפלונטר של אפל
תגובתה של אפל לתלונות על אייפון 4 כללו עד כה הסרת אפליקציות, צנזורה ושלל מסרים סותרים; ממציא הסלולר סבור שהמכשירים של היום מסובכים מדי (אבל משתמש בעצמו בדרויד של מוטורולה); והאם הבלוגים מפנים את מקומם לטוויטר ופייסבוק?
סלולר: עוד היד נטויה
ארגון הצרכנות האמריקאי Consumer Reports פרסם דו"ח מקיף על האייפון 4 שבסופו המלצה חד משמעית: אל תרכשו את הסלולרי החדש של אפל. נכון שאותו ארגון עצמו מצא שמדובר בסמארטפון הטוב ביותר שיש כיום בשוק, אבל ההתנהלות של אפל בפרשה סובלת אף היא מחוסר עקביות: אחרי הכחשות ופרסומים כוזבים, העלימה החברה את האפליקציה שתפקידה לבדוק את איכות השידור של האייפון, וצינזרה אזכורים לדו"ח המדובר בפורומים שלה. את התגובה הרשמית של החברה למהומה תוכלו לשמוע בעוד כמה שעות, במסיבת העיתונאים הדחופה שתערוך אפל.
בעוד המניה שלה בירידה והציבור דורש פיצוי, ב-SAI טוענים בתוקף שמדובר במתקפה אווילית וחסרת בסיס, שתחלוף לה מעצמה. גם הם וגם All Things Digital מסכימים שאין סיכוי בעולם שאפל תאסוף את המכשירים או תחלק לבעליהם נרתיקים (שאמורים למנוע את בעיות הקליטה) בחינם. ואפילו ארגון גרינפיס משבח את החברה (ונוזף ב-Dell). ניצן סדן, מנגד, תוקף בחריפות את מעריציה השוטים.
חברת אריקסון השבדית מעריכה שכ-72% מאוכלוסיית העולם (חמישה מיליארד בני אדם) מנויים לשירותי סלולר ועוד היד נטויה. סביר להניח שרובם יסכימו עם מרטין קופר, האיש שהמציא את הסלולר במסגרת עבודתו במוטורולה, שחושב שהסלולריים של ימינו מסובכים מדי. זה כמובן לא מונע ממנו להחזיק בסמארטפון מורכב שכזה, אם כי על ה-אייפון שלו הוא ויתר לטובת דרויד, מכשיר האנדרואיד של מוטורולה.
אנדרואיד עושה חיל בשוק הסלולר האמריקאי, אבל ב-Fast Company משיאים לחברה כמה עצות, שיסייעו לה להתחרות באפל בכלים שלה: חוויית משתמש, יצירת עניין והתמקדות בהנאה במקום ביכולות טכניות.
אחת הדרכים למשוך צרכנים היא באמצעות אפליקציות, תחום שבו אפל עדיין מובילה - למרות מדיניות אישור היישומים שלה והמגבלות שהיא מטילה על מפתחים. כדי לעקוף את המכשול הזה, הכריזה גוגל על App Inventor, כלי פיתוח שיושק בשבועות הקרובים ויאפשר לכל אחד - לא רק למתכנתים - לפתח אפליקציות לאנדרואיד. בלי קשר, ב-Mashable מציעים כמה טיפים בסיסיים למפתחי אפליקציות סלולר.
אינטרנט: הפרטיות עוד לא מתה
ממשלת סין הואילה לחדש את רשיונה של גוגל לפעול במדינה, ועדיין לא ברור אם עשתה עימה חסד. ב-Tech Liberation חושבים שמדובר בצעד חיובי - הן עבור הגולשים הסינים והן עבור גוגל וסבורים שמי שלא חושב כך פשוט צבוע. ב-SAI טוענים שכל ההתנהלות של גוגל בפרשה היתה לקויה, לא תרמה לה או לגולשים דבר והסתיימה בצניחת המניה שלה ואיבוד נתח שוק בסין.
זו לא ההסתבכות הפוליטית היחידה של ענקית החיפוש. שירות המפות שלה, יודע כל לאומן, מעורר מחדש לא מעט ויכוחים גיאו-פוליטיים עתיקים. ב-Washington Monthly אספו כמה דוגמאות לכך שהגישה הניטרלית שנוקטת גוגל בעצם מגבירה את המעורבות שלה בסכסוכי גבולות ברחבי העולם.
היזם אדם ריפקין מוצא דמיון רב בין גולשי האינטרנט לבין דובי פנדה, ומשתמש באנלוגיה הזו כדי להסביר מדוע גוגל לא מסוגלת לבנות אפליקציות חברתיות מצליחות. לדבריו, זה פשוט לא ב-DNA שלה. בעקבות השמועות על כך שגוגל עובדת בימים אלה על הקמת רשת חברתית חדשה, ב-Mashable מציגים אינפוגרפיקה המציגה את הניסיונות (והכישלונות) הסדרתיים שלה בתחום.
כרום הולך וצובר פופולריות בקרב גולשים, אפילו בישראל, ומלבד מהירות, הוא מצטיין גם בתמיכה בתקני האינטרנט החדשים ביותר שבנמצא. בבלוג WebMonkey מתלהבים מעמוד הניסויים שהכינה גוגל ובו ניתן למצוא כמה הדגמות מרשימות לשימושים של HTML5, CSS3 ושות'. ב-InfoWorld פירסמו מדריך בסיסי למפתחים שמעוניינים להתנסות בעצמם.
ד"ר יוהנס קספר, נציב הפרטיות של גרמניה ואיש שלא ממש מחבב את גוגל (משרדו הוא שחשף את WiSpy, פרשת גניבת המידע מרשתות אלחוטיות באמצעות ניידות של Street View), פתח בחקירה נגד פייסבוק בגין פגיעה בפרטיות. לדבריו, הרשת החברתית הפופולרית בעולם אוספת מרשימת אנשי הקשר של מנוייה את פרטיהם של אנשים שאינם חברים, שומרת את המידע, מטרידה אותם בבקשות הצטרפות חוזרות ונשנות ואף מעבירה את פרטיהם לחברות מסחריות. אבל בעוד קספר מתבסס על תלונות רבות שהתקבלו מצד אזרחים גרמנים, מסתבר שלא מעט גולשים במדינה - בעיקר הצעירים שבהם - דווקא חשים בנוח עם היעדר הפרטיות.
אולי כשיתרבו מקרים כמו זה של xy.com, אתר היכרויות לקהילה ההומו-לסבית, שמפעילו פשט את הרגל והנכס היחיד שיש ברשותו להעביר לנושיו הוא רשימת המשתמשים - יותר אנשים יפנימו שפרטיות זה לא עניין שאבד עליו הכלח.
בפינצטה
מחקר שנערך לאחרונה מצא כי מיזמי העיתונות האזרחית שממלאים את הרשת האמריקאית מתקשים לעמוד בתקוות שנתלו בהם, ולא מצליחים למלא את מקומם של עיתוני הדפוס המקומיים המתמוטטים. מצד שני, עדיין מוקדם להספיד את הז'אנר: אתר חדשות עצמאי צרפתי, Mediapart שמו, היה היחיד שהעז לחשוף תרומות בלתי חוקיות שקיבל הנשיא ניקולה סרקוזי מחברת לוריאל.
ובאותו הקשר, הדיונים על מצב הבלוגספירה שוב עולים לכותרות: ב-Economist מציגים ראיות לכך שקצב הגידול של הבלוגספירה הואט משמעותית ברחבי העולם, כשהבלוגים מותירים את במת הביטוי העצמי לטוויטר ופייסבוק והופכים לאמצעי תקשורת נישתי. קורי דוקטורו, איש Boing Boing, מחמיץ מעט את הנקודה, אבל טוען בתוקף שמבחינתו - להד"ם. אריאנה הפינגטון, שחוגגת חמש שנים להפינגטון פוסט הפופולרי להפליא, מלאת אמונה בעיתונות עצמאית, בבלוגים ובאינטרנט בכלל.
אריאנה הפינגטון. מאמינה בעיתונות עצמאית צילום: בלומברג שירותים כמו Posterous או Tumbler מתחרים במרץ על ליבם של שוחרי הביטוי העצמי מול פלטפורמות בלוגים ותיקות ועתירות פיצ'רים דוגמת וורדפרס, בלוגר ואחרות.
מחזאי אמריקאי התגנב לביקור בקובה ומצא מדינה מלאת סתירות, שבה הגישה לאינטרנט היא תענוג ששמור למתי מעט. גם בבלוג של ה-New York Review of Books בוחנים את הנעשה בקובה ותוהים אם האינטרנט בכלל והבלוגים בפרט, יביאו את השינוי למדינה.
בניגוד למשתמשי אפל, גיימרים מושבעים מתבררים כצרכנים תבוניים למדי; סקר שנערך אחרי תערוכת המשחקים E3, שבה הוצגו בקרי התנועה החדשים של סוני ומיקרוסופט, מגלה כי רובם לא ממש מתכוונים להשקיע ב-Kinect או ב-Move.
כמה ניסויים שנערכו לאחרונה בתחום החיפוש המקוון חושפים ממצאים מעניינים: בין השאר מצאו החוקרים כי נשים וגברים שמחפשים את אותה מילה - מצפים לקבל תוצאות שונות.
אתר המפתחים של IBM מציע מדריך מקיף למדי להתאמת MediaWiki (שעליה מבוססת ויקיפדיה) לצרכים הספציפיים של האתר או הפרויקט שלכם.
בליזארד, החברה מאחורי World of Warcraft, ביקשה להילחם בטרולים ששורצים בפורומים שלה באמצעות איסור על אנונימיות ומעבר לשימוש בשמות אמיתיים, אבל גל מחאות קולניות גרם לה לחזור בה אחרי כמה ימים ולבטל את האיסור. סוגיית האנונימיות והשאלה עד כמה היא שמעודדת התנהלות אלימה ברשת, מעסיקה גם כמה מהמשתתפים בפרויקט "שנאה. קום" של בית אבי חי הירושלמי.
עוד אחת מאינספור התעשיות שהאינטרנט שינה, היא הימורים. פרויקט מיוחד של ה-Economist בוחן את המתרחש בעסקי ההימורים המקוונים.
מת'יאס קרופורד מה-Institute for the Future משיק סדרת כתבות במגזין Good, שישפכו מעט אור על העיסוק שלו ושל עמיתיו בחיזוי העתיד.
קווין קלי מסביר כיצד הטכנולוגיה והעולם רווי המסכים שבו אנחנו חיים משנים את האופן שבו אנחנו קוראים.
ב-Fast Company מראיינים את פול ואסקז, שהפך לסלב-רשת הודות לסרטון שבו הנציח את הופעתה של קשת כפולה בשמים, ומבררים איתו איזו משמעות - אם בכלל - יש לפופולריות הזמנית שלו.
ראיון עם ג'ק ניקלס, מייסד אתר מכירת החולצות הפופולרי Threadless, שמחזיק 800 חולצות טי בארון.
התוסף Ex-Blocker נועד אמנם לסייע למשתמשי פיירפוקס וכרום להתמודד עם פרידות כואבות, ולמחוק כל איזכור מקוון של בן הזוג, אבל באותה המידה, אפשר להשתמש בו לצורכי אסקפיזם כללי.
דיוויד גלבריית', ממייסדי Yelp, נעזר בטים ברנרס-לי כדי לברר את המיקום המדויק שבו הומצא האינטרנט. ובאותו עניין, בכתבה האחרונה בסדרת "טכנוטופיה ותרבות הסייבר" משה אלחנתי מסביר לאן נעלמו הרשתות האירופיות המצליחות שקדמו ל-WWW, ומה הקשר בין הרוח האמריקנית לבין האינטרנט.
ולסיום, כך נראה דיווח חדשותי על וירוס בשנת 1988:
