דו"ח טכנולוגי - ארגון צרכנות אמריקאי קבע: מכשיר האייפון 4 פגום
ארגון Consumer Reports ממליץ שלא לרכוש את האייפון החדש, ואפל מנסה לצנזר את הידיעה; שיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד האירופי בסכנה בשל חיסול מבחוח; צנזורת הרשת של אוסטרליה גוססת; ועיתונות אזרחית לא ממלאת את החסר
אפל: מייצרים מציאות אחרת
זו לא הפעם הראשונה שעולות תלונות על פגמים במכשירי אפל, אבל עם האייפון 4 היא כנראה הגזימה: היא שיווקה סלולרי שעצם הנגיעה בו פוגעת בקליטה. אפל אמנם ניסתה לטעון שאין בעיה במכשיר, רק בתצוגה, ושהיא תוציא עדכון תוכנה או-טו-טו, אבל לפני כשבוע נמאס לעיתונאים לשחק את המשחק והם התחילו לשאול שאלות קשות, שרומזות שאפל שיחררה לשוק מוצר פגום ביודעין. זה לא הפריע לאפל להעלות עוד ארבע פרסומות למכשיר, שבכולן נראים המשתמשים מחזיקים את האייפון לא נכון.
אם היו עוד ספקות בשאלה אם האייפון הוא מוצר פגום, הן התפוגגו כאשר ארגון זכויות הצרכנים הנחשב Consumer Reports פרסם דו"ח בנושא, וקבע חד משמעית שהבעיה היא בייצור של אפל, תוך שהוא מזכה את השותפה השפוטה של החברה, ספקית הסלולר האמריקאית AT&T, מכל אחריות לבעיה.
אייפון 4. עכשיו כבר אין ספק צילום: בלומברג הארגון העביר את האייפון שורה של מבחנים והשווה אותו לסמארטפונים אחרים, והגיע למסקנה שאותה "אחיזת מוות" מפורמת עלולה לגרום לניתוקים במקומות שבהם הקליטה אינה חזקה מספיק. באותה הזדמנות, קבע Consumer Reports שטענתה של אפל, שלפיה "כל המכשירים סובלים מירידת עוצמה" אם מחזיקים באנטנה שלהם, היא שטות גמורה, שלא לומר שקר. אי לכך ובהתאם לזאת, המליץ הארגון לקוראיו שלא לרכוש את מכשיר האייפון 4.
נו. עד כאן, לא משהו בלתי סביר. זה היה צריך לקרות מתישהו. מה שמעניק לפרשה את הניחוח הייחודי לתפוח הרקוב, היא העובדה שאפל החלה לצנזר בפורומים שלה כל אזכור לפרסום של Consumer Reports, כנראה מתוך דאגה לשלמות נפשם של הפנאפלים, שלא יעמדו במשבר האל-שהכזיב הזה. שאר האנושות, מצד שני, עדיין לא חייבת לתת לסטיב ג'ובס לצנזר את החומר שהיא קוראת. לידיעתכם/טיפולכם, כשהאייפון 4 יגיע לארץ מאוחר יותר השנה. אני מנחש שגם חברות הסלולר שלנו לא תמהרנה להעמיד את הדו"ח של Consumer Reports על ראש שמחתן.
ומצנזורה, לניסיון כושל לצנזורה.
חומת האלמוגים הגדולה קורסת
דיווחנו ארוכות על ניסיונה של ממשלת אוסטרליה, בניצוחו של שר התקשורת סטיבן קונרוי, להקים מערכת סינון לכל היבשת, שתאפשר למשתמשים שם לחוות רק את האתרים שהממשלה אישרה.
תוכניותיו של קונרוי נתקלו בשורה של התנגדויות עזות ותקלות, ובשבוע שעבר הודיע קונרוי שהוא מקפיא את החוק עד לאחר הבחירות, שייערכו בעוד פחות משנה. בינתיים צצה בעיה אחרת: קונרוי הודיע שספקיות הרשת במדינה "יחסמו מרצונן" אתרים שאותם הוא מגדיר כפורנוגרפיית ילדים.
נשמע טוב, להוציא העובדה שהוא כנראה לא התייעץ עם ספקיות הרשת. ספקית גדולה יחסית, אינטרנוד, הודיעה שהיא לא מתכוונת לבצע את החסימה. היא ציינה שמצד אחד, רשימת האתרים שהיא נדרשה לצנזר קטנה מכדי להועיל ומצד שני, היא מכילה מספר גדול של אתרים לגיטימיים לחלוטין – בעיה ותיקה של תוכנית הצנזורה של קונרוי. ספקית גדולה אחרת, iiNet, הודיעה שגם לה יש ספקות ושהיא לא בטוחה שהיא בעסק. אופס.
בגלל המבחוח ההוא
ממשלת אירלנד נעמדת על רגליה האחוריות בניסיון למנוע מהאיחוד האירופי להגיע להסכם שיתוף מידע עם ישראל. למעשה, היא הצליחה: ההסכם היה אמור להיכנס לתוקפו באופן אוטומטי, אבל ההתנגדות האירית אומרת שהנושא יועבר לטיפולה של ועדה כלשהי להגנה על פרטיות מידע.
שר המשפטים של אירלנד, דרמוט אייהרן, אמר שהוא מודאג מאוד מההסכם, משום שלדבריו ישראל לא הוכיחה שהיא מסוגלת לשמור על מידע כמו שצריך. הדוגמה החביבה עליו, אלא מה, היתה השימוש שעשתה ישראל בדרכונים זרים – 2,703 מהם, על פי הפרסומים האחרונים של מפקד משטרת דובאי – בעת חיסולו של איש החמאס מחמוד אל מבחוח בינואר 2010.
ישראל, כמובן, הכחישה כל מעורבות בפרשה. אירלנד כבר גירשה דיפלומט ישראל – לשון עדינה לנספח המוסד באי הירוק – וכך עשתה גם בריטניה. החשש באירופה הוא שכל מידע שיועבר לישראל ישמש אותה לזיוף דרכונים נוספים. האירופאים יכולים להתנחם שדווקא בתחום השמירה על מידע ישראל מתקדמת: אחרי הכל, היא שמרה עותקים של הדרכונים שנכנסו אליה, ואם אם אי פעם יהיה צורך בגיבוי, היא תוכל לספק אותו.
מי יחליף את העצים המתים?
עם עליית שירותי החדשות ברשת, החלה קריסה מהירה של עיתוני הנייר, במיוחד המוצר האמריקאי כל כך של עיתון עירוני שגם מספק חדשות לאומיות ומהעולם. הבטיחו לנו אז שסוג חדש של עיתונאים, "עיתונאים אזרחים", ימלא את החסר בתוך זמן קצר.
אז זהו, שלא. מחקר שנערך לאחרונה מצא שדווקא אתרי "מורשת" – אתרי רשת של העיתונים המקומיים הוותיקים – דווקא עושים את העבודה שלהם כמו שצריך, אם כי חלקם עדיין מתקשים בפעולות בסיסיות כמו קישור לידיעות חיצוניות.
אתרי העיתונאים האזרחים – שרבים מהם הם עיתונאים לשעבר שפוטרו עקב המצב בענף – מתקשים, מצד שני, לספק את הסחורה. לעתים קרובות הם נאלצים להתפשר על איכות הסיקור והעיתונאיות של הידיעה – כלומר, על ההבדל בינה ובין ידיעת יח"צ. אין מה לעשות: עיתונאות היא לא משהו שאפשר לעשות כחלטורה. צריך מערכת, צריך אנשים שיודעים לעבוד וצריך עורכים שיודעים לסנן את הבולשיט ממה ששווה כתיבה. צריך שיהיו אנשים שיעבדו על סיפור גם אם בסופו של דבר יתברר שאין סיפור ואין מה לפרסם. כל זה מצריך כסף, ולא מעט ממנו. דמוקרטיה, שהעיתונות היא מחזור הדם שלה, מצריכה כסף. ככה זה.
קצרצרים
דיווחנו בסוף 2009 על עוד מוצר בעייתי של אפל, Time Capsule שמו. מדובר במכשיר גיבוי שמתפגר 19 חודשים ועשרים ימים לאחר רכישתו – חצי שנה בדיוק אחרי תום האחריות. 19 חודשים ועשרים ימים זה קצת מגוחך למכשיר גיבוי, והתוצאה היתה שערורייה קטנה שהגיעה לגרדיאן הבריטי. אז עכשיו אפל מאריכה בשקט את תוקף האחריות לשלוש שנים. המספר הידוע של מכשירים שהתפגרו עולה על 2,500. אפל: בנה אחרת.
כל תלמיד עיתונות לומד על השיקאגו הטריביון, שלא חיכה לתוצאות הבחירות של 1948 ויצא בכותרת "דיואי הביס את טרומן". טרומן המנצח הצטלם למחרת עם העיתון. משהו מעין זה קרה ל-CBS, שהאתר שלה יצא אתמול בכותרת המרעישה "הולנד ניצחה במונדיאל". בניגוד למקרה של הטריביון, שהסניף יותר מדי סקרים, כאן ככל הנראה הבעיה היתה שמישהו העלה לאתר את הידיעה הלא נכונה שהוכנה מראש. אצבע פזיזה על ההדק היא לא בעיה חדשה באתרי חדשות: עבדכם הנאמן כתב בשעתו את מאמר ה"חבצלת" – מאמר ההספד – לאריאל שרון, והאתר שבו עבד אז פרסם אותה בטעות. שרון, כידוע, עדיין איתנו.
אחד הסרטונים הפופולריים ברשת מתאר מוכר מתוסכל שמנסה לשכנע מסוממת אפל לרכוש מכשיר מוצלח יותר מהאייפון 4, ה-EVO. מאחר שהוא לא מכשיר של אפל, הוא לא נהנה ממכונת הפרסום והבאזז שלה, אבל הוא מצליח למדי – מצליח מספיק כדי שהמכשירים ברשות המפעילה שלו, ספרינט, יאזלו, ושהיצרנית שלו, HTC, לא תצליח לעמוד בקצב הייצור. זכרו: ה-Evo יכול להעניק לכם שלוש משאלות, אפילו אם אחת מהן היא לאייפון.
למנויים רבים של האתר המנוח XY צפויה בעיה: הוא היה אתר לצעירים גאים, וכעת הוא נמצא בהליכי פשיטת רגל, כאשר אחד הנכסים הבודדים שיש לו הוא רשימת המשתתפים של האתר, בכלל זה שמות, כתובות מייל, וסיפורים אישיים. קיימת סכנה ניכרת שכל המידע הזה יפול לידיו של נושה כלשהו, שינסה להוון אותו. ה-FTC, רשות הסחר הפדרלית, הביעה את דאגתה מאפשרות המימוש של התרחיש הזה, וקראה לבעלים לא להעביר את המידע. מדובר בסיפור מתפתח.
בריטניה הציגה מטוס קרב חדש, שלראשונה בתולדותיה יהיה מטוס קרב ללא טייס. המטוס, המכונה טאראניס על שם אל הרעם הקלטי, והוא מיועד לגיחות ארוכות טווח. הנחת היסוד של מפתחי טאראניס, שהניסויים בו יתחיל ב-2011, היא שהטייס הוא החלק הפגיע ביותר במטוס. טאראניס מסוגל לנוע במהירות של הגבוהה פי כמה ממהירות הקול, והטייס הממוצע מאבד הכרה בסביבות מאך 8. כמו כן, רוב כלי הנשק נגד מטוסים אינם מיועדים להפיל את המטוס עצמו, משימה מסובכת עד למאוד, אלא לפגוע בטייס: פיצוצים בקרבת המטוס אינם מסוגלים, בדרך כלל, לגרום לו נזק מאסיבי, אבל בהחלט מסוגלים לנפץ את החופה ולפגוע בטייס. לתייק תחת "סופו של האביר המכונף".
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
