דו"ח טכנולוגי: טוויטר, סוריה ודיפלומטיה לא מתערבבים
מחלקת המדינה האמריקאית במבוכה בעקבות ציוצי דיפלומטים מדמשק; האקר הגון הצליח לשאוב מידע על מיקומם של משתמשי פורסקוור בסן פרנסיסקו; דל מכרה ביודעין מיליוני מחשבים פגומים; וגוגל מתקפלת בשקט מול סין
בלתי ניתן להכחשה
מעשה שהיה כך היה: שני דיפלומטים צעירים, אלק ג'יי רוס וג'ארד כהן, הובילו משלחת של אנשי עמק הסיליקון לסוריה, במטרה לשכנע את הדיקטטורה הכושלת להתחבר למאה ה-21 ולאפשר גם לתושביה לבזבז את זמנם בפייסבוק, טוויטר ושאר אמצעים. כמקובל במצבים כאלה, רוס וכהן שלחו ציוצים על פחות או יותר כל מה שהם עשו, בכלל זה הערות על איכות הקפה הקר באוניברסיטה סמוכה לדמשק ועל אתגר לתחרות אכילת עוגיות עם שר התקשורת הסורי.
מישהו שם לב לזרם הטוויטר החריג, ושאלות התחילו להתעורר. רשמית, סוריה נמצאת ברשימת המדינות התומכות בטרור של ארה"ב - רק לאחרונה המליץ ממשל אובמה על שגריר חדש לסוריה; במחצית השנייה של שלטון בוש לארה"ב לא היה כל שגריר במדינה.
כך שהשימוש הקופצני של רוס וכהן בטוויטר שיבש את הניסיונות שלהם ליישם דיפלומטיה חשאית. דווח שהם לא מרוצים מכך שתשומת הלב הופנתה דווקא לציוצים שלהם: הם טוענים שמדובר בביקור פורה, שאיפשר לבכירים בעמק הסיליקון להגיע אל באשר אסד, בניסיון לשכנע אותו להסיר את ההגבלות על הרשת בארצו. כתוצאה מכך, הסורים שוקלים עכשיו חוק חדש, שיקשה על חסימת אתרי רשת.
רוס וכהן נחשבים למובילי סוג חדש של דיפלומטיה, דיפלומטיית-רשת, והם כבר זכו להצלחה בעיראק ובמקסיקו. הילארי קלינטון הודיעה שהיא מאוד מרוצה מהם, אבל קשישי מחלקת המדינה, שהסגנון הבלתי מכופתר של רוס וכהן מזכיר להם שהפנסיה שלהם מתקרבת, מרוצים פחות. וכמובן, הלובי הישראלי נעמד על רגליו האחוריות מול כל ניסיון להתקרבות בין ארה"ב וסוריה, והציוצים של רוס וכהן שימשו אותו היטב.
אולי שווה להשקיע באבטחה
השירות המדובר ביותר לאחרונה הוא פורסקוור, שמאפשר לאנשים להודיע לכל היקום ואשתו איפה הם נמצאים בכל רגע נתון. למה זה טוב, עדיין אין לי מושג, אבל הוא פופולרי ורק אתמול הצליח לשים את טלפיו על ערימה חדשה של מרשרשים.
דא עקא, שפורסקוור צריך להשקיע קצת יותר באבטחה. האקר בסן פרנסיסקו הבחין בפרצה, כתב קוד קצר, ובתוך כמה זמן התחילו פרטי המבקרים באתרים שונים בעיר לנזול למחשב שלו. הוא אסף 875,000 ביקורים – להערכתו כ-70% מכלל השימוש בפורסקוור בעיר.
ההאקר, ג'ספר אנדרסן, טיפוס חיובי באופן כללי שיצר לאחרונה שירות בשם Avoidr שמאפשר לך להתחמק מ"חברים" מרשתות חברתיות שאתה בעצם לא סובל, עשה את הדבר ההגון ועדכן את פורסקוור על הפרצה לפני כשבועיים. החברה משנה את תנאי הפרטיות שלה בניסיון לעקוף את הפרצה.
אנדרסן ציין שהוא בחן את נכונות התוצאות שלו על ידי כך ששאל חברים שלו אם המידע נכון. חלק גדול מהם קיבל בבהלה את העובדה שהוא היה מסוגל לנטר את התנועות שלהם, וכתוצאה מכך הפסיקו את השימוש בפורסקוור, מה שנשמע כמו הצעד הנכון. ההאקר הבא עשוי להיות אדם סימפטי פחות.
ההונאה הגדולה של דל
לפני כמה שנים מכרה דל מספר גדול של מחשבים למחלקת המתמטיקה של אוניברסיטת אוסטין שבטקסס. בתוך זמן קצר גילו המתמטיקאים להפתעתם שהמחשבים קורסים זה אחר זה. הם שלחו את המחשבים חזרה, ודל הודיעה להם שהיא ערכה בדיקה והגיעה למסקנה חד משמעית: המתמטיקאים הציבו בפני המחשבים שאלות מתמטיות קשות מדי.
זה כנראה אחד התירוצים הגרועים ביותר בהיסטוריה של הטכנולוגיה, מיד אחרי "אתם לא מחזיקים אותו נכון" של סטיב ג'ובס על האייפון 4 ו"גנבנו את המידע שלכם בטעות מתואמת בכל הרכבים שלנו" של גוגל על סטריט וויו. המתמטיקאים לא קנו את השרדינגר בשק הזה, והגישו תביעה.
מייקל דל. חשבונאות יצירתית, ועכשיו הונאה ביודעין צילום: בלומברג
לאחרונה, אחרי שלוש שנים של תמרונים משפטיים, נחשפה האמת העלובה: עובדי דל ידעו היטב שהם מוכרים ללקוחות שלהם מחשבים לא מתפקדים. הם אפילו סירבו לתקן את המחשבים של חברת עורכי הדין שלהם. על פי מסמכים פנימיים של החברה, עובדיה שיווקו ביודעין 11.8 מיליון מחשבים פגומים בין מאי 2003 ליולי 2005.
זו לא הבעיה היחידה של דל: היא מנסה נואשות לשכנע את הממשלה הפדרלית שלא להגיש תביעה כנגד המייסד שלה, מייקל דל, בשל ניהול ספרים תוך חשבונאות יצירתית – או, במונחים משפטיים יותר, רישום כוזב במסמכי תאגיד. לצורך כך, היא מוכנה לשלם קנס של 100 מיליון דולר. יש לקוות שהממשלה לא תוותר.
סין ממשיכה ללחוץ
במרץ, נראה היה שמלחמת גוגל-סין הסתיימה בנוק אאוט של גוגל: החברה הפסיקה להפעיל את האתר הסיני שלה, וגולשים סינים שניסו לבצע חיפושים הופנו לאתר של גוגל בהונג קונג, שאיננו מצונזר. אתמול הודיעה גוגל כי היא נסוגה חלקית מהמדיניות הזו.
הרשויות הסיניות הבהירו לגוגל שאם היא תמשיך עם המשחק הזה, היא יכולה לשכוח מרישיון העסק שלה בסין. אבל גוגל עדיין לא מוכנה לוותר על השוק הגדול בעולם. היא צריכה לחדש את רישיון העסק שלה היום, וניסתה להגיע לפשרה.
ההפניה להונג קונג כבר לא אוטומטית, אבל מנוע החיפוש של גוגל בסין לא מבצע חיפושים – רק תרגומים ודברים דומים. משתמשים שרוצים לבצע חיפוש, צריכים ללחוץ ביודעין על כפתור שמעביר אותם למנוע החיפוש בהונג קונג, שהתוצאות שלו לא מצונזרות – לא על ידי גוגל, על כל פנים, למרות שהמשטר עדיין עשוי לחסום קישורים שמובילים למידע שיפריע להרמוניה הציבורית.
לא בטוח שזה יספק את הדיקטטורה הסינית, שמה שמעניין אותה הוא להשאיר את האוכלוסייה שלה באפלה. גם העובדה שגוגל השפילה את סין בפומבי, במקום לסגור את כל הפרשה מאחורי דלתיים סגורות כמקובל, פועלת נגדה. בקיצור, אם גוגל לא תקבל את רישיון העסק שלה, אף אחד לא צריך להיות מופתע.
קצרצרים
סיפור שנראה כמעט מקומי: בעלי המלונות בניו יורק רגילים לגבות הון עתק מהאומללים שנאלצים לחסות בצל קורתם, והם עוד קוראים להם "אורחים". ליותר מדי אנשים נמאס, ותעשייה קטנה התפתחה – בעיקר באמצעות אתר המודעות קרייגסליסט – של ניו יורקרים שמוכנים להשכיר דירות או חדרים לתקופה קצרה במחיר סביר יותר. ראו בעלי המלונות כי רע, וישמיעו זעקה גדולה ומרה – ועכשיו הם מנסים להעביר חוק חדש, שיקבע שאסור להשכיר חדר או דירה לפחות מחודש. הרשת תשנה את חיינו? לא בטוח בכלל. כמו שאומר הפתגם העגום, "זִקנה ובוגדנות ינצחו תמיד נעורים וכישרון".
וסיפור שלא יקרה כאן: הממשלה הפדרלית מבהירה בימים אלה לאוניברסיטאות וקולג'ים שאם הם רוצים להתחיל להשתמש בספרים אלקטרוניים בכיתות, חובה עליהן לוודא שמדובר בספרים אלקטרוניים שמסוגלים לשרת גם את אוכלוסיית העיוורים וקשי הראייה. זאת, בהתאם לחוק הנגישות האמריקאי. נסו, בשעותכם הפנויות, למצוא משרד ממשלתי ישראלי שנגיש לכיסאות גלגלים.
משתמשי פייסבוק, כידוע, הם רכוש פייסבוק והם הדבר היחיד שיש לה למכור – רק על ידי חשיפת המידע הפרטי שלהם היא יכולה למשוך מפרסמים וכסף. על כן היא עושה כמיטב יכולתה לשכנע אנשים שלא לנטוש אותה, כשאחד האמצעים הוא סחיטה רגשית בוטה, שהיתה מעניקה לה את פרס המרשל פילסודסקי להתקף פולניות: בעמוד הפרישה, מסבירה הרשת החברתית הנוגה למשתמש עד כמה חבריו – שמעתה כמובן לא יהיו חבריו – יתגעגעו אליו. כל זה הזמין פרודיה הגונה, ואתר הסאטירה קולג'-הומור שמחו לספק את הנדרש.
אם כל הבעיות של אפל היא התעקשותה על אסתטיקה מעל שמישות. זה הגיע לשיא בפרשת האנטנה המקצרת, אבל זה התחיל מזמן. אחד המהנדסים הבכירים בדימוס של החברה מספר כיצד מתח סטיב ג'ובס ביקורת על האופן שבו מורכבים שבבי הזיכרון בלוח של מחשבי המק, בתואנה שהם מכוערים. זה היה ב-1981. ג'ובס טען אז שנגר-אמן "לא ישתמש בעץ נחות לגב ארון, אפילו אם אף אחד לא יראה אותו". אבל השבבים לא היו נחותים: הם עשו את שלהם. ג'ובס פשוט לא חשב שהם נראו טוב. הריצו 30 שנה קדימה, והכל נהיה ברור יותר.
נוסטלגיטק: ב-30 ביוני 1908 התפוצץ משהו, אלוהים יודעת מה, מעל טונגוסקה שבחור כלשהו בסיביר. ההערכה היא שמדובר במטאור גדול יחסית, אולי 33 מטרים קוטרו, שהתלקח במגע עם האוויר. רק שנים אחר כך, כשהרוסים התחילו לערוך ניסויים גרעיניים, הם התחילו לקלוט מה קרה שם: ככל הנראה מדובר בפיצוץ בעוצמה של 10 עד 15 מגה-טון, כלומר בעוצמה הגדולה פי מאות מהפצצה הגרעינית שהופעלה בהירושימה. תקרית טונגוסקה הפכה לחגיגה של ממש בתרבות הפופולרית, והיא צריכה להזכיר לנו שהמדענים המודאגים של נאס"א, שמזהירים שבתוך עשור אנחנו צפויים למפגש אינטימי עם אסטרואיד שישנה לבלי הכר את החיים כאן, יודעים על מה הם מדברים.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
