דו"ח טכנולוגי: מלחמת פייסבוק בטוויטר
טוויטר איפשר למשתמשים לעקוב אחרי החברים שלהם בפייסבוק – אך פייסבוק בלמה את המהלך, תקלות ראשונות באייפון 4, ממשלת אוסטרליה רוצה לחייב את התושבים בחומת אש, והבעיות שבקשרי מייל
המידע שלך? למה אתה קורא "שלך"?
למארק צוקרברג, האיש והפריצה למיילים, יש אובססיה לטוויטר. השירות הקטן והזריז מגרה את דמיונו. הוא ניסה לקנות אותו פעם, והציע למייסדים חצי מיליון דולר – במניות פייסבוק. הם סירבו, בצדק. מאז, מחקה פייסבוק בכל הזדמנות את טוויטר.
אתמול (ד') עשו בטוויטר דבר מתבקש אך פזיז: האפליקציה שלהם שמאפשרת למשתמשי פייסבוק לפרסם עדכון גם בטוויטר החלה לאפשר למשתמשים לראות מי מחברי פייסבוק שלהם נמצא גם בטוויטר, ולהתחיל לעקוב אחרי העדכונים שלו. מי שהיה רוצה לקבל עדכונים מחברים ולהתעלם מכל הרעש האחר שמייצרת פייסבוק, היה יכול לעשות את זה – בלי להיכנס בכלל לפייסבוק.
אתם יכולים לראות לאיפה זה הולך. צוקרברג, האיש שחושב שהמידע שלך שייך לו ושאין לך שום זכות לפרטיות, מעך את האפליקציה הזו: פייסבוק חסמה אותה. טוויטר מנסים כעת לשכנע אותה להסיר את החסימה. בהצלחה עם זה: פייסבוק ידועה בכך שהיא לא מאפשרת למשתמשים לעזוב אותה, והיישום הזה של טוויטר הופך אותה למיותרת. אז במקום לאפשר למשתמשים לעשות מה שהם רוצים עם המידע שלהם, היא יוצרת גן סגור. מפתיע? לא, לא ממש.
גרוטאה נולדת
כמדי שנה בעונה הזו, צובאים מאות ואלפי פנאפלים על המקדשים שלהם, חנויות אפל, בתקווה לזכות בכמה רגעים של אושר באמצעות העברת מאות דולרים לקדוש ג'ובס הוא וקבלה בתמורה לטלפון סלולרי במחיר מופקע.
בטקס החיזור המשונה הזה אין כל חדש, אבל השנה היללות על כישלונותיו של המכשיר מגיעות עוד כשהפנאפלים בתור. כמה וכמה לקוחות קיבלו את המכשירים שלהם בדואר, לפני המכירה הרשמית בחנויות, והם מדווחים על שורה של תקלות.
זוכרים את הצג הסופר-דופר משוכלל, זה שהבטיחו לנו – ושיקרו קלות – שהוא מאפשר רזולוציה של הרשתית האנושית? ובכן, אלא אם הרשתית שלכם סובלת מהצהבה – במקרה כזה רצוי לפנות לרופא – זה לא בדיוק המצב. עד כה דווח על 27 מקרים של הצהבת המסך, ואלה רק האנשים שכבר קיבלו את המכשיר, ששמו לב לכתבה בגיזמודו, ושלא נמצאים בהדחקה הקבועה של משתמשי אפל. נזכיר שזו לא הפעם הראשונה שמסכי אפל נתקלים בבעיה כזו, ושאפל מעולם לא היתה מוכנה להודות שיש בעיה.
וזו רק ההתחלה. זוכרים שסיפרו לנו בהתרגשות שכל גוף האייפון הוא בעצם אנטנה, כי המכשירים הקודמים סבלו מחלושעס ולא ממש הצליחו לשמש כטלפונים? ובכן, מסתבר שכאשר כל המכשיר הוא אנטנה, כאשר אתה אוחז בו, אתה מפריע לאיכות הקליטה והשידור. זה לא היה בלתי צפוי: מומחה הזהיר מפני התופעה הזו לפני 10 ימים. אבל אל תתנו לזה להפריע להייפ.
זוכרים שאמרו לנו שהמכשיר עשוי מזכוכית שהבנק אוף אינגלנד דחה כחזקה מדי לצרכיו, ושרגישות היתר של המכשירים הקודמים – 20% מהמשתמשים התלוננו שהם נשברו – נפתרה? אז זהו, שלא ממש. ואם הוא יישבר, ההחלפה תעלה לכם 700 (!) דולר.
ואלה רק התקלות של ערב ההשקה הכללית. מה יקרה בסוף השבוע, נדע ביום ראשון. אבל כן, האייפון הוא צעצוע מגניב לעשירים, כשהוא עובד. על זה אין חולק.
אם לא תחסנו את עצמכם, תגורשו מהקהילה
לממשלת אוסטרליה יש נטייה מעצבנת לחשוב שהיא יודעת יותר טוב מהאזרחים שלה מה הם צריכים. דיווחנו בהרחבה על ניסיונה לצנזר את הרשת, ניסיון שכנראה הלך בדרכו של מס הפס הרחב הבריטי, אבל עכשיו מצאה הממשלה – או, ליתר דיוק, הפרלמנט - שיטה חדשה להגביל את החופש של הגולשים שם.
דו"ח שהוציא הפרלמנט האוסטרלי בשאלת הגנת רשת קובע שאי אפשר להשאיר את הטיפול בבעיה בידי המשתמשים לבדם, שאינם יודעים מספיק כדי להתגונן מנוכלים ניגרים, מפעילי בוטנטים רוסים והאקרים בני כל האומות. הבעיה שבה מתמקד הדו"ח היא בוטנטים: מחשבים שמדביקים אלפי ומאות אלפי מחשבים אחרים ואחר כך משתמשים בהם כזומבים לביצוע התקפות נרחבות. זו התמחות רוסית בעיקרה, ששימשה כבר בשתי מתקפות סייבר, כנגד אסטוניה ב-2007 וכנגד גיאורגיה ב-2008.
משתמשים בלתי מודעים הם קורבן קל למפעילי בוטים, ועל כן דורש הדו"ח שכל משתמשי אוסטרליה יתקינו חומות אש, ואם הם לא יעשו זאת – ספק הרשת שלהם ינתק אותם מהרשת. בקצרה, הדו"ח – שצפוי להפוך לתקנות שייאכפו בקרוב – דורש להחיל על המשתמשים משהו הדומה לתקנות בריאות הציבור, שמונעות מאנשים נגועים להסתובב בפומבי.
הצעות אחרות שנכללות בדו"ח כוללות אספקת אנטי-וירוס חינם על חשבון הממשלה, הקמת אתר למלחמה בפשיעת רשת, וקמפיינים ציבוריים ל"בריאות רשת". נו. קשה להודות, אבל נשמע הגיוני.
אמפתיה? זה כל כך ניינטיז
מחקר חדש מעלה שסטודנטים כיום מגלים הרבה פחות אמפתיה לסבלם של אחרים. מחקר אחר העלה שלאמריקאים כיום יש שני שלישים פחות חברים משהיו להם לפני שני עשורים. מחקר שלישי, על סביבת העבודה החדשה – שבה הגעה למשרד ועבודה ישירה מול אנשים, פנים אל פנים, הופכת נפוצה פחות – מראה על ירידה ברמת האמון בין העובדים.
מה קורה פה? יותר ויותר פסיכולוגים מזהירים שהעולם החדש והאמיץ שלנו, שמדגיש את המגע הדיגיטלי על חשבון המגע הישיר, פוגע ביכולת שלנו לתפקד כחברה ולא כאסופת אטומים. מחקר שנעשה לאחרונה, שבו התבקשו סטודנטים לפתור בעיות מורכבות – הפצת נשק גרעיני, תיאום מחירים – העלה שקבוצות סטודנטים שפעלו זו מול זו במגע ישיר פיתחו את האמון הרב ביותר וקבוצות שהשתמשו במייל פיתחו את רמת האמון הנמוכה ביותר.
לא שפגישות עבודה הן האמצעי המוצלח ביקום לקדם משהו, אבל מסתבר שבכל זאת יש להן יתרון מסוים על תקשורת אלקטרונית בלבד. תקשורת שמתבססת רק על מייל, אומר אחד החוקרים, לא מאפשרת לחברים בקבוצה לוודא שהחברים האחרים מתייחסים ברצינות למטלות שלהם – דבר שמעודד אותם-עצמם להזניח את מטלותיהם-שלהם.
קצרצרים
נמשכות הבעיות בטוויטר: משחק הכדורגל בין ארה"ב לאלג'יריה אמש (ד') כמעט ומוטט את השירות והוא היה לא זמין לתקופת-מה, עקב העומס החריג של ציוצים בנושא. נמסר שאחת הקבוצות ניצחה, מה שעודד את תומכיה להפגין את הצד הניאנדרטלי שלהם וגרם לצד השני להשמיע איומי נקמה. שני הצדדים השתמשו בטוויטר, והתוצאה היתה בהתאם.
אמאל'ה: ברנש כלשהו בניו יורק החליט לבנות כור גרעיני על דעת עצמו. הוא עושה את זה במחסן שנמצא לא רחוק מבנייני מגורים בברוקלין. הכור, כמובן, מיועד למטרות שלום בלבד וישמש, אם יצליח, לאספקת חשמל לשכונה. מסתבר שזה לגמרי חוקי. חלק מהשכנים מגלים סקפטיות בריאה.
מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק השתחץ אמש שכמעט בטוח שהמגפה החברתית שלו תגיע למיליארד משתמשים – לא השנה, הוא אומר, אבל בקרוב. צוקרברג אומר שכל מה שהוא צריך הוא לכבוש את יפן, רוסיה וסין, שעד כה מסרבות להתרשם. הוא גם אמר שבשלב כלשהו המניה של פייסבוק תסחר בבורסה, רק לא ברור מתי. לאחרונה, נזכיר, אמר האיש שלא מאמין בפרטיות שהצמיחה של פייסבוק האטה.
גוגל רוצה להתעסק עם הקוד העתיק של TCP, מאבני הבנייה של הרשת, והיא טוענת שאם רק יתנו לה להחליף לו איזה עשר שורות של קוד, היא תוכל להגביר את מהירות הגלישה האוניברסלית ב-12%. אני מציע לחכות עם זה בינתיים, עד שיתברר איך בדיוק נכתב קוד הריגול של גוגל לסטריט וויו, ואם יש ערובות כלשהן שהקוד שהיא מציעה לא ישמש לריגול אחרינו. אנחנו לא רוצים עוד "טעות" כזו.
נוסטלגיטק: היום לפני 198 שנים המציא ג'ון בלנקינסופ האנגלי את מנוע הקיטור העובד הראשון. דגש על "עובד": היו מנועי קיטור שקדמו לשלו, שלא הצליחו לעבור לשלב היישום. מהנדס צרפתי הציע לנפוליאון לבנות ספינות קיטור, דבר שעשויה היתה להיות לו השפעה משמעותית על המלחמה בים, אך הקיסר העצבני ביקש שיסלקו את המשוגע שרוצה לבנות ספינה עם אש בוערת מתחת לסיפון. אגדה דומה מייחסת לקיסר אספסיינוס דחיית מודל של ספינת קיטור; הלז, שטבע את הביטוי "לכסף אין ריח", הודאג דווקא מההשפעה של ספינות הקיטור על הספנות: זו נשענה על חותרים-עבדים ומנוע קיטור היה גורם אבטלה חסרת תקדים. המהפכה התעשייתית, שהיתה בחיתוליה, קיבלה תמרוץ הכרחי מההמצאה של בלקינסופ. אומרים שאפילו בתל אביב תהיה פעם רכבת.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"