כך הסתבכה גוגל במשבר התדמיתי הגדול בתולדותיה

בשבועות האחרונים מתמודדת גוגל עם אחד ממשברי התדמית הגדולים בתולדותיה, אם לא הגדול שבהם. בסוף אפריל נודע כי מכוניות סטריט־ויו (Street View) של החברה, המשמשות לצילום ומיפוי רחובות בערים שונות בכ־36 מדינות בעולם, סרקו גם רשתות WiFi פרטיות ואספו מידע אישי שעבר בהן כמו סיסמאות, כתובות אימייל וחלקי מיילים.

הפרסום עורר סערה בעולם, ובמדינות כמו ארצות הברית, גרמניה, צ'כיה, אוסטרליה וניו זילנד כבר פתחו בחקירה. נגד גוגל אף הוגשו כמה תביעות ייצוגיות. "אני מזועזע", אמר נציב הגנת המידע בגרמניה כבר לפני כחודשיים. "על גוגל למחוק מיד את כל המידע שנאסף ולעצור את נסיעות כלי הרכב של סטריט־ויו". כעת עוסקים כל המעורבים בפרשה בשאלה מרכזית אחת: מי נתן את ההוראה? ובמילים אחרות, האם מדובר כאן במדיניות מכוונת של גוגל? בתאונה מצערת? או אולי במשגה של אחד העובדים?

מחלוקת עולמית

Street View הוא פרויקט שאפתני של גוגל המאפשר לצפות בתמונות אמיתיות של רחובות ברחבי בעולם ולשוטט בהם באופן וירטואלי. השירות, שהושק רשמית במאי 2007 ועדיין נמשך, מתבצע באמצעות מכוניות המצלמות את הרחובות בכל כמה מטרים באמצעות מצלמות המכוונות ל-360 מעלות וניצבות בתורן מיוחד על גג המכונית. התמונות שנאספות משולבות בשירותים כמו גוגל מפות או גוגל ארץ.

הפרויקט ספג בשנים האחרונות ביקורת רבה בנוגע לפגיעה שלו בפרטיות: קבוצת זכויות האדם Privacy International הגישה תלונה רשמית לנציבות המידע הבריטית, תוך ציון יותר מ־200 מקרים שבהם פורסמו תמונות שעלולות לגרום נזק או מבוכה - למשל גבר שצולם כשהוא יוצא מחנות לאביזרי מין וגבר אחר שצולם בעת מעצר. בדנמרק המליצו הרשויות לאזרחים שחשו שנפגעו לפנות בנושא למשטרה, ובשוויץ הודיעו הרשויות שיתבעו את גוגל כיוון שלא נעשו מספיק מאמצים כדי להסוות פנים ולוחיות רישוי. בתגובה החלה גוגל לטשטש את פני האנשים המופיעים בתמונות, והאיחוד האירופי אף חייב את החברה להודיע מראש, באמצעות פרסום מודעות ברשת ובעיתונות המקומית, מתי רכבי גוגל סטריט־ויו יעברו באזור מסוים. 

משנים גרסאות

כבר מההתחלה ההתנהלות של גוגל בפרשה החדשה לא תרמה לתדמיתה. בפוסט שפורסם בסוף אפריל באחד הבלוגים הרשמיים של החברה טענה גוגל שכלי הרכב אוספים אמנם מידע על מיקומן של רשתות WiFi, אך הדגישה שלא נאסף שום מידע אישי ושכל הפעילות מתבצעת בהתאם לחוק. פחות מחודש לאחר מכן שינתה החברה את גרסתה, והודתה שדווקא כן נאסף מידע אישי מרשתות WiFi, אך רק מרשתות שלא היו מוגנות בסיסמה. 

כדי לאסוף מידע שכזה על רשתות נדרשת מצד גוגל פעולה אקטיבית של כתיבת קוד וצירופו לתוכנה. לא מדובר בתאונה מקרית או בתקלה טכנית שנגרמה עקב שימוש לא נכון במכשור. מיפוי רשתות ה־WiFi בערים התבצע כנראה באמצעות מקלט WiFi שאינו שונה בהרבה מזה המצוי בכל מחשב נייד, שסרק את הרשתות בסביבתו ושמר רישום של הרשתות ושל מיקומן.

מכונית הצילום של סטריט וויו צילום: אי פי אי

ואולם, מלבד המידע על הרשתות נאסף גם מידע שעבר ברשתות לא מאובטחות שאינן מוגנות בסיסמה. ארגון הגנת הפרטיות הצרפתי CNIL הודיע בסוף השבוע האחרון כי בעקבות תלונה שהגיש, גוגל העבירה לרשותה עותקים של אימיילים, היסטוריית גלישה, פרטי חשבון בנק ושאר חלק מידע אישי שנאסף במסגרת סטריט־ויו.

אז איך זה קרה? באותו פוסט שבה הודתה גוגל באיסוף המידע, נקטה החברה את טקטיקת "הש"ג אשם" והסירה אחריות מעל מנהלי הפרויקט. לדברי גוגל, אחד המהנדסים שעבדו על פרויקט WiFi ניסיוני ב־2006 כתב קוד הדוגם מידע שמשודר ברשתות WiFi פתוחות. שנה לאחר מכן, כשהחל איסוף המידע על הרשתות עצמן באמצעות רכבי גוגל סטריט־ויו, נכלל הקוד המדובר בתוכנת האיסוף. זאת, אף שראשי הפרויקט לא רצו ולא התכוונו לאסוף את המידע המדובר. בגוגל הדגישו שמרגע שנודע הדבר, קורקע צי המכוניות והמידע הבעייתי בודד.

מדובר לכאורה בהסבר מתקבל על הדעת. אבל מהלך אחר שביצעה גוגל בעצמה מעמיד בספק את האמינות שלה. בתחילת יוני טענו עורכי דין המעורבים בתביעה נגד גוגל שבינואר 2008 הגישה החברה בקשה לרישום פטנט העוסק בדרכים לאיסוף מידע, שיאפשרו למפרסמים לזהות במדויק את מיקומו של טלפון סלולרי או מחשב נייד. לדברי הפרקליטים, בקשת הפטנט מוכיחה שאיסוף המידע מרשתות ה־WiFi לא נעשה בטעות, כפי שטוענת ענקית הטכנולוגיה, אלא היה מהלך מכוון ומתוכנן. גוגל טענה בתגובה שהחברה מגישה מגוון בקשות פטנט בנושאים שונים, חלקם נשארים בגדר רעיונות בלבד, ושבכל מקרה אין קשר בין פטנט זה לפרויקט סטריט־ויו. ההכחשות של גוגל לא סייעו לה להרגיע את הסערה הציבורית סביב הפרשה, במיוחד עקב הגרסאות הבלתי עקביות שהציגה. ככל שניסתה לתקן את המצב, הסתבכה החברה עוד יותר.

"היתה כוונה מוקדמת"

לפני כשבועיים פרסמה גוגל דו"ח נרחב של Stroz Friedberg, חברת ייעוץ טכני שהוזמנה כגורם חיצוני ובלתי תלוי שתפקידו לבדוק את הקוד הסורר ולנתח את אופן פעולתו. לדברי ארגון הגנת הפרטיות הבריטי PI, דו"ח זה מוכיח בוודאות שמאחורי מעשי גוגל עמדה כוונה פלילית. "הדו"ח חושף שהמערכת שאספה את המידע הפרידה במכוון מידע אישי לא מוצפן, ואחסנה אותו על הדיסק הקשיח בשעה שמידע מוצפן נמחק", נכתב באתר הארגון. "פעולה מסוג זה היא הרבה יותר מסתם 'טעות' מצד גוגל. זהו מעשה פלילי שנועד לפגוע בפרטיות".

אם אכן נכונות הטענות, גוגל עלולה למצוא את עצמה תחת חקירה פלילית בכל אחת מ־36 המדינות שבהן פעל צי כלי הרכב של סטריט־ויו. "כמעט בטוח שהגרמנים יתבעו מכיוון שהיתה כוונה מוקדמת", אמר לבי.בי.סי ראש הארגון סיימון דייוויס. "באשר לנו, אין לנו ברירה אלא לפנות לסקוטלנד יארד". גם בארה"ב לא מתמהמהים: השבוע הודיע התובע הכללי של קונטיקט, ריצ'רד בלומנטל, שמשרדו יעמוד בראש צוות חקירה משותף של כ־30 מדינות בארה"ב לבדיקת פעולות גוגל. "החברה פלשה לרשתות ביתיות ועסקיות ושאבה מידע אישי. ללקוחות יש זכות לדעת איזה מידע אישי - שאולי כולל סיסמאות, אימיילים ומידע על גלישה - אספה גוגל. החברה צריכה להתוודות ולהסביר איך ולמה עשתה את מה שעשתה", אמר בלומנטל. גם בארגון CNIL הצרפתי אמרו שייתכן שיפתחו בהליכים למתן פיצויים או אף בהליכים פליליים נגד החברה.