עוד סטארט־אפ יוצא מהגראז': מומיניס רוצה להיכנס לכם לסלולרי

הגראז' שבו הקימו צח הדר ואייל וצבי רבינוביץ' את חברת מומיניס (Mo'Minis) אינו מקום טחוב ומלא גריז, אלא מרתף נוח מאוד בבית ברמת אביב ג'. השלושה, שני אחים תאומים וחבר ילדות, הבינו שהעולם עובר למובייל, ובאחת הפעמים שהם בילו בכנרת עלה בראשם הרעיון להקים חברה שתתמקד בצרכים אלה.

מתוך הרעיון בכנרת נוצרה חברת מומיניס העוסקת באחד התחומים החמים בעולם הסלולרי - תחום המשחקים. החברה פיתחה טכנולוגיה הנותנת מענה לאחד האתגרים הקשים העומדים כיום לפני מרבית יצרני היישומים לסלולר. ריבוי המכשירים ומערכות ההפעלה מחייב לפתח במקביל את אותו משחק לכל הפלטפורמות, ולא פעם אחת לכולן. העלויות של פיתוח כל משחק הופכות את יכולת הפיתוח לנחלת מעטים. מומיניס פיתחה פלטפורמה המאפשרת למפתחים ליצור, להמיר ולשווק משחקים ויישומי בידור למגוון מכשירים ניידים, ללא צורך בתכנות.

כמו אפל וגוגל

סיפור הקמתה של מומיניס מזכיר את סיפור ההקמה של הרבה חברות סטארט־אפ מבטיחות בהיסטוריה, דוגמת אפל שהוקמה על ידי סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק ואחרות. "בשלב הראשון של הקמת החברה פעלנו כחברת גראז' לכל דבר; לא משכנו משכורות ואת מרבית עבודת הפיתוח עשינו בעצמנו. את המשרדים האלה שאתה נמצא בהם שכרנו רק לאחר גיוס של 1.5 מיליון דולר מ־BRM", אומרים ל"כלכליסט" מייסדי החברה, צח הדר (26) והתאומים אייל וצבי רבינוביץ' (25).

הדר, המבוגר מבין המייסדים, הוא בוגר יחידת 8200 בחיל המודיעין, שם שירת לצדו של אייל רבינוביץ' הצעיר ממנו בשנה. שניהם בחרו לפרוש באמצע הלימודים כדי להתמקד בסטארט־אפ שלהם. צבי, התאום של אייל, הוא בוגר השייטת והחליט אף הוא לפרוש מהלימודים ולהשקיע את כל כולו בחברת הסטארט־אפ. כיום נחשפת החברה לראשונה, כשהיא כבר מעסיקה עשרות עובדים.

מימין: איציק פריד, אייל רבינוביץ', צבי רבינוביץ' וצח הדר. מוותרים בינתיים על האייפון צילום: עמית שעל

הנה, כבר עשיתם צעד משמעותי מאוד - הבאתם לכאן מנכ"ל מקצועי שמפקח על שלושתכם. האם לא ראיתם בזה איום?

"כבר בהתחלה הבנו ש־100% מאפס זה עדיין אפס", אומר אייל רבינוביץ'. "אנחנו אנשי פיתוח ללא כל ניסיון עסקי וניהולי והבנו שכאשר נגיע לשלב המסחרי נצטרך כאן מישהו שיוכל להוביל את המהלך העסקי. יהיה נכון לומר שרצינו מנכ"ל ולא היה לנו כל רצון להמשיך להוביל את החברה בעצמנו".

מנכ"ל החברה, איציק פריד, מבוגר ממייסדי החברה בכ־20 שנה והיה בכיר בחברת הסטארט־אפ המצליחה אינפוג'ן ובקרנות הון סיכון ישראליות דוגמת ארגוקווסט. פריד מספר שחלק גדול מבדיקת הנאותות שהוא ביצע לחברה היה לבחון אם הטכנולוגיה שהיא מציעה בכלל אפשרית.

"כיום, כאשר אני הולך למנהלים בעולם, אני מופתע מחדש לראות עד כמה רוצים אותנו", אומר פריד. "את ההסכם ברוסיה חתמנו בזמן קצר מאוד. מאז שהראינו את הטכנולוגיה שלנו ועד לחתימה עברו שבועות ספורים, ועיקר הדחיפות היתה דווקא מהצד הרוסי, שראה במוצר שלנו פוטנציאל הכנסות אמיתי".

מהו המודל של החברה?

"אנחנו חברה שפיתחה מערכת שלמה ולא רק כלי פיתוח. הבסיס שלנו, שעליו אנו מגישים כיום פטנט, הוא התוכנה שמאפשרת המרה של כל משחק שמפותח באמצעותה לכל מכשיר טלפון סלולרי. אבל מהר מאוד הבנו שלהציע את זה ולא להציע מערכת שיווקית זה חצי עבודה. לכן אנו מציעים כיום לכל מפתח, לאחר שסיים לפתח את המשחק, לשווק עבורו את המשחק בכל אותם יעדים שבהם אנחנו נמצאים".

איך אתם משווקים את המשחקים?

"עד היום פותחו באמצעות הכלים שלנו מאות משחקים ברמות שונות. אנחנו חותמים על הסכמי הפצה עם יצרני תוכן מובילים והם משווקים עבורנו את המשחקים ברשת הסלולרית ובאינטרנט. התפוצה שאנחנו מציעים למרבית המפתחים היא הרבה יותר מכל אמצעי שיווק אחר שהם יכלו לפתח לעצמם".

מה מודל ההכנסות שלכם?

"מכל משחק שנמכר, 40% עוברים למפתח ובשאר האחוזים אנחנו מתחלקים עם המשווק. היופי במודל העסקי שלנו הוא שאין שום עלויות כמעט, למעט אחזקת השירותים ותחזוק כלי הפיתוח שלנו. לאחר שפיתחנו את כלי הפיתוח עיקר המאמץ הפיתוחי נופל על המפתח, והשיווק הוא בידי המפיץ שעמו חתמנו את ההסכם".

לא רצים לאייפון

"יש לנו כמה חובות למשווקים", אומר פריד. "הראשון הוא העמדת כלי פיתוח איכותי, השני הוא לחתום עם המפיצים הטובים ביותר בכל מדינה והשלישי הוא כמובן לבחור משחקים איכותיים. חשוב מאוד להבהיר כי עלות יצירת התוכן אצלנו אפסית; אין לנו עלויות רישיון ואין לנו צורך במפתחים הודים שימירו גרסאות אצלנו".

באילו מדינות אתם פועלים כיום ולהיכן תתרחבו בעתיד?

"התחלנו בניסוי הראשון בישראל עם אורנג', שעזרה לנו לבדוק את המערכת שלנו, ובעזרתה הצלחנו לייצר מסה ראשונית של משחקים. לאחרונה חתמנו על הסכם שיווק גדול מאוד ברוסיה, שהיא כיום השוק מספר אחת בעולם לפיתוח משחקים בסלולר. ברוסיה מפתחים כ־30% מהמשחקים לסלולר".

לדברי פריד, "אנחנו נמצאים במשא ומתן להסכמי הפצה דומים גם במערב אירופה, דרום־מזרח אסיה ועוד. לארצות הברית ניכנס רק ב־2011 לערך. אנחנו מעריכים שההסכם ברוסיה וההסכמים האחרים יכניסו ב־2011 כ־3 מיליון דולר, ובהערכה שמרנית יותר מ־10 מיליון ב־2012".

האם אתם מתאימים לכל הרשתות ולכל הטלפונים?

"למעט האייפון אנחנו פועלים כיום בכל רשת, אפילו מערכת ההפעלה העתידית של סמסונג".

"למעט האייפון" זה לא כמו להגיד "אני בכל מנועי החיפוש אבל לא בגוגל"?

"יש לנו כל היכולות הטכנולוגיות להיכנס לאייפון בתוך כמה שבועות, אבל אפל היא חברה שסוגרת את שעריה היטב. אם במערכות ההפעלה האחרות יש עדיין שפע של מקום לפעילות, כיום יש באפל מרחב תמרון קטן מאוד והסיכויים שלנו להצליח שם קטנים מאוד. כמו כן, גילינו לאחרונה שבהרבה שווקים דוגמת המזרח הרחוק, בלקברי ומכשירים אחרים המתאימים לכתיבה של הודעות הרבה יותר פופולריים מהאייפון".