דו"ח טכנולוגי: גזר דין מוות על מנכ"ל פייסבוק?
פקיסטן הורתה לפתוח בחקירה נגד צוקרברג בחשד ל"חילול קודשי האיסלאם", מתברר שגוגל אספה גם סיסמאות, איסלנד יוצאת להגנת חושפי השחיתות, ואמזון ממשיכה לחתור תחת הקינדל
ערוף לי מנכ"ל
דיווחנו בתחילת החודש על כך שפייסבוק התקפלה בפני לחץ פקיסטני כבד, והסירה את העמוד שהזמין משתמשים ברשת החברתית לצייר את מייסד האיסלאם מוחמד. הצנזורה הזו מצד פייסבוק הביאה לשחרור החסימה שהוטלה על האתר בפקיסטן.
אבל היא עשויה שלא להציל את מארק צוקרברג עצמו. למנכ"ל הצעיר של פייסבוק מומלץ שלא לנסוע בעתיד הנראה לעין למדינות שיש להן הסכם הסגרה עם פקיסטן, כי המשנה לפרקליט המדינה של פקיסטן – מדינה שנותנת פייט יפה לצפון קוריאה בתחרות על תואר המדינה המשוגעת בעולם – הורה לפתוח בחקירה נגד הבעלים של פייסבוק. החשד: חילול קודש.
אם החקירה תתפתח לכתב אישום, החוק הפקיסטני הרלוונטי יכול לגזור על צוקרברג גזר דין מוות. מפקיסטן נמסר שהם מתכוונים לפנות לאינטרפול בנושא. צוקרברג יוכל להתנחם בכך שצו דומה הוצא נגד "אנדי", האשה הגרמנייה שהתחילה את תחרות ציורי מוחמד. נציגיה של פקיסטן גם מתכוונים לעשות רעש גדול מהנושא באו"ם, שנוטה להפוך חילול קודש – בתנאי שהקודש המחולל הוא מוסלמי, כמובן – לעבירה פלילית.
פייסבוק מסרה בתגובה שהיא לא מגיבה על עניינים משפטיים. שזה, איך לומר, תגובה שקולה הרבה יותר מדי מהנדרש, שמעניקה לפסיכוזה הפקיסטנית משקל שכלל לא מגיע לה.
תמונות של נשיא פקיסטן עלי זרדרי על שלט חוצות במדינה. פגיעה בכבוד האיסלאם כעבירה פלילית צילום: בלומברג
הם גונבים גם סיסמאות
עד כמה העמיקה גוגל בפלישתה לפרטיותם של גולשים? עמוק יותר משהיא היתה רוצה שנדע. החברה טוענת, כזכור, שהריגול שביצעה באמצעות רכבי צילום הרחובות שלה – שמיפו את רשתות ה-WiFi במקומות שבהם עברו ובמקרה של רשתות בלתי מאובטחות, גם פרצו אליהן ושתו את התוכן – היה "טעות" או פעולה בלתי מורשית של מהנדס שחרג מסמכותו. הטענה האחרונה הועלתה לפני כשבועיים, ועד כה גוגל לא ציינה את שמו של המהנדס, אם הוא אכן קיים, לא פיטרה אותו ולא העבירה אותו לידי הרשויות.
בניגוד לרצונה, גוגל מסרה חלק מהמידע הגזול לרשויות הצרפתיות, שהחלו בתחילת החודש לברר מה בעצם נבזז. התוצאות הראשוניות לא חיוביות מבחינת התמנון העליז: אף שהבדיקה טרם הסתיימה, כבר התברר שגוגל שמרה לעצמה חלקים מתכתובות מייל של משתמשים, כמו גם סיסמאות למיניהן.
גוגל טענה, כשנאלצה להודות שבעצם ריגלה, שבקצב התחלופה המהיר של הציתות שלה – חמישית שנייה לכל קורבן – היא לא יכלה לקבל מידע חשוב. כמו כל הטענות שלה עד כה, גם זו מתבררת כהונאה של הציבור.
בית האמיצים, ארץ החופשיים
ג'וליאן אסאנג', מייסד ומנהל אתר ההדלפות הבינלאומי וויקיליקס, נס על נפשו מפני הפנטגון ורשויות לא סימפטיות אחרות – כמו זו של ישראל, שגם היא רואה באתר אויב – אבל יש מקום שבו הוא יכול למצוא מנוחה לראשו: איסלנד.
בסוף השבוע שעבר, קיבל האלת'ינג של איסלנד, אולי הפרלמנט העתיק בעולם, הצעת חוק שקובעת שמעתה איסלנד תספק מקלט בינלאומי לכל חושף שחיתויות ועוול; כל מתריע וכל נושף במשרוקית באשר הוא ימצאו בה מחסה – וויקיליקס בכלל זה.
ההחלטה של האלת'ינג נובעת ממקרה מצער שקרה לפני כמה שנים, כאשר אחד הבנקים של איסלנד – הם עוד לא קרסו אז בקול רעם – סתם את פיו של עיתונאי במדינה, מה שגרר זעם ציבורי נרחב. ככה זה במדינה חופשית: סתימת פיות לא עוברת בשתיקה וצווי איסור פרסום לא מתקבלים בפיהוק. כפי שהסביר אחד המחוקקים, "הם (בעלי הכוח – יצ"ג) מנסים להפוך את הכל לאטום; אנחנו הופכים את הכל לשקוף". בתוך כך, אסאנג' הודיע באמצע השבוע שעבר שוויקיליקס עומד לחשוף עוד סרטון שמראה כיצד הרגו חיילים אמריקאים אזרחים חפים מפשע.
הבעיה העיקרית בחוק האיסלנדי היא שהוא מוגבל לתחומי איסלנד, ושצריך להיות נחוש מאד ומעט נואש כדי לעבור לשם, אבל זה מה יש.
חותרת תחת עצמה
אחד היתרונות של הקינדל ושל ספרים אלקטרוניים אחרים – להבדיל ממחשבי טאבלט, שהשימוש העיקרי בהם הוא גלישה באינטרנט – היא שהם מכשירים מוגבלים, שמאפשרים למשתמשים שלהם לצאת לכמה זמן משצף המידע שמאיים להטביע את כולנו ואת יכולת הריכוז שלנו. יש לספרים האלקטרוניים חיבור לרשת, אבל אתם לא באמת רוצים להשתמש בו. חובבי נוסטלגיה יוכלו להיזכר, תוך שימוש בו, בימים הרעים ההם, שבהם אתה היית מנסה לגלוש במהירות 2,400 בייט לשניה.
אמזון הכניסה שורה של שפצורים לקינדל לאחרונה. אחד מהם מאיים על התכונה העיקרית הזו של הקינדל: המשתמש יכול מעתה – לא חייב, אבל זה שם – לצפות בקטעים מתוך הספר שהוא קורא שגולשים אחרים חיבבו במיוחד. כלומר, החוויה שעד כה היתה בודדת – רק אתה, ספר ושלווה בפינת חדר – הפכה גם היא לחוויה "חברתית".
קינדל. אמזון יורה לעצמה ברגל? צילום: בלומברג
אולי די? אולי מספיק כבר עם הניסיונות האלה, שנדחפים לכל מקום, לאלץ אותך לבוא במגע עם אנשים שאין לך כל עניין לשוחח איתם? אם משתמשי הקינדל היו רוצים מגפה חברתית, הם יכלו להניח את המכשיר בצד ולהתחבר לפייסבוק או לטוויטר. הם לא. למה לרדוף אחריהם לשם? מה גם שבמאמצים האלה, אמזון פוגעת בעצמה: אם המטרה היא מכשיר אינטראקטיבי, האייפד הוא אלטרנטיבה טובה יותר ומרצדת יותר.
קצרצרים
שימוש בלתי צפוי, ודוחה למדי, בטוויטר: התובע הכללי של מדינת יוטה השתמש בשירות כדי לעדכן את עוקביו על הוצאתו להורג בירייה של רוני לי גארדנר. "הרגע נתתי למנהל מתקן הענישה לבצע את הוצאתו להורג של גרדנר. מי ייתן ואלוהים יעניק לו את החסד ששלל מקורבנותיו", היתה לשון ההודעה הצבועה של מארק שרטלף. מה הלאה? עדכון על עריפה בפייסבוק?
הטבח הראשי של גוגל פרסם בשעתו ספר, ובו הסביר מה היה תפקידו בכוח: לשכנע את העובדים להישאר כמה שיותר זמן בעבודה. המטרה הושגה על ידי ארוחות מפנקות בבוקר ובערב, וחלוקת בירה חינם. מלחמת המטבח הגדולה של גוגל, שבה קיצצה ההנהלה בעקביות בהטבות העובדים – בניגוד להבטחותיה – סוקרה בהרחבה. עכשיו, מצאה גוגל שיטה חדשה לשכנע את עובדיה להישאר בעבודה זמן נוסף: תאי שינה. הגאדג'ט נראה כמו משהו מסרט מדע בדיוני, והוא מאפשר לעובדים נמנום מיטבי באמצע יום העבודה – ובאמצע מתקן העבודה. המכשיר מעיר את המועסק באמצעות רטט קל.
דיווחנו בדצמבר האחרון על דיון בבית המשפט העליון האמריקאי שצפוי היה לקבוע מסמרות באשר לזכותם של עובדים לפרטיות ב-SMS ומסרונים אחרים. המקרה היה בעייתי: שוטר שהשתמש בביפר שקיבל לצורכי עבודה לקבלת הודעות בעלות תוכן מיני. בית המשפט נזהר מלהשתמש דווקא במקרה הזה למקרה כללי, הגביל את עצמו למקרה הפרטי – ורמז שלמשתמשים מן השורה שסבורים שיש להם זכות לפרטיות בהודעות SMS במכשירים משלהם יש על מה לסמוך.
כומר איטלקי החליט להרוס את חוויית המיסה של כולם, ויצר אפליקציית אייפד למיסה. עכשיו כמרים היפסטרים-בעיני-עצמם יציבו את הגרוטאה על המזבח, ותשומת הלב של כולם תוסח מהתפילה או מהרכילות הטרייה אל הבשורה על פי ג'ובס. יש לקוות שקצת שמרנות ברוכה תחסל את המנהג המגונה הזה.
העין האמריקאית מעל קאבול: צבא ארה"ב מתכוון להציב באפגניסטן את הצפלין – מצטער, מתקשה לחשוב על תרגום מוצלח יותר ל-Blimp, ואני נאלץ לגייס את הגראף הוותיק למילואים – הגדול ביותר בהיסטוריה. אנחנו מדברים על בהמה בגודל של מגרש כדורגל, שאמורה לשרוץ בגובה של 20,000 רגל במשך שלושה שבועות רצופים ולצלם כל דבר שזז באפגניסטן. הבשורות הפחות סימפטיות: שלוש מהמפלצות יעלו קצת יותר מחצי מיליארד דולר, והן אמורות להתייצב לשירות בתוך חמש שנים. קרי: לצבא האמריקאי, בניגוד לממשלה שלו, יש תוכניות להיות באפגניסטן ב-2015. ומאחר שהצפלינים הללו לא יגיעו רק להופעת אורח קצרה, כנראה גם ב-2016.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
