תוכנית הסיוע להייטק: "לאוצר יש הרבה ציפורים על העץ ואף לא אחת ביד"

כבר יותר מעשור לא קמו בישראל חברות הייטק גדולות. למעט מלאנוקס, חברות הענק המצליחות אמדוקס, נייס, קומברס ו־ECI קמו בשנות השמונים ולכל המאוחר בתחילת שנות התשעים. באופן פרדוקסלי, שפע ההון שזרם לתעשיית ההייטק המקומית הגיע בעיקר לכיסן של קרנות ההון סיכון ולחברות הפורטפוליו שלהן. מרביתן נסגרו, חלקן נמכרו.

חיים שני, מנכ"ל האוצר, הצהיר בשבוע שעבר על שתי דרכים מרכזיות לפתרון הבעיה. אחת מהן היא עידוד הנפקה של חברות ישראליות בבורסה בתל אביב על ידי הטבת מס שתינתן לבעלי המניות בתום חמש שנים מיום ההנפקה. בכך, מקווים באוצר, תימנע מכירה מוקדמת של חברה ויימנעו מקרים של אקזיטים בטרם עת. הדרך השנייה היא להקל על חברות ישראליות לרכוש חברה ישראלית אחרת, זאת על ידי הכרה בהוצאות המוניטין שלה.

אלא שבכירי תעשיית ההייטק המקומית לא נלהבים מתוכנית האוצר. אבישי פישמן, מנכ"ל פורום חברות ההייטק הצעירות, המשמש גם כסמנכ"ל הכספים של הסטארט־אפ סייפנד, טוען כי אין בכוחה של תוכנית האוצר לשכנע מייסד סטארט־אפ שלא למכור את החברה אם ההצעה שהוא מקבל גבוהה מספיק. "אני לא אמתין חמש שנים לאחר הנפקה בשביל הטבת מס כזאת או אחרת", הוא אומר ל"כלכליסט".

בחודשים האחרונים מוביל פישמן קמפיין ציבורי בשיתוף ח"כ רוברט אילטוב להגדלת השתתפות הממשלה בתקציבי השיווק של חברות סטארט־אפ, השלב הקריטי לטענתו. "יש כאן חוסר פרופורציה בין תקציבי מו"פ, שמקבלים בממוצע 1.5 מיליארד שקל מהמדינה, ותקציבים שמיועדים לשיווק נאמדים בעשרות מיליוני שקלים בלבד", אומר פישמן.

"כשסטארט־אפ בוגר צריך לשרוד כדי להתחרות בענקיות אבטחת מידע, כמו מק'אפי או צ'קפוינט במקרה שלנו, צריך לבנות נוכחות בחו"ל. מצבנו שונה מענקיות התוכנה הזרות שהלקוח נמצא אצלן ממש מעבר לפינה. המתחרים שלנו חיים ממש בתוך שוק היעד שלנו".

מנתוני מחלקת המחקר של הכנסת עולה כי היקף הסיוע הממשלתי לפעילות השיווק לכלל החברות הישראליות במשק נאמד ב־170 מיליון שקל, רק 50 מיליון שקל מתוכו (30%) מופנים לחברות הייטק. שיעור זה נמוך ביחס לכלל ההקצבה הממשלתית למו"פ בכל ענפי המחקר - האקדמי, הצבאי והאזרחי - שעמד בשנת 2008 על 5.6 מיליארד שקל.

"להגדיל את תמיכת הממשלה ב'תוכנית המאגדים'"

במשך השנים חלה הידרדרות בגופים התומכים במאמצי השיווק של חברות סטארט־אפ. בעבר פעלה במסגרת משרד התמ"ת הקרן לעידוד השיווק, עם תקציב שנתי שנע בין 70 ל־200 מיליון שקל. בשנת 2003 נסגרה הקרן והוחלפה חלקית בקרן לסיוע ליצואנים, קרן אשראי ממשלתית אשר במסגרתה ניתנות הלוואות ליצואנים על ידי בנקים נבחרים והמדינה מכסה 70% מסיכוני האשראי. אלא שעל פי נתוני המרכז למחקר ומידע של הכנסת, היקף הניצול של כספי קרן הסיוע ליצואנים על ידי חברות הייטק עומד על כ־25% בלבד, וזאת בגלל דרישות האוצר המחמירות. עד כה היתה חברת BDI אמונה על המלצה על חברות לקבלת סיוע נוטה לתמוך רק בחברות בעלות נטייה לרווחיות, דבר שפסל מלכתחילה חברות סטארט־אפ רבות, כתוצאה מכך העבירו סטארט־אפים רבים את מערכי השיווק שלהם לחו"ל, פעילות שהשבתה לישראל יכולה לתרום כ־2 מיליארד שקל בתל"ג או 500–700 מיליון דולר דרך מסים, לטענת חברת המחקר גרטנר. באפריל 2010 קיבלה חברת תבור כלכלה ופיננסים את ניהול הקרן לסיוע ליצואנים, נוסף על הקרן לסיוע לעסקים קטנים, ורבים תולים תקווה בבעלת הבית החדשה.  

סייפנד, שבה מועסק פישמן, חברה בתוכנית בתוכנית המאגדים של משרד התמ"ת. מדובר בתוכנית המתוקצבת מדי שנה ב־10–30 מיליון שקל בלבד. פישמן יזם את הקמתו של "מאגד הודו" - התאגדות של שמונה חברות סטארט־אפ המעוניינות לשווק את מוצריהן בהודו. משרד התמ"ת משתתף בכ־50% מהוצאות המאגד. "תוכנית המאגדים נזנחה על ידי הממשלה ולא קודמה במסגרת תוכנית האוצר. להערכתי, דרושה תמיכה של מיליארד שקל במאגדים, ולחלופין להחזיר את קרן השיווק לתחייה", אומר פישמן.

שלמה וקס. "בתוכנית האוצר, לצערי, אין יותר מדי מספרים" צילום: גלעד קוולרצ'יק

"המוסדיים נמנעים להשקיע בנכסים מתוחכמים"

דב מורן, מייסד ומנכ"ל מודו, סבור כי קרן ייחודית לתחום השיווק תעודד מנהלים לעשות בה שימוש לשיווק גם כשאין צורך בכך. לדבריו, "הקביעה כי דמי הניהול בגופים המוסדיים דוגמת קרנות הפנסיה הוא אחיד, ללא קשר לביצועים, ועומדים על 0.7% מכספי הפנסיה, מונעת מהם להשקיע בנכסים מתוחכמים שדורשים הבנה". מורן מציע מודל הדומה לזה של "קרנות יוזמה" שיזמה הממשלה בשנת 1993: רשת ביטחון עבור ייסוד כמה קרנות ממשלתיות שהוקמו בהון פרטי, וכיסתה רק במקרה של הפסד, כיסוי שבדיעבד לא נדרש. "הפעם הייתי פותח שלוש קרנות בכיסוי ממשלתי של 200 מיליון שקל, רק לחברות בשלב הגידול. בכסף הזה הקרנות יגייסו הון פרטי בהיקף של שני שקלים על כל שקל ממשלתי", אומר מורן.

שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, סבור כי יש להקים שתי קרנות ייעודיות בהיקף של 500 מיליון שקל כל אחת: אחת למתן הלוואות הון סיכון (Venture lending) שתסייע לחברות בהלוואות גישור וקווי אשראי; ו"קרן ביניים" (Mezzanine), שתאפשר גיוס הון רב לחברות בשלב המאוחר. "בתוכנית האוצר, לצערי, אין יותר מדי מספרים או מועדים לביצוע. קיבלנו הרבה ציפורים על העץ, ואף לא אחת ביד", אומר וקס.