דו"ח טכנולוגי: כמה מילים טובות על פייסבוק
הרשת החברתית מסייעת לאחד המגזרים המדוכאים ביותר בעולם, ויקיפדיה מאפשרת עריכה זהירה של נושאים שנויים במחלוקת, לקוחות אפל סופגים עוד דליפת מידע, והמדיה החברתית שוחטת את BP
נו, יש לה צד חיובי
עמדתו של המדור הזה כלפי המגפה החברתית המובילה בעולם, פייסבוק, ידועה ואין צורך לחזור עליה. בקצרה, היא אומרת שמה שהתחיל בפשע פלילי – הפריצה של מנכ"ל החברה מארק צוקרברג לחשבונות מייל בהרווארד – תמשיך כפשע פלילי רחב יותר, ותפגע בהרבה יותר אנשים. העובדה שהגולשים אינם הלקוחות של פייסבוק כי אם המוצר שלה – מכירת המידע שלהם היא המודל העסקי שלה – אומרת כל מה שצריך לומר.
ובכל זאת היא טובה למשהו. מחקר שנערך לאחרונה מצא שנשים ערביות המשתמשות באינטרנט הן לקוחות להוטות של פייסבוק: 71% מהן חברות ברשת חברתית כלשהי ו-66% השתמשו ברשת כדי לשמור על קשר עם חברים וידידים. בהתחשב באפשרויות התנועה והחיברות של נשים ברוב המדינות שנמדדו – ירדן, סוריה, מצרים, ערב "העורפת" הסעודית, כוויית, קטאר, עומאן, בחריין, לבנון והנסיכויות – זה כלי חשוב מבחינתן.
פייסבוק ככלי לשחרור האשה, או ציפוי זהב לסורגי הכלא? המחשה צילום: אי פי אי 91% מהנשים הלבנוניות שגולשות ברשת משתמשות בפייסבוק, כמו גם 80% במצרים ו-64% בערב הסעודית. המחקר, הראשון מסוגו, מגלה גם שהדבר שמטריד את הנשים המחוברות הוא היעדר תוכן איכותי בערבית, וכתוצאה מכך הן מרבות לגלוש באתרים בינלאומיים.
מה שמעלה את השאלה המעיקה המתבקשת: האם פייסבוק מאפשרת לנשים הללו לפרוץ את הכלא התרבותי שהן חיות בו, או להפך – מצפה את סורגיו בזהב, מקל עליו, ובכך מעכב את פריצתו?
מתחילים לעבוד כמו אנציקלופדיה
לוויקיפדיה, מאגר המידע הנפוץ בעולם, היתה בעיה: יש לה אתוס דמוקרטי על גבול האנרכיסטי, וככזו היא הדגימה היטב את הבעיה המרכזית של האנרכיזם: קבוצה קטנה של טמבלים עם אישיות אנטי-סוציאלית יכולים לחרבן את החיים לכולם. ומאחר שוויקיפדיה גם קידמה אתוס של אנונימיות, היא עודדה התקפות של טרולים עליה. ההתקפות היו, ברובן, באמצעות השחתה של עמודים: הכנסת מידע שקרי או מוטה לערכים.
אחרי כמה התקפות כאלה, כמו ידיעה על מותו של הסנאטור טדי קנדי בטרם עת, נסגרו כמה אלפי ערכים לעריכה על ידי הציבור. הם כללו ערכים רגישים כמו זה על השואה, מטרה חביבה על ניאו נאצים ושאר מאותגרים מנטלית, וזה של מאותגר מנטלית אחר, הנשיא ג'ורג' וו. בוש. לא ברור אם האחרון אכן היה הנשיא הגרוע ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית – עבדכם הנאמן עדיין מהמר על ג'יימס ביוקנן, ההוא שבא לפני לינקולן ולא עשה שום דבר בעת פרישת מדינות הדרום – אבל אין ספק שהיו הרבה גולשים להוטים שרצו לקדם את הטענה הזו בביוגרפיה שלו.
עכשיו מתחילה ויקיפדיה בהערכה מחדש של הבעיה. עדיין נותרו כמה אלפי ערכים שסגורים לחלוטין לעריכה על ידי גולשים מזדמנים, אבל אלפי ערכים שהיו חסומים לחלוטין פתוחים עכשיו לעריכה חלקית: המשתמש כותב את מה שהוא חושב, עורך עובר על זה, ואם השינוי נראה הגיוני, הוא מתפרסם.
בכך הופכת ויקיפדיה עוד יותר למנוע קונצנזוס – העובדות שבהן היא מכירה הן אלה שהעורכים שלה מסכימים עליהן, לא בהכרח אלו הנכונוות; ועצם ההכרה שלה בהן מחזקת את מעמדן – אבל זה עדיף בהרבה על מצב שבו כל זב ומצורע יכול לקדם שקר או שטות. כפי שכבר כתבנו, ויקיפדיה צריכה להחליט אם היא רוצה להיות אנציקלופדיה רצינית או מוקד של "חוכמת ההמונים". רצינות דורשת עריכה. נראה שאת הצומת הזה ויקיפדיה חצתה.
פרצת האבטחה של האייפד גרועה משחשבו
בשבוע שעבר נודע כי קבוצה של אנשי אבטחה הצליחה לדלות את פרטיהם של יותר מ-100,000 רוכשי אייפד, פשוט על ידי גלישה לשרת בלתי מאובטח של השותפה האסטרטגית של אפל, ספקית הסלולר AT&T. קמה צרחה וצווחה, כנדרש, וראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג, שככל הנראה גם כתובת המייל שלו דלפה, הפגין קור רוח.
קור רוח הוא אכן מידה טובה לכל עת, אבל עכשיו מסתבר שלבלומברג בכל זאת יש סיבה לדאגה. בדיקה מעלה שהמידע שנחשף שם היה יכול לאפשר לתוקפים (ואנחנו לא יודעים אם היו או לא היו תוקפים) לשים יד גם על הקוד הסודי של המכשירים, מידע שהיה מאפשר לתוקפים לגלות לא רק את המייל של המשתמש אלא גם את שמו, מספר הסלולר שלו – ואת מיקומו המדויק. בקצרה, כיף.
AT&T תשלח בקרוב כרטיסי SIM חדשים לכל הנפגעים, מה שצפוי לפתור את הבעיה, אבל בינתיים היא ממשיכה להסתבך: אתמול החל גל ההסתערות על החנות המקוונת של אפל ו-AT&T במטרה לרכוש את סמל הסטטוס החדש, הג'יזספון מן הדור הרביעי. העומס היה כל כך כבד, שעקב תקלה שטרם הוסברה – AT&T טוענת שהיא לא הצליחה לשחזר אותה – חלק מהמשתמשים קיבלו גישה למידע הפרטי של משתמשים אחרים. הסיפור עדיין מתפתח, ובבלוג גיזמודו מדווחים שחשיפת המידע עשויה להיות תוצאה של עדכון אבטחה של AT&T. שוב, כיף.
החלה עונת התאגידים
החברה השנואה ביותר בעולם – לפחות עד שהסנאט יתחיל לחקור את גולדמן זאקס כמו שצריך – היא BP, לשעבר בריטיש פטרוליום. החברה עסוקה במרץ בזיהום מפרץ מקסיקו, ובכך היא רושמת הצלחה מרשימה.
בחזית היח"צ, מצד שני, היא נשחטת. זה, כמובן, מה שקורה לחברה ציבורית שמפשלת בגדול ושמותקפת בשידור חי על ידי הבית הלבן, אבל נראה שהנזק העיקרי לה נגרם דווקא על ידי התקפות שמגיעות מהמדיה החברתית.
דיווחנו כבר על BPGlobalPR, חשבון הטוויטר שהוריד את BP על ברכיה לאחרונה, אבל אף שהוא מהמוצלחים שבהם, הוא לגמרי לא לבד. התקפות על BP תופסות תאוצה ברחבי הבלוגוספירה, הטוויטרספירה, ופייסבוק; יש כבר קריאות להחרים את מוצריה. לאחד מעמודי החרם האלה יש 600,000 תומכים.
החברה לא ידעה מאיפה זה בא לה. היא לא ידעה איך להגיב. פעם, במשברים דומים, עמדו לרשות החברה כמה ימים לגבש תגובה סבירה. היום יש לה דקות. ל-BP יש כלים חברתיים – יש לה חשבון טוויטר ופייסבוק – אבל לא נראה שהיא ידעה מה לעשות בהם.
ואולי, במצבים כאלה, פשוט אין שום דבר שאפשר לעשות. כשאתה אחראי לאסון הסביבתי הגדול ביותר מאז האסטרואיד ההוא שאולי מחק את הדינוזאורים, כמה מומחים למדיה חברתית – אפילו כמה אוגדות של מומחי מדיה חברתית – לא יעזרו לך; המסר שלך מורעל מראש.
תמונת לוויין של כתם הנפט במפרץ מקסיקו. חשבונות בטוויטר ובפייסבוק לא ינקו אותו, ולא את התדמית של BP ציילום: בלומברג קצרצרים
קצת חדשות חיוביות: אתר הכרת-הזרגים הפופולרי בעולם, צ'טרולט, פופולרי קצת פחות. חודש מאי היה החודש הראשון שבו נרשמה ירידה בשימוש בו, של 15%. כן ירבו.
ארגון הביון החשאי הבריטי, ה-GCHQ – שאחראי שם על ביון אותות, הצפנה וכל השאר; היורש ההיסטורי של פרויקט אולטרה – הודיע לשרי הממשלה כי עם כל הצער שבדבר, הם לא יוכלו להשתמש באייפונים. הסיבה: הג'יזספון לא מאובטח דיו. השרים יצטרכו להסתפק במה שהשירות החשאי רצה לגזול מאובמה – בלקברי.
חוש הומור של מתכנתים: אנשים שהשתמשו בקוד עתיק לרמייה במשחקי מחשב גילו להפתעתם שהכותרת הראשית של ניוזוויק עוסקת במתקפת זומבים קשה, שמציפה את החוף המזרחי של ארצות הברית. בניוזוויק ניסו להתייחס לפרשה בסבבה, אבל הבהירו שעכשיו, כשנגמרו הצחוקים, כל הזומבים יצטרכו לחזור לקברים שלהם, הפעם לתמיד. טרם נמסר אם כמה מתכנתים איבדו את מוחם, או את משרתם.
AT&T, שלאחרונה הפסיקה לאפשר ללקוחות הסלולר שלה שימוש ברשת בשיטת "אכול כפי יכולתך", סיימה בימים אלה ניסוי שמטרתו לבדוק האם אפשר להחזיק גם את משתמשי האינטרנט הביתי לתקופה הרעה ההיא, שבה שילמת על גלישה לפי נפח. החברה הודיעה שהיא בוחנת את תוצאות הניסוי וטרם הגיעה למסקנות.
נוסטלגיטק: מסתבר שלבריטים של שנות השלושים היתה גרסה משלהם לטוויטר. קבלו את ה-Notificator, כלי שהועמד במקומות ציבוריים. המשתמש היה משלשל שני פני לחריץ המכונה, תריס היה נפתח, והוא היה יכול לכתוב מסר קצר על פתק. הפתקים היו מסתובבים ומוצגים זה אחרי זה. המכשיר היה מיועד לאפשר לאנשים להודיע לידידיהם איפה הם נמצאים. זה היה, נזכיר, בעידן שלא רק שלא היה בו טלפון סלולרי, גם טלפון קווי היה דבר נדיר למדי.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
