דו"ח טכנולוגי: גוגל עוברת לשלב בלימת הנזק
גוגל רוצה איחוד תיקים בפרשת הריגול שלה, אבל חברי קונגרס רוצים שימוע; פייסבוק וג'ייסון קלקניס במלחמת פנים אל פנים; נשיא טורקיה נגד האיסור בארצו על יוטיוב; ופרשת ההדלפות לוויקיליקס מסתבכת
צמצום חזיתות
פרשת הריגול באמצעות סטריט וויו ממשיכה לסייט את שנתם של בכירי גוגל, ובצדק. עכשיו הם עברו רשמית לשלב בלימת הנזקים.
תזכורת: במשך שנים, פרויקט סטריט וויו של גוגל הטריד עוברים ושבים ברחבי העולם. הוא נאסר בשוויץ, וגוגל אולצה לצלם את כל יפן מחדש, הפעם כך שהמצלמות שלה לא יוכלו להציץ לתוך בתים. לפני כחודשיים, התגלה פתאום שסטריט וויו לא הסתפק בצילום אנשים במצבים מביכים ופרסום התמונות ברחבי העולם, או בדריסת צבאים חפים מפשע: הוא גם מיפה את רשתות הווייפיי במקומות שבהם הוא עבר.
כשזה נודע, קמה סערה – וגוגל מיהרה להצהיר שהיא אמנם אספה, בלי לעדכן אף אחד, את נתוני הרשתות, אבל היא לא
אספה בשום פנים את המידע שעבר בהן. זה התברר, איך לומר, כשימוש מינימלי במיוחד באמת. בהתחלה מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, לא הבין מה כולם רוצים ממנו, ואחר כך הוא אמר שבעצם מדובר בש.ג. – עובד גוגל שחרג מהנהלים. העמדה האחרונה זכתה לביקורת כבדה מצד מומחים.
בינתיים נפתחו חקירות כנגד גוגל בכמה מדינות בארה"ב, בניו זילנד, באוסטרליה, בגרמניה, צ'כיה ועוד כמה מדינות ששכחתי. עכשיו גוגל רוצה איחוד תיקים – אין לה כוח לנהל משפטים בכמה מדינות בתוך ארה"ב, שלכל אחת מהן חוקים משלה. היא רוצה תיק אחד, גדול, שינוהל בבית משפט פדרלי בקליפורניה, שם שורץ המטה שלה.
בכלל לא בטוח שהפרקליטים השונים יסכימו לכך – למה להם? הם, ברובם, נבחרו לתפקידם וגוגל מספקת להם פרסום חינם – ועל כל פנים זה לא יפתור את הבעיות שיש לגוגל באירופה, שכרגע מסתמנות כחמורות יותר. לא שהחזית בארה"ב שקטה: ועדת הסחר של הקונגרס לא קיבלה את התירוצים של גוגל – בטח שהם יאמרו שהם לא עשו שימוש במידע שהם גנבו; מה ציפיתם שהם יאמרו? – והיא רוצה לערוך שימוע. זו הולכת להיות חגיגה של ממש.
פנים אל מול פנים
בפינה השמאלית: ג'ייסון "כמעט האדם השנוא ברשת" קלקאניס; בפינה הימנית, מארק "פורץ המיילים" צוקרברג. הזירה: משטח בוץ עמוק.
קלקאניס הפך בחודשים האחרונים למבקר חריף – ואני מנומס כאן – של פייסבוק, שכינה את הסגנון הייחודי שבו פייסבוק דופקת את משתמשיה ומבקריה "You've been Zucked". אתם יכולים לנחש לבד על מה משחק המילים.
קלקאניס מחק את חשבון הפייסבוק שלו לקול תרועות ובשידור ווידאו לפני כשלושה שבועות. אבל, כידוע, מאחר ופייסבוק לא אוהבת לוותר על רכושה – המשתמשים – המחיקה הזו איננה אוטומטית; יש "תקופת חסד" (לפייסבוק, הכוונה) של 14 יום, שבהם המשתמש יכול לחזור בו. קלקאניס בדק לאחרונה, שלושה שבועות אחרי, האם המחיקה אכן בוצעה – ולדבריו נדהם לראות שהוא עדיין פעיל. כהרגלו, הוא הקים מהומה של ממש.
לא ברור מדוע החשבון של קלקאניס עדיין פעיל. הוא טוען שאיזו אפליקציית צד שלישי, שאליה הוא נכנס דרך האייפון שלו או משהו, הפעילה את החשבון מחדש. בפייסבוק טוענים שהדבר בלתי אפשרי ושרק המשתמש יכול להקים את חשבונו לתחיה. כפי שכתב היינה, גם הכומר גם הרב מסריחים. השאלה היא אם פייסבוק אכן שומרת בחיים חשבונות שבעליהם הורו למחוק, ואם כן – עד כמה התופעה נפוצה.
נשיא טורקיה נגד האיסור על יוטיוב
טורקיה, כידוע, היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון שחוסמת את הגישה ליוטיוב, במקום להשתמש בו כבסיס סרטוני
על פניו, נאה ויאה. כך צריך, במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטיה. יש רק קוץ גדול אחד באליה הזו: האיסור על יוטיוב הגיע משום שהוא הציג סרטונים שפוגעים באב המייסד של טורקיה המודרנית, אטאטורק.
אטאטורק – "אבי הטורקים", התואר שהוענק למוצטאפה קמאל – בנה את טורקיה המודרנית. כדי לעשות את זה, הוא פירק את החליפ'ות, רדף את האיסלם (אותו ראה, במידה רבה של צדק, כסיבה העיקרית לנחשלותה של טורקיה), כתב חוקה חילונית, אסר על התרבוש, העניק זכויות לנשים ואסר על כיסוי פניהן, שינה את הכתב הערבי לכתב לטיני והורה לצבא לשמור על החוקה החילונית כנגד קנאי הדת – באמצעות הפיכה צבאית, במידת הצורך. קנאי הדת שם שונאים אותו בלהט, ויש להם הרבה סיבות טובות.
אז כשעבדאללה גול מחזיר את טורקיה ביוטיוב, הוא מערער את הגנתה של מה שנשאר מטורקיה החילונית על האב המייסד שלה. בקצרה, הוא חופר עוד יותר תחת הדמוקרטיה שם. וזה – התהליך צובר תאוצה בחודשים האחרונים, וקצינים בכירים בצבא מואשמים בחתירה תחת הממשלה האיסלמית – צריך להדאיג את כולם.
עכשיו הם כבר לא משחקים
הצבא האמריקני, שרותח על אתר ההדלפות וויקיליקס כבר שנים, הציע בעבר להפוך אותו למטרה להתקפה צבאית. הזעם שם גאה עוד יותר אחרי שנחשפו סרטוני המסוק מבגדאד, שגרמו לפנטגון אסון יח"צ שהיה דומה לזה שהסבה פעולת השייטת לישראל; והזעם הגיע לשיא לאחר שהתחוור שכל המידע נחשף על ידי רב"ט בן 22, ברדלי מאנינג, ובנוסף למידע גם את העובדה שהצבא שם את האתר על הכוונת, את פרטי החקירה בפרשת גוגל-סין, ואולי גם 260,000 מסמכים סודיים של מחלקת המדינה.
כתוצאה, בפנטגון הפסיקו להתייחס לוויקיליקס כאילו היה המקבילה של ענת קם והתחילו להתייחס אליו כאל המקבילה של מרדכי ואנונו. הפנטגון - לא רק שהוא לא מכחיש את זה, הוא מדווח על כך – החל במצוד אחרי מייסד וויקיליקס, ג'וליאן אסאנג'. הם לא יודעים איפה העיתונאי האוסטרלי נמצא – הוא לא עד כדי כך טיפש – אבל הם מנסים לברר.
הפנטגון לא כל כך יודע מה הוא יכול לעשות לוויקיליקס – השרתים של האתר נמצאים בשוודיה, ואם שוודיה תכנע לארה"ב בנושא הזה הממשלה יכולה לנשק את עתידה לשלום – אבל הם מנסים למצוא את אסאנג' בכל זאת. האחרון, שהיה אמור להופיע בסוף השבוע בכנס בלאס וגאס, עשה את הדבר ההגיוני ולא הגיע, אלא הופיע באמצעות סקייפ – לדבריו בעצת עורכי דינו. נואם אחר בכנס היה דניאל אלסברג, המדליף של "מסמכי הפנטגון", שחשפו כיצד שיקר הממשל האמריקני במשך עשור לאזרחי המדינה בנושא וייטנאם.
קצרצרים
סיבוב פרסה מהיר לגוגל: היא ניסתה לאחרונה לחקות את בינג, ולהציג תמונת רקע במקום דף הבית הספרטני שלה. גולשים מכורי גוגל לא אהבו את מה שראו, צייצו וצווחו – הנושא הפך לאחד הנושאים הבוערים של טוויטר – וגוגל ביטלה את הניסוי בזמן שיא.
אבן שטיפש אחד זרק לבאר, מאה חכמים יתקשו להוציא – אבל זה לא אומר שהם לא צריכים לנסות. בית משפט פדרלי דחה את עמדתו של ממשל בוש, שלמרבה החרפה נתמכה על ידי ממשל אובמה, על פיה לממשלה יש זכות להחרים, ועוד ללא הגבלת זמן, מחשבים ניידים של אנשים העוברים בנקודות גבול ללא צו חיפוש. רוצים לחפש במחשב? תראו שיש לכם סיבה טובה לכך. אין לכם סיבה טובה? בזבזו את כספו של משלם המיסים על משהו אחר.
חשיפת כתובות המייל של רבבות משתמשי אויפד – מידע שלטענת ההאקרים פשוט נשלף משרת בלתי מאובטח של AT&T, שלא דרש אפילו סיסמה – גררה צרחה וצווחה במהלך הסופ"ש. ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, שגם הכתובת שלו נחשפה, דווקא הפגין קור רוח: הוא אמר ש"זה לא צריך להיות מסובך לברר את כתובת המייל שלי. ואם מישהו שולח לי מייל ואני לא רוצה לקרוא אותו, אני פשוט לא פותח אותו. זה לא כזה ביג דיל". יפה.
על חתונת פנאפלים, שבה הכומר לבוש כסטיב ג'ובס ומקריא מהגיגיו (?), כבר שמענו. אבל זה היה ביפן. צמד חולי אפל אחרים ארגנו לעצמם חתונה שבה הכומר מקריא את הטקסט מתוך אויפד, ובה החתן עוצר את הטקס ברגע המכריע כדי לצלם ולעדכן את פייסבוק – באמצעות אייפון, אלא מה. אין ספק שיהיו זכרונות נהדרים עוד 20 שנה, ושיהיה כיף להסביר את זה לילדים – בהנחה שמדיניות הפוריטנית של אפל תאפשר להם להוליד כאלה.
· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.