בכירי ההייטק על תוכנית האוצר: "צעד חשוב, אך לא מספק"
ותיקי תעשיית ההון סיכון הישראלית והיזמים מביעים תמיכה גורפת בתוכנית שהציג שר האוצר לעידוד הענף, אך מסכימים כי נדרשים צעדים נוספים לתמיכה בחברות הסטארט-אפ ובמשקיעים
תמיכה גורפת נרשמה בתעשיית ההייטק בתגובה לתוכנית התמריצים החדשה שהציג אתמול (ג') שר האוצר לקידום הענף. עם זאת, בכירי הענף מצאו לנכון לציין כמה זוויות שאותן לא ציין האוצר בתוכנית השאפתנית.
"אני מאלה שמאמינים שהשוק יודע לעשות את הדברים הכי טוב, לכן אני לא תמיד בעד התערבות ממשלתית", אמר ל"כלכליסט" שלמה קאליש, מייסד קרן ג'רוזלם גלובל, ומוותיקי ההון סיכון בישראל. "מי אמר שצריך ליצור כאן נוקיה ישראלית? חברות גדולות נוצרות מעצמן, ומה שקובע אם חברה תירכש או לא הוא היכולת הניהולית, לא הנשמה מלאכותית שדוחפת כמה שיותר חברות לבורסה", טען קאליש.
מימין: יו"ר איגוד תעשיית ההייטק אהרון מנקובסקי, מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון, שר האוצר יובל שטייניץ, ח"כ רוברט אילטוב, מנכ"ל האוצר חיים שני ומנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן צילום: מיקי אלון
עם זאת, קאליש תומך במרבית הסעיפים של התוכנית, שלדבריו מטפלת ב"כשלי שוק קריטיים". "העובדה שמרבית המימון לסטארטאפים ישראליים מגיע מחו"ל מסוכנת. מספיק בהחלטה ממשלתית אחת שם כדי לעצור את זרם ההשקעות לכאן", הסביר. קאליש הביע תמיכה גם ב"חוק האנג'לים" שעבר היום בכנסת בקריאה טרומית, המשווה את הטבות המס למשקיעים בחברות הייטק לאלה של מחפשי נפט וגז.
"יש לשלש את תקציב המדען"
"התוכנית היא צעד חשוב אך לא מספק", אומר אראל מרגלית, מייסד קרן ההון סיכון הירושלמית JVP. לטענתו, הכנסת המוסדיים הישראליים למעגל ההשקעות בהייטק חשובה ביותר, אך רשת הביטחון צריכה להיות גדולה יותר וחזקה יותר כדי לעודד את המוסדיים להשקיע הון בהייטק הישראלי. "איני רואה כל חשש שמוסדיים אמריקאיים או אירופאיים יבקשו הטבות דומות", אמר מרגלית. "מרבית המוסדיים הזרים ישמחו לראות שגם מוסדיים ישראלים נכנסים לקרנות המקומיות", אמר מרגלית והוסיף כי מדינת ישראל חייבת לשלש את תקציב המדען הראשי. "זה הסיוע הטוב ביותר שיכולים לקבל הסטארטאפים, מה גם שכל שקל שנכנס לשם מכפיל את עצמו בהחזר למדינה", טען מרגלית.
גם שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, תומך בתכנית, אך לטעמו רשת הביטחון למשקיעים המוסדיים צריכה להתמקד בקרנות הלוואה או בכאלה שמשקיעות בחברות בוגרות, שהן נמוכות סיכון, ולא בקרנות הון סיכון רגילות המשקיעות בחברות בשלב המוקדם. "בסך הכל התוכנית כללית מדי, היא לא יורדת לפרטים והוזכרו בה מעט מאוד מספרים. הכוונה אמנם חשובה, אבל עד כה מלבד הכרזות והצהרות לא ראיתי יותר מזה". אמר וקס ל"כלכליסט".
היזם אופיר קרא עוז, מייסד חברת קלאודשר, מצפה מהאוצר שיפעל במקביל לשיפור תשתיות האינטרנט בארץ. "רשת האינטרנט בישראל איטית מאוד ויקרה בהרבה בהשוואה לעולם. הטיפול בתשתיות בישראל חשוב מאוד לחברות כמותנו, שרוב פעילותנו באינטרנט", מסר קרא עוז. "הייתי מצפה שהאוצר אף ייצור הקלות לחברות דוגמתנו בתשלומי המס, כדי שיהיה לי תמריץ לשכור עובדי שיווק, גרפיקה וכדומה, ולא רק עובדי פיתוח".
היזם והמשקיע אריאל מייזסלוס, שנאלץ לסגור בימים האחרונים את חברת "פודינג מדיה" שהקים, סבור שתוכנית האוצר פונה בעיקר לקרנות ולא לחברות הסטארט אפ שהיו שמחות מאוד לקבל קווי אשראי נוחים ושאר תנאים שיעזרו להן לפעול בישראל.
איל רשף, מייסד IMA, ארגון המובייל הישראלי, הצביע על כך שהתוכנית אינה כוללת התייחסות לתמריצים הניתנים לחברות סטארט-אפ הנמצאות בשלבי השיווק של מוצריהן, שהוא שלב "גורלי ביותר לגבי חייה של החברה, שם השקעה קטנה מאוד יכולה לגרום לשיפור משמעותי במצבה", לדברי רשף.
