דו"ח טכנולוגי: פייסבוק נכנעת לצנזורה מוסלמית
פקיסטן מחזירה את פייסבוק – ודף קריקטורות מוחמד מוסר; תביעת סרק כנשק לסתימת פיות; דרישה שהממשלה האמריקנית תסנן אתרי שנאה; ולסופרים נמאס ממלחמות אמזון-אפל
האם פייסבוק מצנזרת?
אחת המדינות המפגרות בעולם, פקיסטן, הודיעה אתמול (ב') שהיא מפסיקה את החסימה של פייסבוק. את החסימה היא הטילה, כפי שדיווחנו, בגלל שברשת החברתית היה עמוד של קריקטורות "צייר את מוחמד", במחאה על הטרור המחשבתי שחלק מהסוגדים למוחמד מטילים על סביבתם.
ובכן, אתמול החליטה פקיסטן להסיר את החסימה על פייסבוק. היתה לכך סיבה טובה: פייסבוק ירדה על ברכיה, התחננה לרחמים, הסירה את הדף הפוגעני והבטיחה שפגיעה כזו לא תחזור על עצמה. זה סיפק את הפקיסטנים, אם כי הם שומרים לעצמם את הזכות לצנזר את פייסבוק בעתיד.
כלומר, פייסבוק סתמה את פיותיהם של חלק ממשתמשיה כדי לרצות אחרים, משום שהם מאוגדים יותר, קולניים יותר, והסיכוי שהם יחטפו את מארק צוקרברג ויהפכו אותו למזון תנינים גבוה הרבה, הרבה יותר. לא שיש משהו פסול בכך. בדרך כלל קוראים לזה כניעה לטרור. מוקדם יותר, פייסבוק טענה שהעמוד איננו מפר את תנאי השימוש של האתר; אתמול אי אפשר היה לקבל ממנה תגובה.
כאן המקום להזכיר שפייסבוק אולי נכנעת במהירות לממשלת פקיסטן, אבל אתרי הכחשת שואה אין לה שום בעיה להמשיך ולהפעיל על חשבונה. ושוב: אין לי בעיה עם כך שיהיו קבוצות של מכחישי שואה בפייסבוק. את המאבק הזה צריך לנצח בדיונים – וזה לא קרב מסובך כל כך. השתקה תמיד גוררת תיאוריות קונספירציה. יש לי בעיה עם כך שפייסבוק סותמת פה רק לצד אחד בדיון.
ומעניין לעניין, באותו עניין.
דרישה לצנזורה בארה"ב
אם יש משהו מקודש בארה"ב, הרי שזו זכות הדיבור. היא מופיעה בתיקון הראשון לחוקה, והיא פחות או יותר הבסיס שעליו בנוי האתוס האמריקני. כל שאר זכויות האדם נגזרות ממנו: ברגע שיש לך זכות דיבור, אתה יכול כבר לדרוש את האחרות. אם הפה שלך סתום, ובכן...
ועכשיו רוצות קבוצות לקידום מיעוטים בארה"ב שהרשות הפדרלית לשידורים, ה-FCC, תלך בעקבות פייסבוק ותסתום את הפה לאנשים שהם לא סובלים. עכשיו, האנשים שהם לא סובלים הם לעיתים קרובות זבל אנושי מהלך, ערימת גזענים נחותים שלבנוניותם היא הדבר היחיד שבו הם יכולים לנפנף. הסתכלו פעם על גזענים, במיוחד כאלה מהזן של "הגזע הטהור", ונסו לספור את המוטציות. אלא אם אתם מוטציות בעצמכם, האצבעות שלכם יאזלו במהירות. אפילו הנאצים היו גרועים בקטע הזה: גבלס היה כנראה מגיע להמתת חסד אלמלא הצליח להתברג למפלגה ברגע מוקדם בהיסטוריה שלה, והיידריך "החיה הבלונדית" היה ככל הנראה מה שהנאצים כינו "בן כלאיים", כלומר חצי יהודי. היה לו פטור מיוחד שאיפשר לו לשרת באס.אס.
כך או כך, הארגונים רוצים שה-FCC "תנטר" אנשים שאומרים עליהם דברים לא נעימים. הם מציינים, בצדק, שאנשים נחשפים לתעמולה שהם חושבים בטעות שהיא האמת נוטים לפתח דעות קדומות, ושכאלה קשה מאד לשרש אחר כך. זו אכן בעיה.
אבל חסימת פיות היא בעיה גדולה עוד יותר. פרדוקסלית, היא מעניקה משקל לשונאים, משום שהם יכולים להצביע על כך שהממשלה רוצה להשתיק אותם – ועל כן, לטענתם, הם דוברי אמת שהממסד מנסה להשתיק. זה עובד כל פעם. לא על כל האנשים, כמובן, אבל על חלק מהם.
אז צריך להתעמת עם גזענים, כן. אבל אסור לסתום את הפה שלהם. צריך להתמודד עם הטענות שלהם ועם השקרים שלהם – ולהוכיח שמדובר בשקרים. כן, זה יותר מסובך ויותר מתסכל, אבל בסופו של דבר גם יותר יעיל.
ולעניין דומה.
כלי הנשק של החזקים
הרשת מאפשרת מהפכה חסרת תקדים: בעלות שולית ביחס, ותוך דרישות טכנולוגיות מינימליות, היא מאפשרת לכל אדם להביע את דעתו. זה לא אומר שהיא תשמע; הוא צריך משהו מקורי לומר ויכולת התבטאות כדי לבלוט מעל גל הרעש. אבל זה נותן יותר אפשרות מאשר לאורך כל ימי ההיסטוריה האנושית. רק לפני עשרים שנים, יכולתו של האדם הקטן (לא, לא מדען עם גישה לאינטרנט) להפיץ את דעתו היתה מוגבלת לשרירותו של העורך במדור המכתבים למערכת.
התוצאה היא שהמון גופים פתאום מוצאים את עצמם תחת ביקורת. כל מיני חברות שלא עומדות בהתחייבויות שלהן מוצאות פתאום את שמן מרוח במקבילה החדשה של כיכר העיר. לקח להן כמה זמן להתעשת, אבל הן מצאו תשובה. בזויה, אבל תשובה: תביעת דיבה שמטרתה הרתעה.
באנגלית כבר יש לזה מושג: Slapp. אזרח אמריקני מצא לאחרונה שחברת גרירה שגררה את רכבו, לדבריו שלא בצדק, כל כך התעצבנה מהפרסום השלילי שהוא עשה לה, שהיא הגישה נגדו תביעת דיבה. עכשיו, הסיכויים של תביעה כזו בארה"ב הם לא משהו, בין השאר משום שהתובע צריך להוכיח שהנתבע פעל בזדון.
אבל רוב האנשים, כשמגיע אליהם מכתב מתובעים ללא הצדקה מאז 1778, מגלים מחנק מסוים בגרון, ונכנעים במהירות. זה לא חייב להיות כך. מדריך מהיר לכותבי האמת בישראל: עליכם לומר אמת, ואמת מדויקת – ולוודא שיש עניין ציבורי במה שאתם כותבים. תכתבו משהו על הרומן של השכן שלכם, אם הוא איננו איש ציבור שתומך בפומבי בערכי המשפחה, והוא יאלץ אתכם למכור כליה. ביקורת על המסעדה הסמוכה, או על כך שספק הרשת שלכם יציב פחות מאביגדור ליברמן, היא מצד שני לגיטימית – בתנאי שהיא מדויקת.
ועכשיו למשהו שונה לגמרי.
תחליטו ותעדכנו אותנו, אנחנו רוצים לעבוד
עלייתם של הספרים האלקטרוניים – שהבולט שבהם הוא קינדל – נראתה בתחילה כמו גן עדן לסופרים: לא עוד כבילה להוצאות ספרים, יכולת לכתוב ולפרסם מה שהם רוצים, גם אם לא נראה שזו תהיה הצלחה מסחרית מהדהדת.
ואז התערבה הטכנולוגיה והכל הסתבך. יש כיום בשוק כמה וכמה פורמטים של ספרים דיגיטליים – הקבצים של הספרים האלקטרוניים. יש את זה של הקינדל של אמזון, שלא עובד על שום מכשיר אחר, יש את ePub שעובד על רוב המכשירים חוץ מהקינדל, ויש את הגרסה של אפל, שהיא ePub מוצפן.
גם לו יש פורמט. קינדל
הסופרים, מטבע הדברים, רוצים למכור את הספרים שלהם בכל פורמט, שאפשר יהיה לקרוא אותם מכל מכשיר. המלחמה בין אמזון ואפל מפריעה לחזון הזה. השאלה היא העובדה הזו תטריד את שתי החברות. יש לקוות שכן, ושאמזון תאפשר שימוש ב-ePub. מאפל, שהגדירה מחדש את הגן הסגור, אין למה לצפות.
קצרצרים
אחד הדיונים הלוהטים ביום חם מדי גם כך היה, אתמול, מה קרה לתג flotilla (משט) בטוויטר ולמה הוא לא צף למעלה. חלק מתומכי המשט טענו שמדובר בקשר של טוויטר – ובזה האתר יכול להאשים גם את עצמו, אחרי שקיבל הנחיות ממחלקת המדינה האמריקנית במהלך מאבק השחרור האיראני לפני כשנה. עם זאת, ככל הנראה מדובר בתקלה טכנולוגית או בחשד לספאם, לא בקשר. ההנחה שמדובר בתקלה או טמטום ולא בקונספירציה נכונה ברוב המקרים, ובמיוחד כשמדובר בממשלת ישראל.
מטומטמים עליך גוגל: לורן רוזנברג החליטה שהיא רוצה לצאת לטיול רגלי בעיר שבה חיה במדינת יוטה. היא ביקשה ממפות גוגל מסלול מנקודה א' לנקודה ב', וקיבלה אותו. למורת רוחה, התחוור לה שאחד הקטעים במסלול הוא כביש ללא מדרכות, שבעליל לא נועד להולכי רגל. היא הלכה בו למרות זאת. באופן לחלוטין לא מפתיע, היא נדרסה. עכשיו היא תובעת. לא את הוריה, שבבירור לא העבירו לה מספיק אינטליגנציה, ולא את בית הספר שלה, שלא לימד אותה כמה אמיתות בסיסיות על כבישים ומכוניות, אלא את גוגל דווקא. אולי היא מקווה שגוגל תמטיר עליה כמה מעות כדי להמנע מהצורך להגיע לבית משפט. יש לקוות שגוגל לא תיפול לסחיטה הזו.
פרצת אבטחה מחפירה בפשטותה באייפון 3GS: אם הצפנתם חלק מהמידע שאתם שומרים על הגרוטאה, מספיק לחבר אותה למחשב כלשהו כדי לקבל גישה למידע הזה כשהוא בלתי מוצפן. הטריק הוא לחבר את הג'יזספון למחשב כשהוא כבוי ולהדליק אותו אחר כך. מהפכני וקסום, אה?
ידיעה לוהטת ממעבדות "דה!", בהנהלת ד"ר נו "שיט" שרלוק: מסתבר שהמוח האנושי יודע לזהות את צליל המכשיר הסלולרי של בעליו, והוא מגיב אליו במהירות רבה באופן ניכר מאשר לצלילים של סלולריים אחרים. אז אם אתם נדרכים כשהצליל המוכר נשמע, עכשיו אתם יודעים למה.
כפי שהדברים נראים, אם כי יתכן שמוקדם מדי לדעת, רוב משתמשי פייסבוק מחזיקים בתפיסה התנ"כית של "אהבתי את אדוני, לא ארצה לצאת חופשי": רק כ-32,500 התחייבו עד אתמול לסגור את חשבון הפייסבוק שלהם, ולא ברור כמה מהם אכן עשו זאת. אחת הסיבות שמוקדם מדי לדעת היא שפייסבוק לוקחת את הזמן שלה כשמשתמש רוצה למחוק חשבון: היא מתחייבת לעשות זאת תוך שבועיים. עד אז, היא ממשיכה להשתמש במשתמש כסחורה שהיא מנפנפת מול המפרסמים.
· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
