מכרז החשכ"ל: הניצחון של החברות הקטנות

בשבוע שעבר הציג משרד האוצר את תוצאות המכרז המכונה מכרז החשכ"ל, שיקבעו לשלוש השנים הקרובות את פניהם של שירותי המחשוב הניתנים למשרדי הממשלה במיקור־חוץ. זהו אחד המכרזים הגדולים והיקרים שמנהלת המדינה: היקפו 6 מיליארד שקל לתקופה של שלוש שנים, והוא כולל לא פחות מ־2,500 מתכנתים ומומחי מחשוב.

בתי התוכנה הוותיקים והגדולים שהשתתפו בו נאלצו להתמודד עם תנאים קשים יותר מאלה של המכרז הקודם, הבולט שבהם היה התנאי לשמור על רווחיות אחידה בגובה של 12.5% על כל עובד, ולא מעבר לכך. לעומתן, חברות התוכנה הקטנות שיפרו את מעמדן - כך שלא היה להן מה להפסיד.

החברות הגדולות נבחו והרעישו, וחלקן אף עתרו נגד תנאי המכרז, אך בסופו של דבר בלעו את הצפרדע והגישו את מועמדותן, למרות תנאי המכרז המרעים עמם. כך טלדור, שכיום מעסיקה במשרדי הממשלה 400 עובדים ונחשבת לספקית הגדולה ביותר במסגרת המכרז הקודם, איבדה את מעמדה המוביל ותתקשה לזכות בפרויקטים עתידיים בממשלה. היא זכתה באשכול אחד בלבד מבין ששת האשכולות האפשריים שהוצעו. גם מלם־תים, ספקית שירותי המחשוב הגדולה בארץ שנחשבת למעסיקה הרביעית בגודלה במכרז, נמחקה כליל בתוצאות המכרז החדש. כל עובדיה במרכז ייאלצו להתפזר בין שאר הזוכות.

נס טכנולוגיות, המעסיקה כיום כ־100 איש במכרז, דורגה במקום שולי. מטריקס, אף שזכתה בארבעה אשכולות מתוך שישה אפשריים, תיאלץ לקצץ בתקורות הרווח בצורה הדרמטית ביותר. האירוניה היא שמטריקס עצמה הובילה את קמפיין ההתנגדות נגד המכרז החדש, ובמסגרתו אף גררה את משרד האוצר לבית המשפט המחוזי בירושלים. גם HP הגדולה לא תוכל לספק יותר שירותי מחשוב לממשלה, אלא רק לפקח עליה.

צילומים: יובל חן בועז אופנהיים

אז מי החליף בסופו של יום את כל הענקיות האלה? שמות אלמוניים כמעט מהשורה השנייה והשלישית כמו SQlink, סיסנת תוכנה ומרטינס הופמן. אפילו בזק בינלאומי, שאיננה מוכרת כספקית שירותי מחשוב, הצליחה להפתיע עם זכייה בארבע אשכולות והתברגה לראשונה במכרז המחשוב הממשלתי.

"המכרז הזה עוד ייפול", הזדעקו בתי התוכנה הגדולים כמו גיבורים טרגיים שהובסו בסרט הוליוודי. כעת הם מאיימים כי ענף ה־IT הישראלי ייפגע כולו, שכרם של העובדים במכרז ירד ב־25%, ובעקבותיהם שכרם של שאר אנשי התעשייה. כתוצאה מכך, הם אומרים, הממשלה וכמובן משלם המסים - צפויים לקבל שירות גרוע ממי שיעז להישאר כעובד לאחר המכרז הנוכחי. 

אין עוררין על כך שהאוצר מבקש לחסוך בהוצאות. החיסכון שלו, כך אומרים, הוא גם החיסכון של כולנו. זעקתן של ענקיות התוכנה הוותיקות מעידה יותר מכל לא על כשליו של המכרז החדש, כי אם על החגיגה שאירעה כאן בתנאי המכרז הישן, שנקבע לפני ארבע שנים. אם בעבר הרוויחו חברות התוכנה עשרות אחוזים על חשבון העובד - ובמידה רבה גם על חשבון המדינה - הרי שבמכרז החדש הרווחים מצויים בפיקוח.

אז האם נבואות הזעם של בתי התוכנה המפסידים יתגשמו? האנליסט ומנכ"ל IDC גדעון לופז אינו מתרגש מהאיומים. "שכר העובדים לא יירד, החברות לא ייסגרו והממשלה לא תוותר כל כך בקלות על העובדים שלה", הוא אומר. "גם לבתי התוכנה וגם לממשלה יש אינטרס לשמר את קיומו של המכרז, ולכן אף אחד גם לא צפוי לשבור את הכלים. המכרז נכתב בתקופה של משבר כלכלי וקיצוצים בשכר, ואילו עכשיו המגמה היא הפוכה. במקרה הזה, כולם יצטרכו לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסו".