דו"ח טכנולוגי: הגולשים נוטשים את פייסבוק?
יותר ויותר אנשים שואלים כיצד להתנתק מהרשת החברתית, המחסור בכתובות רשת הופך אקוטי, רשות הסחר הפדראלית שוקלת צעדים נגד תופעת "הלם החשבון" הסלולרי, וטוויטר מתברר כתחליף סקרים לא רע
הגולשים מפנים גב לפייסבוק
בשנה האחרונה פייסבוק עשתה שורה של מחטפים כנגד המשתמשים שלה: הפכה את ברירת המחדל של כל עדכון ל"כל העולם ואשתו", והפשיטה את פרטיותם פעם אחר פעם. עד כה זה היה נראה כעניין למוטרדים מפרטיותם בלבד, אך מתגברות העדויות לכך שזה לא המצב.
נתחיל מהמידע האמפירי. הבלוג SearchEngineLand גילה להפתעתו שכשהוא מקיש לגוגל את השאלה "איך ל...", אחת ההשלמות הנפוצות ביותר לשאלה היא "איך למחוק את חשבון הפייסבוק". ואם אתה מקיש את שבר-המילה del, ההשלמה המובילה היא "למחוק את חשבון הפייסבוק". האם זה טרנד נפוץ? על פי המידע של גוגל טרנדז, בקשת המידע הזו מופיעה בתחילת 2009, והיא רק תופסת תאוצה מאז, ומגיעה לשיאים בתחילת 2010.
מהפך נגד פייסבוק? ההשלמה האוטומטית של גוגל צילום מסך: google.com
סביר להניח שפייסבוק אינה שומרת נתונים, או על כל פנים אינה חולקת אותו עם העולם, על מספר האנשים שמחקו או הקפיאו את החשבון שלהם – על הפרטיות שלה עצמה היא יודעת לשמור היטב. אבל הזעם כלפי פייסבוק מתבטא לא רק בחיפושים בגוגל.
כשהסכים לאחרונה בכיר בפייסבוק, אליוט שרגא, לענות לשאלות גולשים בניו יורק טיימס, הוא נתקל במטח של שאלות עצבניות מאוד. "למה אתם לא יכולים פשוט להשאיר דברים כפי שהם? למה אני צריך לערוך ריטואל שבועי כדי לראות אילו חורים חדשים חתכתם בשמיכת הבטיחות של פייסבוק, כך שאני צריך למחוק או להסתיר פרטים נוספים? האם לקוחות פייסבוק אכן מתדפקים על דלתכם בצרחות שהם רוצים שעוד קטגוריות של המידע שלהם ייחשפו למפרסמים מדי חודש?", היתה השאלה הראשונה. שאלה אחרת היתה "האם פייסבוק שקלה אי פעם לשאול אותנו, מאות מיליוני המשתמשים שעושים כסף בשבילכם, מה אנחנו מעדיפים? אתה יודע, כמו לשאול את הלקוח מה הוא רוצה?". "מה הצד המעשי, החיובי, מבחינת משתמש פייסבוק, מכל השינויים שעשיתם?". והיו שאלות דומות נוספות. שרגא התחמק מתשובה כמיטב יכולתו הדלה. אולי זה יגרום לפייסבוק לשנות כיוון. פעם, לא כל כך מזמן, היא היתה ידועה בהנפת דגלים לבנים. נראה, עם זאת, שאם היא תרצה את המשתמשים, היא תכעיס את המפרסמים, וזה יכאב יותר.
וכך זה נראה בגוגל טרנדז צילום מסך: google.com
הרשת נגמרת
כמו החור באוזון, כולם מדברים על זה אבל לא עושים הרבה: משאב חיוני נמצא בסכנת הכחדה. הכוונה היא לכתובות ה-IP. כשהקימו את הרשת, חשבו שיש די והותר מהן, אבל מדענים אומרים שרק 7% מהכתובות נשארו פנויות, ושבעוד פחות משנה וחצי – בתשעה בספטמבר 2011, אם לדייק – הן תאזלנה.
שיטת ה-IP הנוכחית, Ipv4, מספיקה ל-7 מיליארד כתובות. פעם, כשהרשת היתה משהו שהיה מיועד לשרוד התקפה גרעינית, כשמדענים דיוושו כדי להפעיל מודמים שזחלו במהירות של חילזון שאנן, זה היה נראה המון.
בתחילת העשור, כבר היה מי שהזהיר שיש כאן בעיה. לפני כמה שנים עלו על הרעיון של IPv6, שצפויה להגדיל משמעותית את מספר הכתובות – אבל רוב המדינות והארגונים איטיים מאוד באימוץ השיטה. התוצאה היא שכבר עכשיו יש קיצוב של כתובות IP. סין, שהצמיחה שלה פנומנלית, כבר עברה לשימוש ב-Ipv6, אבל רוב הרשת – 99% - עדיין לא. הגופים הערטילאיים שאחראים לתחום מפצירים בכל מי שרק יכול לעבור לתקן החדש לפני שיהיה מאוחר יותר.
גם לאמריקאים נמאס
הזכרנו אתמול (ג') את תופעת "הלם החשבון" הרווחת באוסטרליה, שקיבלה שם כותרות לאחר שחבר פרלמנט שהילד שלו הוריד כמה משחקים באייפון חויב ב-10,000 דולר. התופעה, כמובן, אינה מוגבלת לאוסטרליה, ולרגולטור האמריקאי גם נמאס.
ה-FTC, רשות הסחר הפדרלית, הודיעה שהיא שוקלת את צעדיה בנושא, וביקשה את סיוע הציבור – בעיקר בתיעוד מקרים של ליסטום מצד חברות הסלולר. היא כבר קיבלה, לדבריה, מאות תלונות בנושא.
הלם חשבון הוא המצב שבו אתה פותח את חשבון הסלולר שלך – פעולה שמומלץ לבצע בנוכחות רופא - ומגלה שעקב העובדה שתוכנית הגלישה שלך נוסחה במכוון באופן שמובן רק לאצטגנינים אצטקים, חויבת בסכומים לא סבירים – ואין לך אפילו מושג למה. האצטגנינים הנזכרים לעיל, כמובן, העלו את תעריפי הפענוח שלהם בהתאם. אם ניסית להשתמש בסלולר החדש, חדיש ומחודש שלך מחוץ לתחום העתיק של מולדתך, תזומבר באופן חריג אפילו יותר, משום שהפעם חברת הסלולר שלך צריכה לחלוק בשלל עם חברת סלולר במקום שבו ביקרת, והן ממש, ממש לא רוצות מלחמת כנופיות.
ההכרזה של ה-FTC פותחת תקופת תלונות של 45 יום, שלאחריה תחליט הסוכנות מה לעשות בעצם. האיחוד האירופי היה יותר זריז והנציבות שלו קבעה לפני שנה שחברות הסלולר חייבות לשלוח SMS למשתמש כאשר הוא מתקרב לניצול של 80% מתוכנית הגלישה שלו, או אם הוא על סף חיוב בשל השימוש בחו"ל. גם אצלנו עלתה יוזמה דומה - אך בינתיים היא ברמת השימועים, הדיונים וההתמסמסות השגרתית.
עם טוויטר כתחליף לסקרים
האם אתה עסקן פוליטי אמריקאי? האם אתה רוצה לדעת מה הציבור חושב עליך, ועל סיכוייך להיבחר לתפקיד תופס הכלבים המחוזי, אבל אין לך לא הכסף ולא הכוח להתעסק עם חברת סקרים? יש פתרון. חלקי.
מדענים בדקו את יכולת הניבוי של טוויטר, לעומת סקרים מסורתיים. הם ניתחו כמיליארד הודעות טקסט – תשמור האל ותציל – והגיעו למסקנה שהיכולת של טוויטר לנבא את אמון הצרכנים דומה לזו של מדד האמון הצרכנים הרשמי – התאמה של 72%. הם בדקו גם את היחס לאובמה, בהשוואה לסקר שביעות הרצון היומי שעורכת חברת גאלופ. ההתאמה היתה גבוהה יותר: 79%.
טוויטר. מדד לרחשי הציבור איור: יונתן וקסמן יכולת הניבוי של טוויטר היתה נמוכה יותר במהלך מערכת הבחירות: עלייתו של אובמה בסקרים לוותה אמנם בעלייה באזכורים שלו בטוויטר – אבל גם בעלייה באזכורים של יריבו, ג'ון מקיין. יש, בקיצור, עוד עבודה לעשות – אבל טוויטר, לפחות זה האמריקאי (מדגם המשתמשים הישראלי נראה, לדעתי הבלתי מקצועית, מוטה מדי, והוא בעליל קטן מדי) יכול בהחלט לשמש ב"מדד צייטגייסט" בסיסי.
קצרצרים
כתבנו לא מעט על מערכת היחסים הסאדו-מזוכיסטית של אפל ומפתחי האייפון. אפל מרשה לעצמה לשלם באיחור, היא מעניקה למפתח 70% ממכירות האפליקציות שלו אבל דורשת שיפוי על 100%, ועוד. נראה שליותר ויותר מהמפתחים נמאס מאחד הצדדים היותר כואבים של מערכת היחסים: העובדה שאפל גובה 30% מהעבודה שלהם עבור "תחזוק האפסטור". 80% מהמפתחים בצפון ארה"ב אמרו שיחס התשלומים הזה הוא לא הוגן. רק 15% מבין המפתחים אמרו שעבודה מול האפסטור היא המודל המועדף עליהם.
סמסונג, החברה ששולטת בדרום קוריאה, מפתחת חוש הומור דומה לזה של אפל: העיתונאי מייקל ברין כתב טור סאטירי על החברה השקועה בשחיתות, וכתוצאה מכך סמסונג הגישה נגדו תביעת דיבה של מיליון דולר. חוקי הדיבה של דרום קוריאה מתעדפים תאגידים, והעיתון הקוריאני שפרסם את הסאטירה נאלץ להתנצל ולפרסם הבהרות – שלפחות אחת מהן הוכתבה ישירות על ידי סמסונג.
גברים לא כל כך מודעים לכך, אבל הטרדות מיניות ברחוב הן מנת חלקן של נשים רבות. התשובה הנכונה, לדעתי, עדיין נשארה שילוב של התזת תרסיס פלפל לעיניו של השרץ יחד עם בעיטה באשכיו, אבל אני פתוח גם לשימוש בטייזר, רובה ההלם הפופולרי. מצד שני, מאחר שהבהמות המטרידות בדרך כלל נעות בעדרים, זה עשוי להיות לא נטול סיכון. הפתרון שמצאו כמה נשים בארה"ב: אפליקציה סלולרית שמתעדת הטרדות ברחובות. ההשפעה שלהן על העולם זניחה, כיוון שהנחת היסוד היא שאין טעם להתלונן במשטרה, אבל מסתבר שזה מעניק לקורבנות אפשרות לשחרר קיטור, וגם זה משהו.
ולעדכון היומי של מכון המחקר "דה!": מישהו טרח לעשות מחקר ולהגיע למסקנה שרמת האושר של המשתמש עולה משמעותית אם הוא נפגש עם מוקירי זכרו פנים אל פנים ולא רק דרך מגפות חברתיות כמו פייסבוק. בפריצת דרך משמעותית אחרת, נמצא שאנשים נוטים לחפש אושר בחיבוק ואוכל טוב. הוציאו את הממחטות.
בנימה אופטימית דומה, אסטרונאוט בריטי ייקח איתו לחלל חתיכה מעץ התפוחים שעל פי האגדה גרמה לסר אייזק ניוטון להגיע לגלות את כוח המשיכה. זה יהיה קצת אירוני, בהתחשב בכך שחתיכת העץ הזו תשבור את כוח המשיכה, אבל ניוטון – שהקדיש הרבה יותר מדי זמן לעיסוק בקבלה – ודאי יעריך את המשמעות המיסטית של עץ שיוצא מן העולם. המסע המשונה – והפיכתו של כפיס העץ לרליקה – הן חלק מפוקפק של התכנית של ה-Royal Society לציון 350 שנה לקיומה.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
