סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: אפל ואדובי - ראש בראש
מנכ"ל אפל יוצא במתקפה חזיתית נגד פלאש, HP רוכשת בעסקת ענק את פאלם - ומנסים לברר מה האינטרסים שמאחורי הרכישה, ובעקבות השטיקים החדשים של פייסבוק, קבלו 9 סיבות למה כדאי לסגור את החשבון שם
שבוע קשה עבר על אפל, ומסתמן שהוא לא האחרון. סטיב ג'ובס אמנם דיווח כי החברה מכרה בחודש האחרון מיליון מכשירי אייפד, אבל עיון מדוקדק באותיות הקטנות מגלה שלא מדובר בשוס כל כך גדול: ההתלהבות שאחזה ברוכשים בשבוע הראשון להשקה התפוגגה, מרבית המשתמשים לא רכשו ספרים דיגיטליים כך שאמזון יכולה להירגע, ובהשוואה למכירות האייפון 3GS - שמיליון יחידות ממנו נחטפו בתוך שלושה ימים - מדובר במשחק ילדים. הדגם הנוסף של הטאבלט הקסום, זה המצויד בחיבור סלולרי, ספג ביקורות כבר למחרת השקתו והלקוחות שרכשו אותו התלוננו על מגבלות וחסימות בגישה ליישומים מקוונים כמו יוטיוב וסקייפ.
למיקרוסופט זה כבר לא משנה: הכניסה המתוכננת שלה לשוק הטאבלטים נעצרה השבוע בחריקת בלמים, כשהיא עצמה הכריזה על גניזת ה-Courier שלה, ו-HP, שמחשב הלוח שלה אמור היה לצאת לשוק עם חלונות 7 - ביטלה אותו במתכונתו הנוכחית משום שמערכת ההפעלה של מיקרוסופט "אינה עומדת בציפיות". את המניעים לנסיגה נפרט כאן מיד.
אבל בינתיים נחזור לאפל: סטיב ג'ובס נכנס בסוף השבוע באדובי, יצרנית פלאש, ועשה זאת באמצעות פרסום מכתב פתוח באתר אפל. לדבריו, פלאש היא פלטפורמה כבדה מדי, עמוסת פרצות, לא פתוחה דיה (ולמי שהאירוניה נעלמה מעיניו כדאי לעיין בנוסח החלופי של הבלוג Hoopty Rides), ובכל מקרה - זמנה עבר. כדי להפגין עוד יותר את מחויבותו לפתיחות, ג'ובס לא הסתפק רק באדובי וזמן קצר לאחר פרסום המכתב הכריז מלחמת פטנטים נגד קהילת הקוד הפתוח. אדובי כמובן מיהרה לדחות את ההאשמות, אבל כפי שמציין הבלוגר ואיש הלינוקס חץ בן חמו, שתי החברות לא ממש חפות מפשע. רייף קולבורן, המתכנת וכותב הבלוג rc3, בכל זאת חושב שהצעדים של אפל יהפכו את פלאש מטכנולוגיה חוצת פלטפורמות לכלי נישתי.
אנשי הקוד הפתוח, מצידם, מזהירים שאפל עלולה להיות גרועה יותר ממיקרוסופט, וגם במגזין Wired מחרים מחזיקים אחריהם ומכנים את החברה "המיקרוסופט של עולם הסלולר".
דניאל ליונז (סטיב ג'ובס המזויף) מתעכב על האירוניה שבמחשוב הענן, שמחזיר את חוויית השימוש במחשב לעבר הריכוזי, ושם קץ לחירות שהציעו המחשבים האישיים. אבל המסקנה שלו מפתיעה: צריך יותר מכשירים פשוטים כמו אייפד, שאמנם יהפכו את ה-PC לדינוזאור, אבל יקלו על חיי המשתמשים.
ב-Big Think מצרים על כך שנבואות הזעם של העתידנים לא באו עלינו מידם של ממשל ריכוזי או מדענים מיזנתרופים - הכל עשינו בעצמנו.
ואם אחרי כל זה אתם עדיין משוכנעים בעליונותה של אפל - ביוני הקרוב יעלה לרשת Cupidtino, אתר היכרויות שיעזור לכם למצוא בן או בת זוג מכת המעריצים.
סלולר: HP ופאלם משלבות ידיים
חברת HP הודיעה על רכישת יצרנית הסמארטפונים פאלם תמורת 1.2 מיליארד דולר. עבור פאלם מדובר אמנם בגלגל הצלה, אבל מה הניע את HP לשלם סכום כה גבוה תמורת חברה גוססת? כמה סיבות: האפשרות להיכנס בקלות יחסית לשוק הסמארטפונים הרותח, וכן הפונטציאל הטמון ב-WebOS, מערכת ההפעלה הניידת של פאלם, שאותה היא מתכוונת כנראה לשלב ב-Slate, מחשב הלוח שלה. בקיצור: ל-HP יש רצון עז להתחרות באפל וגוגל, בעיקר על חשבונה של מיקרוסופט. מרבית הפרשנים סבורים שזוהי החלטה נבונה, אבל הפרשן אדם לשינסקי מזכיר שגם החברה המאוחדת נמצאת הרבה מאחורי אפל.
על פי דיווח של פורבס וחברת המחקר IDC, חברת RIM עקפה לראשונה את מוטורולה והיא יצרנית הסלולר החמישית בגודלה בעולם. במולדתה המצב חמור אף יותר: אפל הדיחה אותה מראש רשימת יצרניות הסלולר הגדולות בארה"ב. למרות הנתונים הללו, החברה הציגה לאחרונה התאוששות וברבעון הראשון של השנה רשמה רווחים, שמקורם בהיצע הסמארטפונים שלה, ובראשם הדרויד המבוסס על האנדרואיד של גוגל.
Open Handset Alliance, הגוף שהקימה גוגל עם השקת אנדרואיד ומונה 65 חברות סלולר, ממשיך לספוג ביקורת, הפעם פנימית.
אינטרנט: למה לשנוא את פייסבוק - ולמה לעזוב אותה
שבוע אחרי ועידת המפתחים של פייסבוק, על הפרות הפרטיות המרובות שהושקו בה, 50,000 אתרים הביעו את שביעות רצונם ומיהרו לשלב את הפיצ'רים שמציעה הרשת, כמו כפתורי Like, הוספת תגובות ועוד. לא כל כך ברור כיצד חשים לגבי זה המשתמשים, אבל חלקם ממש לא אוהבים את השינויים האחרונים שביצע האתר בכל הנוגע להפצת עדכוניהם, מה שבבלוג חורים ברשת מכונה "אאוטינג". נכון שאת מארק צוקרברג זה לא מעניין - השבוע שוב הסתבר עד כמה פרטיות המשתמשים ממנו והלאה - אבל כפי שמעיר אלי מהבלוג הלם תרבות, יתכן שגם הבלוגרים לא חייבים למהר ולאמץ את החידוש הנ"ל.
ב-GigaOm מתעכבים בעיקר על הטרמינולוגיה הבעייתית שמשמשת את פייסבוק לאורך כל הדרך; בבלוג DeObfuscate מציגים אינפוגרפיקה מטרידה, שמראה כיצד ככל שגדל נתח השוק של פייסבוק - כך קטנה הפרטיות של הגולשים; ב-Boing Boing מציגים שש סיבות מנומקות לשנוא את פייסבוק; ובבלוג SAI אספו 10 סיבות למחיקת חשבון הפייסבוק שלכם.
בוול סטריט ג'ורנל מצטטים את ממצאיו של יועץ מדיה חברתית מבוסטון, שמגלה כי התכנים המשותפים ביותר באתר הם חדשות חיוביות וקישורים הכוללים את המילה Sex או מאזכרים את פייסבוק עצמה.
בפינצטה
השבוע פורסם מחקר אמריקאי שמצא כי אם ייאלצו לבחור בין הטלוויזיה לאינטרנט - רבים יעדיפו לוותר על הראשונה. גם בישראל עולה ככל הנראה מספר המתנתקים מ-HOT ו-yes, וחל מעבר לצריכת תוכן טלוויזיוני באמצעות הרשת. גל מור חושב שאם התעשיה המקומית מתקשה להתמודד עם המציאות - מצווה על הלקוחות להתנתק.
המשקיע האמריקאי ביל גרלי מנסה להסביר לאנשי הטכנולוגיה מדוע חברות הכבלים ורשתות השידור האמריקאיות סולדות מהאינטרנט, ומציג את מודל ההכנסות שעליו מבוססת הטלוויזיה האמריקאית; באקונומיסט מקדישים לנושא שתי כתבות: האחת מזכירה שהמודל העסקי לשידור מקוון טרם נמצא, לא בארה"ב ולא באירופה, והשנייה בוחנת את מצב הפיראטיות של תוכן טלוויזיוני והדרכים למנוע אותה; ומארק קיובן מתקוטט עם אנשי הבלוג NeeTeeVee באשר לעתיד הטלוויזיה.
מבקר הקולנוע רוג'ר אברט שונא תלת ממד, ומבהיר שהוא ממש לא לבד. במאמר מרתק ב-Newsweek הוא מונה תשע סיבות להתנגדות שלו לטכנולוגיה הריקה מתוכן.
לא רק תעשיית הבידור המיינסטרימי שונאת משתפי קבצים, כעת גם תעשיית הפורנו יוצאת נגדם וקוראת לגולשים-צופים לחדול מהמנהג.
מגזין Fast Company מונה את הנשים המשפיעות ביותר בעולם הטכנולוגיה.
קרול בארץ, מנכ"לית יאהו, מתראיינת למגזין "אסקווייר", ועושה נחת לאספני הציטוטים.
בשבוע שעבר הוכרז רשמית מותו של הדיסקט, אבל מסתבר שהמונים עדיין רוכשים ומשתמשים במדיום האחסון הבלתי אמין גם ב-2010. ב-BBC חושפים מיהם.
במגזין המקוון Motherboard עוקבים אחר ההיסטוריה הקצרה של ה-Flash Mob, שהחל כמחאה אמנותית, המשיך כסוג של מחאה פוליטית ולאחרונה מהווה בעיקר אמצעי לשחרור אגרסיות.
מגזין Inc. פרסם כתבת פרופיל על היזם והמו"ל טים אוריילי.
בלייק אסקין, העורך הראשון של אתר המגזין ניו יורקר,משתף את הגולשים במתרחש מאחורי הקלעים של עבודתו.
קווין קלי והעיתונאי גארי וולף מספרים על חוויות התיעוד העצמי שלהם באמצעים דיגיטליים.
מסה ארוכה ומעניינת במגזין n + 1 עוקבת אחרי מהפכת ה-webism והשפעתה על התרבות, האמנות והתקשורת.