"לא צריך נוקיה בישראל"

חמישים החברות בדירוג של "כלכליסט" מגלמות חלום של הקמת תעשייה עתירת ידע בישראל, כזו שלא תסתמך רק על אקזיט מהיר, אלא תנפיק מתוכה את צ'ק פוינט או אורבוטק הבאות.

ההבטחה שלהן היא שילוב של הצלחה פיננסית של חלק גדול מהחברות, שמצליחות כבר היום להגיע למכירות נכבדות של עשרות מיליוני דולרים, לצד יכולת לשמור על דומיננטיות טכנולוגית. חלק מהחברות קרובות מאוד לתחילת מימוש ההבטחה: ווינטגרה ואייבלאסטר כבר בדרך לנאסד"ק וחברות אחרות כבר מגששות את דרכן לבורסה, שנפתחה מחדש להנפקות טכנולוגיות.

לפרויקט המלא - 50 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2010 - לחצו כאן

"כלכליסט" פנה לארבעה נציגים של התעשייה בישראל כדי לנסות להבין מה הופך סטארט־אפ לחברה מבטיחה: אהרון מנקובסקי הוא משקיע הון סיכון ותיק מפיטנגו, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק וממקימי חברת אורבוטק; ד"ר אורן פירסט ייסד את מועדון המשקיעים תבל שהחל לפעול בניו יורק וכיום פועל גם בישראל; אורן בר־און הוא שותף בכיר בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג; ויגאל רותם הקים את חברת פאואר דיזיין, שהונפקה ונמכרה לאחר מכן למיקרוסמי.

1. מה הופך חברת סטארט־אפ למבטיחה?

יגאל רותם טוען

יגאל רותם. הטכנולוגיה חשובה, אבל לא מהותית צילום: עמית שעל

 כפי שנהוג לחשוב. "מדובר בשילוב של כמה גורמים, הקשורים ביניהם במעין מטריצה מתמטית מסובכת", הוא אומר. "חברת סטארט־אפ חייבת אנשים איכותיים בכל דרגי החברה: פיתוח, הנהלה, שיווק, מכירות וכיוצא בזה. אתה חייב שהמרקם האנושי יהיה כזה שיאפשר התמודדות עם תנאים משתנים, עם חוסר ודאות עצום ותסכול קבוע.

"גם השוק שהחברה פונה אליו חייב להיות גדול. לא חייבים אמנם שוק של מיליארדים מהיום הראשון, אבל צריך שיהיה בו פוטנציאל מכירות של עשרות מיליונים בטווח של שש־תשע שנים. אם מדובר בשוק קטן מאוד, אז מראש סיכוייה של החברה להיות גדולה הם נמוכים. מצד שני, לחברה יכולים להיות מוצרים מעולים ושוק מצוין - והיא עדיין תיכשל אם היא לא תבנה מערך תמיכה ללקוח ושרשרת ניהול ועבודה מולו. חברות רבות נכשלות אחרי שסיפקו מוצר ללקוח דווקא בשלב של ההטמעה, התמיכה והטיפול בתקלות".

2. האם ישראל צריכה חברות הייטק גדולות?

המנטרה הקבועה של אנשי ההייטק בישראל בשנים האחרונות היא "למה לנו לא יכולה להיות חברה כמו נוקיה שיש לפינלנד". אבל יו"ר איגוד תעשיות ההייטק דווקא לא מסכים. "בישראל לא צריכה לקום נוקיה", אומר אהרון מנקובסקי. "צריכות לקום כאן עוד הרבה חברות בסדר גודל של צ'ק פוינט, נייס ואורבוטק - אבל לאו דווקא חברות ענק, שאינן מתאימות לישראל".

אורן בר־און מארנסט אנד יאנג לא מסכים איתו בהכרח. "

אורן בר-און. חייב להיות איזון צילום: רונן מחלב

בין הקמה של חברות גדולות לחברות סטארט־אפ. חברות גדולות הן נשמת אפה של התעשייה: הן בגדר חממה לייצור מנהלים ולהבנת תהליכים. הן מקור משמעותי לצמיחה ביצוא הישראלי. ב־15 השנה האחרונות הוקמו מעט חברות טכנולוגיה עם מכירות שנתיות של 150 מיליון דולר. החברות הישראליות הגדולות, לעומת זאת, גדלות במכירות במאות מיליוני דולרים בכל שנה".

קשה מאוד לחבר בין היזמים שהחלו את דרכם בתחילת העשור ליזמים שמתחילים את דרכם ב־2010. מנקובסקי מספר שזמינות הכסף היתה אז גדולה כל כך, עד שניתן היה לגייס ללא מודל עסקי, רק על בסיס טכנולוגיה שקסמה למשקיעים. "היום כל יזם חייב לחתור דבר ראשון למגע עם לקוח, להוכיח מודל עסקי אמיתי מהרגע הראשון. נגמרו הימים של מודלים כלכליים תלויים באוויר וחסרי ביסוס".

"כמשקיע הפוגש מאות יזמים מדי שנה, אני יכול לציין כי היזם הטיפוסי של 2010 הוא בוגר ומנוסה יותר, וברור שהוא נהנה מסביבה עסקית מפותחת בהרבה מאשר היזמים של ראשית העשור הקודם. לכן הוא גם ניגש למשקיעים כשהוא מוכן יותר", אומר ד"ר אורן פירסט ממועדון המשקיעים תבל. אורן בר־און סבור שגם הסביבה החדשה והתחרות מול השוק הסיני וההודי על תשומת הלב והכספים השפיעו על היזמים.

אורן פירסט. אנו עדיין במשבר צילום: אוראל כהן

"אם בעבר יזם יכול היה להסתפק בהיכרות עם השוק האמריקאי והאירופי, כיום הוא חייב להיות מודע לכל השווקים בעולם ולהבין שהוא יכול לפתח בכל מקום את המוצרים שלו. להנפיק יהיה לו הרבה יותר קשה", אומר בר־און.

4. האם המשבר כבר מאחורי התעשייה?

"אין ספק שהמשבר מאחורינו, יצאנו ממנו מחוזקים עם חברות בעלות יכולת תפעולית טובה יותר", אומר בר־און. "שוק ההון האמריקאי נפתח לחברות בתחום הטכנולוגיה, וחברות ישראליות רבות עומדות או יעמדו בקריטריונים להנפקה".

שאר המרואיינים הרבה פחות נחרצים ממנו. "מצד אחד עדיין חשים קשיים בגיוסי כספים לחברות וגם לקרנות, אבל מצד שני זו תקופה של הזדמנויות נפלאות להשקעות גם בקרנות וגם בחברות חדשות שקמות כיום בתנאים תחרותיים מאוד", אומר מנקובסקי.

אורן פירסט מסכים איתו: "חזרנו, אך אנו עדיין במשבר. אני חושב שהעולם הכלכלי נראה וייראה שונה בתעשיות רבות. השלכות המשבר הן עמוקות, אך יוצרות גם הזדמנויות רבות. האנג'לים חוזרים ובמידה רבה אף מגדילים את חלקם בעוגת השקעות ההון סיכון העולמית".