דואר אדום ועידות

1. PrimeSense - שלוש מאות אלף קונסולות Wii במצלמה אחת

במקום הראשון בדירוג הסטארט-אפים המבטיחים נמצא הסטארט־אפ התל-אביבי הקטן שחיישן התלת-ממד שלו הוא הבסיס לפרויקט נטאל, קונסולת המשחקים השאפתנית של מיקרוסופט

אסף גלעד 00:1919.04.10

כששואלים את אביעד מייזלס, מייסד פריימסנס (PrimeSense) עד כמה הושפע מהסרט "דו"ח מיוחד" של סטיבן ספילברג כשפיתח את חיישן התנועה של החברה, הוא מתרעם. "הסרט מציג בכלל מציאות שהיא הפוכה למה שאנחנו רוצים ליצור. בסרט רואים חבורה של קציני משטרה עושים מול המסך תנועות ידיים מוגזמות תוך שהם נעזרים בכפפות. אנחנו רואים קודם כל את האדם הרגיל, בביתו, מבצע מחוות קטנות ואנושיות כדי להפעיל את הטלוויזיה או את המטבח, בלי אביזרים מיוחדים ובפשטות". צחוק הגורל הוא כי היה זה ספילברג עצמו שהשיק בשנה שעברה את מצלמת נטאל (Natal) של מיקרוסופט, שבנויה לפי תכנון מדוקדק של פריימסנס הישראלית.

לפרויקט המלא - 50 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2010 - לחצו כאן

הסטארט־אפ התל־אביבי, שהוקם רק לפני ארבע שנים, התברר סופית בחודש שעבר כהבטחה גדולה. אחרי כחצי שנה של שמועות הודו המנכ"ל ינון ברכה והמייסד מייזלס כי החברה היא שעומדת מאחורי פרויקט הגיימינג השאפתני נטאל. הטכנולוגיה החדשנית שלו היא מצלמה הקולטת את תנועות הגוף ומתרגמת אותן בדייקנות לתנועותיהן של דמויות במשחקי קונסולת האקסבוקס של מיקרוסופט. על הפיתוח הזה שקדו במשך ארבע השנים האחרונות הצוותים של פריימסנס ושל יחידת החומרה של אקסבוקס בניהולו של הישראלי אילן שפילינגר. "אנחנו לא שונים מכל חברת שבבים אחרת בישראל", מצטנע ברכה, "אנחנו רק נמצאים בתחום שהוא מעט לא קונבנציונלי".

החיישן של פריימסנס מצלם בכל רגע נתון תמונה בעלת 307 אלף פיקסלים 60 פעמים בשנייה. כל פיקסל שכזה מקבל אוטומטית שני ערכים: צבע ועומק, שני מרכיבי יסוד שיוצרים את החישה התלת־ממדית של מצלמת נטאל. "המטרה היא לא לראות אלא להבין", אומר ברכה. "Wii (קונסולת המשחקים עם חיישן התנועה של נינטנדו - א"ג) פרצה את הדרך בהבאת תנועת הגוף האינטואיטיבית לעולם הקונסולות. אצלנו, כל פיקסל בתמונה הוא בעצם Wii בפני עצמו, כך שמדובר במאות אלפים".

חוויית המשחק של נטאל אינה דורשת מאמץ: די בכמה מחוות עדינות של היד או בניתור קל כדי ליצור פעולה על המרקע. "תעשיית הגיימינג מפתחת יותר ויותר טכנולוגיה משוכללת שמשתמשים בה מעט אנשים. אנחנו רוצים לפתח טכנולוגיה פשוטה ככל האפשר שתפנה לכולם", אומר מייזלס.

מעבר לחזון האנושי של פריימסנס נמצא פוטנציאל מסחרי גדול לא פחות. בסוף השנה תשיק מיקרוסופט את המערכת, המצלמה והחיישן של נטאל לרכישה בכל קונסולת אקסבוקס חדשה. המערכת תתאים גם ל־40 מיליון קונסולות המשחקים מהדור הנוכחי, Xbox 360. לפי מחיר ממוצע של 10 דולרים לשבב, הסכום שדורשת פריימסנס לכל יחידה לפי ההערכות לחברה יש פוטנציאל הכנסות של מאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות. "הצפי למכירת מערכות נטאל הוא מרשים ביותר", אומר ברכה. "אם פעם הרעיון שמאחוריו אנו עומדים - לחבר בין התנועה האינטואיטיבית של הגוף לבין מכשירי אלקטרוניקה - היה מורכב ויקר, היום הצלחנו להפוך אותו לאפשרי וזול. כל החוכמה שלנו ממוזערת לשבב אחד, שהוא כיום הזול בעולם ביחס למתחריו".

אלא ששיתוף הפעולה עם מיקרוסופט לא נגמר כאן. "פרויקט נטאל הוא רק רמז לפוטנציאל שטמון בטכנולוגיה שלו", אמר מנכ"ל מיקרוסופט סטיב באלמר בכנס CES האחרון. "בעתיד הקרוב מחשבים יעשו עבורנו עוד ועוד משימות. 2010 תהיה השנה שבה אנו נתרחב מעבר לעכבר ולמקלדת אל צורות אינטראקציה חדשות וטבעיות יותר כמו נגיעה, דיבור, כתיבה בכתב יד וראייה".

ואכן, מתחת לפני השטח רוקמת פריימסנס שיתוף פעולה גדול יותר עם מה שמכונה חזון הבית החכם של מיקרוסופט. בבית החכם אדם שישוב מעבודתו יפגוש בדלת ביתו שתיפתח אוטומטית לאחר שתזהה את פניו, ומיד יידלקו אורות הבית והטלוויזיה. הגלישה ברשת תיעשה באמצעות מחוות קלות בידיים, וכך גם הדפדוף באלבום תמונות או ניהול שיחת ועידה מהטלוויזיה. פריימסנס כבר מוכנה לקראת הצעד הבא של מיקרוסופט - שימוש בפקודות קול להפעלת מכשירים ולתפעול יישומים, וכבר היום אוספת הטכנולוגיה שלה גם את קולו של השחקן.

אביעד מייזלס (מימין), ממייסדי פריימסנס וינון ברכה, מנכ"ל החברה. "אנחנו לא שונים מכל חברת שבבים אחרת בישראל" צילום: אוראל כהן

פריימסנס גם פוזלת לכיוון מוצרי האלקטרוניקה הסלוניים ומתכוונת גם להשתלב בשוק הרכב. ככל הנראה, לחברה כבר הכנסות מכמה מוצרים בתחום זה שטרם נחשפו. בחברה מעוניינים למכור את המוצר לא רק למערכות חדשות, אלא גם לאפשר לכל אחד לרכוש אותו ולשלבו גם בקונסולות ובממירים ישנים יותר, ואפילו בסלולרי.

"נעבור משוק שבו מוכרים עשרות מיליוני יחידות לשוק שבו נמכרות מאות מיליוני יחידות", אומר ברכה. הוא עצמו הגיע לפריימסנס בהמלצת היו"ר אורנה ברי - לשעבר המדענית הראשית וכיום שותפה עצמאית בג'מיני. בעבר ניהל ברכה את DSPG ואת סרגון, ששתיהן הונפקו בנאסד"ק. בשנה זו תעבור החברה לרווחיות, ואם הכל ילך כשורה, הוא מקווה לקחת גם אותה לשם.